חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא להסדרת המצב הפיסקלי במשק הישראלי ולחיזוק הצמיחה הכלכלית, תוך שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים, צמצום פערים, הגדלת רמת התעסוקה ורמת הפריון במשק, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה, ייעול המגזר הציבורי והעמקת גביית המסים, ובמטרה לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית בכל אחת מהשנים 2013 ו־2014, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.

פרק ב׳: חינוך ותרבות

2.

הנוסח שולב בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953.

3.

חוק חינוך ממלכתי – הוראת שעה

על אף האמור בסעיף 11א לחוק חינוך ממלכתי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בשנת הלימודים התשע״ד, תשתתף רשות חינוך מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים שפעלו בתחומה בשנת הלימודים התשע״ג והרשות כאמור השתתפה בתקציבם לפי סעיף 11א כנוסחו ערב יום התחילה; השתתפות הרשות תהיה בהתאם לעמידתם של מוסדות החינוך כאמור בתנאים לתקצובם כפי שיחולו בשנת הלימודים התשע״ד ובשיעור שלא יפחת מ־70% מסכום השתתפותה בתקציבם בשנת הלימודים התשע״ג.

4.

תיקון חוק לימוד חובה, תחילה ותחולה

(א)

הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.

(ב)

(1)

תחילתו של סעיף 10א לחוק לימוד חובה, כנוסחו בסעיף קטן (א)(2), ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).

(2)

על אף האמור בסעיף 12ד(א) לחוק לימוד חובה, כנוסחו בסעיף קטן (א)(3), בשנת הלימודים התשע״ד, בלימודים בכיתה א׳ במוסד חינוך רשמי, יילמדו לפחות עשר מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

5.

הנוסח שולב בחוק הספריות הציבוריות (תיקון מס׳ 3), התשס״ז–2007.

פרק ג׳: רשויות מקומיות

סימן א׳: הסדר רשויות מקומיות עצמאיות – הוראת שעה

6.

מטרה

מטרת סימן זה לעגן את מלוא ההיבטים הנוגעים לתשלום סכום מידי הרשויות העצמאיות, העלאת שיעור הארנונה בתחומן בשיעור הנוסף, וכל הוראה נוספת הכרוכה בעניינים אלה, והכול לשם תשלום מענקים שמטרתם איזון תקציב שוטף או פיתוח ברשויות מקומיות בשנת 2014.

7.

הגדרות

בסימן זה –

”הסכום המזערי“ ו”הסכום המרבי“ – כמשמעותם בסעיף 9(א) לחוק ההסדרים 1992;

”השיעור הנוסף“ – 0.3%;

”חוק ההסדרים 1992“ – חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992;

”המועד הקובע“ – ל׳ בניסן התשע״ד (30 באפריל 2014);

”סך כל חיוב הארנונה“ – סך כל חיוב הארנונה בעד כלל הנכסים, לפני כל הנחה או פטור, אם ניתנו, כפי שפורטו בעמודה ”חיוב ארנונה סך הכל (באלפי שקלים חדשים) 2011“ בטבלת ”הרשויות המקומיות 2011“ שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”נכסים“ ו”שיעור העדכון“ – כהגדרתם בסעיף 7 לחוק ההסדרים 1992;

”סכום ההעברה“ – סכום שעל רשות עצמאית להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף 8;

”רשות עצמאית“ – רשות עצמאית כמפורט בסעיף 14;

”השר“ – שר האוצר.

8.

סכום שתעביר רשות עצמאית

(א)

על רשות עצמאית להעביר לאוצר המדינה סכום העברה בגובה סך כל חיוב הארנונה של אותה רשות, חלקי סך כל חיוב הארנונה של כלל הרשויות העצמאיות, כפול 450, במיליוני שקלים חדשים.

(ב)

רשות עצמאית תעביר את סכום ההעברה עד המועד הקובע.

(ג)

בתוך 30 ימים מיום התחילה יפרסם השר צו המפרט את סכום ההעברה שעל כל רשות עצמאית להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (א).

9.

תשלום מענקים

המדינה תקצה סכום השווה לסך כל הסכומים שהועברו לה לפי סעיף 8, או שקיזזה לפי סעיף 12, או שהועברו אליה לפי חוק זה בכל דרך אחרת, לשם תשלום מענקים, באמצעות משרד הפנים, שמטרתם איזון תקציב שוטף או פיתוח ברשויות מקומיות, בשנת 2014, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהחלטות הממשלה ובהוראות מינהל שלפיהן מועברים מענקים מהסוג האמור.

10.

שיעור העדכון בשנת 2014

על אף האמור בסעיף 9 לחוק ההסדרים 1992 או בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007 –

(1)

שיעור העדכון לעניין הארנונה שתוטל על כל אחד מסוגי הנכסים ברשות עצמאית בשנת 2014, יהיה שיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף, וסכום הארנונה הכללית שיוטל על נכס לפי פסקה זו יהיה סכום הארנונה הכללית שהגיע כדין בשנת 2014;

(2)

הסכום המזערי והסכום המרבי הקבועים לסוג נכס ברשות עצמאית יעודכנו בשנת 2014 לפי שיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף.

11.

גיוס אשראי

על אף האמור בסעיף 45ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובסעיף 201(א) לפקודת העיריות או בצו לפיו או לפי סעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות, מיום התחילה עד תום שנת 2014, רשות עצמאית רשאית לקבל אשראי מתאגיד בנקאי, או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, בגובה סכום שהעבירה לאוצר המדינה לפי סעיף 8, שלא לפי היתר מכוח סעיף 46(ב) לחוק האמור; קיבלה הרשות אשראי כאמור, לא ייחשב הסכום שקיבלה לפי סעיף זה חלק מיתרת האשראי של אותה רשות, כמשמעותו בסעיף 45ב האמור.

12.

קיזוז

לא העבירה רשות עצמאית כלשהי את הסכום שהיה עליה להעביר לאוצר המדינה עד המועד הקובע, תקזז המדינה סכום בשווי הסכום האמור מהשתתפות המדינה בתקציב הרשות; לעניין סעיף זה, ”השתתפות המדינה“ – תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה.

13.

תקנות – סימן א׳

השר ממונה על ביצוע סימן זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות כללים לעניין אופן העברת הסכומים לאוצר המדינה לפי סעיף 8.

14.

רשות עצמאית

רשות מהרשויות המקומיות המפורטות להלן היא רשות עצמאית לעניין סימן זה:

(1)

אבן יהודה;

(2)

אזור;

(3)

אשדוד;

(4)

אשקלון;

(5)

באר טוביה;

(6)

באר יעקב;

(7)

באר שבע;

(8)

בני שמעון;

(9)

ברנר;

(10)

גבעתיים;

(11)

גזר;

(12)

גן רוה;

(13)

דרום השרון;

(14)

הוד השרון;

(15)

הרצליה;

(16)

זכרון יעקב;

(17)

חבל אילות;

(18)

חבל מודיעין;

(19)

חדרה;

(20)

חולון;

(21)

חוף הכרמל;

(22)

חוף השרון;

(23)

חיפה;

(24)

יבנה;

(25)

יהוד־מונוסון;

(26)

יואב;

(27)

כוכב יאיר;

(28)

כפר ורדים;

(29)

כפר סבא;

(30)

כפר שמריהו;

(31)

לב השרון;

(32)

להבים;

(33)

מגידו;

(34)

מודיעין–מכבים–רעות;

(35)

נס ציונה;

(36)

נשר;

(37)

נתניה;

(38)

סביון;

(39)

עומר;

(40)

עמק חפר;

(41)

עמק יזרעאל;

(42)

עמק לוד;

(43)

פתח תקוה;

(44)

קרית אונו;

(45)

קרית ביאליק;

(46)

קרית טבעון;

(47)

ראש העין;

(48)

ראש פינה;

(49)

ראשון לציון;

(50)

רחובות;

(51)

רמת גן;

(52)

רמת השרון;

(53)

רמת ישי;

(54)

רמת נגב;

(55)

רעננה;

(56)

תל־אביב–יפו;

(57)

תמר.

15.

עדיפות

הוראות סימן זה יחולו על אף הוראות כל דין.

סימן ב׳: ארנונה

16.

הנוסח שולב בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.

פרק ד׳: האפוטרופוס הכללי

17.

הנוסח שולב בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978.

18.

חוק האפוטרופוס הכללי – תחילה ותקנות ראשונות

תחילתו של סעיף 10(ג) לחוק האפוטרופוס הכללי, כנוסחו בסעיף 17(3) לחוק זה, ביום כ״ח בכסלו התשע״ד (1 בדצמבר 2013); תקנות ראשונות לפי סעיף 23(א)(3) לחוק האפוטרופוס הכללי, כנוסחו בסעיף 17(4) לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת עד אותו מועד.

פרק ה׳: בריאות

סימן א׳: התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים

19.

הגדרות

בסימן זה –

”ביצוע במחיר קבוע לשנת 2012“ – סכום המכפלות של כל שירות ושירות שצרכו חברי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2012, במחיר ברוטו של כל שירות כאמור בשנת 2012;

”בית חולים ממשלתי כללי“ – לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות;

”בית חולים ציבורי כללי“ – כל אחד מאלה:

(1)

בית חולים ממשלתי כללי;

(2)

בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים;

(3)

בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית;

(4)

בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;

(5)

בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);

”הוראת מינהל“ – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

”הנחת מחזור“ – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שנקבעה בהוראת מינהל;

”הנחת תעריף“ – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי;

”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”חוק ההתחשבנות“ – סימן ב׳ בפרק ה׳ בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002;

”חוק הפיקוח“ – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996;

”מחיר ברוטו“ – המחיר המלא שממנו מנוכים שיעור הנחת המחזור וכן הנחת התעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנת 2012;

”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של יום אשפוז ושל שירות אמבולטורי ודיפרנציאלי בבתי חולים ציבוריים כלליים, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;

”מטופל המיועד להעברה“ – מי שהוחלט לגביו כי ניתן להעבירו מחוץ לבית חולים ציבורי כללי, בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי, וזאת בלי לגרוע מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה מהוראות סעיף 3(ד) לחוק האמור, ומתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ־30 ימים ברציפות;

(2)

הוא מאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר כחולה סיעודי מורכב או כחולה שיקומי גריאטרי, בהתאם להוראת מינהל;

”מספר המבוטחים המשוקלל“ – כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

”ערך השירותים המוחרגים“ – סכום ההפחתה, במחירי 2012, לתקרת הצריכה הפרטנית הרגילה כהגדרתה בסעיף 10 לחוק ההתחשבנות, שקבעו השרים בצו לפי סעיפים 12ח(ב) ו־17(א)(8) לחוק האמור, בשנת 2013;

”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה, ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים ציבורי כללי הפועל במסגרת אותה קופה;

”רצפת צריכה פרטנית ברוטו“, לשנה מסוימת – 95% מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו לאותה שנה;

”רצפת צריכה פרטנית נטו“, לשנה מסוימת – 95% מתקרת הצריכה הפרטנית נטו לאותה שנה;

”שיעור העדכון“ – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים בצו לפי חוק הפיקוח;

”שיעור הקפיטציה“, של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת החולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף 18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”תוספת“ – לרבות תוספת בשיעור שלילי;

”תוספת ריאלית“ – תוספת מעבר לשיעור העדכון של המחיר המלא, ואם נקבעו לפי חוק הפיקוח שיעורי עדכון שונים למחירים של שירותי בריאות שונים – תוספת מעבר לשיעור, שיפרסמו ברשומות השרים, שהוא ממוצע משוקלל של שיעור העדכון של המחיר המלא בהתאם למשקלם של השירותים השונים בכלל שירותי הבריאות;

”תקרת צריכה פרטנית ברוטו“ – הסכום המרבי השנתי לתשלום במחיר ברוטו, שעל קופת חולים כלשהי לשלם לבית חולים ציבורי כללי, כקבוע בסעיף 20;

”תקרת צריכה פרטנית נטו“ – הסכום המרבי השנתי לתשלום שעל קופת חולים כלשהי לשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד רכישת שירותים עד גובה תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו, כקבוע בסעיף 21;

”השרים“ – שר הבריאות ושר האוצר.

20.

תקרת צריכה פרטנית ברוטו

תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו, לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים האלה, תהיה כמפורט להלן:

(1)

בשנת 2014 – הביצוע במחיר קבוע לשנת 2012 בהפחתת ערך השירותים המוחרגים, בתוספת ריאלית בשיעור 3.428% ובתוספת שיעור העדכון לשנים 2013 ו־2014;

(2)

בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016 – תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת ריאלית בשיעור 1.4% ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה.

21.

תקרת צריכה פרטנית נטו

תקרת הצריכה הפרטנית נטו, לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים האלה, תהיה כמפורט להלן:

(1)

בשנת 2014 – הסכום המתקבל מסך התשלום שכל קופת חולים שילמה לכל בית חולים בעד רכש שירותים בשנת 2012 בניכוי ערך השירותים המוחרגים, ובניכוי ההפרש שבין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופלים המיועדים להעברה בשנת 2012 לבין התשלום שהיה עליה לשלם אלמלא הוראות סעיפים 14(ד)(3) ו־16(א)(6) לחוק ההתחשבנות באותה שנה, בתוספת ריאלית בשיעור 3.428% ובתוספת שיעור העדכון לשנים 2013 ו־2014;

(2)

בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016 – תקרת הצריכה הפרטנית נטו בשנה הקודמת בתוספת ריאלית בשיעור 1.4% ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה.

22.

הודעה על תקרות ורצפות צריכה

(א)

השרים יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת חולים, עד יום 1 במרס של כל שנה מהשנים 2014 עד 2016, מהן תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ותקרת הצריכה הפרטנית נטו שלהם לאותה שנה, לפי סעיפים 20 ו־21 וכן מהן רצפת הצריכה הפרטנית ברוטו ורצפת הצריכה הפרטנית נטו כפי שנגזרה מכל אחת מהתקרות כאמור.

(ב)

על אף האמור בסעיפים 20 ו־21, השרים רשאים לחשב, לגבי קופת חולים ובית חולים מסוימים, תוספת ריאלית לתקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, השונה משיעור 3.428% לשנת 2014 ומ־1.4% לשנים 2015 ו־2016, בהתאמה, בהתחשב, בין השאר, בשינוי בשיעור הקפיטציה של קופת החולים, ובמיטות אשפוז נוספות שאושרו לבית החולים על פי כל דין ובעיתוי הקצאתן או הפעלתן, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:

(1)

לגבי שנת 2014 – היחס בין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, בהתאמה, לשנת 2014, בניכוי שיעור העדכון לשנים 2013 ו־2014, לבין סך תקרות הצריכה הפרטניות הבסיסיות ברוטו ונטו, בהתאמה, לא יעלה על 3.428%;

(2)

לגבי כל אחת מהשנים 2015 ו־2016 – היחס בין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, בהתאמה, לכל אחת מהשנים האמורות, בניכוי שיעור העדכון לכל אחת מהשנים האמורות, לבין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, בהתאמה, לשנה הקודמת – לא יעלה על 1.4%.

(ג)

שיעור התוספת הריאלית שיחושב כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי קופת חולים ובית חולים מסוימים, יחול באופן אחיד על תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועל תקרת הצריכה הפרטנית נטו.

(ד)

בסעיף זה –

”תקרת צריכה פרטנית בסיסית ברוטו“ – הביצוע במחיר קבוע לשנת 2012 שצרכה כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בהפחתת ערך השירותים המוחרגים;

”תקרת צריכה פרטנית בסיסית נטו“ – הסכום המתקבל מסך התשלום שכל קופת חולים שילמה לכל בית חולים בעד רכש שירותים בשנת 2012 בניכוי ערך השירותים המוחרגים, ובניכוי ההפרש שבין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופלים המיועדים להעברה בשנת 2012 לבין התשלום שהיה עליה לשלם אלמלא הוראות סעיפים 14(ד)(3) ו־16(א)(6) לחוק ההתחשבנות, באותה שנה.

23.

תשלום בעד שירותי בריאות

(א)

בכל אחת מהשנים 2014 עד 2016, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותים שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי, סכומים כמפורט להלן:

(1)

אם קופת החולים רכשה שירותים עד לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו – רצפת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה;

(2)

אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו – תקרת הצריכה הפרטנית נטו בניכוי ההפרש שבין תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו לבין מחיר הברוטו של השירותים שרכשה כאמור, כשהוא מוכפל ב־70%, אך לא פחות מרצפת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה;

(3)

אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו – תקרת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה בתוספת –

(א)

בעבור שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד ל־102% מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו – לא יותר מ־70% ממחיר הברוטו של השירותים;

(ב)

בעבור שירותים מעבר ל־102% מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד ל־112% מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו – לא יותר מ־33% ממחיר הברוטו של השירותים;

(ג)

בעבור שירותים מעבר ל־112% מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו – לא יותר מ־65% ממחיר הברוטו של השירותים.

(ב)

לעניין סעיף זה השירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי יחושבו לפי מחיר ברוטו.

(ג)

הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו רק אם בית החולים הסכים לספק לקופה, באותה שנה, שירותים בהיקף ובזמינות דומים לאלה שסיפק בשנה שקדמה לה בשווי הממצה את סכום הרצפה הפרטנית ברוטו, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, ככל שקבעו.

24.

מטופל המיועד להעברה

(א)

השרים רשאים לקבוע בצו, עד ליום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), כי קופת חולים תשלם תשלום מוגדל בגובה המחיר המלא בעבור שירותי אשפוז בבית חולים ציבורי כללי של מטופל המיועד להעברה, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.

(ב)

קבעו השרים כי יחול תשלום מוגדל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)

על אף האמור בסעיפים 20 ו־21, יפחיתו השרים מתקרת הצריכה הפרטנית את הסכום כמפורט להלן:

(א)

לגבי תקרת צריכה פרטנית ברוטו לשנת 2014 – הסכום שעל קופת החולים היה לשלם במחיר ברוטו בשל מטופל מיועד להעברה בשנת 2012 בתוספת ריאלית בשיעור 3.428% ובתוספת שיעור העדכון לשנים 2013 ו־2014;

(ב)

לגבי תקרת צריכה פרטנית נטו לשנת 2014 – הסכום שעל קופת החולים היה לשלם אלמלא הוראות סעיפים 14(ד)(3) ו־16(א)(6) לחוק ההתחשבנות בשנת 2012 בתוספת ריאלית בשיעור 3.428% ובתוספת שיעור העדכון לשנים 2013 ו־2014;

(2)

בהסכם בכתב לפי סעיף 26 הקובע הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית החולים, ייכללו הוראות לפי סעיף זה, וההסכם לא יתנה עליהן.

פורסם צו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע״ד–2014.

25.

התחשבנות בין בית חולים לבין תאגידי בריאות

בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף 23(א)(2) ו־(3) שיוחס לתאגיד הבריאות מסכום השווה ל־48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2014 עד 2016, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שמיעת עמדת בית החולים והתאגיד.

26.

הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם

(א)

על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית החולים, ובלבד שההסדר ימלא אחר תנאים אלה:

(1)

בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(2)

ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בשנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ולשיעור העדכון, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;

(3)

ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;

(4)

תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או תהיה עד תום התקופה שבה יחולו הוראות סימן זה כאמור בסעיף 27(ג), לפי המוקדם;

(5)

ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת.

(ב)

הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה לשרים; סבר אחד השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך 60 ימים מיום שההסכם הועבר לידיו.

(ג)

שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ולאחר ששמע את הצדדים להסכם, לבטלו אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור, והכול מנימוקים שיירשמו; החליט שר הבריאות לבטל את ההסכם כאמור, ימסור לצדדים את החלטתו בצירוף הנימוקים לה.

(ד)

השרים רשאים לקבוע בצו הוראות לעניין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שלגביו נחתם הסכם בין הקופה לבית החולים לפי סעיף זה, ובכלל זה הם רשאים לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים מהמחיר המלא או מהמחיר ברוטו.

27.

אי־תחולה על שירותי בריאות

(א)

הוראות סימן זה לא יחולו על –

(1)

שירות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;

(2)

שירות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, ”תושב“ – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(3)

שירות הניתן לעובד זר, כמשמעותו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי (א/1), כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974;

(4)

שירות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, ”חייל“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות בלא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(5)

שירות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לבין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;

(6)

שירות בתחום בריאות הנפש שחלות לגביו הוראות סימן ב׳;

(7)

שירות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2011 עד 2013 לפי הוראות סעיף 17(א)(8) לחוק ההתחשבנות;

(8)

שירות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים 2014 עד 2016; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו.

(ב)

קבעו השרים לפי הוראות סעיף קטן (א)(8) כי הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים מסוימים (בסעיף קטן זה – השירותים המוחרגים), לגבי שנה מהשנים 2014 עד 2016, יקבעו בצו עד יום 1 במרס באותה שנה שלגביה קבעו כאמור, את סכום ההפחתה לתקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו לכל קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי, שיתבסס, בין השאר, על מספר השירותים המוחרגים שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנה שקדמה לשנה שבה נקבע הצו ועל המחיר המלא של שירותים כאמור ערב קביעת הצו.

(ג)

הוראות סימן זה יחולו על שירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016).

סימן ב׳: התחשבנות בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים

28.

הגדרות

בסימן זה –

”ביצוע במחיר קבוע“ – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו חברי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;

”בית חולים פסיכיאטרי“ – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:

(1)

בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;

(2)

בית חולים בבעלות קופת חולים;

(3)

בית חולים בבעלות רשות מקומית;

(4)

בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;

(5)

בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);

”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“, ”חוק ההתחשבנות“, ”חוק הפיקוח“, ”מספר המבוטחים המשוקלל“, ”תאגיד בריאות“ ו”השרים“ – כהגדרתם בסימן א׳;

”מחיר מלא“ – מחירו המרבי של שירות אשפוז פסיכיאטרי, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;

”מספר המיטות המתוקנן“, בבית חולים פסיכיאטרי – הסכום של שני אלה מחולק ב־365:

(1)

מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום הרשומות בתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה מוכפל ב־365;

(2)

מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום המתוכננות להיווסף לתעודת הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה מוכפל במספר הימים שנותרו באותה שנה מהמועד המתוכנן להוספתן;

”צריכה“ או ”רכישה“, של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה, ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה קופה;

”תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי“, בשנה מסוימת – הסכום של שני אלה:

(1)

הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא באותה שנה של יום אשפוז פסיכיאטרי, מוכפל ב־365 וב־95% ממספר המיטות המתוקנן של מיטות האשפוז;

(2)

הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא באותה שנה של אשפוז יום פסיכיאטרי, מוכפל ב־252 ובמספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום;

לעניין הגדרה זו, יחושב המחיר המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.

29.

תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז פסיכיאטריים לשנים 2015 ו־2016

תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בביצוע במחיר קבוע של חברי אותה קופה באותו בית חולים בשנת 2014, מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2014 (בסימן זה – תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז); השרים יפרסמו בהודעה ברשומות את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום 1 במרס של כל אחת מהשנים 2015 ו־2016, ולעניין שנת תחילתו של סימן זה – עד למועד תחילתו, לפי המאוחר.

30.

תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים

(א)

בכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:

(1)

עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז – לא יותר ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;

(2)

מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז ועד לביצוע במחיר קבוע בשיעור של 113% מהתקרה האמורה – סכום אפס;

(3)

מעבר לביצוע במחיר קבוע בשיעור של 113% מתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז – לא יותר מ־30% ממחירם המלא של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.

(ב)

לעניין סעיף זה יחושבו שירותי האשפוז שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.

31.

התחשבנות בין בית חולים ממשלתי כללי לבין תאגידי בריאות

בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות ויש בו מחלקה פסיכיאטרית לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום אפס או סכום מופחת, כאמור בסעיף 30(א)(2) או (3), שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל־95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום אפס או סכום מופחת כאמור.

32.

הסכמים בדבר שיטת התחשבנות

(א)

על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי אשפוז פסיכיאטריים, ובלבד שההסדר ימלא אחר תנאים אלה:

(1)

בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

(2)

ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה לה, מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ולשיעור השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על 6%, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;

(3)

ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;

(4)

תקופת ההסכם לא תעלה על שנה וחצי או תהיה עד תום התקופה שבה יחולו הוראת סימן זה כאמור בסעיף 34(א), לפי המוקדם;

(5)

ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת.

(ב)

הגיעו בית חולים פסיכיאטרי וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה לשרים; סבר אחד השרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך 60 ימים מיום שההסכם הועבר לידיו.

(ג)

שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ולאחר ששמע את הצדדים להסכם, לבטלו אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור, והכול מנימוקים שיירשמו; החליט שר הבריאות לבטל את ההסכם כאמור, ימסור לצדדים את החלטתו בצירוף הנימוקים לה.

(ד)

השרים רשאים לקבוע בצו הוראות לעניין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, שלגביו נחתם הסכם בין הקופה לבית החולים לפי סעיף זה, ובכלל זה הם רשאים לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים ממחירם המלא של השירותים שנצרכו.

33.

אי־תחולה על שירותי אשפוז פסיכיאטרי

הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 27(א).

34.

תחילה והוראות מעבר

(א)

תחילתן של הוראות סימן זה ביום תחילתו של צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע״ב–2012, או ביום תחילתו של צו אחר שיבוא במקומו, והן יחולו לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי מיום תחילתן ועד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016).

(ב)

בשנה שבה חל מועד תחילתו של סימן זה כאמור בסעיף קטן (א), לעניין חישוב מספר המיטות המתוקנן ייספרו בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”מספר המיטות המתוקנן“, רק ימים שלאחר מועד תחילתו של סימן זה ועד סוף השנה.

פרק ו׳: תקשורת

35.

הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.

36.

הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.

37.

[תיקון: תשע״ד־3]

הנוסח שולב בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012.

38.

הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.

39.

חוק התקשורת (בזק ושידורים) – תחילה

תחילתו של סעיף 6ח2 לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 38(4) לחוק זה, ביום תחילתן של תקנות לעניין שיעור ההחזקה באמצעי שליטה כאמור באותו סעיף, שיותקנו לפי סעיף 6ט(א)(5) לחוק התקשורת.

פרק ז׳: מסים

סימן א׳: מס הכנסה

40.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ו־3, תשע״ח־2]

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

41.

מס הכנסה – הוראת שעה לעניין סעיף 120ב

על אף הוראות סעיף 120ב(א) לפקודה, ב־1 בינואר של שנת המס 2014 לא יתואמו תקרות ההכנסה וסכומי נקודת הזיכוי; ב־1 בינואר של שנת 2015, יתואמו לפי הוראות הסעיף האמור תקרות ההכנסה וסכומי נקודת הזיכוי כפי שהיו ב־1 בינואר של שנת 2014, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2014.

42.

מס הכנסה – תחילה, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשע״ד]

(א)

הוראות סימן זה יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום התחילה ואילך, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה.

(ב)

תחילתן של ההוראות כמפורט להלן, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), והן יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום האמור ואילך:

(1)

סעיף 3(ג)(1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(1) לחוק זה;

(2)

סעיף 64א5(א)(4)(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(4) לחוק זה;

(3)

סעיפים 75ג עד 75יח לפקודה, כנוסחם בסעיף 40(5) עד (18) לחוק זה;

(4)

סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(19) לחוק זה;

(5)

סעיפים 124ב ו־126(א) לפקודה, כנוסחם בסעיף 40(24) ו־(25) לחוק זה.

(ג)

על אף הוראות הרישה של סעיף 64א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה, חברה שערב יום התחילה חבריה היו בני משפחה שלפי סעיף 76(ד)(1) לפקודה רואים אותם כאדם אחד (בסעיף קטן זה – חברה משפחתית), אך לא הגישה עד המועד האמור בקשה לפקיד השומה לפי אותה רישה כנוסחה ערב יום התחילה, רשאית להגישה לפקיד השומה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה, ובלבד שמתקיימים בה התנאים שבסעיף 64א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה; הגישה חברה משפחתית בקשה כאמור יחולו לגביה הוראות אלה:

(1)

יראו את החברה המשפחתית כחברה משפחתית זכאית, החל בשנת המס שלאחר הגשת הבקשה;

(2)

יראו את כל העודפים שאילו היו מחולקים כדיבידנד היו חייבים במס לפי סעיף 125ב שנצברו בחברה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) (בסעיף קטן זה – יום הסיום) כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות;

(3)

המועד לתשלום המס יהיה עד ליום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) (בסעיף קטן זה – תקופת הדחייה), ולא יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית לתקופה זו; לא שולם המס עד תום תקופת הדחייה, יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה לתקופה שתחילתה לאחר תום תקופת הדחייה עד למועד התשלום בפועל; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו בהתקיים אחד מאלה, וחבר החברה יחויב במס כמפורט להלן:

(א)

ניתנה הלוואה לחבר החברה בתקופת הדחייה, והוא לא החזירה בתוך שנה מיום שקיבלה – יחויב החבר במס בגין חלקו בדיבידנד כאמור בפסקה (2), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הסיום;

(ב)

שולמו הכנסת עבודה, דמי ניהול, דמי ייעוץ, הפרשי הצמדה, ריבית או דיבידנד לחבר החברה, שאינם מרווחים שנצברו החל מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) (בפסקה זו – חלוקה), ולא שולם מס בגינם בעת החלוקה – יחויב החבר במס בגין חלקו בדיבידנד כאמור בפסקה (2);

(4)

מכרה החברה המשפחתית נכסים שהיו בבעלות החברה ביום הסיום, יחויב הנישום במס בשיעור כמפורט להלן:

(א)

על רווח ההון הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה עד יום הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה ועד יום המכירה (בפסקה זו – רווח הון ריאלי עד יום הסיום) – מס בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;

(ב)

על ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי עד יום הסיום – מס בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב)(1) או (2), לפי העניין.

(ד)

הוראות סעיף 64א(א)(1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה, יחולו על רווחים שיחולקו מהכנסות החברה המשפחתית החל מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך.

(ה)

הוראות סעיף 64א לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה, יחולו גם על מי שהיתה חברה משפחתית זכאית כמשמעותה באותו סעיף ערב יום התחילה (בסעיף קטן זה – חברה זכאית קיימת), בשינויים אלה:

(1)

סעיף 64א(א)(8) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה, יחול על תושב חוץ לגבי רווחים שנצברו החל מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), ולגבי נישום שהיה לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א) או (ג) לפקודה, החל מאותו מועד ואילך או שהוא תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק שהפך לנישום החל מאותו מועד ואילך;

(2)

חברה זכאית קיימת שלפני יום התחילה חדל להתקיים בנישום תנאי כאמור בסעיף 64א(א1) לפקודה כנוסחו ערב יום התחילה, וטרם הודיעה על כך לפקיד השומה לפי הסעיף האמור, רשאית למסור הודעה לפי סעיף 64א(א1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה, בתוך 120 ימים מיום התחילה;

(3)

חברה זכאית קיימת רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית, לפי סעיף 64א(ב)(1), כנוסחו בסעיף 40(3) לחוק זה, בתוך 120 ימים מיום התחילה; הודיעה כאמור יחולו לגביה הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב יום התחילה.

(ו)

(1)

הוראות פרק רביעי 2 לחלק ד׳ לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(5) עד (18) לחוק זה, יחולו גם על נאמנות שהוקמה לפני יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), לגבי הכנסות הנאמן שהופקו או שנצמחו ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך; ואולם התקופה למתן הודעה לפי סעיף 75ח1(ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(11) לחוק זה, לעניין נאמנות כאמור, תהיה 180 ימים מיום התחילה.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), סעיף 75ז(ה) לפקודה, כנוסחו ערב יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), יחול לגבי נאמנות שהיתה לנאמנות תושבי ישראל לאחר שיוצר אחד בה היה לתושב ישראל לראשונה, לתושב חוזר ותיק או לתושב חוזר, כאמור בסעיף 14(א) או (ג), לפני יום התחילה; נפטר היוצר לפני תום התקופה לפי סעיפים 14(א), (ג), או (ד), 16 או 97(ב) או (ב3), לפי העניין, יחולו על הכנסת הנאמן ההוראות לפי סעיפים אלה, ובלבד שכל הנהנים הם תושבים זכאים שההוראות האמורות חלות עליהם או תושבי חוץ.

(3)

לגבי נאמנות שהוקמה לפני יום התחילה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרה ”חברה להחזקת נכסי נאמנות“ בסעיף 75ג לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(5) לחוק זה, ובסעיף 75ח1(ד)(3) לפקודה כנוסחו בסעיף 40(11) לחוק זה, המועד למסירת הודעה לפקיד השומה כאמור באותן הוראות הוא במועד הגשת הדוח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס הראשונה החל מיום פרסומו של חוק זה.

(ז)

הוראות סעיף 100א1 לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(22) לחוק זה, יחולו על נכסים מחוץ לישראל ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ויקבעו הוראות למניעת מסי כפל כמשמעותם בסעיף 200 לפקודה; לעניין זה, ”ישראל“ – לרבות האזור.

(ח)

סעיף 191 לפקודה, כנוסחו בסעיף 40(29) לחוק זה, יחול לגבי גירעון שנקבע בשל דוח שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, לשנת המס 2013 ואילך.

סימן ב׳: מיסוי מקרקעין

43.

הנוסח שולב בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963.

44.

מיסוי מקרקעין – תחילה, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשע״ו]

(א)

(1)

בסעיף זה –

”דירת מגורים מזכה“ – כהגדרתה בסעיף 49(א) לחוק מיסוי מקרקעין;

”יום המעבר“ – כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014);

”תקופת המעבר“ – התקופה שמיום המעבר ועד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017).

(2)

לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.

(ב)

הוראות סימן זה יחולו על מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שנעשו ביום התחילה ואילך, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה.

(ג)

תחילתם של סעיפים 47, 48א, 49א(א) ו־(א1) ו־49ב עד 49ו לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסעיף 43(5) עד (12) לחוק זה, ביום המעבר, והם יחולו על מכירת זכות במקרקעין ביום האמור ואילך.

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (ג), במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר יחולו הוראות אלה:

(1)

סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 43(6)(ב) לחוק זה, יחול על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות, בלבד, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)

במכירה של לפחות אחת משתי דירות המגורים בתקופת המעבר, המוכר היה זכאי לפטור ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר, אילו הסעיף האמור היה עומד בתוקפו במועד המכירה כאמור;

(ב)

במכירה של דירת מגורים שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר;

(ג)

המכירות אינן לקרוב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, שבמסגרתה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון;

(2)

על מכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר שהוראות פסקה (1) לא חלות לגביה, יחולו הוראות סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר;

(3)

במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר על ידי מוכר שקיבל את הדירה כמתנה פטורה ממס לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין בתקופה שמיום התחילה עד תום תקופת המעבר, יראו את נותן המתנה, לעניין פסקאות (1) ו־(2) כאילו הוא המוכר;

(4)

במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, לא יחול סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 43(8)(ב) לחוק זה, על מי שביום המעבר היתה לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין; לעניין מניין הדירות כאמור תחול החזקה שבסעיף 49ג לחוק מיסוי מקרקעין.

(ה)

סעיף 95 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 43(18) לחוק זה, יחול לגבי גירעון שנקבע בשל הצהרה שהוגשה לפי הפרק השביעי, לשנת המס 2013 ואילך.

סימן ג׳: מס ערך מוסף

45.

הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.

46.

מס ערך מוסף – תחילה ותחולה

(א)

תחילתם של סעיפים 67א ו־129(ב) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 45(2) ו־(6) לחוק זה, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).

(ב)

סעיף 96ב לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 45(4) לחוק זה, יחול לגבי גירעון שנקבע בשל דוח שהוגש לפי סעיפים 67 ו־67א לחוק מס ערך מוסף, לשנת המס 2013 ואילך.

סימן ד׳: בלו

47.

הנוסח שולב בחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958.

סימן ה׳: חלפני כספים

48.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה.

סימן ו׳: חוקים נוספים

49.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

50.

הנוסח שולב בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011.

51.

הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.

52.

חוק לעידוד השקעות הון – תחילה ותחולה

(א)

תחילתם של סעיפים 47(ב)(2)(א), 51ב(ג)(1), 51טז ו־51יח, לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחם בסעיף 51(1) עד (4) לחוק זה, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).

(ב)

סעיף 47(ב)(2)(א) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 51(1) לחוק זה, יחול לגבי דיבידנד שיחולק ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך, מהכנסה של חברה כמפורט להלן:

(1)

חברה שהיא בעלת מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי כהגדרתו בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון, שקיבלה מענק בשל הקמת מפעל לראשונה או בשל הרחבה קודמת שלו, והתכנית להקמת המפעל או התכנית להרחבה הקודמת שלו אושרה בידי המנהלה ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך;

(2)

חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר, כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980 – לגבי הכנסתה שהושגה בתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיפים 34 או 35א לחוק האמור שתחילתה בתכנית שאושרה, כאמור בסעיף 18 לאותו חוק, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך.

(ג)

סעיף 51ב(ג)(1) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 51(2) לחוק זה, יחול לגבי דיבידנד שיחולק החל ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), מהכנסה של חברה מוטבת שהיא בעלת מפעל מוטב כהגדרתם בסעיף 51 לחוק האמור, שהושגה בתקופת ההטבות שתחילתה בשנת בחירה, כמשמעותה בסעיף 51ד לאותו חוק, שהיא שנת המס 2014 ואילך.

(ד)

סעיפים 51טז ו־51יח לחוק עידוד השקעות הון, כנוסחם בסעיף 51(3) ו־(4) לחוק זה, יחולו לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה, ודיבידנד שיחולק, לפי העניין, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך.

53.

הנוסח שולב בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ״ט–1969.

54.

הנוסח שולב בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ״ה–1985.

55.

הנוסח שולב בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980.

פרק ח׳: ביטוח לאומי

56.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

57.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה.

58.

חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה

(א)

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 56(1) לחוק זה, יחול לעניין קצבת ילדים המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(ב)

תחילתו של סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 56(2) לחוק זה, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), והוא יחול על הורה מבוטח הזכאי לקצבת ילדים המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

(ג)

סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 56(3) לחוק זה, יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.

(ד)

תחילתו של סעיף 328(א1) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 56(4) לחוק זה, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), והוא יחול על ביצוע ניכוי, או על ניכוי שמבטח או צד שלישי מבוטח היו רשאים לנכות כאמור באותו סעיף, מאותו מועד ואילך.

(ה)

תחילתו של לוח ב׳ לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 56(6) לחוק זה, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות בעד היום האמור ואילך.

פרק ט׳: מים

59.

[תיקון: תשע״ד־3, תשע״ז]

הנוסח שולב בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001.

60.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

61.

הנוסח שולב בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992.

62.

הנוסח שולב בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009.

63.

פרק ט׳ – תחילה, הוראות מעבר ותקנות וכללים ראשונים [תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט]

(א)

תחילתם של סעיפים 130 עד 133א ו־137 לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחם בסעיף 59(26) עד (33) לחוק זה, ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ואולם תחילתם של סעיפים 130(ב)(3א) ו־(ג) לחוק תאגידי מים וביוב כנוסחם בסעיף 59(26)(ב) ו־(ג), ביום שבו הותקנו כללים לפי סעיף 131א לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף 59(29) לחוק זה; על דרישות תשלום לפי סעיף 133 לחוק תאגידי מים וביוב שהוצאו לפני המועד האמור יחולו הוראות סעיפים 130 עד 137 לחוק האמור, כנוסחם ערב אותו מועד.

(ב)

תחילתו של סעיף 6ג(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף 59(3) לחוק זה, ביום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015).

(ג)

(בוטל).

(ד)

על אף האמור בסעיף 26(ג)(2) ו־(3) ו־(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף 59(9) לחוק זה, חברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים שהושאלו כאמור באותו סעיף עד ליום א׳ באדר א׳ התשע״ד (1 בפברואר 2014), או עד למועד שאישר הממונה כאמור באותו סעיף לשאילת העובדים, לפי המאוחר, ובלבד שהגישה את בקשתה לפי סעיף 26(ד) האמור עד יום כ״ח בחשוון התשע״ד (1 בנובמבר 2013).

(ה)

הוראות סעיף 63(א) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה, בדבר הרכב הדירקטוריון, ימשיכו לחול על חברה שערב יום התחילה כיהנו בה תשעה חברי דירקטוריון, עד למועד שבו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה תסתיים תקופת כהונתו של דירקטור שהוא חבר מועצה או עובד של רשות מקומית.

(ו)

כללים ראשונים לפי סעיפים 6ג(ג)(1) ו־73(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחם בסעיף 59(3) ו־(22) לחוק זה, ייקבעו עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013).

(ז)

תקנות ראשונות לפי סעיף 6ט(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף 59(3) לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014).

(ח)

כללים ראשונים לפי סעיף 5(ב1) לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, כנוסחו בסעיף 61 לחוק זה, ייקבעו עד ליום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014); עד לקביעת כללים כאמור רשאית חברה להתקשר, לצורך רכישת טובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירות, עם מי שזכה במכרז שפרסם גוף ציבורי שמאגד את רוב הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול מטעמן, והכול לפי הוראות הממונה באישור מועצת הרשות.

(ט)

בסעיף זה, ”הממונה“, ”חברה“, ”חברה אזורית“ ו”מועצת הרשות“ – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב.

פרק י׳: תחילה

64.

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013) (בחוק זה – יום התחילה), אלא אם כן נקבע בו אחרת.

התקבל בכנסת ביום כ״ב באב התשע״ג (29 ביולי 2013).

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
יאיר לפיד
שר האוצר
שמעון פרס
נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת

03-6347766