חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם מתוך
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996
ס״ח תשנ״ו, 201; תש״ס, 247; תשס״א, 234, 234; תשס״ב, 171, 212; תשס״ג, 197; תשס״ד, 147; תשס״ה, 364, 419; תשס״ט, 140, 244; תש״ע, 501; תשע״א, 979; תשע״ב, 75; תשע״ד, 604; תשע״ז, 327; תשע״ט, 153.
עדכון סכומים: י״פ תשס״ח, 1979; תשס״ט, 4570; תש״ע, 2619; תשע״א, 2619; תשע״ב, 3353; תשע״ג, 6790; תשע״ד, 6790; תשע״ו, 4461; תשע״ז, 6200; תשע״ח, 6658; תשע״ט, 10014; תש״ף, 6460; תשפ״א, 3938; תשפ״ב, 3146.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תש״ס, תשס״ט־2, תש״ע]
בחוק זה –
”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, לרבות צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, והסדר קיבוצי בכתב;
”מעסיק בפועל“ – מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם, למעט יחיד שהעובד האמור מועסק אצלו במתן שירותי סיעוד; לענין זה, ”שירותי סיעוד“ – כהגדרתם בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”קבלן כוח אדם“ – מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם;
”קבלן שירות“ – מי שעיסוקו במתן שירות באחד מתחומי העבודה המפורטים בתוספת השניה, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
”השר“ – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
פרק ב׳: רישוי
רשיון [תיקון: תשס״ט־2]
(א)
לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון.
(ב)
רשיון לפי סעיף זה יינתן לראשונה לתקופה של שנה אחת.
(ג)
רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנתיים, בכל פעם.
(ד)
הבקשה למתן רשיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.
תנאים למתן רשיון
(א)
לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא, או המנהל המועסק על ידיו, לפי הענין, הם בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים במתן שירותי כוח אדם או בניהול כוח אדם;
(2)
הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; בתקנות כאמור יכול שייקבעו גם דרכי חילוט הערבות או הערובה האמורים;
(3)
בחמש השנים שקדמו לבקשת הרשיון לא הורשע מבקש הרשיון או ממלא תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם.
(ב)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר להתנות את מתן הרשיון בקיומם של תנאים לשם הסדרת פעילות תקינה של מבקש הרשיון, ובין היתר רשאי הוא להתנות את מתן הרשיון בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרשיון ובקיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים.
(ג)
השר רשאי לסרב ליתן רשיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן הוא רשאי לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 6.
(ד)
הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לענין ההחלטה שלא לחדש רשיון כאמור בסעיף קטן 2(ג).
תנאים ברשיון
(א)
השר רשאי לקבוע ברשיון תנאים לגבי הנושאים המנויים בסעיף 3(א) ו־(ב) שיש לקיימם; השתנו הנסיבות לאחר מתן הרשיון, רשאי השר להוסיף ברשיון תנאים בנושאים האמורים.
(ב)
השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברשיון בנושאים המנויים בסעיף 3(א) או (ב) או בנושאים אחרים, דרך כלל או לסוגים של קבלני כוח אדם.
החלטת השר בבקשה
סבר השר שיש להיעתר לבקשה, יתן רשיון למבקש; סבר השר כי אין להיעתר לבקשה או שיש להתנות תנאים כאמור בסעיפים 3(ב) או 4(א), יודיע השר למבקש את נימוקיו ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו.
ביטול רשיון או התלייתו
(א)
השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו, לסייג את הרשיון או לבטלו אם התקיים בקבלן כוח האדם אחד מאלה:
(1)
הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2)
חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
(3)
הוא הפר תנאי שברשיון;
(4)
הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם;
(5)
הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;
(6)
הוא הפר חובה מהותית מהחובות המוטלות עליו על פי הוראה שבחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה המעניק זכויות לעובדים, לאחר שניתנה לו התראה מאת השר.
(ב)
הוגש נגד בעל רשיון כתב אישום לפיו הוא עלול להיות מורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(4) או הוגשה בקשה להכרזתו כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – הוגשה בקשה למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להביא טענותיו, להתלות את רשיונו עד לסיום ההליכים.
המשך העסקת עובדים
קבלן כוח אדם שרשיונו בוטל, הותלה או לא חודש רשאי להמשיך ולהעסיק את העובדים שהעסיק אצל זולתו ערב הביטול, ההתליה או אי־החידוש למשך תקופה שהורה השר; השר רשאי להורות כאמור אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול הרשיון, או התלייתו או אי־חידושו.
ערעור
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת השר לגבי בקשה שהגיש, תנאי ברשיון, ביטול הרשיון, התלייתו או אי־חידושו על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה בפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.
דיווח והודעה על שינוי בפרטים
(א)
בעל רשיון ימסור לשר, אחת לשנה במועד שיורה השר, דין וחשבון, מאושר על ידי רואה חשבון, על עיסוקו כקבלן כוח אדם, שיכלול נתונים בדבר מספר עובדיו, לפי ענף עבודה, מקומות עבודתם, תקופות עבודתם, שכרם, תשלומים בקשר לעובדיו על פי חיקוק, ונתונים נוספים כיוצא באלה שיורה השר.
(ב)
נתקיימו, לדעת השר, נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ימסור בעל רשיון לשר, לפי דרישתו, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) מדי תקופה הקצרה משנה שהורה השר.
(ג)
בעל רשיון יודיע לשר בכתב על כל שינוי בפרט שהוא מסר לפי פרק זה תוך 30 ימים מיום השינוי.
מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים [תיקון: תשע״ט]
(א)
לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שהם עגורנאים המפעילים עגורן אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ועל פי תנאי ההיתר האמור; שירותי כוח אדם כאמור יינתנו רק באמצעות הצבת עגורנאי מוסמך, שהוא עובדו של קבלן כוח האדם.
(ב)
היתר לפי סעיף קטן (א) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם עגורנאים מוסמכים.
(ג)
על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
נוסף על כל תנאי אחר, תנאי למתן היתר הוא כי המבקש הציג אישור מאת מפקח עבודה ראשי שהוא עומד בדרישות בטיחות בעבודה הנוגעות בדבר לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970, וחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;
(2)
נוסף על כל תנאי שהשר רשאי לקבוע בהיתר לפי סעיף 4, רשאי הוא, בהתייעצות עם מפקח עבודה ראשי, לקבוע בהיתר תנאים לעניין דרישות בטיחות בעבודה, ובדיקת התקיימותו של תנאי כאמור בהיתר תיעשה בידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוא הסמיך לכך;
(3)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 6, החלטת השר לסרב לתת היתר או לחדשו, לבטל היתר או להתלותו מטעמים של בטיחות בעבודה טעונה התייעצות עם מפקח עבודה ראשי, לאחר שמפקח העבודה הראשי נתן לבעל ההיתר או למבקש ההיתר, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו; בוטל היתר או הותלה או סירב השר לחדש היתר בנסיבות כאמור, לא יורה על המשך העסקת העובדים כאמור בסעיף 7 אלא בהתייעצות עם מפקח עבודה ראשי.
(ד)
תאגיד שהוא בעל היתר לפי סעיף זה יהיה פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמספק שירותי עגורנאות באמצעות עובדיו אצל זולתו בלא העמדת עגורן לשימוש הזולת.
(ו)
בסעיף זה –
”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;
”עגורן“ – עגורן צריח כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992, או עגורן אחר שקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע כאמור את העגורן בהתאם למאפייני העגורן או הענף שבו הוא פועל;
”עגורנאי מוסמך“ – עגורנאי שיש לו הסמכה להפעיל עגורן.
מתן שירותים בין־ארציים של כוח־אדם [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ז, [י״פ הודעות]]
(א)
(1)
לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור; הוראת פסקה זו לא תחול על מתן שירותתי כוח אדם של עובדים שהם מסתננים כהגדרתם בסעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, בידי קבלן כוח אדם, ותחול על קבלן כוח אדם העוסק במתן שירותי כוח אדם של עובדים כאמור חובת רישיון לפי סעיף 2.
(2)
היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל.
(3)
תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2.
(4)
על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”השר“ יקראו ”שר הפנים“, וסמכות השר להתקין תקנות לפי פרק זה ולפי הסעיף האמור תהא נתונה לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר.
(א1)
לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור, וזאת נוסף על הרישיון כאמור בסעיף 2; על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים.
(ב)
השר או שר הפנים, לפי העניין, רשאים לסרב מתן ההיתר, להתנות את מתן ההיתר בתנאים נוספים, או לקבוע תנאים כאמור בהיתר בהתחשב, בין היתר, בצורך בקיום חובותיו של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו, ולגבי מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל – גם במצב התעסוקה בישראל.
(ג)
(1)
הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2008; בשנת 2022, 12,539 ש״ח), שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה – אגרת רישיון שנתית).
(2)
שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר פטור מאגרה שנתית או סכום מופחת של אגרה שנתית לגבי היתר כאמור בפסקה (1) שענינו מתן שירותי כוח אדם כאמור באותה פסקה בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע.
(3)
הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה.
רישוי קבלני שירות [תיקון: תשס״ט־2]
(א)
הוראות סעיפים 2 עד 9 והוראות פרק ד׳, ובכלל זה סמכות השר להתקין תקנות לפי סעיפים 2(ד), 3(א)(2) ו־4(ב), יחולו לגבי קבלן שירות, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף 3(א), במקום פסקה (1) יקראו:
”(1)
הוא, או המנהל מטעמו, לפי העניין, הם בעלי ניסיון ניהולי או עסקי, וכן בעלי ידע בתחום זכויות עובדים;“;
(2)
בסעיף 3(ב), במקום ”בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון ובקיומם“ יקראו ”בקיומם“.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים מסוימים של קבלני שירות או של סוגים מסוימים של שירות בתחומים המפורטים בתוספת השניה.
(ג)
השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת השניה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת תחום עבודה שהשכר הממוצע המשולם בו עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון או היתר מיוחד [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן קבלן כוח האדם הוא בעל רישיון או היתר מיוחד לפי פרק זה, לפי העניין, והמציא לאותו אדם העתק ממנו, או שקבלן השירות הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמקבל את שירות כוח האדם או את השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי.
פרק ג׳: תנאי עבודה
חובת עריכת הסכם עבודה בכתב
(א)
תנאי עבודה של העובד אצל קבלן כוח אדם ייערכו בהסכם בכתב ביניהם, אלא אם כן חל עליהם הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם.
(ב)
קבלן כוח אדם ימסור לעובד לפני תחילת העסקתו עותק מההסכם בכתב שנערך ביניהם; חל עליהם הסכם קיבוצי, יאפשר הקבלן לעובד לעיין בו.
איסור על קבלן ומעסיק בפועל לחייב עובד בתשלום
(א)
לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש בדרך כלשהי מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו, בין במישרין ובין בעקיפין.
(ב)
מי שאצלו מועסק בפועל עובד של קבלן כוח אדם לא ידרוש ולא יגבה מהעובד בדרך כלשהי תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם לקבלן כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו; בין במישרין בין בעקיפין.
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי תשלום בעד הכשרה מקצועית אם היא ניתנת למועמד לעבודה לפני תחילת העסקתו בידי קבלן כוח אדם לשם הכשרתו לעבודתו.
(ד)
השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים, סייגים ותנאים לחיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית, לרבות בדבר סוגי הכשרה מקצועית שאין לחייב את העובד או המועמד לעבודה בתשלום בעדם לפי סעיף זה.
העסקת עובד של קבלן כוח אדם [תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע]
(א)
לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה עשר חודשים.
(ג)
הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב), ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה, לפי הענין.
(ד)
נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל.
(ה)
(1)
סעיף זה לא יחול על עובד זר שהוא עובד של קבלן כוח אדם בעל היתר למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל לפי סעיף 10(א), ומועסק אצל מעסיק בפועל, בסוג עבודה, בענף עבודה או בתחום עבודה המפורט בתוספת הראשונה; בפסקה זו, ”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
(2)
השר, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
החלת תנאי עבודה [תיקון: תש״ס, תשס״א־2]
(א)
תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי – הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל.
(ב)
חלים על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי ההוראה שהיא לטובת העובד; לענין סעיף קטן זה, ”הסכם קיבוצי“ – לרבות הסכם קיבוצי החל על עובדים מכוח סעיף קטן (א) או הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה אצל קבלן כוח האדם.
(ג)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח האדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, ובלבד שהסכם כאמור הורחב בצו הרחבה, וההגדרה ”הסכם קיבוצי“ שבסעיף 1 לא תחול לענין זה.
אי־תחולה על עובד מחשוב [תיקון: תשס״ב]
סעיפים 12א ו־13 לא יחולו על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב; לענין זה, ”תפקידי מחשוב“ – תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.
[תיקון: תש״ס]
(בוטל).
תניה בטלה בחוזה
תניה בחוזה האוסרת, בין לחלוטין ובין באופן זמני, על המעסיק בפועל במקום העבודה שבו מועסק עובדו של קבלן כוח האדם להעסיק את העובד, או האוסרת, במישרין או בעקיפין, על העובד כאמור להיות עובדו של המעסיק בפועל במקום עבודה כאמור – אין לה תוקף.
איסור העסקה בשביתה או השבתה
קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.
שמירת זכויות
הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
איסור התניה
זכותו של עובד לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לויתור.
פרק ד׳: הוראות שונות
פיקוח [תיקון: תש״ע]
(א)
השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי סעיף 10(א).
(א1)
שר הפנים רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרד הפנים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה לגבי מי שנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, ובכלל זה פיקוח על ביצוע הוראות לפי סעיף 10(א).
(א2)
על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, בשינויים המחויבים.
(ב)
קבלן כוח אדם ימסור למפקח, לפי דרישתו, כל מידע, פרטים ומסמכים הקשורים בפעולותיו, תוך המועד שנקבע בדרישה או באופן תקופתי במועדים שצויינו בה.
(ג)
לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח –
(1)
להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שבו מתנהל עסקו של קבלן כוח אדם, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט;
(2)
לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר ולהעתיק מהם;
(3)
להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.
(ד)
לשם גילוי עבירה לפי חוק זה, ובהתקיים חשד סביר לעבירה כאמור, יהיו למפקח סמכויות החקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ובלבד שהנחקר לא חייב לתת תשובה שיש בה כדי להפלילו.
(ה)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
עונשין [תיקון: תשס״ט־2, תשע״א, תשע״ז]
(א)
אלה דינם כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל״ז–1977, (להלן – חוק העונשין):
(1)
(2)
קבלן כוח אדם שלא קיים חובותיו על פי סעיף 11;
(3)
קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 9, כפי שהוחל בסעיף 10א(א).
(ב)
העובר על הוראות סעיף 2(א) או 10(א) או (א1), דינו – מאסר ששה חודשים.
(ב1)
קבלן שירות העובר על הוראות סעיף 2(א), כפי שהוחל בסעיף 10א(א), דינו – מאסר שישה חודשים.
(ג)
מי שהפריע למפקח להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף 19, דינו – מאסר ששה חודשים.
(ד)
מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 10ב, או מי שהתקשר עם קבלן שירות שאין לו רישיון בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם קיבל שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, או קיבל שירות מקבלן שירות שאין לו רישיון בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין בעבור כל עובד שהועסק אצלו במסגרת שירות כוח האדם או השירות כאמור.
חובת פיקוח
(א)
נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף 20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף – למעט שותף מוגבל – ופקיד שתפקידו למנוע הפרת חוק זה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 20 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
דין המדינה [תיקון: תשס״א, תשע״ב]
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר וכשהיא המעסיק בפועל, כדין כל מעסיק בפועל.
שמירת דינים
חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע ממנו.
סמכות בית הדין
לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בהוראות חוק זה.
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ע]
(א)
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, למעט סעיף 10(א), והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב)
שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות סעיף 10(א) והוראות חוק זה החלות לעניין היתר לפי הסעיף האמור, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען, לאחר התייעצות עם השר.
תחילה והוראת מעבר
תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מיום פרסומו.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך 20 ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תשס״ט־2]
תוספת ראשונה
(סעיף 12א(ה))
1.
ענף הבניין.
[תיקון: תשס״ט־2]
תוספת שניה
(ההגדרה ”קבלן שירות“ שבסעיף 1, וסעיף 10א)
1.
שמירה ואבטחה.
2.
ניקיון.
נתקבל בכנסת ביום כ״א באדר התשנ״ו (12 במרס 1996).
- שמעון פרס
ראש הממשלה - אורה נמיר
שרת העבודה והרווחה - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
