פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות מתוך
פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות
פקודה המקנה זכויות יחיד זמניות לגבי ידיעות טלגרפיות לעתונות
מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות“.
פירוש [תיקון: תשל״ה]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”טלגרף“ פירושו קו, חוט או מכשיר אחר המשמשים לצורך תחבורת טלגרפית או טלפונית, לרבות אבובים אויריים, כבל תת ימי או כבל אחר, וכל מכשיר המשמש למסירתן או לקבלתן של ידיעות ע״י אותות, הן בעזרת חוטים והן שלא בעזרת חוטים;
”ידיעה טלגרפית“ כוללת ידיעה או דבר הנשלחים ע״י הטלגרף, ואין היא כוללת ידיעה המופצת באלחוט כדי שכל הצבור כלו יוכל לקבלה;
”משרד טלגרף“ – (נמחקה);
”שעת הפרסום“ פירושה הרגע שבו יוצאות ההעתקות הראשונות מבית הדפוס, כדי להעמידן לרשותו של הצבור.
ההגנה על ידיעות טלגרפיות מסוימות בפני פרסום במשך זמן מסויים [תיקון: תש״ח, תשל״ה]
פרסם אדם בעתון או בניר מודפס אחר היוצאים לאור והנפוצים בישראל או המציא לפרסום כזה כל ידיעה שהועברה בטלגרף מכל מקום בארץ או בחוף ונתקבלה על ידו מאותו אדם או מאת סוכנו המורשה לכך כחוק, יהא אסור לאדם אחר להדפיס או לפרסם אותה ידיעה או עיקרי הדברים שבה או כל קטע הימנה, או לגרום להדפסתה או לפרסומה, אלא כעבור שבעים ושתים שעות משעת פרסומה הראשון; ופרסום אותה ידיעה, כלה או מקצתה, או עיקרי הדברים שבה או הפרטים שבה, או מאמר על פרטים אלו או הסתמכות עליהם דינם כדין פרסום הידיעה: –
בתנאי –
(א)
כי זמן זה לא יימשך יותר משמונים וארבע שעות משעה שנתקבלה הידיעה במכשיר טלגרפי המוחזק בבית דואר או במקום אחר ברשות מטעם שר התקשורת, ומשהדפיס המכשיר את הידיעה עם מועד קבלתה ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נתקבלה הידיעה באותו מכשיר במועד כאמור;
(ב)
כי פרסום ידיעה דומה לכך שנתקבלה כחוק על אותה הדרך ע״י אדם אחר אין לראותו כפרסום הידיעה הזכורה לראשונה בגדר מובנה של פקודה זו;
(ג)
(נמחק).
אסור להעביר לפרסום ידיעות מוגנות
חזקות [תיקון: תשל״ה]
(1)
בכל הליך לפי פקודה זו, הרי הראיתו של כל מסמך –
(א)
שנראה מתוכו כי הוא ידיעה טלגרפית,
(ב)
המכיל את האינפורמציה שפורסמה או הומצאה לפרסום, וכן
(ג)
שנועד להתקבל במענו של המפרסם או הממציא לפרסום את הידיעה האמורה או במענו של אחר בשמו, באמצעות מכשיר טלגרפי המוחזק בבית דואר או במקום אחר ברשות מטעם שר התקשורת;
תשמש הוכחה לכאורה כי הידיעה שנתפרסמה או הומצאה לפרסום היא ידיעה שעל פרסומה חלה ההגנה הניתנת עפ״י פקודה זו; והוכחה כי איזה אדם הוא העורך האחראי של עתון שהופיעה בו הידיעה בניגוד להוראות פקודה זו תהא הוכחה לכאורה כי אותו אדם גרם ביודעין לפרסומה של הידיעה בניגוד לחוק.
(2)
לענין פקודה זו, עתון הנושא עליו מועד פרסומו, חזקה עליו שפורסם באותו מועד; אם נוהגים להפיצו בשעות הבוקר, חזקה שפורסם בשעה 6.00, ואם נוהגים להפיצו בשעות הצהרים, חזקה שפורסם בשעה 11.00.
אחריות פלילית ואזרחית [תיקון: תש״ח־2, תשל״ה]
(1)
העובר על הוראות פקודה זו, דינו – קנס 10,000 לירות.
(2)
פרסום אסור לפי פקודה זו, יהא עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
פרט למסמכים המתפרסמים ע״י הממשלה [תיקון: [1933]]
שום דבר האמור בפקודה זו, לא יחול על כל מסמך שנתפרסם ע״י הממשלה או על כל זכרון דברים של מועצה מחוקקת או מועצה אחרת של הממשלה.
