חוק מטבע השקל החדש מתוך

חוק מטבע השקל החדש, התשמ״ה–1985

חוקים קודמים: דבר המלך במועצה על מטבעות פלשתינה (א״י): חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2793. פקודת שטרי הכסף: חא״י כרך א׳ פרק מ״א, עמ׳ 489; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 39. פקודת המטבע הפלשתינאי: חא״י כרך ב׳ פרק ק״א, עמ׳ 1015. פקודת המטבע: ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 39; ס״ח תשי״ד, 192; תשי״ט, 193; תש״ך, 46; תשכ״ט, 136. תקנות שעת חירום (מטבע השקל): ק״ת תש״ם, 1080. חוק מטבע השקל: ס״ח תש״ם, 128.

חוק חדש: ס״ח תשמ״ה, 216.

1.

המטבע

(א)

המטבע של ישראל יהיה שקל חדש.

(ב)

החלק המאה של השקל החדש יהיה האגורה.

2.

השוואת ערכי מטבע

(א)

שקל חדש אחד יהיה שווה ערך לאלף שקלים ויבוא במקומם.

(ב)

אגורה אחת תהיה שוות ערך לעשרה שקלים ותבוא במקומם.

(ג)

כל מקום שבו נאמר, בכל דרך שהיא, סכום בלירות או בשקלים, יראו כאילו נאמר בו סכום שווה ערך בשקלים חדשים.

3.

שקלים כהילך חוקי וביטולם

(א)

ביום תחילתו של חוק זה יחדלו מלהיות הילך חוקי בישראל –

(1)

מעות בערך נקוב של אגורה חדשה;

(2)

מעות ושטרות בערך נקוב של שקל אחד;

(3)

מעות ושטרות בערך נקוב של חמישה שקלים.

(ב)

על אף האמור בסעיפים 9 ו־10, מטבע שלא בוטל על פי סעיף קטן (א) ושהיה הילך חוקי ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך להיות הילך חוקי עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

(ג)

האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול על מעות שהוכרזו כמטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים, לפי סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.

(ד)

המוסר לבנק ישראל או לבנק או לבנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, מטבע הנקוב בשקלים, לרבות מטבע שחדל להיות הילך חוקי על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יהא זכאי לקבל תמורתם, ללא עמלה, שטרי כסף ומעות הנקובים בשקלים חדשים ובאגורות, ועל בנק ישראל וכל בנק כאמור, בכל סניפיו, להחליף מטבע כאמור; על אף האמור בסעיף 7, המוסר יהא זכאי לקבל אגורה רק אם מסר מטבע שווה ערך לעשרה שקלים.

4.

היום הקובע

(א)

יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) יהיה היום הקובע.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע בהודעה ברשומות מועד מאוחר מזה שיהיה היום הקובע.

(ג)

שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי ביום הקובע וביום סמוך לו יהיו הבנקים, לרבות בנק הדואר, סגורים לציבור; נקבע כאמור, יחולו הוראות סעיפים 8יז עד 8כא לפקודת הבנקאות, 1941, בתיאומים שיקבע שר האוצר בצו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, ולענין בנק הדואר – בהתייעצות עם שר התקשורת.

5.

רישומים על פי דין והצגת מחיר בתקופת מעבר

(א)

לפני היום הקובע, בכל מקום אשר על פי דין יש לנהל פנקסים או לערוך מסמך במטבע ישראלי – יירשם כל סכום בשקלים; החל ביום הקובע יירשם כל סכום כאמור בשקלים חדשים.

(ב)

כל המציג מחיר לפני היום הקובע – למעט מי שמציג כדין מחיר נקוב במטבע חוץ – יציגו בשקלים בלבד או בשקלים ובשקלים חדשים כאחת, ובציון מפורש וברור של שם המטבע.

6.

הוראות מעבר לענין שיקים

(א)

בסעיף זה –

”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, בנק ישראל ובנק הדואר;

”סימן ישן“ – סימן שנקבע לפי סעיף 4(ב) לחוק מטבע השקל, התש״ם–1980;

”סימן חדש“ – סימן שנקבע לפי סעיף קטן (ב).

(ב)

המפקח על הבנקים יקבע בהודעה ברשומות סימן שיופיע על כל שיק האמור להיות נקוב בשקלים חדשים.

(ג)

לפני היום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים או שיק הערוך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש.

(ד)

החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים אם נערך על טופס שיק שאין עליו סימן חדש.

(ה)

החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים אלא אם כן נתקיימו שני אלה:

(1)

השיק ערוך על טופס שיש עליו סימן ישן;

(2)

השיק נמסר לשם גביה או ערובה לבנק לפני היום הקובע.

(ו)

שיק שנערך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש, רשאי הבנק הנמשך לראות כל סכום הנקוב בו כסכום בשקלים חדשים אף אם צויינה או מופיעה בו המלה ”שקל“ או ”שקלים“ ללא ציון המלה ”חדש“ או ”חדשים“.

(ז)

אין בהוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) כדי לגרוע מחובותיהם וזכויותיהם של מושך שיק או של נפרע, מסב, או אוחז בו, בינם לבין עצמם, או כדי להטיל חובה על בנק נמשך לכבד שיק כשלא היתה עליו חובה לעשות זאת כלפי מושך השיק.

(ח)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו לקבוע מועד שבו יפקע תקפו של סעיף זה או של חלק ממנו.

7.

עיגול סכומים

היה סך כל הסכום העומד להשתלם במזומנים מסתיים בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר – כאגורה שלמה, ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל.

8.

מטבעות זכרון ומטבעות מיוחדים שהוחל בהכנתם

(א)

על אף האמור בחוק זה, יהא בנק ישראל רשאי להוציא מטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים כמשמעותם בסעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, הנקובים בשקלים, ובלבד שהבנק החל בהכנתם לפני יום תחילתו של חוק זה.

(ב)

מטבע שהוצא כאמור בסעיף קטן (א) והוכרז על ידי הנגיד כמטבע זכרון או מטבע מיוחד, לפי סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, יהא הילך חוקי בישראל.

9.

ביטול

חוק מטבע השקל, התש״ם–1980 – בטל.

10.

הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.

11.

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום י״ח באלול התשמ״ה (4 בספטמבר 1985).

12.

ביצוע ותקנות