חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) מתוך
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015
נוסח ישן: ע״ר 1935, תוס׳ 1, 53; 1938, תוס׳ 1, 17; 1939, תוס׳ 1, 46; 1944, תוס׳ 2, 454; 1945, תוס׳ 1, 126; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ס״ח תש״ט, 69; תשכ״ב, 7; תשל״ט, 50. נוסח חדש: דמ״י תשמ״ג, 750; ס״ח תשנ״ה, 136; תשס״ד, 484; תשס״ה, 44; תש״ע, 567; תשע״ו, 90; תשע״ז, 1057; תשע״ח, 4, 278; תשפ״ב, 427; תשפ״ג, 19.
דחיית וקביעת תחילה: ק״ת תשע״ו, 1184; תשע״ז, 1134; תשע״ח, 240, 1168, 2656; תשע״ט, 1352. הארכת תקופות מעבר: ק״ת תש״ף, 1560; תשפ״א, 1884. שינוי תוספות: ק״ת תשע״ו, 1826; תשפ״ג, 698.
תיקון תשע״ו החליף את פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 במלואה, באמצעות שינוי שם הפקודה והחלפת תוכנה, ולא ע״י ביטולה.
סמכויות שר הכלכלה לפי החוק הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה ופרשנות
מטרה
חוק זה נועד –
(1)
להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
(2)
להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;
(3)
לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;
והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.
הגדרות [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ג]
בחוק זה –
”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007;
”אישור ייצור נאות“ – אישור לפי סעיף 41 שניתן לבעל רישיון ייצור;
”אישור מוקדם לייבוא“ – אישור לפי סעיף 64 לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;
”אישור סחר חופשי“ – אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;
”אישור קבלת הצהרה“ – אישור מקוון לפי סעיף 78 בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;
”אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות“ – אישור מקוון לפי סעיף 79ה על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;
”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;
”אתר האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
”הוראות האיחוד האירופי“ – הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות בטור א׳ בתוספת השנייה א׳;
”הוראות יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;
”ההוראות המאומצות“ – כמשמעותן בסעיף 3א(א);
”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל“ – הצהרה לפי סעיף 74 שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;
”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת;
”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, ופועלת בהתאם להוראות לפי סעיף 313א;
”חומר טעם וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;
”חומר מסייע ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;
”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;
”חלב גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;
”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים“ – חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”חקיקת המזון“ – חיקוק המפורט להלן:
(1)
חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:
(א)
הוראה לפי סעיף 11, שעניינה שאריות מזון;
(ב)
הוראה לפי סעיף 86(ב), שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;
(ג)
הוראה לפי סעיף 157, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;
(ד)
הוראה לפי סעיף 163, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;
(1א)
ההוראות המאומצות;
(2)
תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(3)
צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(4)
תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;
(5)
תקנות שהתקין שר הבריאות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;
”טיפול בבשר גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו בסעיף 9 לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;
”טמפרטורה מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;
”טמפרטורה מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;
”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;
”יבואן נאות“ – יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור בסעיף 115(ב);
”יבואן רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי סעיף 102;
”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –
(1)
הכנת מזון;
(2)
עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו בסעיף 9;
(3)
שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;
(4)
אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;
(5)
סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;
(6)
אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;
”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;
”לשכת בריאות מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;
”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, ולמעט –
(1)
תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם בפקודת הרוקחים;
(2)
מוצרי טבק כהגדרתם בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ״ג–1983;
(3)
מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”ציוד רפואי“ בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012;
(4)
סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;
”מזון במסלול האירופי“ – מזון המיובא לפי הוראות סעיף 54א, ואינו מנוי בתוספת השתים עשרה;
”מזון חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –
(1)
הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;
(2)
הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;
(3)
הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;
(4)
הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;
”מזון ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;
”מזון ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך־ורידית;
”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;
”מזון רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סעיף 59 או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 62;
”מחולל מחלה“ – חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;
”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –
(1)
הצעה למכור;
(2)
פרסום והצגה;
(3)
החלפה או המרה;
(4)
אחסנה או החזקה;
(5)
הפצה, הספקה או חלוקה;
(6)
הובלה, משלוח או העברה;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;
”מנהל היחידה הווטרינרית“ – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות פרק ח׳, כולן או מקצתן;
”מנהל השירותים הווטרינריים“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח׳, כולן או מקצתן;
”מעבדה בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;
”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי סעיף 170;
”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי סעיף 244;
”מרשם היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי סעיף 102(ב);
”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;
”משווק גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014;
”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;
”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”נותן רישיון ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;
”ניהול סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;
”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;
”סימון מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;
”סמל תנאי ייצור נאותים“ – סמל שקבע השר לפי סעיף 48;
”עוסק במזון“ – מי שעיסוקו במזון;
”עיסוק במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;
”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;
”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – כל אחת מאלה:
(1)
איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה ”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;
(2)
גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;
(3)
גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011;
(4)
דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;
(5)
ציד;
(6)
חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;
(7)
כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;
(8)
טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177;
”פקודת בריאות הציבור (מזון)“ – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”פקודת ההסגר“ – פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
”פקודת הייבוא והייצוא“ – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
”פקודת מחלות בעלי חיים“ – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;
”פקודת הרוקחים“ – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
”רופא מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;
”רופא ממשלתי“ – כל אחד מאלה:
(1)
רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;
(2)
רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו בסעיף 177;
(3)
בתקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 223 – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור בסעיף 230(א)(2);
”רישיון אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי סעיף 150(א)(1);
”רישיון הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי סעיף 149(1);
”רישיון ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי סעיף 29;
”רישיון עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי חוק רישוי עסקים, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;
”רשות מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;
”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי סעיף 102(א);
”שיווק קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;
”שירות הסגר“ – כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;
”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;
”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;
”תוסף מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;
”תוסף תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –
(1)
תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים;
(2)
צמח מרפא לפי פקודת הרוקחים, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;
”תחנת הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;
”תנאי ייצור נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;
”תעודות“ – כל אחת מאלה:
(1)
אישור מוקדם לייבוא;
(2)
אישור קבלת הצהרה;
(3)
תעודת יבואן רשום;
(4)
תעודת שחרור;
”תעודת יבואן רשום“ – כמשמעותה בסעיף 102;
”תעודת שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות סעיף 81;
”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:
(1)
תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO);
(2)
תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;
(3)
כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;
”השר“ – שר הבריאות.
פרק ב׳: הבטחת תקינות המזון ואיכותו
מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.
(ב)
השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;
(2)
סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;
(3)
נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;
(4)
אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.
(ג)
תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.
(ד)
במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:
(1)
מזהמים כימיים;
(2)
מזהמים ביולוגיים;
(3)
שאריות חומרי הדברה;
(4)
תוספי מזון;
(5)
חומרי טעם וריח;
(6)
חומרים מסייעי ייצור;
(7)
טמפרטורה מבוקרת;
(8)
אורך חיי מדף מרביים;
(9)
סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;
(10)
מזון ייחודי.
(ה)
תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.
(ו)
סמכות שר הבריאות לפי סעיף זה ולפי סעיף 5(א)(3) ו־(4) לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, מזהמים ביולוגיים במזון, מזהמים כימיים במזון ורמות מרביות של שאריות תרכובות כספית, ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי סעיף 325 כאילו הותקנו לפי חוק זה, בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות בטור א׳ לתוספת השנייה א׳, תחול רק לעניין מזון שהוחרג לפי טור ג׳ באותה תוספת או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים בטור ב׳ לתוספת האמורה.
החלת הוראות האיחוד האירופי [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
הוראות האיחוד האירופי יחולו בישראל בתנאים ובהחרגות הקבועים לגביהן בטור ב׳ בתוספת השנייה א׳ ובהחרגות לעניין סוגי מזון הקבועות לגביהן בטור ג׳ בתוספת האמורה, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ד)(1) או (ט) (בחוק זה – ההוראות המאומצות).
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום 1.1.2023, ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד יבוא המזון.
(ב)
הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגומו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם התנאים וההחרגות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן בטור ב׳ או בטור ג׳ לתוספת השנייה א׳.
(ג)
תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה – השינוי), יפרסם השר באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ואת עיקריו.
(ד)
(1)
חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה – העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.
(2)
מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון – לא יאוחר משנה מאותו מועד.
(3)
בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר –
(א)
לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;
(ב)
לקבוע תקופת מעבר שבה אפשר יהיה להמשיך לשווק מוצרים שיובאו או יוצרו לפני כניסת העדכון לתוקף.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א, ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.
(ו)
השר רשאי, בצו –
(1)
להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);
(2)
לקבוע תנאים והחרגות להוראות המאומצות, בטור ב׳ או בטור ג׳ לתוספת השנייה א׳, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א.
(ז)
צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי או החרגה, והכול באופן המשנה את טור א׳, טור ב׳ או טור ג׳ לתוספת השנייה א׳, טעון גם אישור הוועדה, ובצו כאמור תתוקן בהתאם התוספת השנייה א׳ כאמור בהוראות סעיף 313.
(ח)
(1)
צו לתיקון התוספת השנייה א׳ הנוגע לפרטים (1) עד (4) באותה תוספת, לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע לפרט (4) לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.
(2)
צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
(ט)
ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:
(1)
לבטל צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
(2)
לקבוע תנאים או החרגות לגבי צו שנתן השר לפי הוראות סעיף קטן (ד);
(3)
אם השר החליט על אי־החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) – לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;
על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.
(י)
במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עימו במגע או תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים בסעיף 3(ד), יגברו ההוראות המאומצות.
(יא)
לא ייקבעו עבירות, עונשים או הפרות שניתן להטיל עליהן עיצום כספי בשל ההוראות המאומצות ולא יוטלו אחריות פלילית או עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.
ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.
ייצור, יבוא או מכירה של מזון בניגוד להוראות המאומצות [תיקון: תשפ״ב]
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1א) להגדרה ”חקיקת המזון“, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.
ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול [תיקון: תשפ״ב]
(א)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
המזון אינו ראוי למאכל אדם;
(2)
המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;
(3)
יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט בתוספת הראשונה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;
(4)
יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;
(5)
נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;
(6)
אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;
(7)
המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:
(א)
אריזתו התנפחה;
(ב)
יש בו עובש נראה לעין;
(ג)
רכיב בו תסס או החמיץ.
(ב)
המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (א)(3) ו־(4) כדי למנוע ייצור, יבוא או שיווק על פי ההוראות המאומצות.
ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:
(1)
המזון רקוב או שיש בו רקב;
(2)
המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;
(3)
המזון הושחת;
(4)
נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;
(5)
חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.
הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו
לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.
הוספת חומרים למזון
(א)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.
(ב)
(1)
לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.
(2)
לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.
עיבוד בשר [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה –
”בהמות“ – רשימת הבהמות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;
”בעלי חיים החיים במים“ – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;
”בשר“ – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;
”בשר טרי“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;
”בשר מיושן“ – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;
”בשר מיושן קפוא“ – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;
”בשר קפוא“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
”מוצר בשר מעובד“ – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;
”עופות“ – רשימת העופות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;
”עיבוד“ – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.
(ב)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.
(ג)
עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).
(ד)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים ”מוצר בשר מעובד“, ”מוצר עוף מעובד“ או ”מוצר דג מעובד“, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.
(ה)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים ”מוצר בשר מעובד מופשר“.
(ו)
השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:
(1)
סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;
(2)
אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;
(3)
אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיף 8.
הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון
לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.
הסדרת שימוש בשאריות מזון
(א)
בסעיף זה, ”שאריות“ – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.
(ב)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.
(ג)
מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.
תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.
(ב)
לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.
(ג)
לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:
(1)
בידיו אישור מגוף המנוי בסעיף 42(ב)(1) או (2) המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור באותו סעיף;
(החל מיום 1.8.2026): בידיו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב);
(2)
הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, (החל מיום 1.8.2026): או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);
(3)
(תימחק ביום 1.8.2026): יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);
(4)
הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.
איסור ייחוס סגולות מרפא למזון
לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.
התאמת הסימון והמסמכים למזון
(א)
לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
(ב)
לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.
(ג)
לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –
(1)
בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;
(2)
בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.
סימון מזון [תיקון: תשפ״ב]
(א)
יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או בסעיף 90, לפי העניין:
(1)
הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;
(2)
סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:
(א)
תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(ב)
תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;
(ג)
צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;
(ד)
הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;
(3)
הוראות לפי פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“, שעניינן סימון מזון.
(ב)
יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.
(ג)
יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות סעיף 90.
(ד)
משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.
איסור שינוי סימון
(א)
לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.
(2)
ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.
(3)
ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.
איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון
עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:
(1)
לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;
(2)
לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות סעיפים 15 ו־16, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;
(3)
לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).
הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש
(א)
עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.
(ב)
יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.
(ג)
רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;
(2)
סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.
תקנות בעניין משקאות משכרים
(א)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.
(ג)
הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.
פרק ג׳: הסדרת ייצור מזון
סימן א׳: חובות יצרן
חובות יצרן
לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.
רישיון ייצור ותנאיו
(א)
לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.
(ב)
לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.
אישור ייצור נאות ותנאיו [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
(החל מיום 1.8.2026): לא ייצר אדם מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.
(ב)
חובת סימון מזון
(א)
יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.
(ב)
נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.
(ג)
אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן
(א)
על אף האמור בסעיף 21, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.
(ב)
על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות סימן ב׳ לפרק זה, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.
(ג)
מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –
(1)
פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;
(2)
סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.
פטור להכנת מזון בבית אוכל
(א)
על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.
(ב)
בסעיף זה, ”בית אוכל“ – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.
פטור להכנת מזון במטבח מוסדי [תיקון: י״פ תשע״ז, ק״ת תשע״ח]
(א)
על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –
(1)
לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;
(2)
לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.
(ד)
קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.
(ה)
בסעיף זה, ”מטבח מוסדי“ – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.
פטור בתקנות מחובות יצרן
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:
(1)
פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי פרק זה;
(2)
פטור או הקלות מחובות לפי פרק זה בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.
סימן ב׳: רישיון ייצור
הגשת בקשה לרישיון ייצור
(א)
המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי סעיף 49.
(ב)
מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).
(ג)
לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.
(ד)
נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי סעיף 30.
(ה)
החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.
(ו)
בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.
מתן רישיון ייצור
(א)
נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי –
(1)
(2)
הוא עומד בהוראות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;
(3)
הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.
(ב)
ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.
(ג)
מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.
קביעת תנאים ברישיון ייצור
(א)
נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי סעיפים 3 או 49 או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות סעיף 28(ג);
(ב)
מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.
(ג)
נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.
(ד)
אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.
(ה)
תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
תקופת תוקפו של רישיון ייצור
(א)
תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.
(ג)
מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.
שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות
(א)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.
(ב)
יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.
חובת דיווח על שינוי במסמכים
חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם בסעיף 28, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.
הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו [תיקון: תשפ״ב]
(א)
נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;
(3)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;
(4)
מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי פרק זה, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;
(5)
בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 36;
(6)
בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
(7)
השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי סעיף 28 אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי סימן זה;
(8)
(החל מיום 1.8.2026): היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף 41(ב).
(ב)
מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
תקופת התליה של רישיון ייצור
הוראה על התליית רישיון ייצור לפי סעיף 34 תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.
התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי־עמידה בהוראות חקיקת המזון
(א)
חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
(ב)
התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.
הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור
התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור
על אף האמור בסעיף 37 ובלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 34, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות בסעיפים 34 או 36(א), וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.
מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור
(א)
(ב)
מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.
מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו
בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו בסעיף 34, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.
סימן ג׳: אישור ייצור נאות
חובת קבלת אישור ייצור נאות [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר, בכפוף להוראות סימן ח׳, רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור בסעיף 42, הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.
(ג)
מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.
החובה לקבל אישור ייצור נאות [תיקון: תשפ״ב]
(החל מיום 1.8.2026):
(א)
בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעל לייצור מזון אינו חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה, אם המנהל מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה ומסר לו אישור על כך.
(2)
בקשה לקבלת אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש האישור, בצירוף כל אלה:
(א)
תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
(ב)
התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.
(3)
הוגשה בקשה לאישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (2), יחליט המנהל בבקשה בתוך 30 ימים; לא החליט המנהל בבקשה בתוך התקופה האמורה יראו את היצרן כאילו ניתן לו אישור כאמור בפסקה (1).
(ג)
מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים ושל בעלי אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית.
אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי סעיף 41, ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי אותו סעיף, ככל שנקבעו.
(ב)
לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:
(1)
גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב־IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;
(2)
רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.
(ג)
השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), בהתאם לאסדרה של האיחוד האירופי.
תוקפו של אישור ייצור נאות
תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.
ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו
(א)
מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1)
האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;
(3)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
(4)
מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;
(5)
בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;
(6)
השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.
(ג)
על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 35 ו־37 עד 40, בשינויים המחויבים.
דיווח למנהל על שינוי בפרטים
השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור בסעיף 42, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.
היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים
(א)
בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי סעיף 41.
(ב)
היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 42.
(ג)
על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות סעיפים 42 עד 45, בשינויים המחויבים.
שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים
סמל תנאי ייצור נאותים
השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.
סימן ד׳: תקנות לעניין ייצור מזון
תקנות לעניין ייצור מזון [תיקון: תשפ״ב]
השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –
(1)
בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;
(2)
קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;
(3)
תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;
(4)
תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו;
(5)
תנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו, לרבות לעניין דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, כללים ותנאים לעניין ביטול האישור ודרך ביטולו והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו וכן לעניין הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח על ייצור ועל מכירה של המזון שיוצר בידי מי שיש לו אישור ייצור נאות.
פרק ד׳: הסדרת ייבוא מזון
סימן א׳: חובות יבואן
חובות יבואן
לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.
החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה
(א)
לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.
(ב)
לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.
ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי סעיף 41 כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
(החל מיום 1.8.2026): לא ייבא אדם מזון שנקבע בתוספת האחת עשרה, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.
(ב)
אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:
(1)
אחד הגופים המנויים בסעיף 42(ב);
(2)
רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.
(ג)
מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.
ייבוא מזון רגיל
לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן –
(1)
יש בידיו אישור קבלת הצהרה;
(2)
הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל שבפרק זה.
ייבוא מזון רגיש
(א)
לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן –
(1)
יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;
(2)
הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש שבפרק זה.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.
פורסמו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (דיגום משלוחי מזון רגיש לבדיקות מעבדה בתחנת הסגר), התש״ף–2020.
יבוא מזון במסלול האירופי [תיקון: תשפ״ב]
(א)
יבואן נאות רשאי לייבא מזון, למעט מזון המנוי בתוספת השתים עשרה, שלא לפי הוראות סעיפים 53 או 54, לפי העניין, ובלבד שיש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סימן ד׳1 והוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון במסלול האירופי שבפרק זה.
(ב)
יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה, לגבי המזון האמור:
(1)
לקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בין־לאומיים מקובלים במדינות מפותחות;
(2)
לשמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון, לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון; לעניין זה, ”תיק מוצר“ – המסמכים והפרטים הנדרשים לפי סעיפים 79ד, 84 וסימן ו׳ לפרק זה;
(3)
לשמור בדרך דיגיטלית רשימה של העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
(4)
לתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון במסלול האירופי שייבא ולשמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלת התלונה;
(5)
לשמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי סעיף 164 לעניין מזון מזיק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים;
(6)
להודיע בלא דיחוי למנהל שירות המזון, באמצעות אתר האינטרנט, על כל מקרה כאמור בסעיף 164(ב), ולנקוט את הפעולות הנדרשות לפי הוראות סימן ג׳ לפרק ז׳ לעניין מניעת סכנה לבריאות הציבור מהמזון.
ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי
לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי פקודת הייבוא והייצוא או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.
פטור לייבוא של מזון מסוים
הוראות פרק זה לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי פקודת מחלות בעלי חיים, והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:
(1)
ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;
(2)
חלב גולמי.
תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות פרק זה, כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:
(1)
ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;
(2)
ייבוא מזון שלא לשם שימוש כמזון לאדם;
(3)
ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:
(א)
ייצוא;
(ב)
ייצורו לשם ייצוא;
(4)
יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.
מפר אמון [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:
(1)
הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, ”מסמכים“ – לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי סעיף 77(א), אישור לפי סעיף 84(א)(4), הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול אירופי לפי סעיף 79א ומסמכים לפי סעיפים 79ד ו־84(ב1);
(2)
הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 116 או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
(2א)
הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי סעיף 54א(ב);
(3)
מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, ”הליך שיפוטי או מינהלי“ – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי פרק י״א, מתן צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 290, או הפעלת סמכות המנויה בסעיפים 164(ג), 166 ו־167;
(4)
הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי סעיף 114.
(ב)
מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.
(ב1)
קבע מנהל שירות המזון כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט.
(ג)
מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות פרק זה לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.
(ד)
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה –
(1)
יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה וסעיף 93, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;
(2)
רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.
סימן ב׳: הכרזה בדבר מזון רגיש
הכרזה בדבר מזון רגיש
(א)
השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.
(ב)
הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני (בסימן זה – רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).
הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש
(א)
60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי סעיף 59(א).
(ב)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה
הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;
(2)
ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי סעיף 62, סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;
(3)
נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.
הכרזה זמנית על מזון רגיש
(א)
על אף האמור בסעיפים 59 עד 61, מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה – הכרזה זמנית), במקרים שבהם סבר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.
(ב)
הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.
(ג)
הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
(ד)
הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.
(ה)
הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).
סימן ג׳: אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש
בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא
(א)
לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך (בסימן זה – נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות סעיף 64.
(ב)
החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי סעיף 64(א)(2) (בסעיף זה – המסמכים).
(ג)
הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ־90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.
התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא
(א)
אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי סעיף 57;
(2)
הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(3) המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
(3)
הוא שילם את האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה.
(ב)
לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
חובת דיווח על שינוי במסמכים
חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי סעיף 64(א)(2), ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.
קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא
נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, ”בדיקה אורגנולפטית“ – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.
תוקפו של אישור מוקדם לייבוא [תיקון: תשפ״ב]
(א)
תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לשש שנים, בהתאם לבקשת היבואן.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו
נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;
(2)
האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;
(3)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;
(4)
בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי פרק זה;
(5)
בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 70(א);
(6)
בעל האישור הוא מפר אמון לפי סעיף 58;
(7)
בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;
(8)
השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי סעיף 64(א)(2) אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;
(9)
התקיים אחד מאלה:
(א)
בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
(ב)
בעל האישור, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.
תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא
הוראה על התליית אישור לפי סעיף 68, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.
התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי־עמידה בחקיקת המזון
(א)
חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור בסעיף 68(4), רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.
התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור
היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות בסעיפים 68 או 70, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההתליה.
מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא
מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו
בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו בסעיף 68, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.
סימן ד׳: הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל
הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל
(א)
יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות סימן זה.
(ב)
הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט בסעיף 76.
סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה
אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
פרטי ההצהרה [תיקון: תשע״ח]
ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
(1)
שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;
(2)
שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;
(3)
ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי סעיף 57 אם לא חל לגביה פטור;
(4)
משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;
(5)
שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק, לרבות מדינת הספק; לעניין פרק זה, ”ספק“ – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;
(6)
אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים בסעיף 97 אם לאו.
צירוף מסמכים להצהרה
(א)
להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח שבתוספת השלישית.
(ב)
המגיש יצרף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי סעיף 116(2).
קבלת אישור הצהרה מקוון
מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74, ושילם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.
תחולת ההצהרה
(א)
הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:
(1)
פרט מהפרטים לפי סעיף 76 שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;
(2)
הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו בסעיף 96, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.
(ב)
בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 76 –
(1)
השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי סעיף 76(4); ואולם השתנה פרט לפי סעיף 76(4) ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה בסעיף 175;
(2)
היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.
[תיקון: תשפ״ב]
סימן ד׳1: הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי
הגשת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי [תיקון: תשפ״ב]
(א)
יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון במסלול האירופי מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי הוראות סימן זה.
(ב)
הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תוגש באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם להוראות סעיפים 79ג ו־79ד.
התנאי לאישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות [תיקון: תשפ״ב]
לא יונפק אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות למזון במסלול האירופי שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
הפרטים הכלולים בהצהרה [תיקון: תשפ״ב]
ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 76(1) עד (5).
המסמכים שיצורפו להצהרה [תיקון: תשפ״ב]
להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן את כל אלה:
(1)
התחייבות של היבואן בנוסח שבתוספת השלישית א׳;
(2)
התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט בסעיף 54א(ב);
(3)
אחד או יותר מהמסמכים המפורטים בפסקאות (1), (2), (3) או (5) שבסעיף 97, אולם הגורם המוסמך לעניין המסמכים האמורים, ובכלל זה לעניין אישור סחר חופשי, יהיה הגורם המוסמך במדינה באיחוד האירופי;
(4)
אחד מאלה לגבי המזון:
(א)
חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי;
(ב)
תעודת משלוח לקמעונאי אירופי;
(ג)
אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי;
(ד)
לעניין מי שצירף לפי פסקה (3) מסמך מהמסמכים כאמור בסעיף 97(1) עד (3) – הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי;
(5)
כל מסמך נוסף שקבע השר בצו בהמלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א.
קבלת אישור הצהרה מקוון מאת יבואן נאות [תיקון: תשפ״ב]
מסר יבואן נאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79א, ושילם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, יקבל באופן מקוון אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות.
תחולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי: (א) הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79א תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה: [תיקון: תשפ״ב]
(1)
פרט מהפרטים לפי סעיף 79ג שמסר היבואן הנאות בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי סעיף 76(4);
(2)
הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון.
(ב)
בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 79א:
(1)
אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי סעיף 76(4); השתנה פרט לפי סעיף 76(4), ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה בסעיף 175;
(2)
היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות.
סימן ה׳: תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר
איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר
(א)
לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.
(ב)
פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.
תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר
לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.
איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי
חקיקת המזון לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.
בקשה לקבלת תעודת שחרור [תיקון: תשפ״ב]
לאחר יציאתו של משלוח המזון מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי –
(1)
לגבי מזון רגיש – יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
(2)
לגבי מזון רגיל – יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;
(3)
לגבי מזון במסלול האירופי – יש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה.
פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:
(1)
פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;
(2)
פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
(3)
מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
(4)
אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.
(ב)
בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי סעיף 116(8).
(ב1)
בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
(1)
פרטי תעודת הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות;
(2)
פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;
(3)
מספר אישור קבלת ההצהרה מאת יבואן נאות בדבר מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;
(4)
אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;
(5)
הפרטים והמסמכים המפורטים בתוספת השלישית ב׳.
(ג)
בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות סעיף 216(ב).
מתן תעודת שחרור למזון רגיל ולמזון במסלול האירופי [תיקון: תשפ״ב]
תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל או למשלוח מזון במסלול האירופי, לפי העניין, תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –
(1)
בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;
(2)
בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
(א)
משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון במסלול האירופי;
(2)
היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בסעיף 97 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי סעיף 76(5);
(3)
נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);
(4)
נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.
(ב)
מנהל שירות המזון רשאי להורות –
(1)
על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;
(2)
בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.
(ג)
בסעיף זה, ”בדיקה“ – כאמור בסעיף 66 או בהוראות לפי סעיף 116(6).
עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון
לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי סעיף 86, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.
עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר
ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.
מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון [תיקון: תשפ״ב]
על אף האמור בסעיפים 64(ב), 75 ו־79ב, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.
מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן [תיקון: תשפ״ב]
(א)
יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:
(1)
לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות סעיפים 15, 95 ו־96, ולעניין מזון רגיל שיובא במסלול האירופי – הוראות סעיף 15;
(2)
לעניין מזון רגיש, ובכלל זה מזון רגיש שיובא במסלול האירופי, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות סעיף 15.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.
סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות
על אף האמור בסעיף 82, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –
(1)
לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;
(2)
לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;
(3)
לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור בסעיף 57(4), ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.
סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון
לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי־עמידה בדרישות כאמור בסעיף 82, יחולו הוראות אלה:
(1)
מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;
(2)
מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;
(3)
מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.
ערובה לקיום תנאים או דרישות
תנאים לפי סעיפים 87 עד 92 יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.
סימן ו׳: שמירת מסמכים בידי יבואן
שמירת מסמכים בידי יבואן [תיקון: תשפ״ב]
(א)
יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(4) ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי סימן זה, לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון במסלול האירופי יחולו הוראות סעיף 54א(ב), בתקופה האמורה באותו סעיף.
שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש
(א)
יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.
(ב)
לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.
(ג)
נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.
בדיקות מעבדה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי פרק זה.
(ב)
יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי פרק זה באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:
(1)
מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;
(2)
מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל או מזון במסלול האירופי שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת הרביעית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).
(ה)
בסעיף זה –
”בדיקה“ – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור בסעיפים 42(ב) או 52(ב)(2);
”מפרט“ (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 101.
שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:
(1)
אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;
(2)
אישור סחר חופשי;
(3)
תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור אף אם כינויה שונה;
(4)
(נמחקה);;
(5)
אישור כאמור בסעיף 52 המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.
שמירת תרגום של מסמכים
(א)
אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות פרק זה אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי סעיף 95 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.
שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות
יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.
שמירת מסמכי משלוח [תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב]
יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:
(1)
חשבון מכר;
(2)
הצהרת ייבוא כהגדרתה בפקודת המכס;
(3)
שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;
(4)
אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל, אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;
(5)
תעודת שחרור.
שמירת מסמכים נוספים
מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי סעיף 116(4).
סימן ז׳: רישום יבואנים
102 רישום יבואנים
(א)
מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.
(ב)
הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.
(ג)
הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.
בקשה לרישום יבואן
(א)
המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.
(ב)
הבקשה תכלול את כל אלה:
(1)
שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;
(2)
העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
(3)
תנאי סף לרישום במרשם היבואנים – עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון
תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:
(1)
המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:
(א)
רישיון עסק לאחסנת מזון לפי חוק רישוי עסקים, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;
(ב)
רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה ”ייצור“, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;
(2)
הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה ”ייצור“ – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.
הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור
(א)
יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת סעיף 104 לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.
(ב)
בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.
(ג)
יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.
דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום
הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי סימן זה.
סייג לרישום יבואן
הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.
סירוב לרשום במרשם היבואנים
החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.
היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום
(א)
על אף האמור בסעיף 21, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם לסעיף 152; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
(ב)
ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.
היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת
(א)
על אף האמור בסעיפים 149 ו־150, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.
(ב)
ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.
קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום
(א)
הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב)
הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שמנהל שירות המזון הורה עליהן, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, יחולו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.
חובת דיווח על שינוי במסמכים
חל שינוי במסמכים או בפרטים שמסר היבואן לפי סעיף 103, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.
תוקפה של תעודת יבואן רשום
(א)
תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.
(ב)
בקשה לחידוש תעודת יבואן רשום לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת תוקף התעודה; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעת התעודה, יראו את התעודה כאילו הוארך תוקפה עד למועד ההחלטה בבקשה.
הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים [תיקון: תשפ״ב]
(א)
הרשם רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם, לבטלו או לסרב לחדשו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
התקיימו אחת או יותר מהנסיבות בסעיף 68, בשינויים המחויבים;
(2)
הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי סעיף 77(א), או באישור לפי סעיף 84(א)(4);
(3)
נשקפת סכנה לבריאות הציבור מפעולת הייבוא בידי היבואן;
(4)
הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי סעיף 79ד(1) ו־(2) או באישור לפי סעיף 84(ב1)(4).
(ב)
על החלטת רשם לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 71 עד 73, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשפ״ב]
סימן ח׳: רישום כיבואן נאות
רישום יבואן נאות [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:
(1)
תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, הכוללת נהלים וסקר סיכונים ובו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון, לבטיחותו, לסימונו, לתנאי הובלתו, לאחסונו ולמכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;
(2)
התחייבות שלפיה הוא יישם את התכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון שהוא מייבא.
(ב)
מנהל שירות המזון ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה – המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט; רשם מנהל שירות המזון יבואן במרשם כאמור, ייתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
(ג)
החלטת מנהל שירות המזון תינתן בתוך עשרה ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א); לא ניתנה ההחלטה בתקופה האמורה, יירשם היבואן כיבואן נאות במרשם ותינתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.
(ד)
הוראות סעיפים 112 עד 114 יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשם“ יקראו ”מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו“.
סימן ט׳: תקנות לעניין ייבוא מזון
תקנות לעניין ייבוא מזון [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ג]
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בעניינים אלה הנוגעים לייבוא מזון; אולם תקנות כאמור החלות על יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי יותקנו באישור הוועדה:
(1)
תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה ניתן לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי סעיף 104, והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון;
(2)
המסמכים והתנאים הנדרשים, נוסף על האמור בפסקה (1), לשם קבלת תעודות או אישורים לפי פרק זה, ובכלל זה –
(א)
המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים, להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל או לבקשה לקבלת תעודות או אישורים לפי פרק זה, לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון;
(ב)
התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם, לסירוב לתתם, להגבילם או לסרב לחדשם, נוסחם או דרכי נתינתם;
(ג)
תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
(3)
המסמכים והפרטים שעל יבואן להגיש במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא לפי סעיף 64(א)(2), המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;
(3א)
מסמכים שעל יבואן לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79ד(4), המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי;
(4)
המסמכים או הפרטים הנדרשים, בין השאר, לצורך עקיבות מזון או מתן תעודת שחרור, שיישמרו אצל היבואן הרשום, ודרכי שמירתם משלב ייצור המזון מחוץ לישראל, דרך שלבי הובלתו ואחסנתו ועד למכירתו על ידי היבואן הרשום למשווקים שלהם מכר את המזון;
(5)
נוסח ההצהרות וההתחייבויות הנדרשות לפי פרק זה;
(6)
דרכי בדיקת משלוחי מזון, ובכלל זה בדיקת מסמכים שהיבואן נדרש לשמור לפי חוק זה, כתנאי למתן תעודת שחרור, ותדירותן, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה הוא רשום כיבואן ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו;
(7)
באישור הוועדה – תנאים לייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות מסוימות וכן איסור על ייבוא סוגי מזון מסוימים ממדינות כאמור, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;
(8)
הוראות לעניין בקשות לקבלת תעודת שחרור ובכלל זה הוראות כמפורט להלן, ויכול שיקבע דרישות שונות לגבי קבוצות מזון שבמשלוח, מקומות ייצור שונים או מדינות ייצור מסוימות, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור:
(א)
הוראות מיוחדות לגבי בקשות לקבלת תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר, לרבות לעניין מזון שיוצא מישראל והוחזר אליה או שנפסל לייבוא במדינה אחרת או שנפסל לייצוא מישראל;
(ב)
דרכי הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור של מזון מתחנת הסגר, הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה, תנאים שבהם ניתן להתנות את הבקשה, לרבות לעניין אופן שיווק המזון, דרכי הסירוב למתן התעודה, מתן ערובה כבטוחה לקיום התנאים או להיתר לשחרור מתחנת הסגר לפי סעיפים 89 עד 93;
(9)
הוראות לעניין דיגום מזון בתהליך היבוא;
(10)
תנאים לעניין ייבוא מזון ייעודי וסימונו;
(11)
הוראות לעניין חובת יבואן רשום למסור מידע על מזון מסוים, ובכלל זה את המפרט של מזון מסוים וכן תוצאות בדיקה המתייחסות לאיכות ובטיחות מזון או מזון מסוים, תנאי הובלתו ואחסונו;
(12)
(נמחקה).
פרק ד׳1: מזון המיועד לייצוא בלבד
תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
(א)
על אף האמור בסעיפים 4 ו־20, ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, רשאי בעל רישיון ייצור לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, שלא מתקיימות בו דרישות לפי חקיקת המזון (בפרק זה – מזון המיועד לייצוא בלבד), ובלבד שהמזון ראוי למאכל אדם, ושמתקיימים כל אלה:
(1)
המזון מתאים לאסדרה בתחום המזון החלה במדינת היעד או שהמזון הוזמן בידי עוסק במזון במדינת היעד;
(2)
בעל הרישיון מסר מראש למנהל שירות המזון הצהרת ייצוא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);
(3)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 32, הוא שומר לתקופה הקבועה בסעיף 32(ב) את הצהרת הייצוא והמסמכים המעידים על תוכנה, ואם הוא יצרן המיישם מערכת בקרת איכות – גם מסמכים המוכיחים את התנאים בסעיף קטן (ב) ואת יישום מערכת בקרת איכות;
(4)
הוא מקיים את הוראות סעיפים 126 עד 128.
(ב)
(1)
הצהרת הייצוא תהיה בהתאם לנוסח שיפורסם באתר האינטרנט ובה יודיע בעל רישיון ייצור על כוונתו לייצא מזון המיועד לייצוא בלבד, ועל התחייבותו לנקוט צעדים להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל.
(2)
בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות יכלול בהצהרת הייצוא גם את אלה:
(א)
סוג המזון המיועד לייצוא בלבד;
(ב)
השינויים במפרט המזון המיועד לייצוא בלבד לעומת מפרט מזון מאותו סוג שהוא מייצר ומיועד למכירה בישראל, ואם אינו מייצר מזון מאותו סוג המיועד למכירה בישראל – מפרט המזון המיועד לייצוא בלבד בהתאם להזמנת עוסק במזון במדינת היעד;
(ג)
האמצעים שננקטו במפעל הייצור להבטחת הפרדת המזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל, להבטחת מניעת מכירתו בישראל, ולתיעוד ייצור המזון המיועד לייצוא בלבד.
(3)
הצהרת הייצוא תימסר –
(א)
לגבי בעל רישיון ייצור שמיישם מערכת בקרת איכות – לפני תחילת ייצור של מזון המיועד לייצוא בלבד, ובמועד חידוש רישיון ייצור מזון כאמור;
(ב)
לגבי בעל רישיון ייצור שאינו מיישם מערכת בקרת איכות – שבעה ימי עבודה לפחות לפני כל עת שבה הוא מתכוון להתחיל בייצור מזון מסוים שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון, ולגבי כל מזון מסוים כאמור.
(ג)
בסעיף זה –
”אסדרה“ – לרבות חיקוק, תקן, והנחיה;
”יצרן המיישם מערכת בקרת איכות“ – יצרן שיש בידו אישור מאחד הגופים המנויים בסעיף 42(ב), המעיד כי הוא מיישם אחד מאלה:
(1)
ISO-22000;
(2)
ISO 9001 יחד עם HACCP;
(3)
תקנים בין־לאומיים מקובלים נוספים, כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.
ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון
על אף האמור בסעיף 23 ובלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, בעל רישיון ייצור רשאי לייצר מזון המיועד לייצוא בלבד, אף אם לא מתקיימות במזון דרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון המזון, תכולתו או אריזתו, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לפי חקיקת המזון.
שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד
הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בכל עת ואף אם הוחל בייצוא המזון, לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק בדבר אופן ייצור המזון כאמור בפרק זה, או מכירתו, לפי העניין, ואופן הפרדת המזון משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ומניעת מכירתו בישראל, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הבטחת בריאות הציבור בישראל, ואם נקבעו הוראות לפי סעיף 121(4), תינתן הוראה פרטנית לפי סעיף זה בכפוף לאמור בהן.
תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
תנאים או דרישות למתן אישורים, תעודות או רישיונות מאת נותן הרישיון, כפי שהתבקשו על ידי מדינות יעד לשם ייצוא;
(2)
תנאים לעניין ייצוא, הנובעים ממחויבויות בין־לאומיות של מדינת ישראל;
(3)
פטור מחובות לפי פרק ג׳ או פטור לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון מסוימים, המיועדים לייצוא בלבד, בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות תנאים לעניין היות הייצור למטרת ייצוא בלבד;
(4)
הוראות הנדרשות להבטחת בריאות הציבור בישראל, לעניין אופן ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ומכירת מזון המיועד לייצוא בלבד, ובכלל זה לעניין הפרדת מזון המיועד לייצוא בלבד משאר המזון המיוצר במפעל או הנמכר בידי משווק ולעניין מניעת מכירתו בישראל;
(5)
הוראות לעניין שמירת מסמכים בנוגע לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד ולמכירתו.
סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי
הוראות סימן זה לא יחולו על תוצרת חקלאית טרייה ועל מזון מן החי ואין בהן כדי לגרוע מהוראות חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים או בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954.
שמירת סמכויות
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי חוק זה לעניין מתן רישיון ייצור, ומסמכות הנתונה למנהל שירות המזון במקרה של סכנה לבריאות הציבור בישראל.
פרק ה׳: הסדרת מכירת מזון
סימן א׳: חובות משווק
חובות משווק
משווק לא יעסוק במכירת מזון, אלא אם כן הוא מקיים את הוראות חקיקת המזון החלות על פעולת המכירה הנעשית על ידו, ואת הוראות חוק זה.
החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו
משווק לא ימכור מזון אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
אם נדרש רישיון עסק – הוא בעל רישיון עסק תקף ופועל בהתאם לתנאיו;
(2)
אם לא נדרש רישיון עסק – הוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה.
קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום
(א)
משווק לא יקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור תקף או מיבואן שאינו בעל רישום תקף כיבואן רשום.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על משווק שהוא יבואן רשום לגבי מזון שהוא מייבא לישראל; אין באמור כדי לגרוע מחובותיו של משווק כאמור כיבואן.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), משווק רשאי לקבל מזון גם מיצרן או מיבואן שרישיונו או תעודתו כאמור בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם, אם בהחלטה בעניין ביטול, התליה או סירוב חידוש כאמור, ניתן היתר למכירת מלאי מזון שיוצר או יובא כדין טרם המועד שנקבע בהחלטה, והמזון שהמשווק מקבל הוא חלק מהמלאי כאמור.
אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן
(א)
משווק יאמת את תוקפם של רישיון הייצור של יצרן או של תעודת היבואן הרשום של יבואן שעמו הוא מתקשר, במועדים אלה:
(1)
במועד ההתקשרות הראשונה ביניהם;
(2)
אחת לשנה ממועד ההתקשרות הראשונה, אלא אם כן המשווק נרשם מראש באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על שינויים בתוקפם של רישיונות ייצור או תעודות יבואן רשום, ובכלל זה עדכונים על החלטות לעניין היתר להמשך שיווק מלאי של יצרנים או יבואנים שרישיונם או תעודתם בוטלו, הותלו או שסורבה בקשה לחדשם.
(ב)
אימות תוקפם של רישיון או תעודה לפי סעיף קטן (א) ייעשה על ידי פנייה לקבלת אישור משירות המזון, באחת מדרכים אלה:
(1)
קבלת אישור דרך אתר האינטרנט, לאחר שהמשווק הזין את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם בסעיף 133;
(2)
קבלת אישור בכתב, לאחר שהמשווק שלח לשירות המזון פנייה בדואר או בדואר אלקטרוני, הכוללת את מספר רישיון הייצור או את מספר תעודת היבואן הרשום, שבפרטי העוסק כהגדרתם בסעיף 133.
קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום
(א)
על אף האמור בסעיף 127, משווק שקיבל מזון פטור ישמור העתק של אישור או תעודה תקפה אחרת מאת הרשות הממונה על סוג המזון הפטור, ובהעדר רשות כאמור – ישמור הוכחה אחרת כי מי שממנו התקבל המזון, הוא בעל רישיון עסק תקף או שהוא רשום כתאגיד או כעוסק מורשה.
(ב)
בסעיף זה, ”מזון פטור“ – כל אחד מסוגי מזון אלה:
(1)
מזון שייצורו פטור מחובת קבלת רישיון ייצור;
(2)
מזון שאינו תוצאה של פעילות ייצור;
(3)
מזון שייבואו פטור מחובת קבלת תעודת יבואן רשום.
חובת בדיקת סימונים
בלי לגרוע מהוראות סעיף 15(ד), משווק אחראי לוודא את קיומם של פרטי הסימון המפורטים בתוספת החמישית לגבי מזון ארוז מראש שהוא מוכר.
עמידה בדרישות של תקנות מכירה
משווק לא ימכור מזון אלא אם כן הוא עומד בדרישות שקבע השר לפי סעיף 138.
פטור בתקנות מחובות משווק
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע פטור או הקלה מהוראות סימן זה, לרבות לסוגי משווקים, בשים לב לגודלם, לסוג פעולת המכירה שהם מבצעים ולסוג המזון הנמכר על ידם.
חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק
(א)
חזקה שמשווק לא הפר את הוראות סעיפים 5(א)(1), (3) עד (5) ו־(7)(ג), 6, 7, 8, 9(ב), (ד) ו־(ה), 14(ג)(2) ו־18, לעניין מזון ארוז מראש על ידי יצרן, או מיובא ככזה על ידי יבואן, אם מתקיימים כל אלה:
(1)
המשווק מיישם מערכת בקרת איכות מסוג המנוי ברשימה שפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט, או שהוא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שהמזון שהוא משווק התקבל מידי עוסק במזון הפועל כדין וכי המזון האמור עומד בדרישות לפי חקיקת המזון;
(2)
המשווק נקט בתחום שליטתו את כל האמצעים הנדרשים לפי דין לשמירה על המזון בהתאם לשאר הוראות חקיקת המזון החלות עליו לעניין החזקת המזון, הטיפול בו ומכירתו;
(3)
ההפרה נוצרה כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, שאינו בשליטת המשווק, או עקב הסתמכות על מידע שסיפק לו אחר כאמור, בנסיבות בהן סביר היה להסתמך על מידע כאמור;
(4)
המשווק לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומה של הפרה לגבי המזון;
(5)
הפגם במזון לא היה פגם ניכר לעין או ניתן לזיהוי במישוש או בהרחה.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין –
(1)
יצרן, יבואן או משווק מהאזור בעת שהם משווקים את המזון שייצרו, ייבאו או שיווקו מהאזור, לפי העניין;
(2)
משווק בנוגע למצרך מותג פרטי כהגדרתו בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014, שמזוהה אתו.
סימן ב׳: הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו
הגדרות – סימן ב׳
בסימן זה –
”זיהוי מזון שהועבר“ – בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 137(1);
”העברת מזון“ – העברת מזון בין עוסקים במזון, למעט אלה:
(1)
העברה לעוסק במזון שהוא מוביל בלבד, או ממנו, למטרת הובלתו בין עוסקים במזון;
(2)
העברת דוגמאות מזון לצורכי מחקר ופיתוח שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
(3)
העברת מזון אל גורם מחוץ לישראל במסגרת ייצוא;
(4)
העברת מזון מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת ייבוא;
”מזון פטור“ – כהגדרתו בסעיף 128(ב);
”פרטי העוסק“ – שם היצרן ומספר רישיון הייצור שלו או שם היבואן ומספר תעודת היבואן הרשום שלו, כפי שהם מופיעים באחד ממסמכים אלה, ואם לא הופיעו במסמכים אלה – אחד מהמסמכים בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לשם היצרן או היבואן ומספרי רישיונו או תעודתו:
(1)
תעודת משלוח, אם ישנה, ולעניין מוצר בשר – תעודת משלוח למוצר בשר, כהגדרתם בפרק ח׳;
(2)
חשבונית עסקה, חשבונית מס או מסמך אחר המשמש לייעוד דומה, אף אם כינויו שונה;
(3)
לגבי מזון פטור – אחד מהמסמכים הנדרשים בסעיף 128(א).
הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון
(א)
בהעברת מזון יקבל עוסק במזון המעביר את המזון ממקבל המזון פרטים כמפורט בסעיף קטן (ב) ומסמכים שקבע השר לפי סעיף 137, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למקבל המזון פרטים כאמור בסעיף 135.
(ב)
עוסק במזון המעביר את המזון ישמור עותק של תעודת המשלוח שנתן למקבל המזון, הכוללת את פרטי מקבל המזון, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר זיהוי; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי כאמור, ישמור העוסק במזון את התעודה בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות מקבל המזון; לעניין זה, ”מספר זיהוי“ – אחד מאלה: מספר רישיון ייצור, מספר תעודת יבואן רשום, מספר רישיון עסק או מספר עוסק מורשה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על עוסק במזון בשיווק קמעונאי אם עוסק אחר במזון רכש ממנו את המזון כצרכן, בלי ידיעתו.
הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון
(א)
בהעברת מזון יקבל מקבל המזון ממעביר המזון את שמו המלא, מען עסקו ופרטי העוסק שלו ומסמכים שקבע השר לפי סעיף 137, יתעד פרטים אלה יחד עם פרטים המאפשרים את זיהוי המזון שהועבר, וימסור למעביר המזון פרטים כאמור בסעיף 134.
(ב)
היה למקבל המזון יותר מאתר אחד שאליו מיועד המזון, חובה על מקבל המזון לתעד את האתרים שבהם נמצא המזון שקיבל, בהתאם לזיהוי המזון, ולעדכן את התיעוד אם חלו שינויים במיקום המזון; בסעיף קטן זה, ”תיעוד“ – לרבות באמצעות מערכת לניהול מלאי או מערכת ממוחשבת אחרת.
תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון
(א)
עוסק במזון החייב בתיעוד לפי סימן זה ישמור את הפרטים והמסמכים הנדרשים ומסמכים לפי סעיפים 134, 135 ו־137, לגבי כל משלוח מזון, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהיעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון בהתאם לתאריך בתעודת המשלוח ובהיעדר תעודת משלוח – במסמך אחר כאמור בפסקה (2) בהגדרה ”פרטי העוסק“.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה למשלוח של מוצרי בשר תעודת משלוח וטרינרית, יישמר התיעוד האמור לתקופה שלא תפחת משישה חודשים בלבד ממועד העברת המזון.
(ג)
משווק גדול ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א) בנוגע למלאי הקיים בידיו באותה עת, במקום העסק או באופן המאפשר נגישות מהירה אליהם.
תקנות לעניין עקיבות מזון
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה בשים לב לסוג העוסקים במזון שעליהם יחולו ההוראות:
(1)
הפרטים הנדרשים לזיהוי המזון לפי סימן זה;
(2)
מסמכים נוספים או פרטים שיש לקבל ולשמור להבטחת העקיבות לפי סימן זה;
(3)
הקלות בדרישות סעיף 136 ופסקאות (1) ו־(2) בסעיף זה, לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון המועבר או המתקבל על ידם;
(4)
סוגי מזון שלגביהם יחולו הוראות סעיפים 134 ו־135 אף אם הם מועברים למי שאינו עוסק במזון, ובלבד שהדבר נדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.
סימן ג׳: תקנות לעניין מכירת מזון
תקנות לעניין מכירת מזון
השר, באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
התנאים למכירת מזון, לרבות לעניין תנאי מכירה נאותים, ורשאי השר לקבוע הוראות כאמור לפי סוגי משווקים, בשים לב לגודלם ולסוג המזון הנמכר על ידם;
(2)
חובות משווק בעניין מכירת מזון, לרבות הטלת חובת סימון לגבי מזון מסוים שקבע השר, ובכלל זה מזון שאינו ארוז מראש על ידי היצרן וחובת סימון במקום הממכר;
(3)
החזרה יזומה בידי משווק לפי סעיף 164;
(4)
חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיש מסוים, לרבות הקביעה כי בנסיבות מיוחדות ובהחלטה מנומקת, בשים לב לסכנה לבריאות הציבור ולבטיחות המזון, נדרשת הוכחה לגבי מילוי דרישות הדין החל על ייצורו וכי אין לשווקו בלא הוכחה כאמור; קבע השר כאמור, יקבע את דרכי ההוכחה והמסמכים הנדרשים לשם הוכחה כאמור, ורשאי הוא לקבוע דרישות כאמור לפי סוגי משווקים;
(5)
חובות והוראות לעניין סוג מזון רגיל מסוים, לרבות קביעה כי נדרשת הוכחה כאמור בפסקה (4) לתקופה שקבע, שלא תעלה על שישה חודשים;
(6)
תנאים לעניין מכירת מזון ייעודי.
סימן ד׳: חובות משווק מהאזור
הגדרות – סימן ד׳
בסימן זה –
”מרשם המשווקים מהאזור“ – כמשמעותו בסעיף 146;
”משווק מהאזור“ – אדם העוסק בהבאת מזון מהאזור לישראל;
”משווק רשום מהאזור“ – אדם בעל רישום תקף במרשם המשווקים מהאזור.
החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור
(א)
על משווק מהאזור ועל הבאת מזון מהאזור לישראל, יחולו הוראות פרקים ב׳, ד׳ ו־ה׳ והתקנות לפיהם, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע שינויים נוספים לעניין החלת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן הוראות נוספות שיחולו על משווק מהאזור, והכול ככל הנדרש לשם שמירה על בריאות הציבור.
החלת הוראות על משווק מהאזור
(א)
על אף האמור בפרקים ד׳ ו־ה׳ כפי שהוחלו בסעיף 140 על הבאת מזון מהאזור, לעניין הוראות החלות על משווק מהאזור –
(1)
רישום כמשווק מהאזור יבוא במקום רישום כיבואן רשום;
(2)
(3)
אישור מהרשות המוסמכת באזור בדבר הפיקוח הנדרש לפי פרק ד׳ על המזון, יבוא במקום אישור גורם מוסמך במדינת הייצור ככל שנדרש אישור כאמור.
(ב)
סעיף 57 יוחל בשינויים אלה:
(1)
במקום האמור בפסקה (3)(ב) יקראו ”ייצורו לשם ייצוא או לשם החזרה לאזור“;
(2)
במקום האמור בפסקה (4), יקראו ”החזרת משלוח מזון שיוצא או שהועבר לאזור והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור“.
(ג)
הוראות סימן זה לא יחולו על הבאה מהאזור של מזון שיוצר על ידי בעל רישיון ייצור או יובא על ידי יבואן רשום לפי חוק זה.
הבאת מזון מהאזור לישראל
לא יביא אדם מזון מהאזור לישראל אלא בהתקיים אלה:
(1)
הוא משווק רשום מהאזור;
(2)
הוא קיבל את המזון מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור;
(3)
הוא הביא את המזון לישראל בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר האמור בפסקה (2).
אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל
משווק מהאזור לא יביא לישראל מזון רגיש אלא אם כן קיבל אישור מיוחד לכך מאת מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, שיינתן לפי סעיף 64, בשינויים המחויבים, ובהתאם לתנאי האישור.
עמידה בהוראות סימון מזון
משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל אלא אם כן סימון המזון כולל את שם המשווק מהאזור, בהתאם להוראות החלות על יבואן לעניין סימון לפי חקיקת המזון, בשינויים המחויבים.
עמידה בהוראות התקנות
משווק מהאזור לא יביא מזון לישראל בניגוד לתקנות שקבע השר לפי סעיף 140(ב).
רישום משווק מהאזור
הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום את מי שעוסק בהבאה של מזון מהאזור לישראל והתקיימו לגביו התנאים שבסעיף 147.
תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור
(א)
המבקש להירשם במרשם המשווקים מהאזור יגיש בקשה בהתאם להוראות סעיף 103.
(ב)
הרשם לא ירשום מבקש במרשם המשווקים מהאזור, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי או שהוא רשום כתאגיד לפי הדין בישראל;
(2)
הוא הגיש הצהרה הכוללת את אלה:
(א)
פרטים על יצרן המזון, לרבות עותק מתעודת הזיהוי של היצרן, או העתק מתעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;
(ב)
פרטים על מקום עסקו, לרבות רישיון או אישור שניתן למקום עסקו, ככל שנדרש רישיון או אישור כאמור.
פרק ו׳: הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת
חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת
לא יוביל אדם מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת ולא יאחסן אדם מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת אלא אם כן הוא עומד בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ומתקיימות לגביו הוראות חוק זה.
רישיון הובלה
נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת, לא יוביל אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש להובילו:
(1)
רישיון הובלה לפי פרק זה, שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
(2)
רישיון ייצור הכולל פעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה ”ייצור“;
(3)
היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום לפי סעיף 110(א).
רישיון אחסנה
נקבע בחקיקת המזון כי מזון טעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, לא יאחסן אדם מזון כאמור, אלא אם כן הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות, ובהתאם לתנאי הרישיון האמור, ובכלל זה בהתאם לסוג המזון שמבוקש לאחסנו:
(1)
רישיון אחסנה לפי פרק זה שניתן בידי נותן רישיון ייצור;
(2)
רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה ”ייצור“;
(3)
היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום לפי סעיף 110(א).
פטור מרישיון אחסנה
על אף האמור בסעיף 150, לא יידרש רישיון אחסנה לאלה:
(1)
אחסנה בטמפרטורה מבוקרת על ידי משווק באתר המכירה לצרכן;
(2)
היתר לסימון ברישיון אחסנה
בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה
(א)
המבקש רישיון הובלה או רישיון אחסנה (בפרק זה – רישיון) או חידוש רישיון יגיש בקשה בצירוף מסמכים ופרטים, בהתאם לנדרש בתקנות לפי סעיף 155.
(ב)
בקשה לרישיון תוגש ללשכת הבריאות המחוזית, במחוז שבו הגיש המבקש את בקשתו לקבלת רישיון עסק או במחוז מהמחוזות שבו יש לו רישיון עסק לפי בחירתו.
החלת הוראות על רישיון
(א)
על רישיון הובלה יחולו הוראות סעיפים 28(ד) עד (ו), ו־29 עד 40, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: תוקפו של רישיון הובלה יהיה לחמש שנים.
(ב)
על רישיון אחסנה יחולו הוראות סעיפים 28 עד 40, בשינויים המחויבים.
תקנות לעניין רישיון
השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה ואופן הטיפול בה;
(2)
קביעת תנאים למתן הרישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי קבוצות המזונות המובלים או המאוחסנים או לפי סוגי פעילות ההובלה והאחסנה, לפי העניין;
(3)
תנאים לעניין מחסנים שהאחסון בהם אינו דורש רישיון אחסנה, ובכלל זה לעניין הציוד הנדרש בהם ואופן החזקת המזון בהם.
פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק
סימן א׳: הוראות לעניין החזקת מזון
קיום הוראות היצרן
(א)
עוסק במזון יאחסן ויחזיק את המזון ויובילו לפי הוראות היצרן, בלי לגרוע מהחובה לעמוד בהוראות חקיקת המזון.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק במזון רשאי לאחסן ולהחזיק מזון או להובילו בטמפרטורה מבוקרת שנקבעה לפי חקיקת המזון, אף אם הוראות היצרן קובעות טמפרטורה מוגדרת שהיא מחמירה לעומת חקיקת המזון, ואולם אם הוראות היצרן כאמור קובעות חובה להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת מחמירה כאמור, ומסמנות הוראה זו במילה ”בלבד“, יאחסן, יחזיק או יוביל את המזון בהתאם להוראות היצרן.
מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת
(א)
לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה על החזקת מזון מסוים בטמפרטורה מבוקרת, רשאי מנהל שירות המזון לתת לגביו הוראות להחזקה בטמפרטורה מבוקרת, לתקופה שלא תעלה על חודש, ובנסיבות מיוחדות לחודש נוסף.
(ב)
הוראה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
(ג)
עוסק במזון יחזיק מזון בהתאם להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (א).
תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור מזון, אחסנתו, הובלתו או ייבואו בטמפרטורה מוגדרת, בהתאם לסוג המזון ולמאפייניו.
סימן ב׳: ארגונים לחלוקת מזון
פטור לארגונים לחלוקת מזון [תיקון: תשפ״ב]
(א)
ארגון לחלוקת מזון פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה לפי חוק זה; בסימן זה –
”ארגון לחלוקת מזון“ – תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי – התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
(2)
התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי חוק העמותות, התש״ם–1980, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי חוק הנאמנות, התשל״ט–1979, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(3)
אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
(4)
התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
(5)
התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
(6)
התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
”תשלום סמלי“ – תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור – בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ב)
תאגיד המספק מזון לארגון לחלוקת מזון ומתקיימות בו הוראות פסקאות (2) עד (5) להגדרה ”ארגון לחלוקת מזון“ יראו אותו כארגון לחלוקת מזון לפי סעיף זה.
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון
השר יקבע הוראות לעניין תחולת הוראות פרקים ג׳ עד ז׳ על ארגונים לחלוקת מזון.
היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו
על אף האמור בסעיף 12, ארגון לחלוקת מזון רשאי לעשות שימוש במזון שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, ולחלקו, אם קיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש לתקופה מוגבלת, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך ושהשימוש או החלוקה כאמור ייעשו בתוך אותה תקופה.
סימן ג׳: מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון
הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים
(א)
נוכח מנהל שירות המזון, ובהעדרו – מי שהוא הסמיכו לכך, כי נגרמת סכנה חמורה ומיידית לבריאות הציבור או עלולה להיגרם סכנה כאמור בשל מזון מסוים או בשל השימוש בו, רשאי הוא לתת הוראות למניעת הסכנה שיחולו על כל עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הייצור, האריזה, ההובלה, האחסון והמכירה של המזון (בסעיף זה – הוראות המנהל), ובלבד שיפורסמו בכל אלה:
(1)
באתר האינטרנט, באופן בולט, ובמיקום שייועד להוראות המנהל, עם עיקרי הסיבות למתן ההוראה, בעברית ובערבית ובכל שפה נוספת שימצא מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו כי נדרשת לאותו עניין;
(2)
בשני עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה ארצית, אחד מהם בשפה הערבית;
(3)
ברשומות.
(ב)
הוראות המנהל יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי מנהל שירות המזון להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנה, אם נוכח שממשיכים להתקיים הטעמים המצדיקים את נתינתן.
(ג)
הוראות המנהל ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; על אף האמור, בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות הסכנה לבריאות הציבור וחומרתה, רשאי מנהל שירות המזון לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שני ימי עבודה ממועד הפרסום באתר האינטרנט.
(ד)
הוראות המנהל יישלחו בדואר האלקטרוני לעוסקים במזון שנרשמו לקבלת עדכונים על הוראות לפי סעיף זה ברשימת תפוצה אלקטרונית.
אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה, ”מזון מזיק“ – מזון שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם, לרבות מזון שנמצאו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות על אי־עמידה של המזון בדרישות לפי חקיקת המזון, שיש בה כדי להזיק או לעורר חשש לנזק כאמור.
(ב)
עוסק במזון שנודע לו כי מזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, הוא מזון מזיק, יפעל לפי הוראות אלה:
(1)
ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש במזון, לרבות אמצעים מבין אלה, לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות או החשש לסכנה לבריאות מצריכת המזון:
(א)
עדכון של היצרן או היבואן, ולגבי מזון שהוא תוצרת חקלאית טרייה – של מי שממנו קיבל את המזון;
(ב)
בתיאום עם מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך הוצאת המזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal); על אף האמור, הוראה על החזרה יזומה של מזון על ידי משווק תינתן רק לגבי מזון שהוא מוכר, ובהתאם לתקנות שייקבעו לפי סעיף 138(3);
(ג)
בתיאום עם מנהל שירות המזון – מסירת הודעה לציבור (Recall) על הסכנה הנשקפת מהמזון, אם הודעה כאמור לא נמסרה על ידי היצרן או היבואן, לפי העניין;
(2)
עוסק במזון ידווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך על פירוט האמצעים שנקט לפי פסקה (1), אם ביצע החזרה יזומה או מסר הודעה לציבור, לפי פסקה (1)(ב) או (ג) ובכל מקרה אחר שלגביו קבע השר, באישור הוועדה, חובת דיווח לעניין זה, ואם נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון בעקבות הדיווח, יפעל העוסק במזון בהתאם להוראותיו.
(ג)
נתן מנהל שירות המזון הוראה לעוסק במזון לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לפעול לביצוע ההוראה בנסיבות שבהן העוסק במזון סירב לבצע את ההוראה או בנסיבות של דחיפות מיוחדת.
(ד)
נודע למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך כי מזון הוא מזון מזיק, רשאי הוא, בנסיבות דחופות או בנסיבות שבהן קיים קושי לאתר את בעלי המזון, לפעול לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1)(ב) אף בטרם נתן הוראה כאמור בסעיף (ב)(2) או במקביל למתן הוראה כאמור.
(ה)
עוסק במזון יישא בהוצאות של פעולות שננקטו לפי סעיף קטן (ג) או (ד), אלא אם כן קבע מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת.
(ו)
מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על החזרה יזומה, אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם לא הובא הדבר לידיעתו באמצעות עוסק במזון, לאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן ראה כי קיים צורך דחוף, לשם שמירה על בריאות הציבור, להורות על החזרה יזומה כאמור בלי לשמוע את טענותיו.
(ז)
עוסק במזון יתעד אצלו, לרבות באמצעות שמירת עותק, תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון שייצר, ייבא או מכר, לפי העניין, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד קבלת התלונה; אולם על יבואן של מזון במסלול האירופי יחולו הוראות סעיף 54א(ב)(4) לעניין מזון במסלול האירופי שייבא.
הודעה בדבר מסוכנות מזון
בלי לגרוע מהוראות סעיף 164, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
(1)
להורות לעוסק במזון לפרסם, או להודיע לכל אדם הנוגע בדבר, כי מזון או תהליך עבודה אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו, וכי המזון או תהליך העבודה מסוכן לבריאותו או לבטיחותו של אדם הצורך את המזון, או שקיימת הסתברות ממשית למסוכנות כאמור; הפרסום או ההודעה יהיו באופן שיורה עליו מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך; הוראה לפי פסקה זו לא תינתן אלא לאחר שניתנה לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו;
(2)
לפרסם, או להודיע הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב לפרסם, או להודיע באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או אם סבר כי קיים חשש ממשי לשלומו או לבריאותו של אדם, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ורשאי הוא –
(א)
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
(ב)
לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן;
(3)
להורות לכל עוסק להודיע או לפרסם, או להודיע או לפרסם הודעה מטעמו, על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או שיש הסתברות ממשית שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר נותן ההוראה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר
(א)
מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע או על החזרתו לעוסק במזון שממנו קיבל את המזון, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק במזון הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב)
סבר מנהל שירות המזון או רופא מחוזי כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא לתת לעוסק במזון הוראה לפי סעיף קטן (א), בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ג)
ראה מנהל שירות המזון כי עוסק במזון הפר הוראה לפי חקיקת המזון וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל כך, רשאי הוא לתת הוראות ליצרן, יבואן או משווק ולגבי תוצרת חקלאית טרייה או מזון מן החי – גם למגדל, במטרה למנוע העברת מזון הקשור לחשש האמור לגורם המפר.
פסילת מזון והשמדתו
(א)
מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי שמצא כי מזון המיועד למכירה עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם, רשאי לפסול את המזון ולצוות על השמדתו או למנוע באופן אחר את השימוש בו למאכל; לעניין סעיף זה, יראו גם כל מוצר המוצג למכירה וכל מזון שטרם ניתנה לגביו תעודת שחרור כמזון המיועד למכירה.
(ב)
לא יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על פסילת מזון, על השמדתו או על מניעת השימוש בו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך ליצרן, ליבואן או למשווק שהמזון ברשותו, זמן סביר לפני מתן ההוראה, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, בכתב או בעל פה; החלטה לפי סעיף זה תתקבל לא יאוחר משבעה ימי עבודה לאחר המועד שבו נטענו הטענות.
(ג)
הורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א), רשאי היצרן, היבואן, או המשווק, לפי העניין, לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה; השמדת המזון בהתאם להחלטה כאמור לא תבוצע אלא בחלוף המועד להגשת העתירה, אלא אם כן הסכים, בכתב, היצרן, היבואן או המשווק לביצוע ההשמדה בטרם המועד האמור.
(ד)
עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או עד לקבלת החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (ג), רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או הרופא הממשלתי או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, להוציא את המזון מידי המחזיק בו ולאחסנו במקום שיורה, ובכלל זה בנמל או בפיקוח המכס, או להורות למחזיק להעביר את המזון למקום אחסנה שיורה; כמו כן רשאי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש ערובה בגובה שקבע השר להבטחת מימון הוצאות האחסנה עד לשמיעת הטענות והחלטה לגביהן.
(ה)
מצא מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לתת הוראה על השמדת מזון לפי סעיף קטן (א) אף אם לא הודיע על כך קודם לכן לעוסק במזון ובלי שנתן לו הזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן (ב):
(1)
המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיש;
(2)
המזון שנדרש לתת לגביו הוראת השמדה הוא מזון רגיל אך מנהל שירות המזון או הרופא הממשלתי נוכח כי קיים חשש מיידי לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור, אם לא תינתן הוראת ההשמדה אף בטרם שמיעת הטענות;
(3)
לא ניתן להעביר את המזון לאחסון בלי שהדבר יעלה כדי השמדתו, או שיש בכך משום נטל בלתי סביר;
(4)
לא ניתנה ערובה לפי סעיף קטן (ד), במועד שנקבע בדרישה האמורה;
(5)
לא ניתן לאתר את היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו במאמץ סביר.
(ו)
היצרן, היבואן או המשווק שהמזון ברשותו יישא בעלות ההוצאות לשם שמירה, הובלה, אחזקה והשמדה של מזון לפי סעיף זה.
(ז)
ניתנה הוראה להשמדת מזון לפי סעיף זה, יורה מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי על העברת המזון לאתר מסוים לביצוע ההשמדה, ורשאי הוא להורות על דרכי ההשמדה.
התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור
(א)
היה בעל רישיון ייצור, יבואן רשום, בעל רישיון אחסנה, בעל רישיון הובלה או בעל רישיון אחר לפי חוק זה קשור עקב עיסוקו במזון בפגיעה בריאותית חמורה באנשים, ולדעת נותן הרישיון או התעודה התליית רישיונו או תעודתו, לפי העניין, נחוצה לשם מניעת סכנה ממשית לבריאות הציבור עד לבירור האירוע, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון או התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישיונו או תעודתו; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי חוק זה לעניין הרישיון או התעודה.
(ב)
תקופת ההתליה לפי סעיף קטן (א) תסתיים במועד שלא יאוחר מ־45 ימים ממועד סיום בירור האירוע על ידי מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך או במועד מוקדם יותר שיורה, ובלבד שתקופת ההתליה לא תעלה על שנה.
סימן ד׳: הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק
חובת עריכת בדיקות
יבואן או יצרן, וכל עוסק אחר שנקבע לגביו בחוק זה או לפיו כי יבדוק מזון במעבדה מוכרת, יקיים את החובה כפי שנקבעה ויישא בהוצאות הבדיקה.
הכרה במעבדה לבדיקת מזון
(א)
מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי להכיר במעבדה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון, לאחר שמצא כי היא עומדת בתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג).
(ב)
רשימת המעבדות המוכרות תפורסם באתר האינטרנט.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
באישור הוועדה, תנאים להכרה במעבדות, לרבות לעניין עבר פלילי של בעלי תפקידים במעבדה והכשרתם;
(2)
ציוד וטכנולוגיות שיידרשו במעבדה מוכרת;
(3)
סוגי הבדיקות והדרכים והמועדים לעריכתן, תוקף ההכרה וכן תנאים בהכרה ועילות ותנאים לביטולה.
תעודת בדיקה
מעבדה מוכרת העורכת בדיקה שהמציא לה מפקח תמציא לו את תוצאות הבדיקה לפי הטופס שבתוספת השמינית (בחוק זה – תעודת בדיקה).
חובת דיווח על תוצאה חריגה
(א)
מצאה מעבדה מוכרת תוצאה חריגה שיש בה סכנה לבריאות הציבור, לרבות מזהם ביולוגי או כימי, בדוגמת מזון שקיבלה לבדיקה מגורם שאינו מפקח לפי חוק זה, תמציא הודעה על כך בטופס כאמור בסעיף 171.
(ב)
מנהל שירות המזון יורה בנוהל שיפרסם באתר האינטרנט ויועבר למעבדות המוכרות על הגורמים שלהם תומצא ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע נסיבות שבהן לא תחול חובת מסירת ההודעה.
(ג)
מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות רשאי לבטל הכרה כאמור בסעיף 170(א) ממעבדה מוכרת, אם מצא שלא קיימה את חובת הדיווח על תוצאה חריגה בדוגמת מזון כאמור בסעיף קטן (א).
תעודת בדיקה כראיה
(א)
בהליכים לפי חוק זה תשמש תעודת בדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת, ראיה לתוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב)
תעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית המשפט אלא אם כן תוצאותיה נמסרו לעוסק במזון שמזונו נבדק, בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות, בתוך 21 ימים מהתאריך הנקוב בה כתאריך סיום הבדיקה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים.
שמירת מסמכים
(א)
מסמכים ופרטים שעל עוסק במזון לשמור לפי הוראות חוק זה, לרבות לצורך עקיבות המזון (בסעיף זה – מידע) יכול שיישמרו בדרך דיגיטלית, אלא אם כן נאמר אחרת, ובלבד ששמירת מידע בדרך דיגיטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ויגובה תקופתית.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגיטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לגודל העוסק ולמהות עסקו.
דיווח בידי עוסק במזון
דיווח שעוסק במזון חייב למסור לפי הוראות חוק זה יכול שיישלח בדואר אלקטרוני לכתובת שתפורסם באתר האינטרנט חתום בחתימה אלקטרונית או כשהוא כולל סריקה ממוחשבת של דיווח חתום בכתב, ויראו את הדיווח כאילו נמסר משעה שהתקבל אישור מסירה.
השגה
(א)
על החלטה של רשות כמפורט להלן רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב, בהתאם להוראות אלה:
(1)
החלטה של רשות לפי פרקים ג׳ ו־ו׳ שהתקבלה על ידי מי שאינו מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירות המזון או לפני מי שמנהל שירות המזון הסמיכו לכך, ובתנאי שהסמכה כאמור פורסמה באתר האינטרנט, ויכול שההסמכה תהיה לדון בהשגה על סוגי החלטות או על החלטות לפי זהות הגורם מקבל ההחלטה;
(2)
החלטה של רשות לפי פרקים ג׳ ו־ו׳ שהתקבלה על ידי מנהל שירות המזון – לפני מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות;
(3)
החלטה של רשם היבואנים לפי פרק ד׳ – לפני מנהל שירות המזון;
(4)
החלטה של רשות לפי פרק ד׳ שאינה כאמור בפסקה (3) ואינה החלטה של מנהל שירות המזון – לפני גורם כאמור בפסקה (1); לא יקבל הגורם המחליט בהשגה לפי פסקה זו החלטה, אלא בהתייעצות עם הממונה על הגורם מקבל ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה;
(5)
החלטה שאינה החלטה של מנהל שירות המזון לפי פרק ד׳1 – לפני מנהל שירות המזון;
(6)
(ב)
החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשתה, ואולם השגה לפי סעיף קטן (א)(4) על החלטה בעניין מתן תעודת שחרור תינתן בתוך 15 ימים מיום הגשתה, אלא אם כן הגורם המוסמך להחליט בהשגה האריך את המועד להחלטתו, ובלבד שלא יאריך ביותר מ־15 ימים נוספים.
(ג)
אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך 10 ימים מיום הגשתה.
פרק ח׳: הסדרת הפיקוח הווטרינרי
סימן א׳: הגדרות
הגדרות – פרק ח׳ [תיקון: תשפ״ב]
לעניין פרק זה –
”בית קירור“ – מקום המשמש לאחסנת מזון, ובכלל זה מוצר בשר, בקירור או בהקפאה;
”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי פקודת מחלות בעלי חיים להפעלת מפעל לבשר גולמי, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
”חוק הרופאים הווטרינרים“ – חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991;
”יצרן“, ”יצרן של מוצר בשר“ – אדם העוסק בייצור מוצר בשר, או בעל רישיון אחסנה כאמור בסעיף 150(1) לעניין מוצר בשר או מי שעסקו טעון רישיון כאמור, ולמעט –
(1)
מוביל מוצר בשר בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה ”ייצור“;
(2)
מייצר מוצר בשר במסגרת פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן לפי סעיף 24;
(3)
(4)
ארגון לחלוקת מזון לפי סעיף 159;
”מוצר בשר“ – בשר כהגדרתו בסעיף 9(א) ומוצריו;
”מפעל בשר“ – עסק לייצור בשר שניתן לגביו רישיון ייצור או שהפעלת העסק טעונה רישיון כאמור;
”מפעל לבשר גולמי“ – כל אחד מאלה:
(1)
מפעל לשחיטת בשר, למעט אם מתבצע בו עיבוד;
(2)
מפעל שמבוצע בו רק טיפול בבשר גולמי;
(3)
מפעל כאמור בסעיף 190(2);
”מפעל לשחיטת בשר“ – מפעל שהוא אחד מאלה:
(1)
בית מטבחיים – מפעל שמיועד להמתת בהמות ושחיטתן;
(2)
בית שחיטה לעופות – מפעל שמיועד לשחיטת עופות;
(3)
תחנת מיון לדגים – מפעל שמיועד למיון ולאריזה של דגים המיועדים למאכל;
”מפעל שאושר לייצוא“ – מפעל שקיבל אישור לייצוא לפי חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים;
”עיבוד“ – כהגדרתו בסעיף 9(א);
”רופא וטרינר“ – כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים;
”רופא וטרינר מוסמך“ – רופא וטרינר מוסמך במפעל או רופא וטרינר מוסמך בשווקים;
”רכב הובלה“ – כלי תחבורה שמובילים בו מוצר בשר;
”תאגיד לפיקוח וטרינרי“, ”תאגיד“ – התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו׳1 לחוק הרופאים הווטרינרים;
”תכנית בטיחות מזון“ – תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
(1)
הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, האריזה וההובלה של מוצר הבשר (Hazard Analysis Critical Control Points – HACCP);
(2)
אמצעים לשמירה על עקיבות מוצרי הבשר וחומרי הגלם שלהם ועל הוצאתם מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה;
”תעודת משלוח למוצר בשר“ – תעודת משלוח למוצר בשר שהנפיק יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה, ונכללים בה הפרטים האמורים בסעיף 181;
”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי רופא וטרינר מוסמך במפעל בשר או במפעל לבשר גולמי, שניתנת למוצר בשר טרם הוצאתו מהמפעל;
”תעודות“ – תעודת משלוח למוצר בשר ותעודה וטרינרית.
סימן ב׳: חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר
סימן משנה א׳: תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר
החובה לקבל אישור ייצור נאות
(א)
יצרן של מוצר בשר לא ייצר מוצר כאמור אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון.
(ב)
על מתן אישור נאות לפי סעיף זה, יחולו הוראות סימן ג׳ בפרק ג׳.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להורות כי מפעל לייצור בשר מסוג מסוים לא יהיה חייב באישור ייצור נאות אם הוא מצא שמיושמת לגביו תכנית בטיחות מזון; הוראות לפי סעיף קטן זה יינתנו בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב, בין השאר, בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל, בהקפדתו בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, בסוג המזון המיוצר בו ובמורכבות הטכנולוגית של הייצור.
סימן משנה ב׳: תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו
צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר
יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, לפי העניין, אלא לאחר שהנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר וצירף אותה למשלוח וכן צירף למשלוח תעודה וטרינרית, אם הנפקתה נדרשת לפי הוראות סעיף 206 או לפי פקודת מחלות בעלי חיים.
איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר
על אף האמור בסעיף 179, יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא ינפיק תעודת משלוח למוצר בשר, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
הרופא הווטרינר המוסמך במפעל –
(א)
הודיע על כוונה לערוך בדיקה של המשלוח או שמצא שהתקיימה אחת מהנסיבות כאמור בסעיף 205;
(ב)
סירב לחתום על תעודה וטרינרית הנדרשת לפי דין לרבות תעודה וטרינרית כאמור בסעיף 206;
(2)
חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב המוביל את מוצר הבשר, כאמור בסעיף 205(4);
(3)
חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן לא שילם את האגרה הנדרשת כאמור בסעיף 205(5)(א) או (ב).
פרטי תעודת משלוח למוצר בשר
יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן יכלול בתעודת משלוח למוצר בשר את כל אלה:
(1)
פרטי היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לרבות כתובתו ופרטי ההתקשרות עמו;
(2)
פרטים בדבר מוצר הבשר, לרבות שם מוצר הבשר, מספר האריזות במשלוח, משקל המשלוח ומספר אצווה;
(3)
היום והשעה שבה רכב ההובלה יוצא מהמפעל;
(4)
היעד של מוצר הבשר, ובכלל זה שם העסק וכתובתו, ואם אינו עסק – שם המקום וכתובתו;
(5)
פרטי רכב ההובלה שבו מובל מוצר הבשר, ובכלל זה מספר הרישוי והטמפרטורה הנדרשת ברכב;
(6)
מספר הטלפון הנייד של נהג רכב ההובלה וכן מספר הטלפון הנייד של עובדו של היצרן בעל היתר ההפעלה או היבואן, המשמש כאיש קשר לעניין הוראות פסקה זו.
שליחת העתק של התעודות
בעת יציאתו של משלוח מוצרי בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, יעביר היצרן, בעל היתר ההפעלה או היבואן, לפי העניין, למערכת הממוחשבת את פרטי המשלוח, יעד המשלוח, פרטי רכב ההובלה ושם הרופא הווטרינר המוסמך במפעל, לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.
תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר
יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן, לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי רכב ההובלה שבו הוא מובל:
(1)
הטמפרטורה ברכב עומדת בכללים שנקבעו לפי סעיף 155;
(2)
מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
(3)
קיימת מערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
(4)
קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום מערכת כאמור לגבי יצרן, בעל היתר הפעלה או יבואן, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם.
איסור קבלה של מוצר בשר
יצרן של מוצר בשר או בעל היתר הפעלה לא יקבל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
(1)
מצורפת למשלוח שבו הגיע מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר שנכללים בה הפרטים האמורים בסעיף 181, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית, כאמור בסעיף 206 או לפי פקודת מחלות בעלי חיים – צורפה תעודה כאמור;
(2)
תעודת המשלוח של מוצר הבשר הונפקה במהלך 24 השעות שקדמו להגעת המשלוח;
(3)
יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי הבשר לגבי הפרטים שלפי סעיף 181, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית ובין תעודת המשלוח.
איסור מכירה של מוצר בשר
משווק לא ימכור מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 184 לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר שקיבל.
תנאי הובלה מאתר מכירה
משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר, אלא אם כן התקיימו הוראות סעיף 183, בשינויים המחויבים, לגבי רכב ההובלה.
הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה
(א)
משווק של מוצר בשר לא יוציא מוצרי בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, אלא לאחר שצירף למוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר בשר שאותה הנפיק היצרן של מוצר הבשר או בעל היתר ההפעלה, ומצוין בה כי היא אושרה על ידי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל.
(ב)
לשם מתן האישור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרופא הווטרינר המוסמך במפעל להיעזר ברופא ווטרינר מוסמך בשווקים, המפקח בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבו נמצא אתר המכירה.
(ג)
על יצרן או על בעל היתר הפעלה שהנפיק תעודת משלוח חדשה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות לעניין שליחת העתק מתעודת המשלוח כאמור בסעיף 182.
תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים בעניינים אלה:
(1)
העברה של מוצר בשר באמצעות הובלה ממשווק מזון בשיווק קמעונאי אל צרכן;
(2)
פעולתם של משווקים של מוצרי בשר שמחזיקים את מוצר הבשר ברכב ההובלה בלבד החל מרכישת מוצר הבשר על ידיהם ועד לשיווקו, לרבות תנאים ומגבלות על משך הזמן שבו מותר להחזיק מוצר הבשר ברכב ההובלה.
סימן משנה ג׳: הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר
סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה
הוראות פרק זה לעניין יצרן לא יחולו על מי שמייצר ארוחות מוכנות להסעדה ממוצרי בשר, שאינו בית אוכל כהגדרתו בסעיף 25(ב), אלא אם כן השר קבע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו לגביו.
חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי
על אף האמור בחוק זה ובפקודת מחלות בעלי חיים, מפעל שמתבצעים בו באותו מבנה טיפול בבשר גולמי ועיבוד –
(1)
יהיה טעון קבלת רישיון ייצור ופטור מקבלת היתר הפעלה לפי פקודת מחלות בעלי חיים, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי;
(2)
יהיה טעון קבלת היתר הפעלה לפי פקודת מחלות בעלי חיים ופטור מקבלת רישיון ייצור, אם מבין מוצרי הבשר שהוא מוציא לשיווק משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם רק טיפול בבשר גולמי עולה על משקל מוצרי הבשר שבוצע בהם עיבוד.
סימן ג׳: פיקוח על־ידי רופאים וטרינרים
סימן משנה א׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל
הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל
מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי התאגיד, לבצע פיקוח וטרינרי במפעל בשר, בבית קירור וברכב הובלה.
היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור
מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הווטרינרי הנדרש בכל מפעל בשר ובית קירור, לאחר שהתייעץ עם הרופא הווטרינר שבמפעל, ככל שישנו, ויסמיך את הרופאים הווטרינרים בהתאם לכך; מנהל היחידה הווטרינרית יורה על היקף הפיקוח הנדרש כאמור, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב בין השאר בסוג המפעל, בהיקף הייצור במפעל או בהיקף האחסנה בבית הקירור, בהקפדתו של המפעל או בית הקירור בעבר על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון, ובסוג המזון המיוצר או מאוחסן בו.
הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי
(א)
לשם פיקוח במפעל לבשר גולמי, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי סעיף 191 רופאים וטרינרים שמונו בידי מנהל השירותים הווטרינריים לפי פקודת מחלות בעלי חיים ועומדים בתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים להסמכת רופא וטרינר מוסמך במפעל, בסמכויות הפיקוח הווטרינרי על הוצאת התעודות במפעל.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הפיקוח של רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף קטן (א), הנתונות לו לפי פקודת מחלות בעלי חיים.
סימן משנה ב׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים
הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית
מנהל היחידה הווטרינרית יסמיך רופאים וטרינרים, מבין עובדי רשות מקומית, שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי על אתרי המכירה של מוצרי בשר ברשות המקומית (בפרק זה – שווקים), ובכלל זה על ההובלה של מוצרי בשר.
הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד
(א)
(1)
על אף האמור בסעיף 194, רשות מקומית שבה הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הם מבין עובדי הרשות, רשאית, באישור מועצתה, להודיע בכתב למנהל כי היא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינרים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה לא יהיו מבין עובדי הרשות המקומית.
(2)
הודיעה רשות מקומית כאמור בפסקה (1), יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית רופאים וטרינרים מבין עובדי התאגיד שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה החל במועד שצוין בהודעתה, ובלבד שהמועד לא יהיה לפני שחלפו ארבעה חודשים ממועד מסירת ההודעה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 194, מצא המנהל כי הרשות המקומית אינה מציעה די מועמדים לרופאים וטרינרים המוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה או שהיא מציעה מועמדים שאינם עומדים בתנאי הכשירות וההכשרה לשם הסמכתם לרופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, רשאי הוא להורות, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית ולאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי יהיו מבין עובדי התאגיד רופאים וטרינרים שיהיו מוסמכים לפקח בשווקים שבתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
(ג)
ביקשה רשות מקומית שהרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שבתחום שיפוטה הם מבין עובדי התאגיד, מהמנהל, בכתב, באישור מועצתה, שהרופאים הווטרינרים המוסמכים לבצע פיקוח וטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה יהיו מבין עובדיה, והמנהל, לפי המלצת מנהל היחידה הווטרינרית, הסכים לבקשה, יסמיך מנהל היחידה הווטרינרית את הרופאים הווטרינרים המוסמכים כאמור מבין עובדי הרשות המקומית.
מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים
(א)
מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים הנדרשים במדינה, בהתאם לניהול סיכונים ובהתחשב במספר אתרי המכירה במדינה שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, בסוג מוצרי הבשר שהם מוכרים, ובתדירות הביקורת שיורה עליה בין השאר בהתאם לסיכון הנשקף מהמזון לבריאות הציבור.
(ב)
מנהל היחידה הווטרינרית יורה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים בכל רשות מקומית, בהתחשב בחלקם היחסי של מספר אתרי המכירה ברשות המקומית שנדרשת לגביהם ביקורת תקופתית, ובתדירות הביקורת שהורה עליה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
לשם מתן הוראה ראשונה לפי סעיף קטן (ב) ולשם הקמת המערכת הממוחשבת, תמציא רשות מקומית בתוך שישה חודשים מעת שהתבקשה לכך בידי מנהל היחידה הווטרינרית, נתונים כמפורט להלן, ככל שיש בידה, על עסקים שבהם נמכר בשר בתחום שיפוטה, לרבות עסקים שלא ניתן להם רישיון עסק, בחלוקה לסוגי עסקים ככל שהתבקשה: שם העסק, כתובתו ומספר הטלפון בעסק, ושם בעל העסק, ואם הוא תאגיד – מספר הרישום שלו.
סימן משנה ג׳: הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות
תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך
השר רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי ההסמכה של רופאים וטרינרים מוסמכים, לרבות לעניין שינוי בהסמכה.
תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך
כל הרופאים הווטרינרים שהוסמכו לפי סימן זה, חייבים לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים, ולהשתתף בהכשרה ובהשתלמויות מקצועיות לפי סעיף 32מב לחוק האמור.
הנחיה מקצועית
הרופאים הווטרינריים שהוסמכו לפי סימן זה, יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של מנהל היחידה הווטרינרית או של מנהל השירותים הווטרינריים, לפי העניין.
ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך
(א)
מנהל היחידה הווטרינרית רשאי, לאחר שנתן לרופא וטרינר מוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל או להתלות את הסמכתו של רופא וטרינר מוסמך, אם מצא שהרופא הווטרינר המוסמך אינו ממלא את חובותיו לפי חוק זה או שהוא פעל באופן שגרם לסכנה לבריאות הציבור או שאינו עומד בתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו לפי סעיף 32מא לחוק הרופאים הווטרינרים, ולאחר ששוכנע שלא ניתן לקבוע לגביו תנאים של הכשרה מתאימה שיביאו לתיקון הפגם בפעולת הפיקוח על ידו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) מצא מנהל היחידה הווטרינרית כי קיים צורך דחוף לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור באותו סעיף קטן לשם מניעת סכנה מיידית לבריאות הציבור, רשאי הוא לבטל או להתלות את ההסמכה כאמור לאלתר, ובלבד שייתן לרופא הווטרינר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר הביטול או ההתליה, ולא יאוחר משבעה ימים ממועד החלטתו.
מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית
(א)
על אף ההוראות לעניין הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים, מבין עובדי התאגיד, במפעל או בשווקים כאמור בסעיפים 191 ו־195(ב) או (ג), מצא השר כי יש צורך בהסמכת רופאים וטרינרים נוספים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, להתיר למנהל היחידה הווטרינרית להסמיך לפי הסעיפים האמורים, לתקופה שיקבע, רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל או בשווקים מבין עובדי רשות מקומית שבתחום שיפוטה נמצאים המפעל או השווקים, אם ניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, לפי החלטת המועצה, או מבין עובדי המדינה.
(ב)
על אף האמור בסעיפים 214 ו־215, התיר השר כאמור בסעיף קטן (א), תשולם האגרה כאמור באותם סעיפים לרשות המקומית או למשרד הבריאות, לפי העניין; גבה התאגיד לפיקוח וטרינרי את האגרה, יעבירה למשרד הבריאות או לרשות המקומית, בהתאם להוראות סעיף 218(א), בשינויים המחויבים.
סימן משנה ד׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל
נקיטת פעולות פיקוח במפעל
רופא וטרינר מוסמך במפעל יאמת את יישומה של תכנית בטיחות המזון במפעל, ובכלל זה יפקח על אלה:
(1)
תנאי התברואה במפעל;
(2)
בטיחות מוצרי הבשר וחומרי הגלם;
(3)
שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
(4)
אחסון מוצרי בשר;
(5)
הובלת מוצרי הבשר מאתר הייצור לדרכי השיווק.
נוכחות במפעל
רופא וטרינר מוסמך במפעל יהיה נוכח במפעל בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בהתאם לניהול סיכונים ובין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים הקיימים לבריאות הציבור מאותו מפעל ומאותו סוג מזון.
נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות
רופא וטרינר מוסמך במפעל ייטול דוגמאות של מזון ויבצע בדיקות, יידע את המפעל לגבי תוצאות הבדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית שיפורסמו באתר האינטרנט; המפעל יישא בהוצאות הבדיקות ונטילת הדוגמאות תהיה בלא תשלום.
פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר
רופא וטרינר מוסמך במפעל רשאי להחליט כי יצרן של מוצר בשר, בעל היתר הפעלה או יבואן לא יוציא תעודת משלוח למוצר בשר, במקרה מסוים או דרך כלל, אם הוא מעוניין לבצע בדיקה של המשלוח, או אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
(1)
מוצר הבשר אינו ראוי למאכל אדם או שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון;
(2)
יש אי־התאמה לתכנית בטיחות מזון, באופן העלול לפגוע בבטיחות מוצר הבשר;
(3)
רכב ההובלה אינו עומד בדרישות סעיף 183 או בדרישות לפי חקיקת המזון;
(4)
חל איסור במערכת הממוחשבת כאמור בסעיף 211(ב) להנפיק תעודת המשלוח לגבי אתר המכירה שאליו מיועד מוצר הבשר או לגבי הרכב שמוביל את מוצר הבשר;
(5)
חל איסור במערכת הממוחשבת להנפיק תעודת המשלוח מאחר שהיצרן או בעל היתר ההפעלה לא שילמו את האגרה הנדרשת לפי הוראות סעיפים אלה:
(א)
לגבי יצרן שאינו בעל היתר הפעלה – לפי סעיף 214;
(ב)
לגבי בעל היתר הפעלה – לפי פקודת מחלות בעלי חיים או לפי סעיף 215.
מתן תעודה וטרינרית
(א)
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוצאת מוצר בשר מסוג מסוים ממפעל בשר מחייבת קבלת תעודה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב), וכן תנאים למתן תעודה כאמור.
(ב)
רופא וטרינר מוסמך המפקח במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק את מוצר הבשר ואם מצא כי הוא ראוי למאכל אדם יחתום, טרם הוצאת מוצר בשר ממפעל כאמור, על תעודה המעידה על הבדיקה ועל תוצאותיה.
(ג)
רופא וטרינר מוסמך במפעל שנקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), יסרב לחתום על תעודה וטרינרית אם התקיימה אחת מהנסיבות השוללות מתן תעודת משלוח למוצרי בשר כאמור בסעיף 180 או אם לא התקיים תנאי לחתימה על התעודה הווטרינרית שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מפעל בשר.
דיווח למנהל היחידה הווטרינרית
רופא וטרינר מוסמך במפעל ידווח בכתב למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הבדיקות בהתאם להוראות שלפי סעיף 204, על הליקויים והחריגות במפעל, על הפעולות המתקנות שבוצעו בו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
סימן משנה ה׳: חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים
נקיטת פעולות פיקוח בשווקים
רופא וטרינר מוסמך בשווקים יפקח על קיומם של אלה, לפי הוראות חקיקת המזון:
(1)
תנאי התברואה;
(2)
בטיחות של מוצרי הבשר;
(3)
שלמות האריזה וקיום תהליכי סימון המזון;
(4)
אחסון מוצרי הבשר;
(5)
הובלת מוצרי הבשר ופריקתם מרכב הובלה;
(6)
תהליכי העבודה;
(7)
עקיבות;
(8)
אורך חיי המדף.
ביצוע ביקורות
רופא וטרינר מוסמך בשווקים יבצע ביקורת באתרי המכירה בתדירות שיורה עליה מנהל היחידה הווטרינרית, בין השאר בהתאם לניתוח של הסיכונים לבריאות הציבור מאותו אתר מכירה ומאותו סוג מזון.
נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות
רופא וטרינר מוסמך בשווקים ייטול דוגמאות של מזון, יבצע בדיקות וינהל רישום של תוצאות הבדיקות שביצע, והכול לפי הוראות מנהל היחידה הווטרינרית.
פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה
(א)
רופא וטרינר מוסמך בשווקים לא ירשה להעביר מוצר בשר לאתר מכירה, במקרים אלה:
(1)
ניתן לגבי אתר המכירה צו הפסקה לפי סעיפים 16, 17 או 20 לחוק רישוי עסקים או צו מניעת פעולות לפי סעיף 22א לחוק האמור;
(2)
הרופא הווטרינר כאמור מצא שהעברת מוצר הבשר עלולה לסכן את בריאות הציבור.
(ב)
לא הרשה רופא וטרינר מוסמך בשווקים להעביר מוצר בשר לאתר מכירה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר עדכון על כך לאלתר באמצעות המערכת הממוחשבת שהוקמה לפי סעיף 220, ויציין בה כי חל איסור העברה כאמור.
(ג)
הוראה של רופא וטרינר מוסמך בשווקים כאמור בסעיף קטן (א)(2) תהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות ותינתן רק לאחר שהרופא הווטרינר המוסמך נתן לבעל אתר המכירה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ואולם אם מצא הרופא הווטרינר המוסמך כי השהיית ההוראה עלולה לסכן את בריאות הציבור, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן לבעל אתר המכירה הזדמנות לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.
(ד)
לא יעביר אדם מוצר בשר לאתר מכירה בניגוד להוראת רופא וטרינר מוסמך בשווקים לפי סעיף זה.
דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית
(א)
רופא וטרינר מוסמך בשווקים ידווח באמצעות המערכת הממוחשבת למנהל היחידה הווטרינרית על ממצאי הביקורות והבדיקות בהתאם להוראות שלפי סעיף 209, על הליקויים והחריגות, על הפעולות המתקנות שבוצעו וכן על כל מידע אחר הנוגע לעניין שידרוש מנהל היחידה הווטרינרית.
(ב)
רופא וטרינר מוסמך בשווקים יעביר את הדיווח כאמור בסעיף קטן (א) למנהל היחידה הווטרינרית, לפי הוראותיו, ורשאי מנהל היחידה הווטרינרית להורות על מסירת דיווחים שונים על ידי סוגי מפקחים שונים, לגורמים שונים, ובלבד שדיווח לעניין עובד של רשות מקומית יימסר גם למנהל המחלקה הווטרינרית באותה רשות, ובהעדר מנהל מחלקה כאמור – למי שממלא תפקיד דומה ברשות המקומית.
סימן ד׳: אגרות פיקוח
הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח
(א)
בסימן זה, ”סכום האגרה הבסיסי“ – 34,000 שקלים חדשים.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב בין השאר בעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ובתקורה הכרוכה בהעסקה.
אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל
(א)
בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ישלם יצרן של מוצר מזון לתאגיד אגרה חודשית בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי בהיקף ההעסקה של הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרשים באותו מפעל, כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור בסעיף 192.
(ב)
בעד פיקוח וטרינרי במפעל בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות תשולם תוספת לאגרה החודשית האמורה בסעיף קטן (א), בסכום שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה.
אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים
(א)
בעל היתר הפעלה של מפעל לשחיטת בשר או יבואן של מוצרי בשר ישלם לתאגיד, בעד פיקוח וטרינרי בשווקים, אגרה חודשית בסכום של 0.08 שקלים חדשים בעד כל קילוגרם של מוצר בשר המשווק בישראל מהמפעל או המיובא, לפי העניין.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את סכום האגרה כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל קילוגרם של מוצר בשר, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש כפי שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית כאמור בסעיף 196, למשקל הבשר המיוצר או המיובא, ולעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה.
מועד תשלום האגרות
(א)
אגרות לפי סימן זה ישולמו לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרה לפי סעיף 215(א) המשולמת בידי יבואן תשולם כתנאי לטיפול בבקשה לתעודת שחרור.
גביית האגרות
(א)
התאגיד יגבה את האגרות לפי סימן זה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, בהתייעצות עם השר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי לקבוע בצו שהאגרות ייגבו בידי משרד הבריאות.
(ג)
על גביית אגרות לפי סימן זה, למעט אגרות שייגבו בידי משרד הבריאות לפי סעיף קטן (ב), יחול חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות
(א)
התאגיד יעביר לרשויות המקומיות המעסיקות רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים, תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים המועסקים באותה רשות; התשלום האמור יועבר בתוך 60 ימים מהמועד לתשלום האגרה לפי סעיף 216(א).
(ב)
מספר הרופאים הווטרינרים שיובא בחשבון לעניין סעיף קטן (א), לא יעלה על מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שנדרש להעסיקם לפי היקף הפיקוח שמנהל היחידה הווטרינרית הורה עליו כאמור בסעיף 196.
הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות
נקבע בצו לפי סעיף 217(ב) כי משרד הבריאות יגבה את אגרות הפיקוח יחולו הוראות אלה:
(1)
משרד הבריאות יעביר לתאגיד תשלום בסכום השווה למכפלת סכום האגרה הבסיסי במספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים המועסקים בתאגיד, אך לא יותר ממספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים שהתאגיד נדרש להעסיקם כאמור בסעיף 196.
(2)
משרד הבריאות יעביר לרשות מקומית שהפיקוח הווטרינרי בשווקים שבתחום שיפוטה מבוצע בידי עובדיה כאמור בסעיף 194 או 195 תשלום בסכום כאמור בסעיף 218(א).
סימן ה׳: הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי
הקמת מערכת ממוחשבת
השר יקים מערכת ממוחשבת לרישום בעלי היתר הפעלה, יצרנים, יבואנים ומשווקים לרבות מובילים ומאחסנים, של מוצרי בשר וכן לקבלת פרטים לגביהם הנוגעים ליישום הוראות פרק זה, לרבות סוג המזון המיוצר, כמותו, החלטות פיקוח על אתרי המכירה ותשלום אגרות הפיקוח.
ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה [תיקון: תשע״ח]
(א)
בסעיף זה, ”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי פקודת מחלות בעלי חיים או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.
(ב)
על אף האמור בכל דין –
(1)
מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;
(2)
בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;
(3)
לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.
שמירת סמכויות
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח או סמכויות אחרות המוקנות לפי חוק זה.
סימן ו׳: הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי
סימן משנה א׳: הגדרות ותחולה
הגדרות – סימן ו׳ [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
בסימן זה –
”בדיקת משנה“ – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוביל של מוצר בשר או לרכב ההובלה ותכולתו, המבוצעת בתחנת בדיקה; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – הרשות המקומית שאליה מועבר מוצר הבשר שבהובלה, ובלבד שהמוצר לא נשחט, יוצר או אוחסן בתחומה קודם לכן;
”בעל היתר הפעלה“ – בעל היתר לפי פקודת מחלות בעלי חיים להפעלת מפעל לשחיטת בשר, או מי שעסקו טעון היתר כאמור;
”בשר עוף לאחר שחיטה“ – מוצר בשר לאחר שחיטתו או פירוקו בבית שחיטה לעופות;
”בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור“ – בשר עוף לאחר שחיטה, שלאחר יציאתו מבית השחיטה לעופות בוצעה בו פעילות מהפעילויות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”ייצור“;
”עוסק פטור מבדיקות משנה“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל היתר הפעלה של בית מטבחיים תעשייתי הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי פקודת מחלות בעלי חיים;
(2)
יבואן של מוצר בשר קפוא, הפטור מהגעה לבדיקות משנה לפי פקודת מחלות בעלי חיים;
”תעודה וטרינרית“ – תעודה החתומה בידי הרופא הווטרינר שפיקח על השחיטה או ההמתה או על הייצור במפעל, הניתנת לפי דין למוצר בשר, טרם הוצאתו מהמפעל;
”תקופת המעבר“ – תקופה של ארבע שנים שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
יום פרסומו של חוק זה י״ח בכסלו התשע״ו (30 בנובמבר 2015).
תחולה
סימן משנה ב׳: בדיקות משנה בתקופת המעבר
בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה [תיקון: תשע״ז]
(א)
מוביל של בשר עוף לאחר שחיטה, למעט בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור ובשר עוף המיועד לייצוא, יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה, אחת בלבד; חלה על מוביל כאמור חובה להגיע לבדיקת משנה לפי חוק עזר, הוא לא יהיה חייב להגיע אליה ולא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר.
(ב)
מוביל של בשר עוף שבוצעה בו פעילות ייצור יהיה חייב להגיע לבדיקת משנה אם חלה עליו חובה כאמור לפי חוק עזר, ואולם לא יהיה חייב באגרה בעדה לפי חוק העזר האמור.
תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת
סימן משנה ג׳: פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר
פטור מבדיקות משנה
מוביל של מוצר בשר שנקבעה לגביו חובת הגעה לבדיקות משנה לפי סעיף 225 או לפי דין אחר, אינו חייב להגיע לבדיקות משנה כאמור, למעט בדיקות משנה אקראיות לפי סימן משנה ד׳, אם מנהל היחידה הווטרינרית אישר שמתקיימים התנאים כאמור בפסקה (1) או (2) שלהלן וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים (בסימן זה – פטור מבדיקות משנה):
(1)
במפעל שאת מוצריו הוא מוביל מיושמת תכנית בטיחות מזון וכן מתקיים פיקוח וטרינרי בידי רופא וטרינר בהתאם לתקנות לפי חוק זה, לפי פקודת מחלות בעלי חיים, לפי החוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים או לפי סעיף 230(א)(2), ואם לא ניתן להסמיכו או למנותו בהתאם לחיקוק כאמור – בידי רופא וטרינר שהוסמך בידי מנהל היחידה הווטרינרית לפי סעיף 230(א)(1);
(2)
המפעל שאת מוצריו הוא מוביל הוא מפעל לשחיטת בשר או מפעל מאושר לייצוא ומנהל השירותים הווטרינריים הודיע למנהל היחידה הווטרינרית שהתקיים בהם האמור בפסקה (1).
פרסום רשימת בעלי הפטור
רשימת מקבלי הפטור מבדיקות משנה וכן העוסקים הפטורים מבדיקות משנה, תפורסם באתר האינטרנט; פרסום כאמור אינו תנאי לתוקף הפטור.
חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח
מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה, וכן עוסק פטור מבדיקות משנה –
(1)
לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא לאחר שמצא כי התקיימו כל אלה לגבי הטמפרטורה של הרכב שבו הוא מובל:
(א)
הטמפרטורה ברכב עומדת בדרישות הדין;
(ב)
מותקנת מערכת בקרה של הטמפרטורה ברכב;
(ג)
קיימת מערכת של תיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב;
(ד)
קיימת מערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב; השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור לגבי מפעל או עוסק כאמור, בהתאם להיקף הייצור של המפעל ולסוג המזון המיוצר בו, ורשאי הוא להתחשב במיעוט מספרם של כלי הרכב המשמשים אותם;
(2)
לא יוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(א)
מצורפת למשלוח של מוצרי הבשר תעודת משלוח למוצרי בשר שנכללים בה הפרטים האמורים בסעיף 181; על הוצאת תעודת המשלוח יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 182;
(ב)
לגבי מפעל לשחיטת בשר, מפעל שאושר לייצוא ומפעל לייצור מוצרי דגים – מצורפת תעודה וטרינרית לתעודת המשלוח כאמור בפסקת משנה (א);
(ג)
היצרן או בעל היתר ההפעלה יעביר, בדרך אלקטרונית, את פרטי תעודת המשלוח למערכת הממוחשבת כאמור בסעיף 235 לפי הוראות שיורה עליהן מנהל היחידה הווטרינרית, וכן יעבירן לרופא הווטרינר העירוני; תעודה כאמור תועבר בעת יציאתו של המוביל מתחומי המפעל.
הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה
(א)
ביקש יצרן של מוצר בשר לקבל פטור מבדיקות משנה כאמור בסעיף 227, רשאי מנהל היחידה הווטרינרית ולגבי מפעל לשחיטת בשר – מנהל השירותים הווטרינריים, להסמיך לשם פיקוח וטרינרי במפעלו –
(1)
רופא וטרינר שהוא עובד של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל היצרן, לפי הסכם בין היצרן או בעל היתר הפעלה ובין הרשות המקומית או רופא וטרינר שהוא עובד של המועצה לענף הלול – עד יום תחילת פעילות התאגיד;
(2)
רופא וטרינר שהוא עובד של התאגיד – מיום שנקבע בצו לפי סעיף 320(ג), כיום תחילת פעילות התאגיד לעניין הסמכת רופאים וטרינרים.
(ב)
על אף האמור בכל דין, לגבי יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא יהיה תוקף להוראה הקובעת כי פיקוח במפעל, לרבות הוצאת תעודת וטרינר, ייעשה בידי רופא וטרינר של רשות מקומית.
(ג)
השר רשאי להסמיך רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף זה בסמכויות מפקח ויחולו לעניין הסמכה כאמור הוראות פרק ט׳.
אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד
יצרן שבמפעלו הוסמך רופא וטרינר מבין עובדי התאגיד כאמור בסעיף 230(א)(2), ישלם לתאגיד אגרה כאמור בסעיף 214, או לפי סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים, לפי העניין, בהתאם להיקף הפיקוח שהורה עליו מנהל היחידה הווטרינרית, ועל תשלום האגרה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 239.
חובות רופא וטרינר במפעל [תיקון: תשע״ח]
הוסמך רופא וטרינר במפעל כאמור בסעיף 230, יחולו עליו, על אף האמור בסעיף 320, החובות והסמכויות כאמור בסימן משנה ד׳ לסימן ג׳ לפרק ח׳, בשינויים המחויבים.
ביטול הפטור מבדיקות משנה
(א)
נוכח מנהל היחידה הווטרינרית כי לא קוימה חובה מהחובות המפורטות בסעיף 229 או בסימן משנה ד׳, וכי אי קיום החובה סיכן או היה עלול לסכן באופן ממשי את בריאות הציבור, או שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של החובה, רשאי הוא לבטל את הפטור מבדיקות משנה, לתקופה שיורה, לאחר שנתן ליצרן או לבעל היתר ההפעלה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ב)
לגבי מפעל לשחיטת בשר ומפעל שאושר לייצוא, לפני ביטול הפטור כאמור בסעיף קטן (א), יתייעץ מנהל היחידה הווטרינרית עם מנהל השירותים הווטרינריים; שלח מנהל היחידה הווטרינרית הודעה למנהל השירותים הווטרינריים על כוונתו לבטל את הפטור, ומנהל השירותים הווטרינריים לא העביר את חוות דעתו לגבי הכוונה לבטל את האישור בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה, יראו את ההתייעצות כאילו קוימה.
סימן משנה ד׳: חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר
חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות
(א)
מוביל של מוצר בשר שיוצר במפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה לפי הוראות סעיף 227, יהיה חייב להגיע לבדיקות משנה אקראיות.
(ב)
מנהל היחידה הווטרינרית יזמן מוביל כאמור בסעיף קטן (א), לבדיקת משנה של מוצר הבשר המובל ברכב ההובלה, בהתאם לנתוני המערכת הממוחשבת כאמור בסעיף 235, לפי הוראות אלה:
(1)
ההגעה לבדיקות המשנה למקום הבדיקה לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה;
(2)
ההגעה למקום הבדיקה תהיה במועד שיחול בשעות העבודה של המוביל באותה נסיעה ולא תגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה;
(3)
רכב הובלה של מוביל של יצרן או בעל היתר הפעלה, יזומן ל־12 בדיקות משנה בשנה לפי הוראות סעיף זה, ואם הוראת סעיף זה תחול בחלק מהשנה – המוביל יזומן לבדיקות משנה אקראיות לפי הוראות סעיף זה שמספרן כמספר החודשים שבהם יחולו הוראות סעיף זה.
סימן משנה ה׳: מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר
הקמת מערכת ממוחשבת
השר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקימו מערכת ממוחשבת ליישום הוראות סימן זה, ובכלל זה לסיוע בבחירת ההובלות שלגביהן תתבצע בדיקת המשנה, לקבלת תעודת משלוח למוצר בשר ולקבלת הודעות על ביצוע בדיקות משנה מרופאים וטרינרים של הרשות המקומית.
סימן משנה ו׳: פיקוח וטרינרי באתרי מכירה
איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר
משווק לא ימכור מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שקיבל פטור מבדיקות משנה או בידי עוסק פטור מבדיקות משנה, ויצרן לא יחזיק מוצר בשר שהגיע לידיו ממי שקיבל פטור כאמור או ממי שפטור כאמור, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה לגבי המשלוח של מוצר הבשר:
(1)
למשלוח המזון מצורפת תעודת משלוח למוצרי בשר, שנכללים בה הפרטים האמורים בסעיף 181, ואם יש לצרף לתעודת המשלוח גם תעודה וטרינרית כאמור בסעיף 206 – צורפה תעודה כאמור;
(2)
אם צוין בתעודת המשלוח כי חלה חובה להגיע לבדיקת משנה אקראית כאמור בסעיף 234 – בתעודת המשלוח צוין כי בדיקת המשנה בוצעה;
(3)
תעודת המשלוח הונפקה ב־24 שעות שקדמו להגעת המשלוח;
(4)
יש התאמה בין המוצרים שבמשלוח ובין תעודת המשלוח למוצרי בשר לעניין הפרטים לפי סעיף 181, ואם צורפה תעודה וטרינרית – יש התאמה בין התעודה הווטרינרית לבין תעודת המשלוח האמורה.
הוראות לעניין רכב הובלה
(א)
משווק של מוצרי בשר לא יוציא מוצר בשר מאתר מכירה אל אתר מכירה אחר או ליצרן או לבעל היתר הפעלה ולא יוביל מוצר בשר מאתר מכירה אלא לאחר שמצא כי התקיימו הוראות סעיף 183(1) עד (3) וסעיף 217, בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו הוא מובל.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) תחול גם לעניין החובה לוודא כי התקיימו הוראות סעיף 183(4), בשינויים המחויבים, לגבי הרכב שבו מובל הבשר החל מתום שישה חודשים מיום תחילתה של תקופת המעבר, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, כי תחילתה של הוראה זו תהיה מתום שנה מיום תחילתה של תקופת המעבר כאמור.
(ג)
השר רשאי לקבוע הקלות, פטורים והתאמות לעניין יישום של מערכת כאמור בסעיף 183(4) לגבי משווק בהתאם להיקף פעילותו ולסוג המזון הנמכר על ידו.
סימן משנה ז׳: אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר
אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה [תיקון: תשע״ז]
(א)
בית שחיטה לעופות, למעט מפעל שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור בסעיף 227, ישלם לרשות המקומית אגרה חודשית בעד ביצוע בדיקות המשנה לגבי בשר עוף לאחר שחיטה, למעט מוצר בשר עוף המיועד לייצוא.
(ב)
סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של בשר עוף לאחר שחיטה שיצא מבית השחיטה לעופות באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים ברשות המקומית שאליה שווק המזון; בסימן משנה זה, ”שיעור התושבים“ – היחס בין מספר התושבים ברשות המקומית לבין מספר כלל התושבים בכלל הרשויות המקומיות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה ערב תחילת תקופת המעבר.
תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות [תיקון: תשע״ז]
(א)
עוסק פטור מבדיקות משנה, ומפעל לשחיטת בשר שקיבל פטור מבדיקות משנה כאמור בסעיף 227, ישלמו לרשות המקומית מדי חודש אגרה בעד פיקוח וטרינרי שיבצעו רופאים וטרינרים בשווקים שבתחום שיפוטה של אותה רשות מקומית.
(ב)
סכום האגרה החודשית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מכפלה של 0.1 שקלים חדשים לכל קילוגרם של מוצר בשר לאחר שחיטה או המתה, שיוצר בידי החייב בתשלום האגרה, ושווק בכלל הרשויות המקומיות בישראל באותו חודש, למעט בשר עוף המיועד לייצוא, בשיעור התושבים.
ביטול גביית אגרות [תיקון: תשע״ז]
רשות מקומית לא תגבה אגרה לפי חוקי העזר בעד ביצוע בדיקות המשנה לפי חוק זה.
סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל אי־תשלום אגרה
רופא וטרינר כאמור בסעיף 230 לא ינפיק תעודה וטרינרית למפעל שקיבל אישור על מתן פטור מבדיקות משנה ולבעל היתר הפעלה כאמור בפסקה (1) להגדרה ”עוסק פטור מבדיקות משנה“, שלא שילמו את האגרה לפי סימן משנה זה בתוך 14 ימים מתום החודש שבעדו היה עליהם לשלמה כאמור בסעיף 239(א).
היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה
(א)
עד ערב תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו לפי סעיף 320(ג)(2) רשאית רשות מקומית להסתייע בגוף אחר לשם גביית האגרה.
(ב)
מיום תחילת פעילות התאגיד לעניין גביית אגרות כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות מקומית להיעזר רק בתאגיד לשם גביית האגרה.
(ג)
גוף כאמור בסעיף קטן (א) והתאגיד יהיו כפופים להנחיות השר וידווחו לשר מדי חודש או לפי דרישה על פעילותם בכל הנוגע לגביית האגרות ולתשלומן לרשויות המקומיות.
מערך משותף של בדיקות משנה
רשויות מקומיות רשאיות לשתף פעולה כדי להקים ולהפעיל את מערך בדיקות המשנה לפי כל דין.
[תיקון: תשע״ח]
סימן משנה ח׳: התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה
התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי – הוראת שעה
(א)
בתקופה של שנתיים מתום תקופת המעבר, רשות מקומית, שעלות השכר החודשי בפועל לרופאים הווטרינרים המוסמכים בשווקים שהיא מעסיקה שונה מסכום האגרה הבסיסי, תהיה זכאית לתוספת לתשלום האמור בסעיף 218(א) או 219(2), או שיופחת התשלום המגיע לה לפי הסעיפים האמורים, לפי העניין, בגובה ההפרש שבין סכום עלות השכר החודשי בפועל לסכום האגרה הבסיסי.
(ב)
בסעיף זה –
”עלות השכר החודשי בפועל“ – עלות השכר החודשי הממוצע המשולם כדין בכפוף להוראות מגבילות בשנת 2015 לרופאים וטרינרים המועסקים בידי הרשות המקומית בפיקוח וטרינרי על מזון, וכן תוספות שהרשות המקומית מחויבת לשלם לפי הסכם קיבוצי המגיעות לאחר יום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא שילמה אותן בפועל;
”הוראות מגבילות“ – כל אחת מאלה:
(1)
(2)
(3)
(4)
פרק ט׳: סמכויות פיקוח ואכיפה
סימן א׳: הסמכת מפקחים
הסמכת מפקחים
השר רשאי להסמיך לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן, מפקחים מקרב אלה:
(1)
עובד משרד הבריאות;
(2)
עובד מדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
(3)
רופא ממשלתי שהוא עובד רשות מקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית;
(4)
רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיפים 194 או 195;
(5)
רופא וטרינר שהוסמך לפי סעיף 191;
(5)
תברואן או מפקח, שהוא עובד הרשות המקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולגבי תחום הרשות.
תנאים להסמכת מפקחים
לא יוסמך מפקח לפי סעיף 244, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סימן ב׳: סמכויות מפקחים
סמכויות פיקוח
לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור בסעיף 244(5) –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
לערוך מדידות ובדיקות או ליטול דגימות של מזון או של חומרים העשויים לדעתו לשמש רכיב במזון או לשמש בייצורו, לזהם מזון או להשפיע על איכותו בדרך אחרת, לרבות אריזתו וחומרים הבאים עמו במגע, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשם בדיקתן, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; דגימה כאמור תינטל בלא תשלום;
(4)
להיכנס לכל מקום שבו מייצרים או מוכרים מזון, לרבות מקום המשמש לאחסנת מזון או לכלי תחבורה כשהוא נייח, וכן לתחנת הסגר או לנמל או למקום אחר שבו מוחזק מזון, כדי לבדוק אותו ואת תהליכי ייצורו, ייבואו או מכירתו, ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(5)
(א)
לשם בדיקת קיום התנאים לפי סעיף 155(2), ברישיון ההובלה – לזמן מוביל מזון שהגיש בקשה לרישיון הובלה או לחידושו להתייצב במקום והמועד שעליהם יורה או לחייב מוביל מזון מסוים להתייצב לבדיקה עם רכב ההובלה במקום שאינו תחנת בדיקה קבועה במועד שיורה.
(ב)
בדיקה לפי פסקה זו תתבצע במקום שההגעה אליו לא תגרום לסטייה ניכרת מנתיב הנסיעה ובמועד שיהיה בשעות העבודה של הנהג באותה נסיעה ולא יגרום לעיכוב ניכר בזמן הנסיעה.
(ג)
לא יפעיל מפקח סמכויות לפי פסקה זו אלא אם כן מנהל שירות המזון הסמיכו לכך.
מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות
בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 246(3), מפקח שאינו עובד משרד הבריאות, ימציא לרופא המחוזי הנוגע בדבר ולמנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, כל תוצאת בדיקת מעבדה או דגימה שמהן עולה חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה.
סמכויות אכיפה
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה רשאי מפקח, למעט מפקח כאמור בסעיף 244(5) –
(1)
לחקור כל אדם שלדעתו קשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה או העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”חפץ“ – לרבות מסמך, מזון, כלי רכב המובילים מזון, אמצעים לייצור מזון וחומרי אריזה;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים
השר רשאי להסמיך מפקח שהוסמך לפי חוק זה להשתמש בסמכויות פיקוח לפי החוקים שלהלן, לעניין קיום הוראות אלה:
(1)
חוק התקנים לעניין הוראות תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון – בהסכמת הממונה על התקינה;
(2)
חוק הגנת הצרכן לעניין הוראות לפי סעיפים 17 או 37 לחוק הגנת הצרכן לעניין סימון מזון, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות – בהסכמת הממונה על הגנת הצרכן;
(3)
חוק רישוי עסקים לעניין הוראות שקבע השר מכוח חוק רישוי עסקים, החלות על עוסקים במזון.
נוהלי פיקוח
(א)
הפעלת סמכויות מפקח לפי סעיפים 246, 248 ו־249, אך למעט הפעלת סמכויות הפיקוח לפי פרק ח׳, תיעשה בהתאם להוראות שעליהן יורה מנהל שירות המזון בנוהל, בשים לב לצורך באחידות בהפעלת הסמכויות ובהגשמת מטרות חוק זה; נהלים כאמור ייקבעו, בין השאר, בהתאם לניהול סיכונים מקובל בתחום המזון במדינות מפותחות ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו בחוק זה.
(ב)
אין בקביעת נהלים כאמור בסעיף זה כדי לגרוע מחובת רשות מקומית לעניין שמירה על בריאות הציבור בהתאם לסמכויותיה וחובותיה לפי דין.
חובת דיווח
(א)
מנהל שירות המזון רשאי להורות בנוהל על חובת מפקח לפי חוק זה לדווח לגורם שעליו יורה המנהל על הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
(ב)
רשות מקומית תודיע למנהל שירות המזון על חקירה של עבירה לפי חוק זה שפתחה בה ועל כתב אישום שהוגש עקב חקירה כאמור, לא יאוחר מ־14 ימים ממועד פתיחת החקירה או הגשת כתב האישום, לפי העניין.
(ג)
מפקח יהיה חייב בדיווח לגורם שעליו יורה מנהל שירות המזון, בנוהל.
חובת הזדהות
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה, לפי העניין:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף 248 – הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(3)
יש בידו תעודה החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
פטור מחובת הזדהות
חובת ההזדהות לפי סעיף 252 לא תחול אם קיומה עלול לגרום לפגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר, ובלבד שאם חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים המפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף זה, יקיים המפקח את החובות כאמור מוקדם ככל האפשר.
סמכויות למפקח רופא וטרינר
לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה במפעל שלגביו הוסמך מפקח כאמור בסעיף 244(5), יהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 246, ובלבד שסמכויות לפי סעיף 246(4) לא יופעלו במקום שבו מוכרים מזון.
ייעוד קנסות
על אף האמור בכל דין, קנס שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של מפקח שהוא עובד הרשות המקומית והוגש באמצעות תובע עירוני, ישולם לקופת הרשות המקומית.
פרק י׳: עונשין
עונשין [תיקון: תשפ״ב]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
(1)
מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות בחלק א׳ של התוספת השנייה, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)
מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(5);
(3)
מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות סעיף 9(ב);
(4)
מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);
(5)
מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות סעיף 12(א);
(6)
עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות סעיף 12(ב);
(7)
מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות סעיף 13;
(8)
מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות סעיף 14(א);
(9)
מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות סעיף 14(ב);
(10)
מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות סעיף 14(ג);
(11)
(12)
(12א)
לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי סעיף 164, בניגוד להוראות סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5);
(12ב)
יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים בתוספת השלישית ב׳ במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 84(ב1);
(13)
לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות סעיף 96(ב);
(14)
לא מאמת את תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן רשום, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 127(א);
(15)
מעביר מזון לעוסק במזון, בלי שקיבל ממנו פרטים ותיעד אותם, בניגוד להוראות סעיף 134(א);
(16)
מקבל מזון בלי שקיבל ממי שהעביר לו את המזון פרטים ומסמכים ותיעד אותם, בניגוד להוראות סעיף 135(א);
(17)
לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות סעיף 164(ז);
(18)
מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות סעיף 181;
(19)
מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות סעיף 183;
(20)
מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות סעיף 186;
(21)
מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות סעיף 229;
(22)
מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות סעיף 237;
(23)
מפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:
(1)
מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות בחלק ב׳ של התוספת השנייה, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)
מייצר, מייבא או מוכר מזון, בניגוד להוראות סעיף 5(א)(1) עד (4), (6) ו־(7);
(3)
מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות סעיף 6;
(4)
מציע לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום, ועלול לפגוע בבריאותו של אדם, בניגוד להוראות סעיף 7;
(5)
מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות סעיף 8(א);
(6)
מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות סעיף 8(ב)(1), או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 8(ב)(2);
(7)
מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות סעיף 9(ג);
(8)
מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות סעיף 9(ה);
(9)
מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות סעיף 10;
(10)
מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות סעיף 11(ב);
(11)
אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות סעיף 15(א)(1), או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות סעיף 15(ד);
(12)
משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות סעיף 16(א);
(13)
מוסיף חומר או רכיב למזון, מטפל במזון או מעבדו, מסמן או מתאר מזון, או מוכר מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל, עובד, סומן או תואר, והכול במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של המזון, בניגוד להוראות סעיף 17;
(14)
מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות סעיף 18(א);
(15)
מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות סעיף 21;
(16)
מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות סעיף 22(א);
(17)
מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות סעיף 22(ב);
(18)
מסמן אורך חיי מדף בניגוד לתקנות לפי חוק זה או מייצר מזון בלי שקבע וסימן את אורך חיי המדף של המזון, בניגוד להוראות סעיף 23(ב);
(19)
מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 24(א);
(20)
מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד לסעיף 26(ד);
(21)
מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות סעיף 47;
(22)
מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות סעיף 51;
(23)
מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות סעיף 52(א);
(24)
מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות סעיף 53(1);
(24א)
מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, בניגוד להוראות סעיף 54א(א);
(24ב)
מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 54א(א);
(25)
מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות סעיף 54(א)(1);
(26)
מייבא בייבוא אישי מזון האסור בייבוא אישי או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, בניגוד להוראות סעיף 55;
(27)
מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
(א)
במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור בסעיף 64(א)(2);
(ב)
בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות סעיף 76;
(ב1)
בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79ג;
(ג)
במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות סעיף 77(ב);
(ג1)
בסעיפים (3) ו־(5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א׳ כאמור בסעיף 79ד(1) או במסמכים המפורטים בסעיף 79ד(3) ו־(4)(א) עד (ג);
(ד)
בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 83 או 84, למעט הפרטים והמסמכים המפורטים בתוספת השלישית ב׳;
(ה)
בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות סעיף 103;
(28)
מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 81;
(29)
לא בודק את קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות סעיף 96(א);
(30)
מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא, בניגוד להוראות סעיף 117(א), או שאינו מקיים את הוראות סעיפים 126 עד 128, בניגוד להוראות סעיף 117(א)(4);
(31)
מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי סעיף 120;
(32)
מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד או פועל כעוסק מורשה בניגוד להוראות סעיף 125(2);
(33)
מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות סעיף 126(א);
(34)
מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים בתוספת החמישית, בניגוד להוראות סעיף 129;
(35)
מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות בתוספת השישית לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי סעיף 138, בניגוד להוראת סעיף 130;
(36)
מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 142;
(37)
מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 143;
(38)
מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות סעיף 144;
(39)
מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 140(ב), המנויות בתוספת השביעית, בניגוד להוראות סעיף 145;
(40)
מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 149;
(41)
מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 150;
(42)
עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות סעיף 156(א);
(43)
עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן בעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות סעיף 156(ב);
(44)
מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות סעיף 157(ג);
(45)
לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 163;
(46)
לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות סעיף 164(ב);
(47)
לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי סעיף 166(א) או הוראה של מנהל שירות המזון לפי סעיף 166(ג);
(48)
לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי סעיף 167;
(49)
מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות סעיף 178(א);
(50)
מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות סעיף 179;
(51)
מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות סעיף 180;
(52)
מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 184;
(53)
מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 185;
(54)
מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 187;
(55)
מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי סעיף 211(ד);
(56)
מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות סעיף 229(2)(א), או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות סעיף 229(2)(ב);
(57)
מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר, מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 236.
(ג)
משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (א), בניגוד לסעיפים המנויים בו, כפי שהוחלו לגביו בסעיף 140, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
(ד)
משווק מהאזור העובר אחת מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב), בניגוד לסעיפים המנויים בו כפי שהוחלו לגביו בסעיף 140, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור.
(ה)
היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד
(א)
מעסיק ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה כאמור בסעיף 256, למעט עבירה לפי סעיף 256(א)(23), בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – למעט בעל שליטה.
(ב)
נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעסיק או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט לתת צו עשה, צו אל תעשה, וכל צו אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.
(ב)
לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
(ג)
תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
(ד)
נאשם או תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
(ה)
נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (ד); בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
(ו)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שנתן את ההחלטה.
סמכויות בית משפט בגזר הדין
(א)
בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
(1)
לצוות עליו לפעול להוצאת מזון מדרכי השיווק בדרך של החזרה יזומה (Withdrawal) ולאחסנתו;
(2)
לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להוצאת המזון מדרכי השיווק ולאחסנתו אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין;
(3)
להורות על שלילת רישיון או תעודה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
(ב)
הרואה את עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי לערער עליהם במסגרת הערעור על גזר הדין.
פרק י״א: אכיפה מינהלית
סימן א׳: הטלת עיצום כספי
הגדרות – פרק י״א
בפרק זה –
”הממונה“ – מנהל שירות המזון או עובד המשרד הכפוף אליו האחראי לנושא עיצומים כספיים, שהוא הסמיכו לעניין פרק זה;
”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, בין שההפרה היא במוצר אחד ובין ביותר מאחד, לפי העניין:
(1)
לגבי יחיד שהוא בעל רישיון ייצור, בעל תעודת יבואן רשום או משווק – 8,000 שקלים חדשים;
(2)
לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 20,000 שקלים חדשים;
(3)
לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים.
לעניין זה, ”תאגיד“ – לרבות בעל שליטה בו.
עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי [תיקון: תשפ״ב]
הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, לפי העניין:
(1)
מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות בחלק א׳ של התוספת השנייה, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)
מייצר, מייבא או מוכר בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, שלא בהתאמה למהותו, בניגוד להוראות סעיף 9(ב);
(3)
מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר מעובד, שאינו מסומן בהתאמה לסוגו, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);
(4)
מייבא או מוכר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות סעיף 12(א);
(5)
עושה שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו חלף, בניגוד להוראות סעיף 12(ב);
(6)
מייחס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות סעיף 13;
(7)
מייצר או מייבא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות סעיף 14(א);
(8)
מוסר מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, שאינו תואם את המזון, בניגוד להוראות סעיף 14(ב);
(9)
מוסר או מפרסם מידע בנוגע למזון שהוא מוכר שאינו תואם את המזון, ולעניין מזון ארוז מראש בידי היצרן – שאינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור, בניגוד להוראות סעיף 14(ג);
(10)
אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות, בניגוד להוראות סעיף 15(א)(1) או אינו מסמן מזון בהתאם לתקנות שהוטלו על משווק או הנוגעות למקום ממכר מזון, בניגוד להוראות סעיף 15(ד);
(11)
(11א)
לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים במזון, תיעוד תלונות או תיעוד של ביצוע חובותיו לפי סעיף 164, בניגוד להוראות סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5);
(11ב)
יבואן במסלול האירופי שלא מגיש את המסמכים והפרטים המפורטים בתוספת השלישית ב׳ במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 84(ב1);
(12)
לא שומר או מתעד תלונות שהתקבלו, בניגוד להוראות סעיף 164(ז);
(13)
מנפיק תעודת משלוח למוצרי בשר שלא כוללת את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות סעיף 181;
(14)
מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב, בניגוד להוראות סעיף 183;
(15)
מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה שברכב או מוביל מוצר בשר ברכב כאמור, בניגוד להוראות סעיף 186;
(16)
מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, בניגוד להוראות סעיף 229;
(17)
מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בתקופת המעבר, ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה, תיעוד והתרעה על תקלות בטמפרטורה, או מוביל מוצר בשר בתקופת המעבר, ברכב כאמור, בניגוד להוראות סעיף 237;
(18)
מייצר, מוכר או מייבא מזון שלא עומד בדרישות בדבר סימון המזון בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א)(2)(א) ו־(ג) שבסעיף 15 ולהוראות סעיף 9(א) לחוק התקנים;
(19)
עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי [תיקון: תשפ״ב]
הפר יצרן, יבואן או משווק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראת פרק זה בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי, לפי העניין:
(1)
מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד לתקנות המנויות בחלק ב׳ של התוספת השנייה, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)
מייצר, מייבא או מוכר מזון בניגוד להוראות סעיף 5(א)(3), (6) או (7)(א) עד (ג);
(3)
מייצר, מייבא או מוכר מזון שיש בו ליקוי במידה שעלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו, בניגוד להוראות סעיף 6(1), (3), (4) או (5);
(4)
מייצר מזון או מובילו בתנאים שאינם לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, בניגוד להוראת סעיף 5(ב);
(5)
מייצר, מייבא או מוכר מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, בניגוד להוראות סעיף 8(א);
(6)
מייצר מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שלא לפי התקנות, בניגוד להוראות סעיף 8(ב)(1), או מייבא או מוכר מזון הכולל חומר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 8(ב)(2);
(7)
מוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר שנקבעו לגביו הגבלות או איסורים, בניגוד להוראות סעיף 9(ג);
(8)
מייצר, מייבא או מוכר מוצר בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה, בניגוד להוראות סעיף 9(ה);
(9)
מייצר או מייבא מזון בניגוד לתקנות שנקבעו לפי חוק זה לעניין אריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן לעניין חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, בניגוד להוראות סעיף 10;
(10)
מייצר, מייבא או מוכר שאריות מזון, ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות, בניגוד להוראות סעיף 11(ב);
(11)
משנה סימון שסומן על גבי המזון, בניגוד להוראות סעיף 16(א);
(12)
מייצר, מייבא או מוכר מזון ייחודי, בניגוד להוראות סעיף 18(א);
(13)
מייצר מזון בלא רישיון ייצור לאתר שבו מיוצר המזון או שלא לפי סוג פעילות הייצור או לפי סוג המזון שהותר לו לייצר, בניגוד להוראות סעיף 21;
(14)
מייצר מזון שיש לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות בלי שיש בידיו אישור כאמור, בניגוד להוראות סעיף 22(א);
(15)
מייצר מזון שלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות סעיף 22(ב);
(16)
מבצע פעולת הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירה לצרכן באתר המכירה לצרכן בלי אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 24(א);
(17)
מייצר מזון במטבח מוסדי הטעון רישיון מטבח מוסדי לפי התקנות, בלי שיש בידיו רישיון כאמור, או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד לסעיף 26(ד);
(18)
מסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, בלי אישור ייצור נאות ובלי היתר, בניגוד להוראות סעיף 47;
(19)
מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות סעיף 51;
(20)
מייבא מזון שייצורו טעון אישור ייצור נאות, בלי שיש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים, בניגוד להוראות סעיף 52(א);
(21)
מייבא מזון רגיל בלא אישור קבלת הצהרה, בניגוד להוראות סעיף 53(1);
(22)
מייבא מזון רגיש בלא אישור מוקדם לייבוא או שלא בהתאם לדרישות שבאישור האמור, בניגוד להוראות סעיף 54(א)(1);
(22א)
מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות בניגוד להוראות סעיף 54א(א);
(22ב)
מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 54א(א);
(23)
מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מאלה:
(א)
במסמך או בפרט שמסר במצורף לבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, כאמור בסעיף 64(א)(2);
(ב)
בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות סעיף 76;
(ב1 בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79ג;
(ג)
במסמך או בפרט שמסר במצורף להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, בניגוד להוראות סעיף 77(ב);
(ג1)
בסעיפים (3) ו־(5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א׳ כאמור בסעיף 79ד(1) או במסמכים המפורטים בסעיף 79ד(3) ו־(4)(א) עד (ג);
(ד)
בבקשה לקבלת תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 83 או 84, למעט הפרטים והמסמכים המפורטים בתוספת השלישית ב׳;
(ה)
בבקשה לרישום כיבואן, בניגוד להוראות סעיף 103;
(24)
מוציא משלוח מזון שייבא מתחנת הסגר בלי שקיבל תעודת שחרור, בניגוד להוראות סעיף 81;
(25)
מוציא מזון ממחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, בניגוד להוראות סעיף 90;
(26)
לא בודק קיומן והתאמתן של בדיקות לפי הוראות סעיף 96(א);
(27)
מייצר מזון המיועד לייצוא בלבד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרת ייצוא בניגוד להוראות סעיף 117(א) או שאינו מקיים את הוראות סעיפים 126 עד 128 בניגוד להוראות סעיף 117(א)(4);
(28)
מייצר או משווק מזון המיועד לייצוא בלבד בניגוד להוראה פרטנית שניתנה לפי סעיף 120;
(29)
מוכר מזון בלי שהוא רשום כתאגיד, או פועל כעוסק מורשה, בניגוד להוראות סעיף 125(2);
(30)
מקבל מזון מיצרן שאינו בעל רישיון ייצור, או מיבואן שאינו יבואן רשום, בניגוד להוראות סעיף 126(א);
(31)
מוכר מזון ארוז מראש בלי שמתקיימים פרטי הסימון המפורטים בתוספת החמישית, בניגוד להוראות סעיף 129;
(32)
(33)
מוכר מזון בלי שקיים את הוראות התקנות המנויות בתוספת השישית לעניין התנאים למכירת מזון, שנקבעו לפי סעיף 138, בניגוד להוראת סעיף 130;
(34)
מביא מזון מהאזור לישראל בלי שהוא משווק רשום מהאזור, או מביא מזון כאמור שהוא קיבל מאדם שאינו בעל היתר תקף להוצאת המזון או בניגוד לתנאי היתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 142;
(35)
מביא מהאזור לישראל מזון רגיש בלי שקיבל אישור מיוחד לכך או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 143;
(36)
מביא מזון מהאזור לישראל בלי שסימן עליו את שמו, בניגוד להוראות סעיף 144;
(37)
מביא מזון מהאזור לישראל שלא בהתאם לתקנות שנקבעו לפי סעיף 140(ב) המנויות בתוספת השביעית, בניגוד להוראות סעיף 145;
(38)
מוביל מזון הטעון הובלה בטמפרטורה מבוקרת בלא רישיון הובלה, רישיון ייצור לפעילות הובלה בטמפרטורה מבוקרת או היתר להובלה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 149;
(39)
מאחסן מזון הטעון אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, בלא רישיון אחסנה, רישיון ייצור לפעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת או היתר לאחסנה בתעודת היבואן הרשום, או בניגוד לתנאי הרישיון או ההיתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 150;
(40)
עוסק במזון שלא מאחסן, מחזיק או מוביל מזון לפי הוראות היצרן, בניגוד להוראות סעיף 156(א);
(41)
עוסק במזון שמאחסן, מחזיק או מוביל מזון שלא בהתאם לתנאים לפי הוראות היצרן לעניין טמפרטורה מוגדרת, בניגוד להוראות סעיף 156(ב);
(42)
מחזיק מזון שלא בהתאם להוראות מנהל שירות המזון, בניגוד להוראות סעיף 157(ג);
(43)
לא מקיים את הוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 163;
(44)
לא נוקט אמצעים סבירים למניעת שימוש במזון מזיק או לא מדווח למנהל שירות המזון, בניגוד להוראות סעיף 164(ב);
(45)
לא מקיים הוראה של מנהל שירות המזון או רופא מחוזי לפי סעיף 166(א), או הוראה של מנהל שירות המזון לפי סעיף 166(ג);
(46)
לא מקיים הוראה מהוראות צו של מנהל שירות המזון או רופא ממשלתי, לפי העניין, שניתנה לפי סעיף 167;
(47)
מייצר מוצר בשר בלי שיש בידיו אישור ייצור נאות, בניגוד להוראות סעיף 178(א);
(48)
מוציא משלוח של מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר, בלי שצירף למשלוח תעודת משלוח למוצרי בשר או בלי שצירף תעודה וטרינרית שנדרשת, בניגוד להוראות סעיף 179;
(49)
מנפיק תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות סעיף 180;
(50)
מקבל מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 184;
(51)
מוכר מוצר בשר בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 185;
(52)
מוציא מוצר בשר מאתר מכירה לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח חדשה למוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 187;
(53)
מעביר מוצר בשר לאתר מכירה, בניגוד להוראות רופא וטרינר מוסמך לפי סעיף 211(ד);
(54)
מוציא מוצר בשר ממפעל בשר, ממפעל לשחיטת בשר, מבית קירור או מתחנת הסגר, בתקופת המעבר, בלי שצורפה למשלוח של מוצר הבשר תעודת משלוח למוצר בשר, בניגוד להוראות סעיף 229(2)(א), או בלי שצורפה תעודה וטרינרית, בניגוד להוראות סעיף 229(2)(ב);
(55)
מוכר או מחזיק, לפי העניין, בתקופת המעבר מוצר בשר שיוצר או שיובא בידי מי שפטור מבדיקות משנה בלי שהתקיימו התנאים הנדרשים לגבי תעודת המשלוח של מוצר הבשר, בניגוד להוראות סעיף 236;
(56)
מייצר, משווק, מייבא או מייצא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המזון, או מבצע כל פעולה הנוגעת למזון שהכללים לעניין ביצועה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א) לחוק התקנים, בכפוף להוראות חוק זה.
עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון
(א)
על אף האמור בסעיפים 260 עד 262, בהפרות לפי הסעיפים האמורים שעניינן הוראות סימון, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי בסך 100 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי סעיף 260 ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בהפרה של הוראת סימון המנויה בתוספת התשיעית, סכום העיצום שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי סעיף 260, ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר
(א)
הממונה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה על מי שמייצר או מייבא מזון שיש בו גוף זר בניגוד להוראות סעיף 5(א)(5), אלא אם כן הגוף הזר התווסף למזון באופן בלתי נמנע כחלק מתהליך הייצור; לעניין זה הסכום הבסיסי יהיה 500 שקלים חדשים לכל מוצר שבו מתגלה הפרה כאמור, ובלבד שסכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי לפי סעיף 260 ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרה כאמור עלולה לפגום בבטיחות המזון, סכום העיצום הכספי שיוטל לא יפחת מהסכום הבסיסי לפי סעיף 260 ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי האמור.
עיצום כספי על משווק מהאזור
משווק מהאזור המבצע אחת מן ההפרות המנויות בסעיפים 261 ו־262, בניגוד לסעיפים המנויים בסעיפים האמורים כפי שהוחלו לגביו בסעיף 140, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של הסכום הבסיסי בשל הפרה לפי סעיף 261 או פי 1.5 מהסכום הבסיסי בשל הפרה לפי סעיף 262; ואולם אם חלים, לעניין הפרות כאמור, סעיפים 263 או 264, רשאי הממונה להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור הקבוע באותם סעיפים; על הפרה כאמור בסעיף זה יחולו הוראות פרק זה, למעט הסעיפים האמורים, כאילו היתה הפרה לפי אותם סעיפים.
עיצום כספי בנסיבות מחמירות
היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן, יבואן או משווק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המפורטת בסעיפים 261 ו־262, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי השווה לכפל הסכום שניתן היה להטיל בשל אותה הפרה; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה העלולה לגרום לסיכון לבריאות הציבור או בטיחות המזון.
סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי [תיקון: תשע״ח]
על אף האמור בסעיפים 261(18) ו־262(56), הממונה לא יטיל עיצום כספי לפי הוראות אלה על משווק שאינו יצרן או יבואן של המזון שחל עליו תקן רשמי שיש בידיו אישור מאת היצרן או היבואן, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקן הרשמי או אם המצרך סומן בתו־תקן.
הודעה על כוונת חיוב
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 261 עד 264 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותם סעיפים, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 269;
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 271 והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
זכות טיעון
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 268 רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
החלטת הממונה ודרישת תשלום
(א)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 269, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 272.
(ב)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 269 בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה חוזרת והפרה נמשכת [תיקון: תשע״ח]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 261 ו־262, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה בסעיף 277, בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור בסעיף 278.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 261 ו־262, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע, ולעניין הפרה כאמור בסעיף 263 או 264 – בתוך שנה מהפרה קודמת כאמור.
סכומים מופחתים
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 269 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 286 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף 260 יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 270.
הפרשי הצמדה וריבית
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
סימן ב׳: התראה מינהלית
התראה מינהלית
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 261 עד 264 והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בפרק זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
(ב)
בקשה לביטול התראה מינהלית
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 277, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;
(2)
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב)
קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 271(א); מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות סעיפים 269 ו־270 בשינויים המחויבים.
(ב)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ולעניין הפרה לפי סעיף 263 או 264 – בתוך שנה מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 271(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 268 בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 269 ו־270, בשינויים המחויבים.
סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה
הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 261 עד 264, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה לפי הוראות סימן א׳.
תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
(א)
בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 280 ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת כתב ההתחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות).
(ב)
הממונה רשאי לדרוש כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.
(ג)
נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומן של נסיבות הפחתה שנקבעו לפי סעיף 272(ב).
תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם
הפרת התחייבות
(א)
הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יחלט הממונה את העירבון וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת, כאמור בסעיף 271(א);
(2)
חזר המפר והפר, בתקופת ההתחייבות, את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 271(ב) ויחולו הוראות אלה:
(א)
הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
(ב)
שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה החוזרת לפי הוראות סעיף 270(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 270(ד), יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה החוזרת;
(3)
הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 281(ב) – יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
(ב)
לעניין פרק זה יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.
(ג)
הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, וחזר המפר והפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה.
השבת עירבון
עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.
סימן ד׳: הוראות שונות – אכיפה מינהלית
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מהוראות חוק זה המנויות בסעיפים 261 עד 264 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ערעור
(א)
על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה בדואר רשום.
(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון לפי הוראות פרק זה, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.
פרסום
(א)
הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור לפי סעיף 286 יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א), בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.
שמירת האחריות הפלילית
(א)
תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיפים 261 עד 264 המהווה עבירה.
(ב)
מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון עד יום החזרתו.
תקנות לעניין אכיפה מינהלית
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות פרק זה.
פרק י״ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים
התראה וצו הגבלה מינהלי
(א)
היה לנותן רישיון ייצור או לרשם (בסעיף זה – נותן ההתראה) יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון ייצור לפי סעיף 29(א) או למתן תעודת יבואן רשום לפי סעיף 102 או כי הופר תנאי מתנאי רישיון הייצור או תעודת היבואן הרשום, או כי הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה על ידי יצרן או יבואן, וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור, רשאי הוא לדרוש, בכתב, מהיצרן או היבואן, לפי העניין, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור (בפרק זה – התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
(ב)
בהתקיים נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן ההתראה לתת הוראה, לצמצום או למניעת סכנה לבריאות הציבור בשל הנסיבות האמורות, גם למוביל, למאחסן או למשווק.
(ג)
מנהל שירות המזון רשאי לתת התראה כאמור בסעיף קטן (א) גם למשווק, אם היה לו יסוד סביר לחשד כי המשווק הפר הוראות לפי חוק זה החלות לגביו או שחדל להתקיים תנאי מן התנאים לשיווק מזון על ידו לפי חוק זה וכי בשל כך קיימת סכנה לבריאות הציבור.
(ד)
ניתנה התראה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי נותן ההתראה, להורות, בצו, ליצרן, ליבואן, למשווק או לבעל הרישיון או התעודה, לפי העניין, לא לעשות כל פעולה של ייצור מזון, ייבוא מזון, שיווק מזון או כל פעולה אחרת במזון, או לעשות פעולות כאמור רק במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בפרק זה – צו הגבלה מינהלי), ורשאי הוא לקבוע בצו ההגבלה המינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מי שמוסמך לפי אותם סעיפים קטנים לתת צו הגבלה מינהלי (בסעיף זה – נותן הצו), רשאי לתת צו כאמור אף בלי שנתן קודם לכן התראה, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המזון מיוצר בלא רישיון ייצור ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון ייצור או לחידושו לפי הוראות סעיף 28 או שהמזון יובא על ידי יבואן שאינו יבואן רשום לפי סעיף 102, או בלי אישור מוקדם לייבוא לפי סעיף 64 או בלא תעודת שחרור לפי הוראות סעיף 81;
(2)
יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילות ייצור המזון או כתוצאה מייבוא המזון.
(ו)
לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למי שהצו מופנה כלפיו הזדמנות לטעון את טענותיו, אלא אם כן לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
(ז)
על אף האמור בסעיף קטן (ו), נותן הצו רשאי להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ה)(2) גם בלי שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותו סעיף קטן, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות זו כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ח)
עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במקום שלגביו ניתן או במקום עסקו של מי שייבא את המזון, ויימסר לבעל המקום או לאדם שמנהל אותו, או למי שייבא את המזון, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
(ט)
לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ה)(2), רשאי נותן הרישיון לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לשם ביצועו ובמידת הצורך יהיה רשאי לקבל סיוע של שוטר, לרבות לשם שימוש בכוח סביר הנדרש למימוש הצו.
(י)
צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי נותן הצו להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית משפט שלום רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המינהלי, לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל־30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
(יא)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 292.
בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי
(א)
הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות סעיף 290 רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו.
(ב)
הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.
צו הגבלה שיפוטי
(א)
היה לתובע, למנהל שירות המזון או לנותן הרישיון לפי חוק זה יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירה לפי חוק זה או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה כאמור, בבקשה למתן צו שיאסור את המשך ביצוע העבירה האמורה או יאסור על ביצועה.
(ב)
בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף זה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד כאמור, יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
(ג)
נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שניתן לגביו הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון; נתן בית המשפט החלטה כאמור בסעיף קטן זה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה ורשאי בית המשפט לבטלה או לשנותה, בתנאים שייראו לו.
(ד)
תוקפו של צו לפי סעיף זה, אף אם הוארך, לא יעלה על שנה.
(ה)
בית משפט רשאי להתנות מתן צו לפי סעיף זה בתנאים או בערובה.
(ו)
מי שניתן לגביו צו לפי סעיף זה רשאי לפנות לבית המשפט שהוציא את הצו בבקשה לעיון חוזר אם התגלו עובדות חדשות שלא היו לפני בית המשפט בעת הוצאת הצו או אם השתנו הנסיבות, והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת.
(ז)
על החלטה לפי סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד.
(ח)
בסעיף זה, ”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
פרק י״ג: תיקונים עקיפים
הנוסח שולב בחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, התשי״ד–1954.
[תיקון: תשע״ח]
הנוסח שולב בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
הנוסח שולב בפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981.
הנוסח שולב בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981.
הנוסח שולב בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985.
הנוסח שולב בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
הנוסח שולב בחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011.
הנוסח שולב בחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014.
פרק י״ד: הוראות שונות
שמירת דינים
(א)
הוראות חוק זה באות להוסיף על כל דין, ובכלל זה פקודת המכס, פקודת הייבוא והייצוא, חוק רישוי עסקים ופקודת ההסגר.
(ב)
אין במתן אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים ובחובות לשמירת מסמכים, לפי חוק זה, כדי לגרוע מהחובה לקבל אישורים, רישיונות, היתרים, תעודות או מסמכים אחרים, או מהחובות לשמירת מסמכים, לפי כל חיקוק אחר.
(ג)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעת לכשרות המזון.
פרסום תוצרי פיקוח
מנהל שירות המזון יפרסם מדי שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל, באתר האינטרנט, את תוצרי הפיקוח לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
בקביעת תקנות לפי חוק זה, יבחן השר את האפשרות לאמץ תקינה בין־לאומית או הסדרים הנהוגים בקרב מדינות מפותחות, או לקבוע הסדרים ברוח תקינה או הסדרים כאמור.
שינוי התוספות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספות, ואולם שינוי התוספת השלישית אינו טעון אישור ועדה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שינוי התוספת השלישית א׳, התוספת השלישית ב׳ והתוספת השתים עשרה יחולו הוראות אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
השינוי טעון גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), על שינוי התוספת השנייה א׳ יחולו הוראות סעיף 3א; הוספת תנאים או החרגות לטור ב׳ או לטור ג׳ באותה תוספת טעונה גם קבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א.
(ד)
(בוטל).
ועדת החריגים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
ועדת החריגים לפי הוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה בעניינים אלה (בסעיף זה – הפעולות):
(1)
אי־החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור בסעיף 3א, ותיקון התוספת השנייה א׳ בהתאם לכך לפי הוראות סעיף 313;
(2)
הוספה של תנאים או החרגות לטור ב׳ או לטור ג׳ לתוספת השנייה א׳ לפי הוראות סעיף 313;
(3)
דרישת צירוף מסמך נוסף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, בהתאם להוראות סעיף 79ד(5);
(4)
(ב)
הוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
(ג)
המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
(ד)
הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה יהיו נתונות לשר.
(ה)
השר יפנה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין הפעולות; לפנייה יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור בסעיף 3א, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, או באיכות הסביבה ובהגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה.
(ו)
ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה על הפעולות בהתאם לפניית השר.
(ז)
המליצה ועדת החריגים לשר על הפעולות, רשאי השר לעשות כן, בהתאם להוראות חוק זה.
(ח)
המליצה ועדת החריגים לשר בניגוד לפעולות, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לפעולות.
(ט)
לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לפעולות יצורפו פרטי המסמך שהשר מבקש להוסיף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, התיקון באותה תוספת שהשר מבקש לקבוע, פירוט הנימוקים לאי־החלת עדכון של השינוי שחל לגבי ההוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור בסעיף 3א, בצירוף נוסח השינוי, לפי העניין, וכן המלצת ועדת החריגים ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
(י)
פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ח), יודיע על כך לוועדת החריגים, ורשאי הוא לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על שלושה חודשים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו שתוקפו כאמור להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את התוספת השנייה א׳, התוספת השלישית א׳, התוספת השלישית ב׳ או התוספת השתים עשרה, לפי העניין (בסעיף זה – צו זמני), ובלבד שלא יחולו באותה עת ולאותו עניין צו לפי סעיף קטן זה וצו שניתן לפי סעיף קטן (טו).
(יא)
הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ח) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
(יב)
החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (י), והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.
(יג)
לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יראו את פניית השר לעניין הפעולות כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לפי סעיף קטן (ח) טרם סיום התקופה האמורה.
(יד)
החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או אושרה פניית השר בשל חלוף התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), רשאי השר לקבוע, בצו, את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיף 3א(ח), לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את התוספת השנייה א׳, התוספת השלישית א׳, התוספת השלישית ב׳ או התוספת השתים עשרה, לפי העניין; הובא צו כאמור לאישור הוועדה וקבע השר צו זמני, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו הזמני כל עוד לא החליטה הוועדה אם לאשר את הצו.
(טו)
(1)
על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי יש חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות הציבור או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לקבוע בצו את המסמך הנוסף שיש לצרף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי או לתת צו להחלת שינוי באופן חלקי או בתנאים והחרגות או לתקן את התוספת השנייה א׳, התוספת השלישית א׳, התוספת השלישית ב׳ או התוספת השתים עשרה, אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
(2)
ביקש השר כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים, ויחולו על פנייה כאמור הוראות סעיפים קטנים (ה) עד (יד), בשינויים המחויבים.
(טז)
בסעיף זה –
”הוועדה המשותפת“ – (נמחקה);
”השר“ – שר הבריאות, ולעניין צו לפי סעיף 3א(ח) או (ט) – גם ראש הממשלה.
ביטול הכרזת רשמיות של תקנים בנושא מזון [תיקון: תשפ״ב]
(א)
על אף האמור בפרק ג׳ לחוק התקנים, שר הכלכלה והתעשייה יכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:
(1)
ת״י 1145;
(2)
תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המנהל), באישור הוועדה לבחינת תקני מזון, הודיע לו עד יום ו׳ בתשרי התשפ״ג (1 באוקטובר 2022) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו, מנימוקים של בריאות הציבור, ובשל אחד מאלה:
(א)
הוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות;
(ב)
הוראותיו חלות על סוג מזון או על נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו;
(ג)
הוראותיו חלות לעניין כל סוגי המזון;
(ד)
בהתח