חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) מתוך
חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
מטרת החוק
חוק זה מטרתו ליישם את ההסדרים הכלכליים שבהסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994), והמסמכים שנלוו אליו, וכן להסדיר עניינים הכרוכים ביישום כאמור ובהעסקת עובדים פלסטינים בישראל.
פרק ב׳: דיני יבוא
הגדרות
בפרק זה –
”ההסכם“ – ההסכם האמור בסעיף 1;
”האזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;
”שטחי עזה ויריחו“ – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם;
”טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו“ – טובין מיובאים שיעדם הוא שטחי עזה ויריחו, וכן טובין המיוצאים משטחי עזה ויריחו למדינות חוץ;
”דיני היבוא“ – החוקים הבאים, לרבות תקנות וצווים מכוחם:
(1)
(2)
(3)
(4)
חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952, ככל שהוא מתייחס ליבוא וליצוא;
(5)
חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), ככל שהוא מתייחס ליבוא וליצוא;
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
חוק התקנים, התשי״ג–1953, ככל שהוא מתייחס ליבוא וליצוא;
(11)
חוק הזרעים, התשט״ז–1956, וחוק הגנת הצומח, התשט״ז–1957, ככל שהם מתייחסים ליבוא וליצוא;
(12)
פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, ככל שהיא מתייחסת ליבוא וליצוא;
(13)
כל חוק אחר, ככל שהוא נוגע ליבוא וליצוא או למסים ולתשלומי חובה ביבוא וביצוא;
”מסי יבוא“ – מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא;
”האגף“ – אגף המכס ומס ערך מוסף במשרד האוצר;
”המנהל“ – מנהל האגף;
”רשויות היבוא“ – האגף וכל רשות אחרת שיש לה סמכויות לפי דיני היבוא;
”הודעה“ – הודעה בכתב מטעם הרשות הפלסטינית, שמסר למנהל מי שהיא הסמיכה לכך.
טובין שלגביהם מוסמכת הרשות הפלסטינית
(א)
על אף האמור בדיני היבוא –
(1)
טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, שלגביהם נקבע בהסכם כי הרשות הפלסטינית מוסמכת לקבוע את שיעורי מסי היבוא, יחויבו במסי יבוא בשיעורים שייקבעו ויפורסמו בידי הרשות הפלסטינית על פי ההסכם, ובלבד שנתקבלה עליהם הודעה;
(2)
טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, שלגביהם נקבע בהסכם כי הרשות הפלסטינית מוסמכת לקבוע את מדיניות היבוא ונהליו, ינהגו רשויות היבוא לגביהם לפי הכללים והנהלים שייקבעו ויפורסמו בידי הרשות הפלסטינית על פי ההסכם, ובלבד שנתקבלה עליהם הודעה;
(3)
טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו, שלגביהם נקבע בהסכם כי הם פטורים ממסי יבוא או כי הרשות הפלסטינית מוסמכת ליתן לגביהם פטור או פטור מותנה ממסי יבוא, ינהג האגף לגביהם לפי החלטות הרשות הפלסטינית על פי ההסכם, ובלבד שנתקבלה עליהן הודעה.
(ב)
המנהל רשאי לפרסם, בכל דרך שתיראה לו, את שיעורי מסי היבוא ואת כללי היבוא ונהליו שקבעה הרשות הפלסטינית בתחומים שבסמכותה על פי ההסכם, ושנתקבלה עליהם הודעה.
טובין אחרים
(א)
בכפוף להוראות סעיף 3 יחולו דיני היבוא על טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הרשות הפלסטינית קבעה ופרסמה שיעורי מסי יבוא הגבוהים מן השיעורים שנקבעו בדיני היבוא, יחולו השיעורים שקבעה על טובין המיובאים כאמור, ובלבד שניתנה עליהם הודעה.
דין האזור ושטחי עזה ויריחו
לענין דיני היבוא יחולו הוראות סעיף 1א לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחוייבים.
העברת סוגי טובין מסויימים
(א)
שר האוצר או שר הבטחון רשאים לקבוע בתקנות כללים ותנאים להעברת סוגי טובין מסויימים מישראל לשטחי עזה ויריחו ומשטחי עזה ויריחו לישראל.
(ב)
הועברו טובין משטחי עזה ויריחו לישראל או מישראל לשטחי עזה ויריחו בניגוד לתקנות לפי סעיף זה, יחולו הוראות הפרק השלושה עשר לפקודת המכס כאילו היו טובין מוברחים.
ביצוע ותקנות
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה בכל הנוגע למסים ולתשלומי חובה ביבוא וביצוא, למעט היטלי סחר, והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע הענינים שהוא מופקד עליהם.
(ב)
שר התעשיה והמסחר ממונה על ביצוע פרק זה בכל ענין הנוגע ליבוא וליצוא שאינו מפורט בסעיף קטן (א) ובענין היטלי סחר, ובהתייעצות עם השר הנוגע לענין הוא רשאי להתקין תקנות לביצוע הענינים שהוא מופקד עליהם.
תחילה
תחילתו של פרק זה ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994).
פרק ג׳: מיסוי ישיר
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
הנוסח שולב בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963.
פרק ד׳: מיסוי עקיף על ייצור מקומי
הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
פרק ה׳: העברות לרשות הפלסטינית
הגדרות [תיקון: תשנ״ה]
בפרק זה –
”ההסכם“, ”שטחי עזה ויריחו“, ”האגף“, ”דיני היבוא“ ו”טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו“ – כמשמעותם בפרק ב׳;
העברת מסי יבוא
(א)
ישראל רשאית לגבות עבור הרשות הפלסטינית את מסי היבוא על טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו ולהעביר את ההכנסות ממסים אלה לרשות הפלסטינית; הגביה תיעשה על ידי האגף על פי דיני היבוא והוראות פרק ב׳.
(ב)
ישראל רשאית להעביר לרשות הפסלטינית את ההכנסות מבלו על דלק שגבה האגף על פי חוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958, על דלק שנמכר לשטחי עזה ויריחו.
(ג)
ההכנסות האמורות בסעיף זה לא ייחשבו כהכנסות המדינה והעברתן לרשות הפסלטינית לא תיכלל בחוק התקציב.
העברת מס הכנסה
ישראל רשאית להעביר לרשות הפלסטינית סכום השווה ל־75% מן המס שגבתה על הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה מעבודה בישראל של תושבי שטחי עזה ויריחו שאינם אזרחים ישראליים כהגדרתם בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה, שהועסקו כדין בישראל; העברת הסכום האמור יכול שתיעשה באמצעות מדור התשלומים בשירות התעסוקה.
העברת מס ערך מוסף
נערכה על פי ההסכם התחשבנות בין האגף לבין הרשות הפלסטינית לגבי ההכנסות ממס ערך מוסף (להלן – ההתחשבנות), והתברר כי על האגף להעביר סכומים לרשות הפלסטינית, רשאית ישראל להעבירם על פי ההסכם.
קיזוז [תיקון: תשנ״ה]
(א)
התברר מן ההתחשבנות כי על הרשות הפלסטינית להעביר סכומים לישראל, והם לא הועברו במועד שנקבע בהסכם, יקוזזו הסכומים האמורים מן הסכומים המועברים.
(ב)
שר האוצר רשאי להורות על קיזוז מן הסכומים המועברים של חיובים כספיים נוספים, שהרשות הפלסטינית או תאגידים שבשליטתה או שבניהולה חבים –
(1)
לישראל או לתאגידים שבשליטתה או שבניהולה;
(2)
לאדם אחר בישראל, אם התקיימו תנאים שקבע שר האוצר ובהתאם להסדרים שקבע.
ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי לקבוע הוראות מינהל בענין הסדרים והמועדים להעברת תשלומים לרשות הפלסטינית ולביצוע קיזוזים מהם, בכפוף להסדרים שיוסכמו עמה.
תחילה
תחילתו של פרק זה ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994).
פרק ו׳: עבודה
סימן א׳: היטל השוואה
הגדרות [תיקון: תשס״ג]
בסימן זה –
”ההסכם“ – ההסכם האמור בסעיף 1;
”האזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו;
”שטחי עזה ויריחו“ – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם;
”המינהל האזרחי“ – המינהל האזרחי שהוקם על ידי מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, לרבות התקנות שהותקנו לפיו;
”חוק מס מקביל“ – חוק מס מקביל, התשל״ג–1973, לרבות התקנות שהותקנו לפיו;
”חוק שירות התעסוקה“ – (נמחקה);
”היטל השוואה“ – ההיטל המוטל לפי סימן זה;
”מדור התשלומים“ – (נמחקה);
”חוק עובדים זרים“ – חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991;
”הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 1 בחוק עובדים זרים.
היטל השוואה [תיקון: תשנ״ז, תשס״ג, תשע״ד]
(א)
מעסיק המעסיק בישראל תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו שאינו אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה, ישלם בעדו היטל השוואה לממונה.
(ב)
היטל ההשוואה יהיה בשיעור מהכנסת העובד השווה לסכום שני השיעורים הבאים:
(1)
שיעור השווה למס המקביל שהיה משתלם לגבי אותו עובד לפי חוק מס מקביל אילו היה תושב ישראל;
(2)
שיעור השווה להפרש שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לגבי אותו עובד לפי חוק הביטוח הלאומי אילו היה תושב ישראל, לבין דמי הביטוח המשתלמים לגביו לפי חוק הביטוח הלאומי.
(ב1)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו רק בעד התקופה המסתיימת ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), והחל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), היטל ההשוואה יהיה רק בשיעור האמור בסעיף קטן (ב)(2).
(ג)
שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה על שיעור ההיטל, על כל שינוי שיחול בו ועל מועד תחילת השינוי.
דרכי תשלום והעברה [תיקון: תשס״ג, תשע״ד]
(א)
המעסיק ישלם את היטל ההשוואה לממונה לפי כללים ובמועדים שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בהן הוראות בדבר חובת דיווח של מעסיקים לממונה.
(ב)
הממונה רשאי להעביר למינהל האזרחי את סכומי היטל ההשוואה שישולמו בעד תושב האזור, בניכוי הסכומים כאמור בסעיף 22, בהתאם לנהלים ובמועדים שיורו לו שר הבטחון ושר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאמצעותו.
(ג)
הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית, בהתאם להסכם ולנהלים שייקבעו לפיו, את סכומי היטל ההשוואה שישולמו בעד תושב שטחי עזה ויריחו, בניכוי הסכומים כאמור בסעיף 22.
ניכויים [תיקון: תשס״ג]
(א)
הממונה ינכה מסכומי היטל ההשוואה שגבה, וישאיר בידיו סכום בעד הוצאותיו בגביית היטל ההשוואה, כפי שקבע שר העבודה והרווחה באישור שר האוצר.
(ב)
הממונה ינכה מסכומי היטל ההשוואה שגבה, ויעביר לקופת חולים הנותנת שירותי בריאות תעסוקתית לעובדים, סכום עבור שירותי הבריאות האמורים; שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם קופת החולים, הנותנת, לדעת השר, את מרב שירותי הבריאות האמורים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את סכום הניכוי האמור או את שיעורו.
(ג)
הממונה רשאי להפריש מסכומי היטל ההשוואה שגבה סכומים למטרת ביטוחם הרפואי של תושבי האזור או תושבי שטחי עזה ויריחו שהועסקו בישראל והמקבלים פנסיה באמצעות הממונה, ולהעבירם לרשות הפלסטינית למטרה האמורה.
(ד)
שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות כללים ומועדים לביצוע הניכויים וההפרשות האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) וכן להעברת הסכומים שנוכו או שהופרשו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
ייעוד כספי ההיטל במינהל האזרחי [תיקון: תשנ״ז]
(א)
הסכומים שיועברו למינהל האזרחי לפי סעיף 21(ב), ישמשו, במסגרת תקציבו, למימון עבודות תשתית ופעולות שוטפות בתחום התעסוקה ולרווחת תושבי האזור.
(ב)
הסכומים שינוכו לפי סעיף 22(ב) ישמשו לצורך מימון שירותי בריאות בעבודה, כמפורט בסעיף 7א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, הניתנים לתושבי האזור ולתושבי שטחי עזה ויריחו המועסקים בישראל, והוראות הסעיף האמור יחולו על העובדים האמורים, בשינויים המחויבים.
ניכוי משכר [תיקון: תשס״ג, תשע״ד]
מעסיק ששילם היטל השוואה ינכה משכרו של העובד שלגביו שולם ההיטל, סכום השווה לדמי הביטוח שהיה רשאי לנכותם משכרו לפי חוק הביטוח הלאומי, אילו היה העובד תושב ישראל, למעט דמי ביטוח שיש לנכות משכר העובד לפי חוק הביטוח הלאומי כאמור בפרק ד׳2 בחוק עובדים זרים.
גביה
על גביית היטל השוואה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן גם לגבותו בדרך של תובענה אזרחית.
פיגור בתשלום [תיקון: תשס״ג]
לא שולם היטל השוואה במועד שנקבע לכך כאמור בסעיף 21(א), יחולו לגביו הוראות פרק י״ד לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחוייבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר העבודה והרווחה הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.
פיקוח [תיקון: תשס״ג, תש״ע]
הוראות סעיפים 5ב ו־6 בחוק עובדים זרים, יחולו גם לענין ביצוע הוראות סימן זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום סעיף 6(ז) לחוק האמור יקראו:
”(ז)
בסעיף זה, ”עבירה שבתחום פיקוחו“, של מפקח – עבירה על הוראות לפי פרק ו׳ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994.“.
עונשין
(א)
מי שמסר מידע כוזב בקשר להיטל השוואה, או העלים עובדות שיש להן חשיבות לענין ביצוע סימן זה, או עשה מעשה אחר מתוך כוונה להתחמק מתשלום היטל ההשוואה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
מי שלא עשה את המוטל עליו לפי סימן זה, דינו – מאסר ששה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
סמכות בית הדין לעבודה
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות סימן זה.
דין המדינה [תיקון: תשע״ד]
לענין סימן זה דין המדינה כמעסיק, כדין כל מעסיק אחר.
שמירת דינים
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ע]
שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הפנים ממונים על ביצועו של סימן זה והם רשאים, לפי העניין, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
תחילה ותשריר
תחילתו של סימן זה ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994), אולם –
(1)
כל סכום היטל השוואה ששירות התעסוקה נהג לגבותו לפני המועד האמור, אף אם כונה בשם אחר, יראוהו כהיטל השוואה ששולם ונתקבל כדין, ואם טרם שולם – כסכום שניתן לגבותו לפי הוראות סימן זה;
(2)
כל סכום שנוכה או שהופרש למטרות האמורות בסעיפים 22 עד 24 לפני המועד האמור יראוהו כניכוי או כהפרשה שנעשו כדין;
(3)
נקודות זיכוי שהובאו בחשבון בחישוב המס של עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או בשטחי עזה ויריחו לפני המועד האמור, יראו אותן כנקודות זיכוי שניתנו כדין.
סימן ב׳: שירות התעסוקה
הנוסח שולב בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959.
תשריר והוראות מעבר
(א)
פעולות שעשו שירות התעסוקה ומדור התשלומים לפני תחילתו של חוק זה בקשר לעובדים שמקום מגוריהם הקבוע היה באזור ובשטחי עזה ויריחו, לרבות גבייה ותשלום של גמול העבודה וניכויים ממנו, אשר היו כדין אילו הוראות פרק שלישי 1 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, כנוסחו בחוק זה, היו בתוקף במועד עשייתן, יראו אותן כפעולות שנעשו כדין.
(ב)
הוראות מדור התשלומים ונהליו שהיו קיימים ערב תחילתו של חוק זה יראו אותם כאילו ניתנו ונעשו לפי פרק שלישי 1 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, כנוסחו בחוק זה.
סימן ג׳: ביטוח לאומי וחוקים אחרים
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980.
הנוסח שולב בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.
הנוסח שולב בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973.
הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
הנוסח שולב בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.
פרק ז׳: חקלאות
סימן א׳: פיקוח חקלאי
הגדרות
בסימן זה –
”מוצרים חקלאיים“ – עגבניות, מלפפונים, תפוחי אדמה, מלונים, פטמים וביצים;
”שטחי עזה ויריחו“ – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם האמור בסעיף 1;
”השר“ – שר החקלאות.
הובלה ואחזקה של מוצרים חקלאיים
(א)
לא יוביל אדם, לא יחזיק ולא ירשה לאחר להוביל ולקבל את החזקה במוצרים חקלאיים שמקורם בשטחי עזה ויריחו, אלא לפי היתר בכתב מאת שר החקלאות או מי שהוא הסמיכו לכך, ובהתאם לתנאי ההיתר; הוראה זו לא תחול על הובלה והחזקה של מוצרים חקלאיים בכמות סבירה לצריכה עצמית.
(ב)
העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הכנסת בעלי־חיים ומוצריהם
לא יכניס אדם לישראל בעלי חיים, מוצרים מן החי וכל טובין אשר יבואם מוסדר לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985 (להלן – הפקודה), משטחי עזה ויריחו אלא לפי היתר בכתב שנתן מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהוא הסמיך והוראות הפקודה והתקנות שהותקנו לפיה יחולו על כניסה כאמור, בשינויים המחוייבים, כאילו היתה יבוא.
מינוי מפקחים
(א)
(ב)
על מינוי מפקחים לפי סעיף זה תינתן הודעה לשר המשטרה, ושר המשטרה רשאי להסמיכם, בהסמכה כללית או מיוחדת, לערוך חקירות לשם ביצוע הפיקוח כאמור.
(ג)
סמכויות המפקחים שמונו לפי סעיף זה יהיו, בשינויים המחוייבים, כסמכויות הפיקוח הקבועות בסעיפים 20, 21, ו־22 לחוק רשות הפיקוח החקלאי, התשמ״ח–1988.
תחולה
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע סימן זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
סימן ב׳: מחלות בעלי חיים
הנוסח שולב בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985.
פרק י״ב: ביטוח רכב ופיצוי נפגעי תאונות דרכים
הנוסח שולב בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970.
הנוסח שולב בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975.
תחילה ותשריר
(א)
תחילתו של פרק זה ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994).
(ב)
פוליסה שהוצאה לפני תחילתו של פרק זה בידי מבטח שהורשה בידי רשויות מוסמכות ביהודה והשומרון, שכיסתה מפני חבות טעונת ביטוח, רואים אותה כפוליסה שהוצאה לפי דרישותיה של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970.
(ג)
אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי עזה ויריחו לפני תחילתו של פרק זה, תפצה הקרן כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 (להלן – החוק), נפגע הזכאי לתבוע פיצויים בשל תאונת הדרכים ואין בידו לתבוע את הפיצויים מאת מבטח מן הטעם שבפסקה (2א) לסעיף 12א לחוק.
פרק י״ג: מסירת מידע מגופים ציבוריים לרשות הפלסטינית
הנוסח שולב בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
נתקבל בכנסת ביום י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
