חוק עסקאות גופים ציבוריים מתוך
חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל״ו–1976
ס״ח תשל״ו, 280; תשמ״ז, 102; תש״ן, 172; תשנ״ב, 177; תשנ״ח, 186; תשס״ב, 492, 497; תשס״ד, 145; תשע״ב, 74; תשע״ה, 105; תשע״ו, 1228, 1230.
שינוי התוספת: תשע״ז, 1761. עדכון סכומים: ק״ת תשל״ז, 268; תשמ״ב, 1455; תשמ״ד, 1484; תשנ״א, 1455; י״פ תשנ״ט, 4349; תשס״ב, 2166; תשס״ד, 887; תשס״ה, 2164; תשס״ו, 2323; תשס״ח, 1981; תשס״ט, 1966; תש״ע, 1891; תשע״א, 6269; תשע״ב, 1729; תשע״ד, 2652; תשע״ה, 2679; תשע״ו, 2446; תשע״ז, 1911, 2660; תשע״ח, 3763; תשע״ט, 4839; תשפ״ב, 2547; תשפ״ג, 2468.
הגדרות [תיקון: תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ב]
בחוק זה –
”מכר“, ”נכס“, ”שירות“, ”עסקה“, ”מחיר של עסקה“ – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף);
”תושב ישראלי“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);
”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(3)
מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה;
(4)
חברה ציבורית כמשמעותה בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, שמניותיה נסחרות בבורסה;
(5)
חבר־בני־אדם שאחד מהמפורטים בפסקאות (2) עד (4) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה;
(6)
כל המתקשר עם המדינה בחוזה, בין במישרין ובין בעקיפין, ושר האוצר קבע אותו כגוף ציבורי לענין זה בצו שפרסם ברשומות;
”פקיד מורשה“ – כל אחד מאלה:
(1)
פקיד שומה כמשמעותו בפקודה, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;
(2)
מנהל המכס ומע״מ, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;
”חוק מסים“ – חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו;
”חוב סופי“ – סכום שאדם חייב בו על פי חוק מסים ושאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
פנקסים ודיווח – תנאי לעסקאות עם גוף ציבורי [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ח, [י״פ הודעות]]
(א)
לא יתקשר גוף ציבורי עם תושב ישראל בעסקה למכירת נכס או למתן שירות לגוף הציבורי אלא לאחר שהומצא למי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה אישור מפקיד מורשה, מרואה־חשבון או מיועץ מס, או העתק ממנו, המעיד שאותו תושב –
(1)
מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על פי הפקודה וחוק מס ערך מוסף או שהוא פטור מלנהלם;
(2)
נוהג לדווח לפקיד השומה על הכנסותיו ולדווח למנהל על עסקאות שמוטל עליהן מס לפי חוק מס ערך מוסף.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 3,400 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1998; בשנת 2021, 4,920 ש״ח; בשנת 2022, 5,040 ש״ח; בשנת 2023, 5,280 ש״ח) שהתקשר בה גוף ציבורי.
(ג)
הסכומים שבסעיף קטן (ב) יתואמו לפי סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה, ויראו אותם כאילו הם תקרות הכנסה כהגדרתן בסעיף 120א לפקודה האמורה; הסכומים המעודכנים יפורסמו על ידי נציב מס הכנסה בהודעה ברשומות.
תשלום מהמדינה [תיקון: תש״ן]
(א)
המדינה לא תתן ערבות לחבר־בני־אדם, ולא תעביר לחבר־בני־אדם כספי מענק או תמיכה, אלא לאחר שהומצא למי שמייצג את המדינה בקשר לאותה ערבות או העברה, אישור מפקיד מורשה או העתק מאישור זה, המעיד שלאותו חבר־בני־אדם אין חוב סופי, או שהגיע להסדר עם רשויות המס בקשר לחוב סופי המגיע ממנו.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על תשלום לפי חוק, אם נקבע באותו חוק שהתשלום אינו ניתן לעיקול.
(ג)
נציב מס הכנסה רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף קטן (א) ורשאי הוא בכללים לסייגן, או לקבוע כי יחולו בהתקיים תנאים שיקבע.
קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ה]
(א)
בסעיף זה –
”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”בעל זיקה“ – כל אחד מאלה:
(1)
חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2)
אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:
(א)
בעל השליטה בו;
(ב)
חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
(ג)
מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3)
אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק;
”גוף ציבורי“ – כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 1;
”הורשע“, בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ״ה בחשון התשס״ג (31 באוקטובר 2002);
”חוק עובדים זרים“ – חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991;
”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”מועד ההתקשרות“ –
(1)
לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
(2)
לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;
”עבירה“ – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;
”שליטה מהותית“ – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
”תצהיר בכתב“ – כמשמעותו בסימן א׳ לפרק ב׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ב)
(1)
לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.
(2)
לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבל שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:
(א)
כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
(ב)
כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה.
(3)
לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.
(ב1)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.
(2)
הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב בין השאר, באלה:
(א)
התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, לפי הענין;
(ב)
היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;
(ג)
אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
(3)
חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למעט לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הם:
(א)
החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
(ב)
היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(ג)
היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המפטי למערכת הביטחון או נציגו.
(4)
חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת, של משרד מבקר המדינה ושל וועדת הבחירות המרכזית לכנסת הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1)
התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;
(2)
מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.
(ד)
שר האוצר רשאי, לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (להלן – חוק שוויון זכויות) לא חלות עליו;
(2)
(א)
הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות חלות עליו והוא מקיים אותן;
(ב)
אם הספק מעסיק 100 עובדים לפחות, הוא מצהיר על התחייבותו לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים לשם בחינת יישום חובותיו לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות, ובמידת הצורך – לשם קבלת הנחיות בקשר ליישומן; ואולם לא תינתן הנחיה כאמור שיש בה כדי להטיל נטל כבד מדי כהגדרתו בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות;
(ג)
התחייב הספק בעבר לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתייים לפי הוראות פסקת משנה (ב) ונעשתה אתו התקשרות שלגביה התחייב כאמור באותה פסקת משנה – הוא הצהיר כי פנה כנדרש ממנו, ואם קיבל הנחיות ליישום חובותיו לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות, הוא פעל ליישומן;
(ד)
הספק הצהיר על התחייבותו להעביר העתק מהתצהיר שמסר לפי פסקה זו למנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בתוך 30 ימים ממועד ההתקשרות.
(ב)
(1)
המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של ספקים שפנו אליו לשם בחינת יישום חובותיהם לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות.
(2)
שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים יעביר, אחת לשנה, במשך חמש שנים, החל מיום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דיווח על מספר הפניות לפי סעיף קטן (א)(2) בשנה שקדמה למועד הדיווח.
העברת מסמך בדרך דיגיטלית [תיקון: תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”גוף מתוקצב“ – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”מסמך“ – שובר קבלה, חשבונית למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, הודעת זיכוי או חשבונית מס למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, כמשמעותם בהוראות לפי הפקודה.
(ב)
בהתקשרות בעסקה למכירת נכס או למתן שירות בין המדינה או גוף מתוקצב שחלות עליו ההוראות לפי סעיף קטן (ג)(3) ובין ספק שהוא תושב ישראל, לא יועברו מסמכים אלא בדרך דיגיטלית; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה.
(ג)
(1)
הוראות סעיף זה לא יחולו על גופים של המדינה או על סוגי עסקאות המנויים בתוספת.
(2)
שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות; שינוי כאמור לעניין גופים ששר הבריאות הוא השר הממונה עליהם טעון הסכמה של שר הבריאות.
(3)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי גופים מתוקצבים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בתקציב הגוף המתוקצב, במספר העסקאות בשנה שהוא מבצע או בסכומן, וכן בנסיבות מיוחדות שחלות בעניינו; הוראות כאמור לעניין רשות מקומית או חברה עירונית ייקבעו על ידי שר הפנים, ולעניין קופת חולים – על ידי שר הבריאות.
(4)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי ספקים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בהיקף המחזור השנתי של הספק, במספר העסקאות בשנה שמבוצעות בינו ובין המדינה או הגוף המתוקצב או בסכום העסקה.
(5)
צווים ותקנות לפי סעיף קטן זה טעונים ישור של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין סוגי עסקאות שהכנסת היא צד להן לפי כל דין, יושב ראש הכנסת רשאי, בצו, לשנות את התוספת ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות.
אחריות מנהל ועובד [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב]
(א)
עבר גוף ציבורי על הוראות סעיפים 2 או 2ב, יאשם בעבירה אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, חשב או פקיד אחראי בו, וכל מי שייצג את הגוף הציבורי בעסקה, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת קיום הוראות הסעיף האמור.
(ב)
מי שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), דינו – קנס.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר משך הזמן שבו יישאר בתקפו אישור שניתן לפי סעיף 2 ובדבר עשיית העתק של אישור כאמור.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ח׳ בחשוון תשל״ז (1 בנובמבר 1976).
[תיקון: תשע״ו]
תוספת
(סעיף 2ג)
1.
שירות הביטחון הכללי;
2.
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
2א.
[תיקון: ק״ת תשע״ז]
הרשות להגנה על עדים;
3.
משטרת ישראל לעניין עסקאות מסווגות;
4.
שירות בתי הסוהר לעניין עסקאות מסווגות;
5.
יחידות סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, כפי שיקבע הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – מלמ״ב);
6.
עסקאות שמלמ״ב קבע שהן עסקאות מסווגות;
7.
הכנסת, בסוגי עסקאות אלה: סוגי עסקאות שקבע שר האוצר שלא לעניין גוף מסוים; החזר הוצאות; הענקות ותשלומים לפי חוק הכנסת, התשנ״ד–1994;
8.
[תיקון: ק״ת תשע״ז]
עסקה שוועדת המכרזים שהחליטה על ההתקשרות לביצועה השתכנעה כי אין להעביר לגביה מסמך בדרך דיגיטלית, משיקולי הגנת הסייבר; בפרט זה, ”ועדת מכרזים“ – ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993;
9.
[תיקון: ק״ת תשע״ז]
עסקה של משרד הביטחון הנוגעת לטיפול רפואי והכוללת מידע אישי של מטופל;
10.
[תיקון: ק״ת תשע״ז]
עסקה ששווייה אינו עולה, בשנה, על 50,000 שקלים חדשים.
נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב תשל״ז (3 באוגוסט 1976).
- אפרים קציר
נשיא המדינה - יצחק רבין
ראש הממשלה - יהושע רבינוביץ
שר האוצר
