חוק החשמל מתוך
חוק החשמל, תשי״ד–1954
הגדרות [תיקון: תשע״א, תשע״ו]
בחוק זה –
”בעל רישיון“ – מי שניתן לו רישיון לעבודות חשמל לפי חוק זה;
”המנהל“ – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”מנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל“ – מי שמונה לפי הוראות סעיף 3(ב);
”מקצוע חשמל“ – מקצוע מהמקצועות המפורטים בטור א׳ לתוספת, לפי העניין;
”מתקן חשמלי“ – מתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכובות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במתקן;
”עבודת חשמל“ – התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכניות טכניות לביצועה;
”רישיון לעבודות חשמל“ – רישיון המנוי בטור א׳ לתוספת לעסוק בביצוע עבודות חשמל המנויות בטור ג׳ לתוספת, שניתן בהתאם להוראות סעיף 6;
”השר“ – חבר הממשלה שהממשלה העניקה לו, בהודעה ברשומות, את הסמכות לביצוע חוק זה;
”חוק זה“ – לרבות התקנות שהותקנו והצווים וההוראות שניתנו לפיו.
[תיקון: תשנ״ו]
(בוטל).
מינוי מנהל [תיקון: תשע״א, תשע״ו]
(א)
(בוטל).
(ב)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה ימנה בהודעה ברשומות מנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, אשר יהיה עובד המדינה שהוא מהנדס חשמל בעל רישיון.
מועצת מקצועות החשמל [תיקון: תשע״א]
(א)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקים מועצת מקצועות חשמל (בחוק זה – המועצה), שבה יהיו 13 חברים, ואלה הם:
(1)
המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום החשמל;
(3)
נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום החשמל;
(4)
נציג שימנה שר החינוך, מבין עובדי משרדו, שהוא בעל מומחיות בהוראת החשמל;
(5)
נציג שימנה שר הפנים, מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום התכנון והבנייה;
(6)
נציג שימנה שר הביטחון, מבין עובדי משרדו, שעיסוקו בתחום החשמל;
(7)
שני מהנדסי חשמל בעלי רישיון וותק של חמש שנים במקצוע, שימונו בהמלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של מהנדסי חשמל בעלי רישיון בישראל;
(8)
שני חברים שהם הנדסאי חשמל או טכנאי חשמל, בעלי רישיון וותק של חמש שנים במקצוע, שימונו בהמלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של הנדסאי חשמל וטכנאי חשמל בעלי רישיון בישראל;
(9)
שני חשמלאים בעלי רישיון וותק של חמש שנים במקצוע, שימונו בהמלצת הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של חשמלאים בעלי רישיון בישראל;
(10)
נציג של המוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954, שעיסוקו בתחום החשמל.
(ב)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה יפרסם ברשומות הודעה על הרכב המועצה וכתובתה.
תפקידי המועצה [תיקון: תשע״א]
המועצה תייעץ לשר התעשייה המסחר והתעסוקה בנושאים אלה:
(1)
סוגי רישיונות לעבודות חשמל;
(2)
תנאי הכשירות לקבלת רישיונות לעבודות חשמל, לרבות לעניין השכלה, הכשרה, התמחות ובחינות;
(3)
עבודות החשמל שבעלי רישיונות רשאים לבצען כאמור בסעיף 6;
(4)
שימור הכשירות של בעלי הרישיונות.
סייגים למינוי ולכהונה כחבר המועצה [תיקון: תשע״א]
לא ימונה ולא יכהן כחבר המועצה –
(1)
מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, למעט התפקיד שבשלו התמנה כחבר המועצה; בפסקה זו –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה, וכן צאצא או בן זוג של כל אחד מהם, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר המועצה;
(2)
מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לכהן כחבר המועצה.
פקיעת כהונה והשעיה מכהונה [תיקון: תשע״א, תשע״ו־3]
(א)
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר במסירת כתב התפטרות לשר התעשייה המסחר והתעסוקה.
(ב)
חבר המועצה שנתקיים בו סייג מהסייגים האמורים בסעיף 3ג, יודיע על כך לשר התעשייה המסחר והתעסוקה מיד בכתב; הודיע חבר המועצה כאמור או שנודע על כך לשר בדרך אחרת, יעבירו מכהונתו ויודיע לו על כך.
(ג)
נבצר מחבר המועצה, דרך קבע, למלא את תפקידו או שהוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב; היעדרות בשל שירות מילואים ובשל תקופת לידה והורות לא תובא במניין ההיעדרויות.
(ד)
הוגשו נגד חבר המועצה כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
מינוי ממלא מקום [תיקון: תשע״א]
(א)
התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר וליתרת תקופת כהונתו.
(ב)
חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חודשים או חבר המועצה שהושעה לפי סעיף 3ד(ד), רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה למנות לו ממלא מקום באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר ולמשך התקופה שבה נבצר מחבר המועצה למלא את תפקידו או למשך תקופת ההשעיה, לפי העניין.
תקופת כהונה [תיקון: תשע״א]
חבר המועצה שמונה לפי פסקאות (7), (8) או (9) שבסעיף 3א ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר מתשע שנים.
ניגוד עניינים [תיקון: תשע״א]
(א)
חבר המועצה לא יטפל בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בסעיף זה, ”עניין אישי“ ו”קרוב“ – כהגדרתם בסעיף 3ג.
(ב)
נודע לחבר המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא האמור; לעניין זה, ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון במסגרת עבודת המועצה.
תוקף פעולות [תיקון: תשע״א]
קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
סדרי עבודה [תיקון: תשע״א]
(א)
רוב חברי המועצה הם מניין חוקי בישיבותיה.
(ב)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה.
(ג)
המועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.
ועדות משנה [תיקון: תשע״א]
המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה לנושאים שונים, ולאצול לוועדות אלה מסמכויותיה.
גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה [תיקון: תשע״א]
(א)
חבר המועצה לא יהיה זכאי לגמול בעד חברותו במועצה אך יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות סבירות שהוציא לצורך השתתפותו בישיבות המועצה, ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
(ב)
חבר המועצה שהוא עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד באותו גוף שהוא מייצג במועצה, לא יהיה זכאי להחזר הוצאות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
התקנת מתקן חשמלי [תיקון: תשנ״ו]
(א)
לא יתקין אדם מתקן חשמלי ולא ישנה בו שינוי יסודי אלא על־פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
מתקן חשמלי שהותקן לפני תחילתו של חוק זה, דינו, לענין סעיף קטן (א). כדין מתקן שעומדים להתקינו כתום שלושים יום מיום תחילתו של החוק.
(ג)
מתקן חשמלי שהותקן בניגוד לסעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות על סילוקו או על פירוקו.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על מתקן חשמלי שהותקן כדין לפי פקודת זכיונות החשמל. או לפי פקודת זכיונות החשמל (ירושלים), או הניזון כדין מחשמל המסופק לפי הפקודות האמורות, ולא על מתקן הניזון מעצמו ומתחו אינו עולה על עשרים וארבעה וולט ובלבד שהותקן ערב תחילתו של חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996.
צו הפסקה
רשאי המנהל, מטעמי בטיחות לאדם או לרכוש, להורות, בצו חתום בידו, על הפסק הפעלתו של מתקן חשמלי או השימוש בו, או להתנות את המשך ההפעלה או השימוש בקיום תנאים שפורטו בצו.
ביצוע עבודת חשמל [תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ו־2]
(א)
לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רשיון מאת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרשיון; תקופת תקפו של הרשיון תיקבע בו.
(ב)
המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (א), אם נתקיימו במבקש הרישיון תנאים אלה:
(1)
הוא בגיר;
(2)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(3)
הוא עומד בתנאי הכשירות המנויים לגבי הרישיון בטור ב׳ בתוספת;
(4)
הוא לא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, לקבל רישיון לעבודות חשמל, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי.
(ג)
נוכח המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל שהשימוש ברשיון שניתן יש בו משום סכנה לאדם או לרכוש, או שבעל הרשיון יצא חייב בדין על עבירה בקשר לביצוע עבודת חשמל, רשאי הוא בכל עת לבטל את הרשיון או להגביל את היקפו.
(ד)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
(1)
יקבע בתוספת, בצו, את תנאי הכשירות לקבלת רישיונות לעבודות חשמל, ואת עבודות החשמל שבעלי רישיונות רשאים לבצען, ורשאי הוא לקבוע, בין תנאי הכשירות, דרישות לעניין השכלה, הכשרה, התמחות ובחינות;
(2)
רשאי לשנות את התוספת, לרבות את סוגי הרישיונות המנויים בה;
(3)
רשאי לקבוע הוראות מעבר והוראות תחילה ותחולה, לעניין הוראות לפי פסקאות (1) ו־(2);
(4)
רשאי לקבוע הוראות לגבי הגשת הבקשה לרישיון, מתן הרישיון, חידושו, ביטולו והתנייתו בתנאים, וכן הוראות נוספות הדרושות לביצוע סעיף זה.
(ה)
המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל רשאי לתת לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, שהוא מומחה בעבודות חשמל, היתר מיוחד לעסוק בביצוע עבודות חשמל כפי שיורה, ולתקופה שיורה, אם הוכח להנחת דעתו כי העסקתו של אותו אדם נדרשת בישראל בשל היותו בעל ידע ומומחיות מיוחדים בתחום החשמל, ובלבד שאותו אדם הוא בעל הרישיון או התעודה הנדרשים לצורך עיסוק במקצוע החשמל במדינה שבה הוא עוסק באותו מקצוע; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
עיון מחדש בהחלטת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל [תיקון: תשע״א, תשע״ו־2]
(א)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקים ועדה מייעצת שבה יהיו שלושה חברים: נציג שימונה על ידו, שהוא מהנדס חשמל ואינו המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, נציג שימנה שר התשתיות הלאומיות שהוא מהנדס חשמל, ונציג נוסף מטעם הארגונים האמורים בפסקאות (7), (8) או (9) של סעיף 3א, שהוא בעל רישיון לעבודות חשמל, בהתאם לסוג הרישיון שלגביו מתקיים דיון בוועדה המייעצת.
(ב)
החליט המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל שלא לתת רישיון או להגבילו בתנאים, רשאי מבקש הרישיון לבקש מהמנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל עיון מחדש בהחלטה, בתוך 21 ימים מיום שהומצאה לו.
(ג)
המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל יביא את הבקשה לעיון מחדש לדיון בוועדה המייעצת, והוועדה המייעצת תדון בבקשה ותמציא למנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל את המלצתה.
(ד)
החליט המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל על דחיית הבקשה לעיון מחדש, לאחר שעיין בהמלצת הוועדה המייעצת, ינמק את החלטתו.
תעודת מתמחה [תיקון: תשע״א, תשע״ו־2]
(א)
המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל רשאי להעניק תעודת מתמחה למי שנמצא בתקופת התמחות במקצוע חשמל לפי חוק זה, לאחר שהשלים את ההשכלה או ההכשרה הנדרשת לעיסוק באותו מקצוע; תקופת תוקפה של התעודה ייקבע בה והמנהל רשאי לחדשה מעת לעת.
(ב)
בעל תעודת מתמחה רשאי לעסוק בביצוע עבודות חשמל שבתחום העיסוק של מקצוע החשמל שבו הוא מתמחה, בפיקוח ובהשגחה של בעל רישיון לביצוע אותן עבודות, אך הוא לא יהיה רשאי לערוך ולאשר תכניות חשמל.
(ג)
הוראות לפי סעיף 6(ג) ו־(ד)(4) לעניין ביטול רישיון, התנייתו בתנאים או הגבלתו, יחולו גם לגבי תעודת מתמחה, בשינויים המחויבים.
(ד)
המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל רשאי להעניק תעודת מתמחה גם למי שטרם מלאו לו 18 שנים.
התמחות [תיקון: תשע״א, תשע״ו־2]
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין התמחות במקצועות החשמל, תקופתה וסדריה, ובין השאר הוראות בנושאים אלה:
(1)
כשירותו והניסיון המקצועי של בעל הרישיון שבפיקוחו תהיה ההתמחות;
(2)
היקף העבודה הנדרש בתקופת ההתמחות ועבודות החשמל שהמתמחה יבצע במהלכה;
(3)
המצאת דוח למנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל בתום תקופת ההתמחות על ידי בעל הרישיון כאמור בפסקה (1), בדבר יכולתו של המתמחה לבצע את עבודות החשמל כאמור בפסקה (2).
בחינות רישוי [תיקון: תשע״א]
(א)
בחינות הרישוי לפי חוק זה יהיו בנושאים אלה: בטיחות חשמל ותקנות לפי חוק זה.
(ב)
לבחינות הרישוי רשאי לגשת גם מי שטרם השלים את מלוא תקופת ההתמחות.
(ג)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
(1)
תקופת התמחות שיש חובה להשלימה בטרם יהיה אדם רשאי להיבחן בבחינות הרישוי;
(2)
נושאים נוספים בבחינות הרישוי, והוראות לעניין סדרי הבחינות ולעניין הנוהל לעררים על ציוני הבחינות.
ביצוע עבודות חשמל במסגרת לימודי חשמל [תיקון: תשע״א]
תלמידים או סטודנטים במוסד שמתקיימים בו לימודי חשמל רשאים לבצע עבודות חשמל במסגרת הלימודים במוסד ובאחריותו, ובלבד שהעבודות מבוצעות בנוכחות מדריך שהוא בעל רישיון לביצוע אותן עבודות ובפיקוחו; בסעיף זה, ”מוסד“ – כל אחד מאלה:
(1)
מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2)
מוסד להשכלה גבוהה שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
מוסד להשכלה גבוהה שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4)
מוסד שבפיקוח משרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
(5)
מוסד שבפיקוח משרד החינוך;
(6)
מוסד שאושר לעניין זה על ידי המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל.
ועדת עררים [תיקון: תשע״א]
(א)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה ימנה ועדת עררים לענין סעיף 6 בת שלושה חברים (להלן – הועדה); כיושב ראש הועדה ישמש שופט שימונה בהמלצת שר המשפטים, ושאר חבריה יהיו מומחים בעבודות חשמל ולפחות אחד מהם יהיה בעל רישיון חשמלאי מוסמך, הנדסאי חשמל או מהנדס חשמל, לפי החלק בתוספת שבה נמנה סוג הרישיון שלגביו מתקיים דיון בוועדת העררים, שהוא בעל ותק של חמש שנים במקצוע.
(ב)
על ועדת העררים יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992.
(ג)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של הועדה; הועדה תקבע בעצמה את סדרי הדין שלה, במידה שלא נקבעו בתקנות כאמור.
ערר וערעור מינהלי [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל לפי סעיף 6, רשאי לעורר על כך לפני הועדה.
(ב)
הערר יוגש לועדה בשני העתקים; אחד מהם תמציא הועדה למנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל.
(ג)
הועדה רשאית לדרוש מן העורר שייבחן בפניה, אם יש בכך, לדעתה, כדי לסייע לה בהחלטתה.
(ד)
הועדה מוסמכת לאשר את החלטת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל, לשנותה או לבטלה, ובלבד שתחיש את החלטתה ככל האפשר.
(ה)
החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״ו]
(א)
המנהל רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה.
(ב)
מפקח רשאי, בכל עת, לערוך בקורת על מנת להיווכח אם מתקיימות הוראות חוק זה; בעריכת בקורת כאמור רשאי המפקח להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שנמצא בו מתקן חשמלי, או שעוברים בו על הוראה מהוראותיו של חוק זה, ולבדוק, וליטול עמו לשם בדיקה, כל דבר הנוגע לאותו ענין, לרבות תכניות ופנקסים.
(ג)
כל אדם הנוגע בדבר חייב, ככל שיידרש על ידי מפקח, למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם, לדעת המפקח, כדי להקל על ביצועו של חוק זה, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם כדי להפלילו.
סמכויות עזר [תיקון: תשע״ו]
נתן שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, או המנהל, צו או הוראה לפי חוק זה, ולא קוימו תוך התקופה שנקבעה בהם, ומי שנתן את הצו או ההוראה משוכנע שקיומם דרוש לבטיחותו של אדם או של רכוש, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים הדרושים לכפיית קיומם ולהורות שכל הנמנע מלקיימם ישלם את ההוצאות שגרם להן בהימנעותו; פקודת המסים (גביה), תחול על גביית הוצאות כאמור, אלא שסעיף 12 לאותה פקודה לא יחול.
הוראות מיוחדות לגבי המדינה [תיקון: תשי״ז, תשע״ו]
שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר תחולתן של הוראות הסעיפים 4, 5 ו־9 על מיתקנים חשמליים המוחזקים בידי המדינה ועל התקנתם של מיתקנים על ידי המדינה;
בסעיף זה, ”המדינה“ – למעט צבא־הגנה לישראל ומפעלים העובדים בשירותו בלבד.
עונשין
העובר על הוראה מהוראותיו של חוק זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס אלף לירות או שני הענשים כאחד.
ביטול
פקודת החשמל – בטלה.
תקנות [תיקון: תשע״ו]
(א)
השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות תקנות הקובעות כללים לביצוע עבודות חשמל ותקנות הקובעות אגרות לענין חוק זה, והכול למעט עניין הנוגע לביצועם של סעיפים 4, 5 ו־9 עד 10א.
(ב)
שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועם של סעיפים 4, 5 ו־9 עד 10א, לרבות תקנות הקובעות כללים לביצוע עבודות חשמל ותקנות הקובעות אגרות.
תחילת תוקף
תחילתו של חוק זה היא כתום ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
[תיקון: תשע״א]
תוספת
(ההגדרות ”רישיון לעבודות חשמל“ ו”מקצוע חשמל“ וסעיף 6)
טור א׳ סוג הרישיון |
טור ב׳ תנאי הכשירות |
טור ג׳ עבודות החשמל |
|
---|---|---|---|
חלק א׳: חשמלאים |
1.
עוזר חשמלאי מורשה
(חשמלאי–עוזר) |
||
2.
חשמלאי מעשי מורשה
(חשמלאי–מעשי) |
|||
3.
חשמלאי מוסמך מורשה
(חשמלאי–מוסמך) |
|||
4.
חשמלאי ראשי מורשה
(חשמלאי–ראשי) |
|||
5.
חשמלאי מסויג מורשה – לפי תחום עיסוק
(חשמלאי–מסויג) |
|||
6.
חשמלאי שירות מורשה – לפי תחום התמחות
(חשמלאי–שירות) |
|||
חלק ב׳: הנדסאי חשמל וטכנאי חשמל |
7.
טכנאי חשמל מורשה
(חשמלאי–טכנאי) |
||
8.
הנדסאי חשמל מורשה
(חשמלאי–הנדסאי) |
|||
9.
בודק חשמל סוג 1
(חשמלאי–בודק–סוג 1) |
|||
10.
בודק חשמל סוג 2
(חשמלאי–בודק–סוג 2) |
|||
חלק ג׳: מהנדסי חשמל |
11.
מהנדס חשמל מורשה
(חשמלאי–מהנדס) |
||
12.
בודק חשמל סוג 3
(חשמלאי–בודק–סוג 3) |
נתקבל בכנסת כיום כ״ה באב תשי״ד (24 באוגוסט 1954).
- משה שרת
ראש הממשלה - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה