חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית מתוך
חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992
תקרת הגרעון בשנים 1992 עד 1996 [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ז]
(א)
בשנת התקציב 1992 לא יעלה הגרעון המקומי בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (בסעיף זה – הגרעון המקומי), על 6.2% מן התוצר המקומי הגלמי (להלן – התמ״ג).
(ב)
בשנת התקציב 1993 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.2% מן התמ״ג.
(ג)
בשנת התקציב 1994 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.0% מן התמ״ג.
(ד)
בכל אחת משנות התקציב 1995 ו־1996 יפחת הגרעון המקומי, המבוטא בשיעור מן התמ״ג, לעומת הגרעון בשנה שקדמה לה.
תקרת הגרעון בשנים 1997 עד 1999 [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ז, תש״ס]
(א)
בשנת התקציב 1997 לא יעלה הגרעון הכולל בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (להלן – הגרעון הכולל), על 2.8% מן התמ״ג.
(ב)
בשנת התקציב 1998 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.4% מן התמ״ג.
(ג)
בשנת התקציב 1999 לא יעלה הגרעון הכולל על 2% מן התמ״ג.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
תקרת הגרעון בשנים 2000 ו־2001 [תיקון: תש״ס, תשס״ב]
(א)
בשנת התקציב 2000 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.5% מן התמ״ג.
(ב)
בשנת התקציב 2001 תקבע הממשלה את שיעור הגרעון הכולל מן התמ״ג בהתבסס על שיעורי הצמיחה החזויים, ובלבד שהשיעור האמור יפחת בלפחות 0.25 נקודות אחוז ביחס לשיעור הגרעון לשנת 2000; הממשלה תודיע לכנסת על שיעור הגרעון שקבעה לפי סעיף זה עם הנחת תקציב המדינה.
(ג)
(בוטל).
תקרת הגירעון בשנת 2002 [תיקון: תשס״ב, תשס״ב־2]
(א)
בשנת התקציב 2002 לא יעלה הגירעון הכולל על 3% מן התמ״ג.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
תקרת הגירעון בשנים 2003 ואילך [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב]
בשנות הכספים 2003 ואילך, תקבע הממשלה את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג לפי הוראות אלה:
(1)
בשנת התקציב 2003 – באופן שלא יעלה על 3% עד 3.5%;
(2)
בשנת התקציב 2004 – באופן שלא יעלה על שיעור של 2.5% עד 4%;
(3)
בשנות התקציב 2005 ועד 2008 – באופן שמדי שנה לא יעלה על 3%;
(4)
בשנת הכספים 2009 – באופן שלא יעלה על 6%;
(5)
בשנת הכספים 2010 – באופן שלא יעלה על 5.5%;
(6)
בשנת התקציב 2011 – באופן שלא יעלה על 3%;
(7)
בשנת התקציב 2012 – באופן שלא יעלה על 2%;
(8)
בשנת התקציב 2013 – באופן שלא יעלה על 4.65%;
(9)
בשנת התקציב 2014 – באופן שלא יעלה על 3%;
(10)
בשנת התקציב 2015 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(11)
בשנת התקציב 2016 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(12)
בשנת התקציב 2017 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(13)
בשנת התקציב 2018 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(14)
בשנת התקציב 2019 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(15)
בשנת התקציב 2020 – באופן שלא יעלה על 2.5%;
(16)
בשנת התקציב 2021 – באופן שלא יעלה על 3.0%;
(17)
בשנת התקציב 2022 – באופן שלא יעלה על 3.5%;
(18)
בשנת התקציב 2023 – באופן שלא יעלה על 2.75%;
(19)
בשנת התקציב 2024 – באופן שלא יעלה על 2.25%;
(20)
בשנת התקציב 2025 – באופן שלא יעלה על 1.75%;
(21)
בשנות התקציב 2026 ואילך – באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%.
סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005 ו־2006 [תיקון: תשס״ד, תשס״ז]
סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2005 ו־2006, לא יעלה בשיעור העולה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגרעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה; לענין זה, ”סכום ההוצאה הממשלתית“ – סכום ההוצאה הממשלתית, ברוטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי.
סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ואילך [תיקון: תשס״ז, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2007 עד 2010, לא יעלה בשיעור העולה על 1.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
(ב)
סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2011 ואילך, לא יעלה בשיעור העולה על שיעור התוספת המרבית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
(ג)
בסעיף זה –
”סכום ההוצאה הממשלתית“ – סכום ההוצאה הממשלתית, נטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
”שיעור התוספת המרבית“ –
(1)
לעניין כל אחת משנות התקציב 2011 עד 2014 – היחס שבין 60% ובין היחס חוב–תוצר, כשהוא מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי;
(2)
לעניין כל אחת משנות התקציב 2015 ואילך – הסכום של שני אלה:
(א)
ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעורי הגידול כאמור;
(ב)
אחוז אחד כפול היחס שבין 50% ובין היחס חוב–תוצר;
”יחס חוב–תוצר“ – היחס הידוע במועד הנחת חוק התקציב, בין סכום החוב הממשלתי, ברוטו, בצירוף סכום החוב של הרשויות המקומיות, ברוטו, ובניכוי סכום החוב של הרשויות המקומיות לממשלה, לבין גובה התוצר המקומי הגולמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד הנחת חוק התקציב“ – המועד להנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת, לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה.
הוראת שעה לשנים 2005, 2007 ו־2008 – מימון תכנית ההתנתקות [תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשס״ח]
(א)
בסעיף זה – ”תכנית ההתנתקות“ כהגדרתה בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005.
(ב)
על אף הוראות סעיפים 5 ו־6, לשם מימון תכנית ההתנתקות ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2005, 2007 ו־2008 יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)
בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגרעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.4%;
(2)
בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6, שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2004 כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; בשנת התקציב 2007 – בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6 שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 המחושב לפי סעיף 6, כשהוא צמוד כאמור; ובשנת התקציב 2008 – בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6 שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007 המחושב לפי סעיף 6א, כשהוא צמוד למדד.
(ג)
הוראת שעה לשנים 2007 ו־2008 – מימון הלחימה בצפון [תיקון: תשס״ז]
(א)
על אף הוראות סעיף 6, לשם מימון הוצאות הלחימה בגבול הצפון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 והנזקים שנגרמו בשל הלחימה, ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2007 ו־2008, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)
בשנת 2007 – בשיעור שלא יעלה על 1.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006, המחושב לפי סעיף 6;
(2)
בשנת 2008 – בשיעור שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
הוראת שעה לשנים 2009 ו־2010 – מימון ההוצאות הנובעות מהמשבר העולמי [תיקון: תשס״ט]
(א)
על אף הוראות סעיף 6א, נוכח השפעת המשבר העולמי על המשק הישראלי, בכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 1.35% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2008, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2009 ו־2010 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות.
הוראת שעה לשנת 2013 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשל אישור מאוחר של תקציב המדינה ונסיבות פיסקליות חריגות [תיקון: תשע״ג]
(א)
על אף הוראות סעיף 6א, נוכח המועד הצפוי לאישור התקציב לשנת 2013 והנסיבות הפיסקליות החריגות, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב האמורה, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2012, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2013 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות.
הוראת שעה לשנת 2015 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2015 [תיקון: תשע״ו]
הוראת שעה לשנת 2016 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 [תיקון: תשע״ו]
(א)
על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.25% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
בשל שינוי באופן ההתחשבנות בין הממשלה ובין המוסד לביטוח לאומי שאינו משנה את הגירעון הכולל מן התמ״ג, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 1.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)
הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
הוראת שעה לשנת 2017 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2017 [תיקון: תשע״ז]
(א)
על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2017, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2016, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
על אף הוראות סעיף 6א, בשל שינוי באופן הרישום של כספי הסיוע האמריקני שאינו משנה את הגירעון הכולל מהתמ״ג, ולצורך חישוב ההוצאה הממשלתית בשנת 2017 ואילך, יראו את ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 כאילו היתה נמוכה ב־2.6% מסכום ההוצאה הממשלתית לאותה שנה.
הוראת שעה לשנת 2018 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2018 [תיקון: תשע״ז]
על אף הוראות סעיף 6א, נוכח הוראות סעיף 1(א)(3) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), והוראות סעיפים 3(א) ו־5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע״ו–2016, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2018, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2017, המחושב לפי סעיף 6א.
הוראת שעה לשנת 2019 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2019 [תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
הוראת שעה לשנת 2020 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 [תיקון: תשע״ז, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־3, תשפ״א]
(א)
על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה (להלן – משבר הקורונה), ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 21.34% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)
הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
הוראת שעה לשנים 2021 ו־2022 – הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית [תיקון: תשפ״ב]
על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב 2021 ו־2022 יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור, כאילו במקום ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב“ נאמר ”בתוספת שיעור של 2%, שמשקף הצמדה למדד המחירים לצרכן במצב של שינוי מחירים באמצע תחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010“.
הוראת שעה לשנת 2021 – מימון משבר הקורונה בשנת 2021 [תיקון: תש״ף, תש״ף־3, תשפ״א, תשפ״ב]
(א)
על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2021, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 16.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2020 המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)
הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2021 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ג)
על אף הוראות סעיף 5(16), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2021 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 3%.
הוראת שעה לשנת 2022 – הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2022 [תיקון: תש״ף־3, תשפ״ב]
(א)
על אף הוראות סעיף 5(17), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2022 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.4%.
(ב)
על אף הוראות סעיף 6א, כנוסחו בסעיף 16א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2022, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2021 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)
הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2022 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 – הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025 [תיקון: תשפ״ב]
(א)
על אף הוראות סעיף 5(18), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2023 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.25%.
(ב)
על אף הוראות סעיף 5(19), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2024 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.15%.
(ג)
על אף הוראות סעיף 5(20), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2025 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.05%.
נתקבל בכנסת ביום כ״ד בשבט התשנ״ב (31 בדצמבר 1991).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - יצחק מודעי
שר האוצר - חיים הרצוג
נשיא המדינה - דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת
