חוק שירות לאומי מתוך
חוק שירות לאומי, תשי״ג–1953
לפי סעיף 89 לחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017, חוק זה בטל ביום 1.4.2018.
פירושים
בחוק זה –
”בת שירות“ פירושו – אשה שפוטרה מחובת שירות בטחון לפי סעיף 11(ד) לחוק שירות בטחון, תש״ט–1949, והיא באחד הגילים מ־18 עד 26 ועד בכלל;
”שירות לאומי“ פירושו – אחד מאלה:
(1)
שירות בעבודה חקלאית או בהכשרה חקלאית, אם בישוב חקלאי דתי או במוסד חקלאי דתי;
(2)
שירות עבודה למען צבא־הגנה לישראל, או שירות עבודה אחר למען בטחון המדינה;
(3)
שירות במחנה עולים, במעברה או במוסד לחינוך, לסעד או לטיפול רפואי;
(4)
שירות עבודה במוסד אחר של המדינה שנקבע על ידי השר כמוסד לצורך חוק זה;
”השר“ פירושו – חבר הממשלה שהממשלה העניקה לו את הסמכות לביצוע חוק זה.
שירות לאומי
בת שירות חייבת בשירות לאומי של 24 חדשים.
מפקחים
השר ימנה מפקחים לצורך חוק זה. המינוי יכול להיות כללי או מסוייג, והודעה עליו תפורסם ברשומות.
השירות ותנאיו
(א)
טיב השירות הלאומי, תנאיו, מקומו וזמנו ייקבעו על ידי מפקח בצו.
(ב)
את סוג השירות במסגרת השירות הלאומי, יקבע המפקח בשים לב לבחירתה של בת השירות.
צווי משמעת
צו המסדיר עניני משמעת לא יינתן, אלא על ידי מפקח שמינויו כללי.
כושר לשירות לאומי
לא יתן מפקח צו לפי סעיף 4, אלא לגבי בת שירות שנמצאת כשרה מבחינה רפואית לשירות לאומי. הוראות חוק שירות בטחון, תש״ט–1949, בדבר קביעת הכושר לשירות בטחון יחולו, בתיאומים שייקבעו בתקנות, על קביעת הכושר לשירות לאומי.
חישוב גילים
חישוב הגילים לצורך חוק זה ייעשה לפי הוראות חוק שירות בטחון, תש״ט–1949, בדבר חישוב הגילים.
אורח חיים דתי
בת שירות שפוטרה משירות בטחון מטעמים שבדת, תובטח לה בשעת שירותה הלאומי האפשרות לשמור על אורח חיים דתי, לפי כללים שייקבעו בתקנות.
חובה למלא תפקיד
בת שירות חייבת למלא בשירות לאומי כל תפקיד שהוטל עליה כדין, ולציית לכל הוראה חוקית שניתנה על ידי הממונה עליה בשעת שירותה.
פיצויים על פגיעה בעבודה
לענין פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, ולענין כל חוק הקובע ביטוח חובה בפני פגיעה בעבודה, דין בת שירות בשירות לאומי כדין עובדת; ודין מי שאצלו היא עובדת כדין מעבידה.
חובות המעסיקים
החובות של מי שעובדת אצלו בת שירות, בקשר לשירותה הלאומי, ייקבעו על ידי מפקח בצו.
פטור
אשה נשואה פטורה מחובת שירות לאומי.
בסעיף זה ”אשה נשואה“ לרבות אם לילד, אשה הרה ואשה שנישאה בתקופת שירותה הלאומי.
שחרור על־ידי ועדות
השר ימנה ועדות לשירות לאומי כלליות או מיוחדות, שיהיו רשאיות לשחרר מחובת שירות לאומי, או לדחות את השירות, מטעמי משפחה, חינוך, משק או אורח חיים משפחתי מיוחד. הגשת בקשה לועדה לא תדחה את חובת השירות, אלא אם הועדה תצווה כך.
שחרור על ידי השר
השר רשאי לשחרר מחובת שירות לאומי מאחד הטעמים המנויים בסעיף 13, אם ביזמתו ואם על פי ערר על החלטת ועדה לשירות לאומי.
צווים – הוראות כלליות
צו לפי חוק זה יכול להיות אישי או לסוג מסויים של בני אדם ואין חובה לפרסמו ברשומות. הצו מחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
צו שנשלח בדואר
צו שנשלח בדואר רשום לפי כתובת מגוריו הקבוע של האדם שעליו הוא חל, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת אותו אדם בתום 72 שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח.
עבירות
מי שעשה אחד מאלה:
(1)
לא מילא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה;
(2)
סירב לציית להוראה שניתנה לו כדין או התרשל במילויה,
דינו – מאסר שבה או קנס אלף לירות או שיי הענשים כאחד, ואם לא מילא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה בכוונה להשתמט משירות לאומי, דינו – מאסר שלוש שנים.
תוקף צווים
ניתן צו לפי חוק זה המטיל על בת שירות חובה שיש למלא בזמן שנקבע בצו, והיא לא מילאה את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגביה עד שהיא תמלא את החובה; הוראת סעיף זה אינה גורעת מאחריותה הפלילית של בת שירות על אי מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובה בדין על אי מילוי חובה המוטלת עליה אינה פוטרת אותה מאותה חובה.
תקנות
השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה.
תחולה
חוק זה אינו חל על בת שירות שפוטרה מחובת שירות בטחון, בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחר מכן, ובלבד שפוטרה על פי בקשה שהוגשה לועדת פטור לפני יום א׳ באב תשי״ג (13 ביולי 1953).
תחילת ביצוע [תיקון: תשל״ט]
ביצועו של חוק זה לא יחל אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך.
- משה שרת
שר החוץ
ממלא מקום ראש הממשלה - גולדה מאירסון
שרת העבודה - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
