דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (הגנה) מתוך
דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937
חוק קודם: חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2798; ע״ר 1936, תוס׳ 2, 402. חוק נוכחי: ע״ר 1937, תוס׳ 2, 222, 227; BFSP 1948, 150, 1350 (אנגלית); ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ס״ח תש״ט, 159.
הואיל וארץ־ישראל היא ארץ אשר הוד מלכותו המלך קבל את הממונות עליה מטעם חבר הלאומים:–
והואיל ולפי אמנה, מתנה, מנהג, חסד, ושאר אמצעים חוקיים יש להוד מלכותו סמכות ושיפוט בארץ־ישראל,
והואיל ולפי דברי המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1931 ו־1936 נקבעו הוראות להבטחת בטחון הצבור ולהגנת ארץ־ישראל,
והואיל ומן הצורך להתקין הוראות אחרות לצורך זה:–
לפיכך הואיל הוד מלכותו לצוות בעצת מועצתו הפרטית בתוקף הסמכויות המסורות לו בענין זה בחוק השיפוט הנכרי 1890 או בחוקים אחרים, ובזה מצוים לאמור:–
דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937 בוטל ביום 14.5.1948 מכוח דבר־המלך במועצה על ארץ־ישראל (ביטולים), 1948, שפורסם בבריטניה הגדולה ימים ספורים לפני תום המנדט. אולם, הביטול לא פורסם בישראל בעתון רשמי. לכן, נשאר דבר־המלך העיקרי בתוקף, מכוח האמור בסעיף 11א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 (כפי שתוקנה ביום 2.9.1949), לפיו, חוק שדימו לחוקק בתקופה שבין ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה חובה או מנהג – הינו ”חוק נסתר“, ואין לו ומעולם לא היה לו תוקף.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“.
חלק א׳ – הוראות כלליות
השם הקצר [תיקון: תש״ח]
דבר מלך זה ייקרא ”דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937“.
פירוש [תיקון: תש״ח]
(1)
בדבר מלך זה יהיו לביטויים דלקמן הפירושים המיוחסים להם, אלא אם כן ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”ארץ־ישראל“ אינה כוללת אותו חלק מן השטח הכפוף לממונות הקרוי עבר הירדן מזרחה;
”נציב עליון“ (ההגדרה הושמטה מכללא);
”חוק“ כולל כל צו מאת הוד מלכותו במועצה, פרט לדבר מלך זה, וכן כל פקודה, חוק עותומני, צו, תקנה, חוק עוזר או כל חוק אחר הנוהגים באותה שעה בישראל;
”דבר המלך משנת 1931“ פירושו דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1931;
”דבר המלך משנת 1936“ פירושו דבר המלך על ארץ־ישראל בענין המשטר הצבאי (הגנה), 1936.
(2)
חוק הפירושים יחול על פירושו של דבר מלך זה כשם שהוא חל על פירוש חוק של הפרלמנט.
(3)
כדי למנוע ספקות מכריזין בזה כי כל מקום שמוזכרת ארץ־ישראל בדבר מלך זה או בדבר המלך משנת 1931, או בדבר המלך משנת 1936, יכלול המונח הזה גם את מימי החוף הסמוכים לארץ.
תחילת התוקף
(1)
הוראות חלק ב׳ מדבר מלך זה לא תחולנה אלא בתוקף כרוז שיפורסם ע״י הממשלה שיורה כי ההוראות הנ״ל תקבלנה תוק; וכל אימת שיפורסם כרוז כזה, תקבלנה ההוראות הנ״ל תוקף באותו יום שיפורש בכרוז, וכן תוספנה להיות בעלות תוקף עד שתפרסם הממשלה כרוז אחר המורה כי יחדל להיות תוקף להוראות הנ״ל, ואז יחדל להיות להן תוקף, פרט לאותם הדברים שנעשו או שלא נעשו קודם לכן.
הנציב העליון פרסם כרוז, לפיו, הוראות חלק ב׳ לדבר המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1937 תקבלנה תוקף ביום 24 במרץ, 1937 (תוס׳ 2 לע״ר 675 מיום 24.3.1937, עמ׳ 233).
(2)
חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בדבר מלך זה, הרי דבר־המלך יקבל תוקף מיד.
הסמכות לתקן דבר מלך זה או לבטלו
(בוטל מכללא מכוח סעיף 12 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948).
היקפו של דבר מלך זה
דבר מלך זה יחול על כל ארץ־ישראל.
חלק ב׳ – תקנות לענין הגנה
תקנות לענין הגנה
(1)
הממשלה רשאית להתקין אותן התקנות (הקרויות בדבר מלך זה ”תקנות לענין הגנה“), שלפי שיקול דעתה הבלתי מוגבל יהא צורך בהן כדי להבטיח את בטחון הציבור, ההגנה על ישראל, השלטת הסדר הציבורי ודיכוי התקוממות, מרד ופרעות וכדי לקיים את האספקה והשירותים שהם הכרחיים לציבור.
הנציב העליון התקין תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
(2)
בלי לפגוע בכללותן של הסמכויות הנתונות בסעיף קטן דלעיל, הרי תוכלנה תקנות לענין הגנה:–
(א)
לקבוע הוראות לעצירתם של אנשים בישראל או לגירושם והוצאתם ממנה;
(ב)
להתיר:–
(I)
נטילת כל נכס או מפעל או קבלת פיקוח עליו מטעם הממשלה;
(II)
רכישת כל נכס מטעם הממשלה;
(III)
כל עבודה בכל קרקע, לרבות הריסה, סתירה או עקירה של כל נכס;
(ג)
להתיר את הכניסה לכל בית או החיפוש בו;
(ד)
לתקן כל חוק, להפסיק את תקפו של כל חוק ולהטיל כל חוק, בין בשינויים ובין בלא שינויים;
(ה)
לקבוע הוראות בענין הטלת כל מס שייקבע עפ״י כל תקנות לצורך מתן כל רשיון, רשות, תעודה או מסמך לצורך התקנות;
(ו)
לקבוע הוראות לענין תשלום כל פיצוי ושכר לאנשים שנפגעו ע״י התקנות;
(ז)
לקבוע הוראות:
(I)
לתפישתם של אנשים העוברים על התקנות;
(II)
לשפיטתם של אנשים כאלה ע״י בתי המשפט האזרחיים (לרבות בתי משפט בעלי שיפוט דחוף);
(III)
לשפיטתם של אנשים שעברו עבירות עפ״י התקנות לענין הגנה, ע״י אותם בתי המשפט הצבאיים שיוצרו עפ״י התקנות לענין הגנה, בין שעברו את העבירות לפני שנוצרו בתי משפט אלה ובין שעברו עליהן לאחר שנוצרו, וכן לשפיטתם של אנשים שעברו עבירות עפ״י כל חוק אחר לאחר אותו תאריך, ע״י בתי משפט צבאיים אלה;
(IV)
להטלת העונשין שייקבעו, ע״י כל בית משפט אזרחי או כל בית משפט צבאי שיוקם כאמור לעיל: אם העברה היא עברה על תקנות ההגנה – עפ״י תקנות ההגנה, ואילו אם העברה היא עברה אחרת – עפ״י החוק הנוהג באותה שעה;
(V)
לענין הטלת קנסות על צבורי אנשים או התאגדויות, והחרמת רכוש והשמדתו בתור פעולת־עונשין, בין שאפשר לזהות את העברינים האמיתיים ובין שאי אפשר לזהותם;
(VI)
לענין הפרוצידורה והפרקטיקה של בתי המשפט הצבאיים האמורים;
(VII)
לענין ערעורים על פסקי דין או ציוויים של בתי משפט צבאיים, או לקבוע כי אין להגיש ערעור עליהם; וכן
(VIII)
כי פסק דין, צווים ומו״מ המשפטי של בתי משפט צבאיים לא יהרהרו אחריהם לא בפקודת בית משפט ולא בדרך אחרת ולא יוטל כל ספק בהם בכל צורה שהיא לא ע״י בית משפט ולא בפני כל בית משפט.
(3)
תקנות לענין הגנה תוכלנה לקבוע הוראות המקנות את הסמכויות לאותם רשויות, או בני אדם, או סוגים של בני אדם שיפורשו בתקנות, ליתן ציוויים, ולהתקין תקנות וחוקי עזר לכל מטרה שמותר להתקין לשמה תקנות אלה לפי דבר מלך זה, והן תוכלנה לכלול אותן הוראות נוספות או הוראות־לואי שהממשלה תמצא שהן נחוצות או רצויות לצורך התקנות.
(4)
תקנה לענין הגנה או כל צו, תקנה או חוק עוזר שניתנו בהתאם לתקנה כזאת יהא להם תוקף למרות כל סתירה לכך הכלולה בכל חוק; וכל הוראה של חוק שתהא סותרת כל תקנה לענין הגנה או כל דבר מלך, תקנה או חוק עוזר כזה לא יהא להם תוקף עד לשעור אותה סתירה, כל עוד התקנה, הצו או החוק העוזר נשארים בתקפם, בין שאותה הוראה תוקנה, שונתה או הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה, ובין שלא תוקנה, לא שונתה ולא הופסק תוקף פעולתה לפי סעיף זה.
מסירת סמכויות ע״י הממשלה
הממשלה רשאית, אם תראה צורך בכך, להוציא כרוז ולמסור בו את תפקידיה עפ״י סעיף 6 מדבר המלך הזה, למפקד העליון של חילות הצבא בישראל בהתחשב עם אותם הגבלות ותנאים שתאבה לפרשם בכרוז; וכל כרוז כזה מותר לשנותו או לבטלו בכרוז אחר שהממשלה תפרסם לאחר מכן, אך השינוי או הביטול של כל כרוז כזה לא יפגע בתוקף פעולתן של כל תקנות הגנה שיצאו מכוח כרוז כזה.
חלק ג׳ – הוראות לימי המעבר והוראות נוספות
אין דבר מלך זה פוגע בסמכויות הממשלה
הסמכויות הנתונות עפ״י דבר מלך זה ועפ״י דברי המלך משנת 1931 ו־1936, רואין אותן כאילו באו להוסיף על הסמכויות הנתונות לממשלה בדבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922, וכל דבר מלך המתקן אותו דבר מלך, או משנה אותו באופן אחר, ולא לגרוע מהן.
אין דבר מלך זה פוגע בתקנות שהותקנו עפ״י דבר המלך משנת 1931
שום דבר האמור בדבר המלך משנת 1936 אין לראותו כאילו הוא פוגע בכל תקנה שהותקנה עפ״י דבר המלך משנת 1931 שהיה לה תוקף ביום העשרים ותשעה בספטמבר, 1936, ואולם כל אותן תקנות רואין אותן כאילו הן הוסיפו להיות בתקפן, אך מיום ביטולן, תיקונן או שינוין עפ״י התקנות שהותקנו ע״י דברי המלך במועצה על ארץ־ישראל (הגנה), 1931 ו־1936, יהא התוקף מותנה באותו ביטול, תקון או שנוי; ולפיכך שום חיוב על עברה עפ״י התקנות הנ״ל ושום דבר שנעשה עפ״י התקנות הנ״ל, אין לראותם כאילו הם בלתי מותרים או בלתי חוקיים מחמת שהתקנות הנ״ל שהיו בתקפן ביום עשרים ותשעה בספטמבר, 1936, לא היה להן תוקף לאחר אותו תאריך.
ביטול דברי המלך משנת 1931 ומשנת 1936
ביום שבו יינתן בפעם הראשונה תוקף לחלק ב׳ מדבר מלך זה ע״י כרוז, יבוטלו דבר המלך משנת 1931 ומשנת 1936:
בתנאי ששום דבר האמור בביטול זה לא יפגע בכל תקנה הנוהגת בתאריך האמור לעיל (לרבות התקנות הנזכרות בסעיף הקודם) אך כל תקנות כאלו תוספנה להיות בתקפן ורואין אותן כתקנות הגנה לצורך חלק ב׳ מדבר מלך זה ומותר יהיה לבטלן, לתקנן או לשנותן כאמור.
פירוש המילות המתיחסות לדברי המלך המבוטלים
בכל מקום שמזכירין באיזה חוק את דבר המלך משנת 1931, או את דבר המלך משנת 1936, או את שניהם, הרי תפורשנה מילות אלה כאילו הן כוללות מילות המזכירות חלקי א׳ וג׳ מדבר המלך הזה, ולמן היום שבו מבוטלים דברי מלך אלה, כאילו הן כוללות מילות המזכירות חלק ב׳ מדבר מלך זה.
תקפם של מסמכים
כל מסמך שנראה מתוכו כי הוא מסמך (בין לגיסלטיבי ובין אכסקוטיבי) שניתן בהתאם לדברים דלקמן או לצורך הדברים דלקמן:
(1)
לדבר מלך זה, לדבר המלך של שנת 1931, או לדבר המלך של 1936, או
(2)
כל הוראה הכלולה בתקנות ההגנה או כל תקנה שהותקנה עפ״י דבר המלך משנת 1931 או עפ״י דבר המלך משנת 1936, או שיש להן תוקף מכוחן של תקנות אלה,
רואין אותו כמסמך שניתן כחוק כאמור לעיל ותקפן של ההוראות הכלולות במסמך אין להרהר אחריו בכל בית משפט או באופן מן האופנים.
הוכחות מסמכים
כל מסמך שנראה מתוכו כי הוא מסמך (בין לגיסלטיבי ובין אכסקוטיבי) שנערך או ניתן ע״י כל רשות או אדם בהתאם
(1)
לדבר מלך זה, לדבר המלך משנת 1931, או לדבר המלך משנת 1936, או
(2)
כל הוראה הכלולה בתקנות ההגנה או בכל תקנות שהותקנו עפ״י דבר המלך משנת 1931, או דבר המלך משנת 1936, או שיש לה תוקף מכוח תקנות אלה,
או לצורך הדברים הנ״ל והוא חתום ע״י אותה רשות או אותו אדם או בשמם, יקובלו בעדות, ועד שלא יוכח ההיפך, רואין אותו כמסמך שניתן או נערך ע״י אותה רשות או אותו אדם, הכל כפי שהענין יחייב.
שמונה עשר במרץ, 1937
- מ.פ.א. הנקיי
