חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) מתוך

חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע״ו–2016

ס״ח תשע״ו, 1184; תשע״ח, 280.

1.

הגדרות

בחוק זה –

”חוק היסוד“ – חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה);

”חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה“ – חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992;

”חוק התקציב הדו־שנתי“ – חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2017 ו־2018, כמשמעותו בחוק היסוד;

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”תקציב התאמות“ – תקציב ההתאמות לשנת 2018 כמשמעותו בסעיף 1(א)(3) לחוק היסוד.

2.

הוראות לעניין חוק יסודות התקציב [תיקון: תשע״ח]

לעניין חוק יסודות התקציב –

(1)

ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו־שנתי בכל אחת מהשנים 2017 ו־2018, תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנה;

(2)

לכל אחת מהשנים 2017 ו־2018 יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו־שנתי, סכום או מספר המתייחס לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנה;

(3)

נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו־שנתי לכל אחת מהשנים 2017 ו־2018;

(4)

(א)

על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב ”הכנסת“, רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת מהשנים 2017 ו־2018, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנה האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנה אחת לשנה אחרת.

(ב)

לגבי סעיף תקציב ”הכנסת“ רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב המתייחסת לאחת מהשנים 2017 ו־2018, לסעיף תקציב ”הכנסת“ המתייחס לשנה האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנה אחת לשנה אחרת;

(5)

נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2017, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת 2018, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר באמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת 2018;

(6)

בשנת 2019 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2018;

(7)

לעניין סעיף 40א לחוק יסודות התקציב –

(א)

יראו בכל אחת מהשנים 2017 ו־2018 כשנת תקציב;

(ב)

המועד להנחה על שולחן הכנסת של תכנית התקציב התלת־שנתית, לעניין שנת התקציב 2018, יהיה לא יאוחר מהמועד להגשת הדוח לעניין קיום הפרשים לפי סעיף 3(ב) לחוק היסוד והוראות סעיף 40א(ב) לחוק יסודות התקציב לא יחולו לעניין התכנית האמורה;

(8)

לכל אחת מהשנים 2017 ו־2018 יראו את הסכום לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנה.

3.

אישור תקציב התאמות לשנת 2018 ושינויים בתקציב [תיקון: תשע״ח]

(א)

תקציב ההתאמות יהיה בסכום של 3.5 מיליארד שקלים חדשים.

(ב)

השימוש בתקציב ההתאמות ייעשה בהתייחס לשנת 2018 ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.

(ג)

הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מיום כ״ח באדר התשע״ח (15 במרס 2018), את הצעת הממשלה לשימוש בתקציב ההתאמות ולהקצאתו בשנת 2018; ניתן אישור כאמור, יראו את הסכום שאושר כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת 2018.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב, ומהוראות סעיף 2(4) לחוק זה.

4.

מנגנון התכנסות לשנת 2018

(א)

הדוח לעניין קיום הפרשים שתגיש הממשלה לכנסת לפי סעיף 3(ב) לחוק היסוד (בסעיף זה – הדוח לעניין קיום הפרשים), יכלול את אלה:

(1)

סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה לשנת 2018, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי, ובלבד שבסכום האמור לא יובאו בחשבון סכומים המובאים בחקיקה שטרם הושלמה או בהחלטות הממשלה שטרם אושרו (בסעיף זה – תחזית ההוצאה הממשלתית לשנת 2018);

(2)

סכום ההוצאה הממשלתית, לפי הקבוע בחוק התקציב הדו־שנתי, בחלק המתייחס לשנת 2018, לרבות מתן אשראי ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי (בסעיף זה – סכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018);

(3)

תחזית הכנסות המדינה הצפויות לשנת 2018;

(4)

תחזית הגירעון הכולל הצפוי בתקציב המדינה בלא מתן אשראי לשנת 2018 (בסעיף זה – תחזית הגירעון לשנת 2018);

(5)

הסכום המתקבל ממכפלת מגבלת הגירעון המותר לשנת 2018 בתוצר המקומי הגולמי הצפוי לשנת 2018 (בסעיף זה – סכום הגירעון המותר לשנת 2018); לעניין זה, ”מגבלת הגירעון המותר לשנת 2018“ – שיעור הגירעון הכולל המרבי שרשאית הממשלה לקבוע לפי סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה, לגבי אותה שנה;

(6)

תחזית הצמיחה הצפויה של התוצר המקומי הגולמי לשנת 2018;

(7)

אם עלתה תחזית הוצאה הממשלתית לשנת 2018 על סכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018 – ההפרש שביניהם (בסעיף זה – הפרש ההוצאות);

(8)

אם עלתה תחזית הגירעון לשנת 2018 על סכום הגירעון המותר לשנת 2018 – ההפרש שביניהם (בסעיף זה – הפרש הגירעון).

(ב)

נקבע בדוח לעניין קיום הפרשים כי קיים הפרש הוצאות או הפרש גירעון, יראו את תקציב ההתאמות כאילו הופחת בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש האמור.

(ג)

בדוח לעניין קיום הפרשים תציין הממשלה אם די בהפחתת תקציב ההתאמות, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כדי לכסות את מלוא ההפרש כאמור באותו סעיף קטן.

(ד)

חלה חובה על הממשלה לפי סעיף 3(ג) לחוק היסוד להכין תכנית מאזנת בשל כך שאין בהפחתת תקציב ההתאמות, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כדי לכסות את מלוא ההפרש כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – התכנית המאזנת), תכלול התכנית המאזנת את כל פעולות האיזון הדרושות לשם כיסוי יתרת ההפרש; בסעיף זה, ”פעולת איזון“ – חקיקה, התקנת תקנות, קביעת הוראות מינהל או התחייבות של הממשלה בהחלטת הממשלה או בדרך אחרת.

(ה)

במסגרת פעולות האיזון שבתכנית המאזנת, כאמור בסעיף קטן (ד), רשאית הממשלה להפחית את סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב הקבועים בתקציב הדו־שנתי, בחלק המתייחס לשנת 2018, בשיעורים שתחליט, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ו)

הממשלה תגיש לכנסת, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, את התכנית המאזנת וכל שינוי בה; התכנית המאזנת תוגש לכנסת לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017).

(ז)

נוכחה הממשלה כי בוצעו כל פעולות האיזון שבתכנית האיזון עד יום כ״ז בכסלו התשע״ח (15 בדצמבר 2017), תאשר זאת בהחלטתה ותניח את אישורה על שולחן הכנסת בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לחוק היסוד.

(ח)

בוצעו עד יום כ״ז בכסלו התשע״ח (15 בדצמבר 2017) רק חלק מפעולות האיזון שבתכנית האיזון, אך ההפרש שנותר לאחר ביצוען אינו עולה על תקרת ההתכנסות, תאשר זאת הממשלה, בהחלטתה, תוך ציון סכום ההפרש שנותר, ותניח את אישורה על שולחן הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 3(ה)(1) לחוק היסוד; לעניין זה, ”תקרת ההתכנסות“ – סכום השווה לצירוף של שני אלה:

(1)

1% מסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018;

(2)

2.5 מיליארד שקלים חדשים.

(ט)

הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את אישורה לפי סעיף קטן (ח) יחולו הוראות אלה:

(1)

(א)

יראו את סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב הקבועים בתקציב הדו־שנתי, בחלק המתייחס לשנת 2018, כאילו הופחתו בסכומים שעליהם החליטה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, כך שסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018 יפחת בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש שנותר, אך לא יותר מ־1% מסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת לשנת 2018; ואולם חלוקת ההפחתה של הסכומים בין התכניות בסעיפי התקציב שבהם החליטה הממשלה להפחית כאמור תובא לאישורה המוקדם של ועדת הכספים של הכנסת; לא אישרה ועדת הכספים של הכנסת את החלוקה כאמור בסעיף מסוים, יופחתו הסכומים בכלל התכניות שבאותו סעיף ביחס שווה.

(ב)

הצעת שר האוצר לפי פסקת משנה (א) תונח על שולחן ועדת הכספים של הכנסת בטרם ההפחתה.

(2)

ככל שנותר הפרש לאחר ההפחתה לפי פסקה (1), יבצע שר האוצר פעולות בתחום סמכותו לפי דין, לשם כיסוי ההפרש שנותר; ביצע שר האוצר את הפעולות האמורות, תאשר זאת הממשלה ותניח את אישורה על שולחן הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 3(ה)(3) לחוק היסוד.

5.

הוראות לעניין חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה

לעניין סעיף 6א לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה –

(1)

סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2017, בחוק התקציב הדו־שנתי, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2016 שבחוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2015 ו־2016;

(2)

סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2018, בחוק התקציב הדו־שנתי, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2017 שבחוק התקציב הדו־שנתי.

6.

הוראות לעניין חוק ערבויות מטעם המדינה

לעניין סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי״ח–1958, יראו את הסכומים בתקציב הדו־שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2017 ו־2018, כתקציב המדינה לאותה שנה.

7.

הוראות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי

לעניין סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, יראו כל אחת מהשנים 2017 ו־2018 כשנת תקציב.

8.

הנוסח שולב בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015.

התקבל בכנסת ביום כ״ז בתמוז התשע״ו (2 באוגוסט 2016).