היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מקום משמש לביצוע עבירה המנויה בתוספת כחלק מפעילותו השגרתית וכי יש יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא לתת צו להגבלת השימוש במקום, לתקופה שיקבע בצו, והוא רשאי להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים.

(ב)

בבואו של קצין המשטרה המוסמך לתת צו הגבלת שימוש במקום, ישקול בין השאר את אלה:

(1)

מידת הסכנה או הנזק לציבור או לאדם שעשויים להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה;

(2)

ביצוע עבירות קודמות במקום;

(3)

ידיעת הבעלים של המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום;

(4)

מידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.

(ג)

עותק של צו הגבלת שימוש במקום יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.

(ד)

ניתן צו הגבלת שימוש במקום, רשאי מי שרואה את עצמו נפגע מהצו לפנות לקצין משטרה מוסמך בבקשה לטעון לפניו את טענותיו בעניין; שימוש כאמור יתקיים בהקדם האפשרי.

(ה)

ניתן צו הגבלת שימוש במקום, לרבות אם הוארך לפי סעיף זה, לא יינתן צו חדש כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של פרקליט מחוז ששוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות.

3א.

מתן צו הגבלת שימוש במקום או הארכת תוקפו בידי בית משפט [תיקון: תשע״ו]

(א)

בית משפט רשאי, על פי בקשה בכתב של הממונה על החקירה או של תובע, לצוות על הארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום, בתנאים שיקבע, לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.

(ב)

בבואו של בית המשפט לצוות על הארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום, ישקול בין השאר את השיקולי האמורים בסעיף 3(ב), וכן את התקדמות החקירה בעניין ביצוע העבירה המנויה בתוספת.

(ג)

הוגש כתב אישום בעבירה המנויה בתוספת, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום, אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה ולבקשת תובע –

(1)

לצוות על הגבלת השימוש במקום או על הארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן;

(2)

לצוות על הגבלת השימוש במקום או על הארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, ובלבד שהמקום משמש בעיקרו לביצוע עבירה המנויה בתוספת וקיים יסוד סביר לחשש שיש בעבירה כדי לסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור.

(ד)

הוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיף קטן (א) או (ג), יתקיים הדיון בבקשת ההארכה בהקדם האפשרי, והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה קצין המשטרה המוסמך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ה)

בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלת שימוש במקום שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו.

4.

תוכנו של צו הגבלת שימוש במקום [תיקון: תשע״ו]

צו הגבלת שימוש יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות הענין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

[תיקון: תשע״ו]

פרק ג׳: הוראות כלליות

5.

ביצוע של צו הגבלת שימוש במקום [תיקון: תשע״ו]

ניתן צו הגבלת שימוש במקום רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, הדרושים כדי להבטיח את קיום הצו.

5א.

ערעור על צו [תיקון: תשע״ו]

(א)

הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלת שימוש במקום לפי סעיף 3 רשאי לערער עליו לבית המשפט, שיהיה מוסמך לבטלו או לשנות תנאים בו.

(ב)

על דיון בערעור לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 5ג.

5ב.

סדרי דין [תיקון: תשע״ו]

לעניין בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלת שימוש במקום או בקשה למתן צו הגבלת שימוש במקום לפי סעיף 3א (בסעיף זה – הבקשה), יחולו הוראות אלה:

(1)

הבקשה תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה של קצין משטרה מוסמך;

(2)

המשיב בבקשה יהיה הבעלים של המקום שלגביו מוגשת הבקשה או המחזיק בו;

(3)

הדיון בבקשה יתקיים במעמד המשיב אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה;

(4)

לשם החלטתו בבקשה רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט;

(5)

הדיון בבקשה יתועד בפרוטוקול בלי שיהיה בתיעוד כדי לגלות חומר חסוי כמשמעותו בסעיף 5ג(א), והפרוטוקול יימסר לצדדים.

5ג.

חומר חסוי [תיקון: תשע״ו]

(א)

בדיון בבקשה כאמור בסעיף 5ב, רשאי הממונה על החקירה או תובע, לפי העניין, לבקש לפרט או להציג לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם הוא מבסס את טענותיו (בסעיף זה – חומר חסוי); בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף נימוקים.

(ב)

בית המשפט רשאי להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיב עלול לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.

(ג)

בית המשפט יודיע למבקש ולמשיב על החלטתו בבקשה לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

(ד)

החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי־גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן לא יועמד החומר החסוי לעיון המשיב והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

(ה)

אם במועד הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א), היה תלוי ועומד גם הליך לפי סימן ג׳ בפרק ב׳ לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ויחולו על הדיון בבקשה הוראות סעיף 15(ג), (ד) ו־(ו) לחוק המעצרים.

(ו)

החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי־גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.

(ז)

הודיע תובע לבית המשפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ו) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעיבר בית המשפט את החומר החסוי למשיב עד להכרעה בערעור.

(ח)

בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ו) רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיב.

5ד.

ערעור על החלטת בית משפט [תיקון: תשע״ו]

הממונה על החקירה, תובע, או בעלים של מקום או מחזיק בו, רשאים לערער על החלטת בית משפט לפי סעיף 3א או 5א בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטלה.

5ה.

סמכות שיפוט [תיקון: תשע״ו]

הוראות סעיפים 2 ו־3 לחוק המעצרים, לעניין הסמכות העניינית והמקומית של בתי המשפט, יחולו גם בכל עניין שחוק זה דן בו, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

6.

הפרה של צו [תיקון: תשע״ו]

המפר הוראות צו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנתיים.

6א.

שינוי התוספת [תיקון: תשע״ו, תשפ״ג]

שר המשפטים רשאי באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות בצו את התוספת.

7.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ו]

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר –

(1)

המצאת עותק של צו הגבלת שימוש במקום;

(2)

המצאת הודעה על הגשת בקשה או ערעור לפי חוק זה;

(3)

סדרי הדיון בבקשה או בערעור לפי חוק זה.

[תיקון: תשע״ו]

תוספת

(סעיפים 3 ו־3א)

(1)

עבירות לפי סעיפים 199, 202, 204, 205, 225, 227, 228 או 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין);

(2)

עבירות לפי סעיפים 413ט, 413י או 413יא לחוק העונשין, בנסיבות שבהן העבירה מתבצעת בהיקף משמעותי מהפעילות במקום;

(3)

עבירה לפי סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003, בנסיבות שבהן המקום שבו מתבצעת העבירה משמש לפעילות של ארגון פשיעה;

(4)

עבירה לפי סעיפים 61 ו־62 לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, בנסיבות שבהן המקום משמש בעיקרו לביצוע העבירה;

(5)

עבירה לפי סעיף 60(א) או (ב) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972, בנסיבות שעלולות לסכן חיי אדם או בריאותו או בנסיבות שבהן המקום משמש בעיקרו לביצוע העבירה;

(6)

עבירה לפי סעיפים 6, 9 או 10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים), בנסיבות שאינן לשימוש לצריכה עצמית;

(7)

עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים;

(8)

עבירה לפי סעיף 7 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013;

(9)

עבירה לפי סעיף 25(א) לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989, בנסיבות שבהן נשקפת סכנה ממשית מהעיסוק בעבודת גז בלא רישיון.

התקבל בכנסת ביום י״ט באדר ב׳ התשס״ה (30 במרס 2005).