חוק למניעת אלימות במשפחה מתוך
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991
ס״ח תשנ״א, 138; תשנ״ה, 399; תשנ״ו, 243; תשנ״ח, 16, 308; תשס״א, 24; תשס״ב, 10, 46; תשס״ד, 398; תשס״ז, 293; תשס״ח, 31, 244; תשס״ט, 115; תשע״א, 83, 921; תשע״ד, 588; תשע״ז, 431; תשע״ח, 115; תשפ״ב, 474.
דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ב, 3396.
הגדרות [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״ד, תשס״ט, תשע״א]
בחוק זה –
”בית משפט“ – בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון;
”בית דין דתי“ – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;
”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור;
”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
(1)
בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
(2)
מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור;
”חסר ישע“ – כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”קטין“ – כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות, התשכ״ב–1962;
”פקיד סעד“ – (נמחקה);
”רשות ביטחון“ – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת, כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.
צו הגנה [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ב, תשע״א]
(א)
בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן – צו הגנה):
(1)
להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
(2)
להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
(3)
לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
(4)
(נמחקה).
(ב)
צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
(ג)
תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.
(ג1)
בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
(1)
ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, תימסר הודעה על כך על ידי בית המשפט, לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960.
(2)
ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, רשאי בית המשפט להורות לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), להגיש תסקיר בכתב במועד שיקבע.
(3)
ניתן צו הגנה להגנתו של קטין כאמור בסעיף קטן (א)(1), כלפי אדם האחראי על הקטין, יורה בית המשפט לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), על הגשת תסקיר לבית המשפט; תסקיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים ובו ימסור העובד הסוציאלי, בין היתר, את עמדתו ביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי על הקטין.
(4)
נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר כאמור בפסקה (3), כי שמירת הקשר בין הקטין ובין האחראי על הקטין שכלפיו ניתן צו ההגנה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, רשאי הוא ליתן הוראות לעניין זה.
(ח)
ניתן צו הגנה כאמור בסעיף קטן (א)(1) כלפי אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר שבין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר לפי הוראות סעיף 6 או בדרך אחרת, כי מתן הוראות כאמור לא יהיה כרוך בפגיעה בקטין.
(ח1)
בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001.
(ט)
לעניין סעיף זה, ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו.
התחייבות לקבלת טיפול [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב]
(א)
ניתן צו הגנה, רשאי בית המשפט עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, להורות למחוייב על פי הצו, לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט (להלן בסעיף זה – התחייבות לקבלת טיפול).
(ב)
לא יורה בית משפט על התחייבות לקבלת טיפול, אלא לאחר שהוגש לו תסקיר כאמור בסעיף 6 ובית המשפט נוכח כי המחוייב על פי צו ההגנה מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאיו ואת מהותו של הטיפול, וכי קיימת מסגרת לטיפול בו.
(ג)
נתן בית משפט הוראה להתחייבות לקבלת טיפול, יורה על מסירת דיווח לבית המשפט על התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע.
(ד)
(1)
בסעיף קטן זה –
”מסגרת טיפולית מתאימה“ – מסגרת טיפולית המתאימה לטיפול באדם שתוקצבה במסגרת התקציב שנותר לאחר תקצוב העסקת עובדים סוציאליים מגייסים ומעריכים, מתוך כלל התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (להלן – חוק תקציב שנתי);
”עובד סוציאלי מגייס ומעריך“ – עובד סוציאלי שהסמיך שר הרווחה והביטחון החברתי לביצוע סעיף קטן זה ושהעסקתו תוקצבה במסגרת התקציב שיועד לביצוע סעיף זה בחוק תקציב שנתי;
”תקופת הוראת השעה“ – תקופה שתחילתה ביום תחילתו של חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס׳ 18 – הוראת שעה), התשפ״ב–2021 (ביום 15.8.2022), וסיומה בתום חמש שנים מאותו מועד, ואם הוארכה לפי הוראות פסקה (9) – עד תום תקופת ההארכה.
(2)
בתקופת הוראת השעה יחולו הוראות סעיף קטן זה ולא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג).
(3)
ניתן צו הגנה, יורה בית המשפט, עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, על קבלת חוות דעת של עובד סוציאלי מגייס ומעריך לגבי המחויב על פי הצו (בסעיף קטן זה – חוות הדעת); חוות הדעת תכלול התייחסות מפורשת להתאמת המחויב על פי הצו לטיפול ולקיומו של מקום פנוי במסגרת טיפולית מתאימה או במסגרת טיפולית אחרת התואמת את צרכיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על צו הגנה שניתן במעמד צד אחד, אלא אם כן המחויב על פי הצו הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.
(4)
על אף האמור בפסקה (3), בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא להורות על קבלת חוות הדעת.
(5)
הוגשה חוות הדעת, רשאי בית המשפט להורות שהמחויב על פי צו ההגנה יקבל טיפול במסגרת מטעם המדינה שהומלצה בחוות הדעת, אם נמצא בחוות הדעת כי הוא מתאים לטיפול וכי יש מקום פנוי באותה מסגרת.
(6)
נתן בית המשפט הוראה לקבלת טיפול כאמור בפסקה (5), יורה על מסירת דיווח לבית המשפט בדבר התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע; עם קבלת הדיווח, רשאי בית המשפט לבקש את תגובת הצדדים, והוא רשאי לזמן את הצדדים כדי לבחון מחדש את צו ההגנה ואת תנאיו.
(7)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על צו הגנה שניתן לפי הוראות סעיף 3א.
(8)
שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אחת לשנה, החל מיום תחילתו של חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס׳ 18 – הוראת שעה), התשפ״ב–2021 (ביום 15.8.2022), על יישום הוראות סעיף קטן זה, ובכלל זה על מספר המחויבים על פי צו הגנה שניתנה לגביהם חוות דעת, על מספר המחויבים כאמור שהופנו לקבלת טיפול ועל מספר המחויבים שסיימו הליך של טיפול.
(9)
שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי ושר האוצר ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים במצטבר.
איסור החזקה ונשיאה של נשק [תיקון: תשס״א]
ניתן צו הגנה כאמור בסעיף 2, ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה; בית המשפט יורה, במעמד מתן הצו, על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר.
היתר להחזקה ולנשיאה של נשק [תיקון: תשס״א, תשס״ט]
(א)
על אף הוראות סעיף 2ב, ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור כאמור בסעיף 2(א)(1), רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מהוראות פסקאות (1) עד (3) –
(1)
הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית;
(2)
הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה:
(א)
איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו;
(ב)
הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו;
בפסקה זו –
”בעל רישיון מיוחד“ – בעל רישיון מיוחד לפי סעיף 10ג לחוק כלי היריה, התש״ט–1949 (להלן – חוק כלי היריה);
”מפעל ראוי“ – כהגדרתו בסעיף 10 לחוק כלי היריה;
(3)
הוא איש רשות ביטחון והממונה עליו ברשות הביטחון הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו; בפסקה זו, ”הממונה“ – אחד מאלה:
(א)
כשהמחויב בצו הוא איש משטרת ישראל – ממונה שהוא בדרגת ניצב משנה ומעלה;
(ב)
כשהמחויב בצו הוא איש משמר הכנסת – ממונה שהוא בדרגת גונן משנה ומעלה;
(ג)
כשהמחויב בצו הוא איש צבא הגנה לישראל – ממונה שהוא מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה;
(ד)
כשהמחויב בצו הוא איש שירות בתי הסוהר – ממונה שהוא בדרגת גונדר משנה ומעלה;
(ה)
כשהמחויב בצו הוא איש הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך.
(ב)
לענין מחויב בצו הנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, רשאי גם מפקד יחידה שדרגתו סגן אלוף ומעלה להגיש ביוזמתו בקשה לבית המשפט כי יותר למחויב בצו הגנה כאמור, להחזיק או לשאת נשק, ורשאי בית המשפט להתיר כן למחויב בצו, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה.
דיון במעמד הצדדים [תיקון: תשס״א]
דיון בבקשה לפי סעיף 2ג יתקיים במעמד שני הצדדים ובלבד שבבקשה –
(1)
לפי סעיף 2ג(א)(2) או (3) יתקיים הדיון גם במעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון לפי הענין;
(2)
לפי סעיף 2ג(ב) יוזמן לדיון גם המחויב בצו.
הסדרים להבטחת שלום בן המשפחה [תיקון: תשס״א]
התיר בית המשפט למחויב בצו הגנה להחזיק או לשאת נשק לפי הוראות סעיף 2ג, יפרט את הנימוקים ויקבע בצו תנאים והסדרים להבטחת שלום בן משפחתו של המחויב בצו; ניתן ההיתר על פי הבקשה לפי סעיף 2ג(2) או (3) או (ב), יפרט בית המשפט את הצעדים שינקוט בעל הרישיון המיוחד, בעל המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין, שנקבעו בהסכמתם להבטחת קיומם של התנאים וההסדרים שקבע לענין זה.
העברת החלטות בית המשפט [תיקון: תשס״א]
בית המשפט ימסור לגורמים האלה הודעה על צו הגנה שנתן לפי הוראות סעיף 2 וכן על היתר שנתן לפי הוראות סעיפים 2ג ו־2ה:
(1)
פקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי היריה;
(2)
משטרת ישראל;
(3)
צבא הגנה לישראל – אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה;
(4)
רשות ביטחון – רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.
בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח, תשע״א]
לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1)
בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
(2)
התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3)
התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
לענין סעיף זה, ”עבירת מין“ – עבירה לפי סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
צו הגנה מפני קטין [תיקון: תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2]
(א)
בקשה למתן צו הגנה מפני קטין תוגש לבית המשפט לעניני משפחה או לבית דין דתי שהוקמה בו יחידת סיוע לפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע״א–2011, ובלבד שבית הדין דן בעניינו של הקטין בתובענה אחרת שבסמכותו.
(ב)
על בקשה שהגיש בן משפחה יחולו הוראות אלה:
(1)
בית המשפט יפנה את המבקש ואת הקטין (בסעיף קטן זה – הצדדים) ליחידת הסיוע שבבית המשפט;
(2)
יחידת הסיוע תודיע לבית המשפט אם הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסדר הסכסוך ואת המלצותיה בענין;
(3)
לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, תודיע יחידת הסיוע לקטין על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון כאמור בפסקה (4), בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, זולת אם בחר הקטין להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו;
(4)
ראה בית המשפט, לאחר ששקל את נסיבות הענין ואת טובת הקטין נושא הבקשה, כי יש צורך לתת צו הגנה, רשאי הוא, לאחר שנתן לקטין הזדמנות להשמיע את עמדתו לפניו, לתת צו הגנה; ואולם לא ייתן בית המשפט צו לפי סעיף 2(א)(1), אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מעובד סוציאלי כמשמעותו בסעיף 3, ובלבד שנמצא סידור חוץ ביתי הולם לקטין.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3א לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 ואין בהגשת בקשה לצו הגנה לבית דין דתי, לפי סעיף קטן (א), כדי להקנות לבית הדין סמכות לדון לפי החוק האמור.
סדרי דין [תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־2]
(א)
בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
(ב)
נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של הצו כאמור בסעיף 5, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחוייב בצו לא התייצב לדיון.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור בסעיף 3(3) יינתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם כן הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון.
(ד)
בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.
תקופת תוקף [תיקון: תשנ״ח, תשס״א, תשע״ד]
(א)
תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת; וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו ההגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת.
(ב)
איסור נשיאה והחזקה של נשק כאמור בסעיף 2ב ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים; לדיון לפי בקשת מפקד יחידה כאמור, יוזמן גם המחויב בצו.
(ג)
תנאים והסדרים שבהם הותרו נשיאה והחזקה של נשק כאמור בסעיף 2ה, יעמדו בתוקפם כל עוד לא בוטלו על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה שהוא בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
התקיים דיון בבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) לא ידון בית המשפט בבקשה חוזרת בענינים אלו אלא לאחר שעברו שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדיון הקודם.
(ה)
(1)
נעתר בית המשפט לבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), לא יוחזר הנשק למחויב בצו, אלא לאחר הצגת רישיון תקף שנתקבל לפי חוק כלי היריה, אם רישיון כזה נדרש לשם נשיאתו או החזקתו של הנשק.
(2)
אין בביטול האיסור לשאת או להחזיק נשק על ידי בית המשפט לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של פקיד הרישוי לפי סעיף 12 לחוק כלי היריה.
תסקיר [תיקון: תשנ״ח, תשס״א, תשע״א]
לצורך הליך על פי סעיף 4(ב) או סעיף 5(ב) או (ג) רשאי בית המשפט לצוות על עובד סוציאלי כמשמעותו בסעיף 2(ז)(1) או בסעיף 3, לפי העניין להכין תסקיר בכתב עד למועד שיקבע בכל דבר הקשור למתן צו הגנה, והוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955, יחולו בשינויים המחוייבים על הכנתו, אף אם התסקיר נתבקש לגבי מי שאינו כלול בחוק האמור.
הפרת צו [תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
(א)
(בוטל).
(ב)
הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1), רשאי שוטר לעצור את המפר; החלטה שלא לעצור את המפר תינתן על ידי הקצין הממונה, בכתב ובצירוף נימוקים, ובהעדרו – על ידי ממלא מקומו; לעניין זה, ”הקצין הממונה“ – הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה.
(ג)
לא תהיה זו הגנה טובה למי שהפר צו הגנה שבני משפחתו לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.
דיני ראיות [תיקון: תשנ״ה]
(א)
בהליך על פי חוק זה לא יחולו הוראות סעיפים 3 ו־4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ב)
הוראות סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, יחולו על בית משפט השלום הדן בתובענה על פי חוק זה.
דרכי המצאה
כתבי בית־דין וצווים על פי חוק זה יומצאו על ידי פקיד בית המשפט, או על ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית המשפט או מנהל בתי המשפט; ואולם לא יוסמך לכך בן משפחתו שלצד בהליך או כל אדם מטעמו, למעט עורך דינו אם זה הסכים לכך.
סמכות [תיקון: תשס״ב]
בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.
הוצאות ופיצויים בפניית סרק
דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם:
(1)
הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
(2)
פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
חובת יידוע [תיקון: תשס״ב־2, תשע״ח]
(א)
בסעיף זה –
”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;
”עבירה“ – עבירה לפי סעיפים 329, 333 עד 335, 345 עד 348, 377, 380 ו־382(ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)
רופא, אחות, עובדי חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה־רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו, היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (בסעיף זה – המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל.
(ג)
השר האחראי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו; בסעיף קטן זה, ”השר האחראי“ –
(1)
לענין רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במערכת הבריאות, קרימינולוגים קליניים ועוסקים במקצועות פרה־רפואיים – שר הבריאות;
(2)
לענין עובדי חינוך – שר החינוך;
(3)
לענין עובדים סוציאליים, למעט עובדים סוציאליים במערכת הבריאות – שר העבודה והרווחה;
(4)
לענין שוטרים – השר לביטחון הפנים;
(5)
לענין אנשי דת וטוענים רבניים – השר לעניני דתות.
פורסמו תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי שוטר), התשס״ב–2002, תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי חינוך), התשס״ב–2002, תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות), התשס״ב–2002, תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובד סוציאלי), התשס״ג–2003 ותקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי אנשי דת וטוענים רבניים), התש״ע–2010.
(ד)
המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, באישור שר המשפטים והועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תתקין כללים לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו לענין עורכי דין.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
השר לעניני דתות, בהסכמת שר המשפטים, יתקין תקנות, כפי שהותקנו לפי סעיף קטן (א), לכל בית דין דתי, בהתאמות הנדרשות.
הנוסח שולב בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
תחילה
תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.
נתקבל בכנסת ביום ד׳ בניסן התשנ״א (19 במרס 1991).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - דן מרידוד
שר המשפטים - חיים הרצוג
נשיא המדינה - דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת
