חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) מתוך
חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע״א–2011
הגדרות
בחוק זה –
”בית דין דתי“ – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית, כמשמעותם על פי דין;
”חוק בית המשפט לענייני משפחה“ – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995;
”מנהל בתי הדין“ – כל אחד מאלה, לפני העניין:
(1)
לעניין בתי הדין הרבניים – מי שמונה לפי סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955;
(2)
לעניין בתי הדין השרעיים – מי שמונה לפי סעיף 10 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961;
(3)
לעניין בתי הדין הדתיים הדרוזיים – מי שמונה לפי סעיף 16 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962;
(4)
לעניין בתי הדין של כל אחת מהעדות הנוצריות – מי שמונה כבעל תפקיד מקביל בבתי הדין של אותה עדה נוצרית;
”ענייני משפחה“ – כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה;
”ראש בית הדין הדתי“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לעניין בתי הדין הרבניים – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(2)
לעניין בתי הדין השרעיים – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
(3)
לעניין בתי הדין הדתיים הדרוזיים – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(4)
לעניין בתי הדין של כל אחת מהעדות הנוצריות – ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית.
יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים
(א)
שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף קטן זה – השרים) יקימו, בצו, יחידות סיוע ליד בתי הדין הדתיים (בחוק זה – יחידות הסיוע), אשר ייתנו לבעלי הדין, בעצמן או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור, בענייני משפחה המצויים בסמכותו של בית הדין הדתי לפי כל דין, לרבות העמדת מומחים לרשות בית הדין; השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו את דרכי הפעלתן של יחידות הסיוע וכללים לסדרי עבודתן.
(ב)
(1)
כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידות הסיוע ודרכי הפיקוח עליהם יהיו כשל אלה החלים על עובדי יחידות הסיוע בבתי המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 5(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
(2)
עובדי יחידות הסיוע יהיו עובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, והם יהיו כפופים להנחיות מנהל בתי הדין הדתיים שבהם פועלת יחידת הסיוע בכל הנוגע לסדרי עבודתם ודרכי ההפניה בין בית הדין הדתי ויחידת הסיוע, ולממונה הארצי על יחידות הסיוע בבתי המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לתפקודם המקצועי.
(3)
בית דין דתי רשאי שלא לקבל המלצות שניתנו על ידי יחידת הסיוע ולא לאשר הסכם שגובש על ידה, בשל כך שהם נוגדים את עקרונות הדין שלפיו הוא דן; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע משיקול הדעת השיפוטי של בית הדין הדתי.
(ג)
בית דין דתי הדן בעניין מענייני משפחה המצויים בסמכותו לפי כל דין, רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו, ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב, בעניין כאמור שנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע לפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית הדין הדתי, בתוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, ”עובד סוציאלי“ – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960, או לעניין חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפשי ונעדרים), התשט״ו–1955.
(ד)
בית דין דתי רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין, בתובענה שהוגשה לבית הדין בענייני משפחה המצויים בסמכותו לפי כל דין, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לעניין זה, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
(ה)
אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידיה לפי סעיף קטן (א), בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית הדין הדתי סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע.
איסור פרסום, חיסיון ואי־קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע [תיקון: תש״ף]
(א)
דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית דין דתי הדן בדלתיים סגורות.
(ב)
טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הסיוע, מהלך הדיון בה או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי בית הדין הדתי.
(ג)
אין אדם חייב למסור ובית דין, בית משפט, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1)
הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית הדין הדתי, ובית הדין הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור;
(2)
כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 2(ד) ויתרו בכתב על החיסיון.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית דין, לפני בית משפט או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ג)(2).
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שמהם עולה חשש כי התקיימה העילה למתן צו הגנה לפי סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור.
(ו)
דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית דין, לפני בית משפט, או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע.
(ז)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בהליך פלילי יחולו הוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
סמכות בית דין דתי
אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכויות בית דין דתי לפי כל דין.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו וכן תקנות לעניין אגרות; תקנות לפי חוק זה טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הנוסח שולב בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.
הנוסח שולב בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
תחילה ותחולה בהדרגה
(א)
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
הקמת יחידות הסיוע לפי חוק זה תיעשה בהדרגה, בצווים שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, ובלבד שהקמת יחידות הסיוע שליד בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים תושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום התחילה.
(ג)
בית דין דתי של העדה הנוצרית, שלא הוקמה בו יחידת סיוע, רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה הסמוכה לבית הדין או למקום מגורי בעלי הדין, הכל כפי שיפרט בהחלטתו ובהתאם להוראות חוק זה.
התקבל בכנסת ביום י״ב באייר התשע״א (16 במאי 2011).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - יעקב נאמן
שר המשפטים - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
