חוק הביקורת הפנימית מתוך
חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992
הגדרות [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תש״ע]
בחוק זה –
”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2) או (5) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – חוק מבקר המדינה);
(2)
גוף נתמך כמשמעותו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(3)
גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(7) או (8) לחוק מבקר המדינה, תאגיד אשר פעילותו, כולה או מקצתה, ממומנת במישרין או בעקיפין מכספי המדינה, או תאגיד מורשה לתת שירות לציבור, והכל אם סעיפים 16 עד 18 אינם חלים לגביו והשר ושר המשפטים, באישור הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, קבעו בהודעה ברשומות שהוא גוף ציבורי לענין חוק זה; והכל למעט מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
(4)
קופת חולים שהוכרה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
(5)
מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;
(6)
בנק ישראל;
”הועדה“ – הועדה שהוקמה לפי סעיף 3(ב);
”השר“ – שר הכלכלה והתכנון.
חובת קיום ביקורת פנימית
(א)
בכל גוף ציבורי תקוים ביקורת פנימית על ידי מבקר פנימי.
(ב)
שר הממונה על משרד ממשרדי הממשלה רשאי לקבוע כי מי שרשאי למנות מבקר פנימי באותו משרד רשאי למנות מבקר פנימי לגוף או ליחידה באותו משרד שאינם כפופים למנהל הכללי של המשרד, ולקבוע, במידת הצורך, את סדרי התיאום בין המבקרים הפנימיים שבמשרד.
(ג)
המבקר הפנימי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר יהיה אחראי לביקורת הפנימית על ביצוע תקציב המדינה ביחידות החשבות והכספים של משרדי הממשלה.
התאמה
(א)
לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר פנימי בגוף ציבורי אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא יחיד;
(2)
הוא תושב ישראל;
(3)
הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4)
הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו לענין זה מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
(5)
הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת, או השתתף בהשתלמות מקצועית שאישרה ועדה לעניני השתלמויות בהרכב נציג לשכת המבקרים הפנימיים והוא היושב ראש, המפקח הכללי במשרד הכלכלה והתכנון ונציג מוסד להשכלה גבוהה המקיים לימודי ביקורת פנימית, שקבע השר אחרי התייעצות עם כל המוסדות המקיימים לימודים כאמור.
(ב)
מוקמת בזה ועדה שחבריה הם –
(1)
המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2)
נציב שירות המדינה או משנהו;
(3)
נשיא לשכת המבקרים הפנימיים;
(4)
ראש לשכת עורכי הדין;
(5)
נשיא לשכת רואי חשבון.
(ג)
הועדה תחליט אם לאשר הצעת גוף ציבורי למנות למבקר פנימי מי שאינו עומד בדרישות סעיף קטן (א)(4) ו(5).
(ד)
כל החלטה של הועדה תהיה מנומקת.
(ה)
הועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה.
תפקידים
(א)
המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר –
(1)
אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר ושל נושאי משרה וממלאי תפקידים באותו גוף תקינות, מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החסכון והיעילות, ואם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן;
(2)
אם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף הציבורי;
(3)
את ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף הציבורי, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן את דרכי שמירת הרכוש, והחזקת הכספים והשקעתם;
(4)
אם ההחלטות בגוף הציבורי נתקבלו על פי נהלים תקינים;
(5)
אם הגוף הציבורי הוא גוף מבוקר כאמור בפסקה (1) או (3) להגדרת גוף ציבורי שבסעיף 1 (להלן – גוף מבוקר) – את תיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה.
(ב)
המבקר הפנימי יערוך את הביקורת על פי תקנים מקצועיים מקובלים.
אחריות
(א)
הממונה על המבקר הפנימי במשרד ממשלתי יהיה השר הממונה על המשרד או המנהל הכללי, או מנהל יחידה כאמור בסעיף 2(ב), הכל כפי שתקבע הממשלה בין דרך כלל ובין למשרד פלוני.
(ב)
הממונה על המבקר הפנימי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר ושל יחידות החשבות והכספים במשרדי הממשלה יהיה החשב הכללי.
(ג)
הממונה על המבקר הפנימי בבנק ישראל יהיה נגיד הבנק.
(ד)
בכפוף לאמור בסעיף 49(ב) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, הממונה על המבקר הפנימי בגוף ציבורי אחר יהיה יושב ראש הדירקטוריון, או יושב ראש של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון, או המנהל הכללי, הכל כפי שיקבע הדירקטוריון.
(ה)
מבקר פנימי ישא באחריות ישירה בפני הממונה עליו לפי סעיף זה.
דיווח
(א)
מבקר פנימי יגיש לממונה כאמור בסעיף 5 דין וחשבון על ממצאיו.
(ב)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) יגיש המבקר הפנימי כל דין וחשבון שלו –
(1)
במשרד ממשרדי הממשלה שבו אין השר הממונה על המשרד ממונה על המבקר הפנימי לפי סעיף 5(א) – לשר הממונה;
(2)
בגוף ציבורי אחר – למנהל הכללי.
(ג)
כל דין וחשבון שיגיש מבקר פנימי יהיה בכתב; הוא יכלול בו את מסקנותיו, והוא רשאי לכלול בו את המלצותיו.
דיון בממצאי דו״ח המבקר [תיקון: תשנ״ה]
(א)
הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי כאמור בסעיף 6, תקיים הנהלת הגוף הציבורי דיון בממצאיו תוך 45 יום מיום הגשתו; העתק מפרוטוקול הדיון יועבר לממונה כמשמעותו בסעיף 5.
(ב)
לא פעלה הנהלת הגוף הציבורי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל חבר מחבריה לפנות לממונה, בכתב, ולדרוש קיום הדיון; הייתה דרישה כאמור, יורה הממונה על קיום הדיון תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
אישור תכנית העבודה
(א)
המבקר הפנימי יגיש לאישור הממונה כאמור בסעיף 5 הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית והממונה יאשר אותה בשינויים הנראים לו.
(ב)
השר הממונה על משרד ממשלתי יושב ראש דירקטוריון או יושב ראש של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון, וכן הממונה, רשאים להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית עבודה כאמור בסעיף קטן (א).
ייחוד פעולות
(א)
מבקר פנימי לא ימלא, בגוף שבו הוא משמש מבקר, תפקיד נוסף על הביקורת הפנימית, זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, ואף זאת – אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי.
(ב)
מבקר פנימי לא ימלא מחוץ לגוף שבו הוא משמש מבקר תפקיד היוצר או העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כמבקר פנימי.
המצאת מסמכים וקבלת מידע
(א)
המבקר הפנימי רשאי לדרוש ולקבל כל מסמך וכל מידע, שברשות הגוף שבו הוא משמש מבקר או שברשות אחד מעובדיו, ושלדעת המבקר הפנימי דרוש לביצוע תפקידו; מי שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה תוך תקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
(ב)
למבקר הפנימי תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי של הגוף שבו הוא משמש מבקר.
(ג)
המבקר הפנימי רשאי להיכנס לכל נכס של הגוף שבו הוא משמש מבקר ולבדוק אותו.
(ד)
לגבי מידע החסוי על פי דין יחולו על המבקר הפנימי ועל מי שהוסמך לקבל את המידע לפי חוק זה המגבלות הקבועות בדין לגבי המורשים לקבל מידע כזה.
(ה)
בכפוף להוראות סעיף 10 חייב המבקר הפנימי לשמור בסוד כל מסמך ומידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו, זולת אם הגילוי נחוץ למילוי תפקידו כנדרש בחוק או אם הגילוי נדרש על פי כל דין.
(ו)
סמכות שהוקנתה בסעיף זה למבקר הפנימי וחובה שהוטלה עליו יחולו גם על עוזריו ועל כל אדם הפועל מטעמו.
קבלת הביקורת כראייה
(א)
דו״ח, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.
(ב)
הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של המבקר הפנימי לא תשמש ראיה בהליך משפטי, אך תהא כשרה לשמש ראיה בהליך משמעתי.
דיווח על עבירה פלילית
(א)
העלתה הביקורת בגוף ציבורי יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר הפנימי את הענין ללא דיחוי לידיעת הממונה.
(ב)
היה למבקר הפנימי בגוף מבוקר יסוד להאמין שהממונה מעורב בעבירה פלילית, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.
הפסקת כהונתו של מבקר פנימי [תיקון: תש״ע]
(א)
לא תופסק כהונתו של מבקר פנימי שלא בהסכמתו לפני תום התקופה אשר לה נתמנה והוא לא יושעה מתפקידו –
(1)
במשרד ממשרדי הממשלה – אלא באישור נציב שירות המדינה;
(2)
(נמחקה);
(3)
בגוף ציבורי אחר – אלא אם כן החליט על כך הדירקטוריון או הגוף הממלא תפקיד הדומה לתפקיד הדירקטוריון (בפסקה זו – הדירקטוריון), לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי הדירקטוריון שדבר הפסקת הכהונה או ההשעיה יידון באותה ישיבה, ובאישור הדירקטוריון ברוב של שני שלישים מחבריו, לאחר שניתנה למבקר הפנימי אפשרות לשאת לפני הדירקטוריון את דברו בענין.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מבקר פנימי שחדל להיות תושב ישראל או שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון – תופסק כהונתו.
עובדי לשכת המבקר הפנימי
(א)
המבקר הפנימי רשאי לבצע את תפקידיו בעזרת עובדי לשכתו או בעזרת אנשים אחרים שנבחרו בהליך תקין.
(ב)
לא יתמנה אדם לעובד לשכת המבקר הפנימי אלא בהליך תקין של מינוי עובדים בגוף הציבורי ולאחר קבלת חוות דעתו של המבקר הפנימי.
(ג)
עובדי לשכת המבקר הפנימי והפועלים מטעמו לצרכי הביקורת הפנימית יקבלו הוראות בעניני ביקורת מהמבקר הפנימי בלבד.
(ד)
לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר הפנימי אלא בהליך תקין ובהסכמתו של המבקר הפנימי, או על פי הוראת בית המשפט או בית דין מוסמך, או – בהעדר הסכמת המבקר הפנימי – לפי סעיף 12, בשינויים המחוייבים.
שמירת תוקף
(א)
אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
(ב)
אין באמור בחוק זה כדי להפחית מן המעמד, התפקידים והסמכויות הנתונים למבקר פנימי בגוף ציבורי לפי מסמכי התאגדותו, תקנותיו או כל החלטה אחרת שלו שנתקבלה כשורה, או לצמצם מעמד, תפקיד או סמכות שניתנו כך, והכל בין שפורטו ובין שלא פורטו בחוק זה.
(ג)
אין באמור בחוק זה כדי למנוע מגוף ציבורי, במסמכי התאגדותו, בתקנותיו או בכל החלטה אחרת שלו המתקבלת כשורה, להוסיף על המעמד, התפקידים והסמכויות הנתונים לפיהם למבקר פנימי, או להרחיב מעמד, תפקיד או סמכות שניתנו כך, והכל בין שפורטו ובין שלא פורטו בחוק זה.
עונשין
אלה דינם קנס:
(1)
מי שחלה עליו חובה בתוקף תפקידו למנות מבקר פנימי ולא עשה כן, ואין לו הצדק סביר לכך;
(2)
מי שמינה מבקר פנימי ביודעו שאינו כשיר לכך לפי סעיף 3;
(3)
מי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף 9(א), או מנע ממבקר גישה, ביקור או בדיקה כאמור בסעיף 9(ב) או (ג).
הנוסח שולב בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983.
הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941.
הנוסח שולב בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981.
הנוסח שולב בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
הנושח שולב בפקודת העיריות.
הנוסח שולב בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם לשכת המבקרים הפנימיים ובאישור הועדה לעניני ביקורת המדינה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו בגופים ציבוריים.
תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 2 ב־1 בחודש שלאחר תום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)
תחילתם של סעיפים 16 עד 20 ב־1 בחודש שלאחר תום ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ג)
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכהונתו של מי שמילא בפועל את התפקיד של מבקר פנימי בגוף ציבורי ערב פרסומו של חוק זה, אף אם אין לו הכישורים לפי סעיף 3 ואף אם תוארו היה אחר.
פרסום
חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו.
נתקבל בכנסת ביום י״א באדר ב׳ התשנ״ב (16 במרס 1992).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - דוד מגן
שר הכלכלה והתכנון - חיים הרצוג
נשיא המדינה - דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת
