גוף בשליטה של הממשלה, של רשות מקומית או של כמה רשויות מקומיות, לרבות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

(4)

גוף המתוקצב או הנתמך, במישרין או בעקיפין, מתקציב המדינה או מתקציב רשות מקומית;

(5)

המוסדות הלאומיים;

”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שהוקמה לפי סעיף 2;

”חוק הקייטנות“ – חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990;

”המוסדות הלאומיים“ – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית והקרן הקיימת לישראל;

”מחיר“ – מחירו של שירות של קייטנה ציבורית, בין בכסף ובין בתמורה אחרת, לרבות תנאי הספקה או אשראי;

”מפעיל קייטנה“ – מפעיל קייטנה ציבורית שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)

ניתן לו רישיון לנהל קייטנה לפי חוק הקייטנות או חלה עליו חובה לקבל רישיון כאמור;

(2)

הוא פטור מחובת רישיון לנהל קייטנה לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, וניתן לו אישור לנהל קייטנה לפי חוק הקייטנות או חלה עליו חובה לקבל אישור כאמור;

”קייטנה“ – כהגדרתה בחוק הקייטנות;

”קייטנה ציבורית“ – קייטנה המיועדת לילדים בגן ילדים או בבית ספר יסודי, ובלבד שמלאו להם שלוש שנים ושבעה חודשים והם טרם החלו את לימודיהם בכיתה ז׳, ומתקיים לגביה אחד מאלה:

(1)

היא מופעלת על ידי גוף ציבורי או מי מטעמו;

(2)

היא מופעלת על ידי ארגונים או גופים שנקבעו לעניין פטור מחובת רישוי לסוגים של קייטנות לפי סעיף 2ג לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

(3)

היא מופעלת במבנה ציבור המצוי בתחום מקרקעין שהם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, או מופעלת במבנה ציבור המצוי בתחום מקרקעין שבבעלות או בהחזקה של רשות מקומית או של המוסדות הלאומיים; לעניין הגדרה זו –

”בעלות“ – לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;

”מבנה ציבור“ – מבנה המיועד או משמש דרך כלל לצורכי ציבור, ובכלל זה לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה, שירותים חברתיים, נופש וספורט, מדע ומרכזים קהילתיים;

”שירות של קייטנה ציבורית“ – שירות שהוא קייטנה ציבורית מהסוג שקבע השר, בצו, לפי סעיף 5, לרבות הצעה לתת שירות כאמור;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”השר“ – שר הפנים.

פרק ב׳: הוועדה המייעצת

2.

הקמת ועדה

מייעצת והרכבה

תוקם ועדה מייעצת למילוי התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה; הוועדה המייעצת תהיה בת ארבעה חברים כמפורט להלן:

(1)

שני חברים עובדי משרד הפנים, שימנה המנהל הכללי של משרד הפנים, ואחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה המייעצת;

(2)

עובד משרד האוצר, שימנה המנהל הכללי של משרד האוצר;

(3)

עובד משרד החינוך, שימנה המנהל הכללי של משרד החינוך.

3.

סדרי עבודת

הוועדה המייעצת

(א)

המניין החוקי לדיוני הוועדה המייעצת ולהחלטותיה הוא שלושה חברים, שאחד מהם נציג משרד הפנים ואחד נציג משרד האוצר.

(ב)

החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב קולות חבריה, ובלבד שלפחות אחד מהתומכים בהחלטה הוא נציג משרד הפנים.

(ג)

הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.

(ד)

הוועדה המייעצת תקבל את החלטתה לאחר שנתנה, בין השאר, לנציג הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות בישראל לטעון את טענותיו.

4.

קבלת מידע

הוועדה המייעצת רשאית לדרוש מכל גוף ציבורי כל ידיעה או מסמך, הנוגעים לכל קייטנה ציבורית, הדרושים לה לשם מילוי תפקידיה לפי הוראות חוק זה, וכן רשאית היא, בדרישה כאמור, להורות לגוף הציבורי על מסירת ידיעה או מסמך כאמור מדי תקופה שתקבע באותה דרישה; מי שנדרש למסור מידע כאמור ימסור אותו במועד שנקבע בדרישה.

פרק ג׳: מחיר מרבי לקייטנה ציבורית וסל שירותים

5.

קביעת מחיר מרבי לקייטנה ציבורית וסל שירותים

(א)

השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע, בצו, מחיר מרבי לעניין שירות של קייטנה ציבורית מהסוג שיקבע כאמור, בהתבסס בין השאר, על עלות הקייטנה הציבורית ותקורה סבירה, ואת רשימת השירותים שיינתנו במסגרת אותו סוג של קייטנה ציבורית (בחוק זה – סל שירותים); קביעת מחיר מרבי וסל שירותים כאמור יכול שתהיה מוגבלת לחלק משטח המדינה.

(ב)

השר רשאי לקבוע בדרך האמורה בסעיף קטן (א) סלי שירותים שונים לסוגים של קייטנות ציבוריות, וכן רשאי הוא לקבוע כאמור מחיר מרבי שונה לסוגי שירותים של קייטנות ציבוריות לפי גופים, אזורים או סלי שירותים שונים.

(ג)

השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לקבוע סוגים של שירות של קייטנה ציבורית שיהיו פטורים מהוראות הצו לפי סעיף זה, אם מצא כי מתקיימות בהם נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ד)

השר רשאי לדחות את המלצת הוועדה המייעצת, במלואה או בחלקה, מנימוקים שיירשמו.

(ה)

צו לפי סעיף זה יותקן עד ל־1 בפברואר בכל שנה והוא יעמוד בתוקפו לכל הפחות עד ה־31 בינואר של השנה שלאחריו; לא התקין השר צו כאמור עד ה־1 בפברואר של שנה מסוימת, יוסיפו לחול, לעניין אותה שנה, הוראות הצו שהותקן לאחרונה לפני המועד האמור.

פורסם צו הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות (סל שירותים ומחיר מרבי), התשע״ח–2018.

6.

מחיר מחייב

(א)

מפעיל קייטנה לא ייתן שירות של קייטנה ציבורית במחיר העולה על המחיר המרבי שנקבע לאותו שירות בצו לפי סעיף 5.

(ב)

מפעיל קייטנה לא ייתן שירות של קייטנה ציבורית אלא אם כן הוא כולל, לכל הפחות, את סל השירותים שנקבע לאותו סוג של קייטנה ציבורית לפי סעיף 5.

(ג)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מפעיל קייטנה רשאי לתת שירות של קייטנה ציבורית במחיר שונה מהמחיר המרבי שנקבע לפי סעיף 5, וכן רשאי הוא לכלול בשירות של קייטנה ציבורית סל שירותים שונה מהסל שנקבע לאותו סוג של קייטנה ציבורית לפי אותו סעיף (בסעיף קטן זה – קייטנה מיוחדת), אם מפעיל הקייטנה שהיא קייטנה מיוחדת או הרשות המקומית שבתחומה תפעל הקייטנה המיוחדת או מפעיל קייטנה מטעמה הציעו ונתנו, לכל דורש, קייטנה ציבורית שמתקיימים בה כל אלה:

(1)

הקייטנה הציבורית היא מסוג שנקבע בצו לפי סעיף 5, אשר היקף שעות הפעילות בה הוא הקרוב ביותר להיקף שעות הפעילות בקייטנה המיוחדת;

(2)

המחיר של הקייטנה הציבורית אינו עולה על המחיר המרבי שנקבע לאותו שירות של קייטנה ציבורית בצו לפי סעיף 5;

(3)

הקייטנה הציבורית כוללת את סל השירותים שנקבע לאותו סוג של קייטנה ציבורית בצו לפי סעיף 5;

(4)

הקייטנה הציבורית מופעלת באזור הרישום שבו נמצא מקום מגוריו של הדורש; לעניין זה, ”אזור רישום“ – אזור רישום שנקבע לפי חוק לימוד חובה, התש״ט–1949.

7.

סייג לתחולה

הוראות סעיף 6(ב) לא יחולו על שירות של קייטנה ציבורית שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

שר אחר או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי משרדו קבע לגבי אותו שירות של קייטנה ציבורית, בתקנות, בהוראות מינהל או בהסכם עם מפעיל הקייטנה הציבורית, מחיר שהוא נמוך מהמחיר המרבי שנקבע לשירות של קייטנות ציבוריות מאותו סוג לפי חוק זה;

(2)

השר כאמור בפסקה (1) או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי משרדו קבע, בדרך האמורה באותה פסקה, את סל השירותים האחר שיסופק באותו שירות של קייטנה ציבורית;

(3)

המשרד שהשר כאמור בפסקה (1) ממונה עליו מימן את אותו שירות של קייטנה ציבורית, באופן מלא או חלקי.

8.

הוראות לקיום משק כספים סגור

השר רשאי, אם ראה צורך בכך, להורות לגוף ציבורי לנהל את פעילות הקייטנה הציבורית כמשק כספים סגור.

פרק ד׳: פיקוח

9.

הסמכת מפקחים

(א)

השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

(ב)

לא יוסמך מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

10.

סמכויות מפקחים

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)

להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

11.

חובת הזדהות

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

פרק ה׳: עיצומים כספיים

12.

הגדרות – פרק ה׳

בפרק זה, ”הממונה“ – עובד במשרד הפנים הכפוף במישרין למנהל הכללי של משרד הפנים, שהשר הסמיך לעניין פרק זה.

13.

עיצום כספי

(א)

הפר מפעיל קייטנה הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 50,000 שקלים חדשים:

(1)

נתן שירות של קייטנה ציבורית במחיר העולה על המחיר המרבי שנקבע לאותו שירות לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 6(א);

(2)

נתן שירות של קייטנה ציבורית ולא כלל בו את סל השירותים שנקבע לאותו סוג של קייטנה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 6(ב).

(ב)

לא מסר מפעיל קייטנה מסמך, בניגוד להוראות סעיף 4 או 10, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 20,000 שקלים חדשים.

14.

הודעה על כוונת חיוב

(א)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי מפעיל קייטנה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 13 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 15;

(4)

שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 17.

15.

זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 14 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

16.

החלטת הממונה ודרישת תשלום

(א)

הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 15, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 18.

(ב)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

(ד)

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 15, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

17.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 13, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

18.

סכומים מופחתים

(א)

הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, ובשיעורים שיקבע.

19.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 15 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת התשלום לפי סעיף 22 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 13 יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

20.

המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 16.

21.

הפרשי הצמדה וריבית

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

22.

ערעור

(א)

על דרישת תשלום של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום.

(ב)

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

23.

פרסום

(א)

הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים וכן בדרך נוספת, אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5)

פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6)

שמו של המפר – אם הוא תאגיד.

(ב)

הוגש ערעור לפי סעיף 22, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.

24.

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 13 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

25.

שמירת אחריות פלילית

(א)

תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 13, המהווה עבירה.

(ב)

שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)

שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן

(ב), יוחזר לו הסכום ששילם; סכום ששילם המפר, יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ד)

הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.