פקודת המשטרה מתוך
פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971
נוסח ישן: חא״י כרך ב׳ פרק קי״ב, עמ׳ 1124, ת״ט; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 90, 239; 1938, תוס׳ 1, 119; 1939, תוס׳ 1, 29, 94; 1940, תוס׳ 1, 91, 110, 190; 1945, תוס׳ 1, 19; 1946, תוס׳ 1, 37, 261; ס״ח תשט״ו, 147; תשכ״א, 19; תשכ״ג, 86; תשכ״ה, 216.
נוסח חדש: דמ״י תשל״א, 390; ס״ח תשל״ב, 22; תשל״ג, 23, 173; תשל״ד, 46, 111; תשל״ה, 86; תשל״ט, 137; תש״ם, 72; תשמ״ב, 201; תשמ״ח, 217; תשמ״ט, 42; תשנ״ב, 156; תשנ״ד, 66, 296; תשנ״ה, 442; תשנ״ו, 250; תשנ״ז, 126; תשנ״ח, 120; תש״ס, 28; תשס״ד, 430; תשס״ה, 966; תשס״ו, 151, 156, 256; תשס״ח, 134, 563; תשע״א, 789, 948; תשע״ב, 744; תשע״ד, 390, 813; תשע״ה, 292; תשע״ו, 266, 655, 1202; תשע״ז, 328, 338, 1141; תשע״ח, 252; תשע״ט, 319; תשפ״א, 296; תשפ״ב, 6; תשפ״ג, 6, 22.
דחיית תחילה: ק״ת תשע״ה, 1108, 1330; תשפ״ב, 1720.
לפי פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים), 1940, רואים ”שר המשטרה“ כאילו הוחלף ב”שר לבטחון הפנים“ (ק״ת תשנ״ו, 264).
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשל״ד, תשמ״ח, תשס״ו, תשע״א־2]
בפקודה זו –
”משטרת ישראל“ – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
”שוטר“ – מי שנמנה עם משטרת ישראל;
”משטרה“ – שוטר או שוטרים;
”המפקח הכללי“ – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
”קצין משטרה בכיר“ – שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
”פקודות משטרת ישראל“ – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי סעיף 9א;
”קצין שיפוט“ – (נמחקה);
”קצין שיפוט בכיר“ – (נמחקה);
”דן יחיד“ – (נמחקה);
”עבירת משמעת“ – (נמחקה);
”מפקד משטרת מחוז“ – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
”מפקח“ – לרבות שוטר שהמלה ”מפקח“ היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
”סמל“ – לרבות שוטר שהמלה ”סמל“ היא חלק מתואר דרגתו;
”שוראי“ – שוטר למטה מדרגת סמל שני;
”הממונה“ – הממונה על המחוז;
”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
”חוק המשטרה“ – חוק המשטרה, התשס״ו–2006;
”השר“ – שר המשטרה.
פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות
הרכב משטרת ישראל
במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.
תפקידי המשטרה
משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.
סמכות כללית של שוטרים
לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.
חשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריות [תיקון: תשס״ה, תשע״ב]
(א)
מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
(1)
להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
(2)
להורות לגוף הצלה, כהגדרתו בסעיף 90א, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
(3)
לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
(א)
להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
(ב)
לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
(ב)
שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
(ג)
(1)
לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
(2)
בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(ד)
פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 90ד – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ויחולו עליו הוראות פרק י״ג לאותו חוק.
(ה)
האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.
תפקידים של שוטרים [תיקון: תשס״ה]
(1)
לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
(2)
למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
(3)
ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים;
(4)
לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
(5)
לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.
הזדהות שוטר [תיקון: תשנ״ז]
(א)
שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
(ב)
שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
(ג)
שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
(ד)
שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
(ה)
חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –
(1)
מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
(2)
מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
(ו)
חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.
הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה [תיקון: תשנ״ד־2]
(א)
הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
(ב)
הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
(ג)
אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
(ד)
האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.
מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר
השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.
שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר
שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.
מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל [תיקון: תשמ״ב]
המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.
כפיפות משטרת ישראל [תיקון: תשפ״ג]
(א)
משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
(ב)
השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.
התוויית מדיניות ועקרונות [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2]
(א)
השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות שבסעיף 9א(א) ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
(ב)
השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.
התוויית מדיניות בחקירות [תיקון: תשפ״ג]
(א)
השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
שמירת סמכויות [תיקון: תשפ״ג]
אין בהוראות סעיפים 8א עד 8ד ו־9 כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.
תפקיד המפקח [תיקון: תשפ״ג]
המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט בסעיפים 8ג ו־8ד.
הוצאת פקודות משטרת ישראל [תיקון: תשמ״ח]
(א)
המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
(ב)
המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).
פרסום פקודות משטרת ישראל [תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־2, תשפ״ג]
פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן – ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.
דין פקודות משטרת ישראל [תיקון: תשמ״ח]
(א)
לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
(ב)
היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.
סמכויות המפקח הכללי
המפקח הכללי רשאי –
(1)
לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל;
(2)
להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
(3)
למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.
פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש
תקופת השירות [תיקון: תש״ס]
כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
פורסמו תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957.
תקופת נסיון [תיקון: תש״ס]
עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.
הצהרת מתגייס
(א)
כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
(ב)
כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.
שבועת אמונים
שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.
השוטר תמיד בתפקיד
שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.
שוטר יעסוק בתפקידו בלבד
שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.
הארכת תקופת שירות [תיקון: תש״ס]
(א)
המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
(ב)
השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
(ג)
הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
(ד)
המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.
התפטרות שוטר [תיקון: תשמ״ח]
(א)
שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.
הארכת שירות בשעת חירום
(א)
השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
(ב)
שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.
שחרור מטעמי בריאות
מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.
סמכות השר [תיקון: תשס״ו]
שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.
אחריות כספית של שוטרים
שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.
החדל להיות שוטר יחזיר חפציו
מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.
הטבת נזק לרכוש
שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.
[תיקון: תשע״ז־3]
פרק שלישי1: התאמה לתפקיד
מטרות – פרק שלישי1 [תיקון: תשע״ז־3]
פרק זה נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.
הגדרות – פרק שלישי1 [תיקון: תשע״ז־3]
בפרק זה –
”בדיקת התאמה לתפקיד“ – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם לסעיף 24ה;
”התאמה לתפקיד“ – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
”חומר בדיקה“ – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
(1)
מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
(2)
מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
(3)
ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
”סיווג של תפקיד“ – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
”תפקיד“ – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.
חובת קיומה של התאמה לתפקיד [תיקון: תשע״ז־3]
לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות פרק זה, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.
בדיקת התאמה לתפקיד [תיקון: תשע״ז־3]
בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב.
ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
(1)
בדיקת מועמד לתפקיד המנוי בחלק א׳ לתוספת השלישית;
(2)
בדיקת נושא בתפקיד המנוי בחלק ב׳ לתוספת השלישית, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב(א)(4);
(3)
בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי בתוספת השלישית – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה בסעיף 24ו (בפרק זה – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
(ב)
לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
(1)
גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
(2)
גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.
הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(3) תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
(1)
המפקח הכללי או סגנו;
(2)
היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
(3)
ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.
הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף [תיקון: תשע״ז־3]
המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי פרק זה.
השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד [תיקון: תשע״ז־3]
הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.
חיסיון חומר בדיקה [תיקון: תשע״ז־3]
(א)
חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
(ב)
על אף האמור בכל דין –
(1)
חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
(2)
נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות סעיף 24י(3)(א) סיפה; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.
סייגים לחיסיון חומר בדיקה [תיקון: תשע״ז־3]
על אף האמור בסעיף 24ט, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
(1)
גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה:
(א)
הוועדה;
(ב)
המפקח הכללי;
(ג)
ראש אגף משאבי אנוש;
(ד)
מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
(2)
השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
(א)
המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
(ב)
סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
(ג)
היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
(3)
(א)
גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי חוק המשטרה.
(ב)
לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
(4)
גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
מסירת חומר בדיקה לנבדק [תיקון: תשע״ז־3]
על אף האמור בסעיף 24ט, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
(א)
לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
(ב)
לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.
הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד [תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
(1)
רמות הסיווג של תפקידים;
(2)
הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
(3)
אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
(4)
נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(2);
(5)
היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
(6)
האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
(7)
אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות סעיף 24י;
(8)
הגורמים בגופים האמורים בסעיף 24י(3) שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות אותו סעיף ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
(9)
אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
(10)
דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי סעיף 24יא;
(11)
נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
(ב)
הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
שינוי התוספת השלישית [תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית.
שמירת דינים – פרק שלישי1 [תיקון: תשע״ז־3]
הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין
סימן א׳: שוטרים מוספים זמניים
גיוס [תיקון: תשס״ו]
(א)
על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
(ב)
מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות חוק המשטרה וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.
שחרור
המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.
הפסקת שירות
שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.
המשכת שירות
מתן הודעות
תקנות מסויימות לא יחולו
תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.
[תיקון: תשל״ג]
סימן ב׳: שוטרים לתפקידים מיוחדים
גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים
על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.
דין שוטר לתפקידים מיוחדים [תיקון: תשס״ו]
מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב׳ לחוק המשטרה; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.
תשלום [תיקון: תשל״ג]
המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.
הפסקת שירות
המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.
הצהרת מתגייס
המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות סעיף 13 יחולו עליו.
[תיקון: תשל״ג, תשנ״ו, תשס״ו־2]
(בוטל).
סימן ג׳: שוטרים מיוחדים
מינוי שוטרים מיוחדים
היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.
דין שוטר מיוחד
שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות סימן זה.
הצהרה
מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.
סירוב לשמש בתפקיד ואי־ציות
מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.
סימן ד׳: נוטרי כפרים
צו למינוי נוטרים
רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.
הצעת מועמדים
ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.
מינוי
(א)
אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
(ב)
לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.
הצהרה
מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.
דין נוטר [תיקון: תשס״ו]
מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב׳ לחוק המשטרה, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.
שכר נוטרים וגבייתו
(א)
הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
(ב)
עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.
פיטורין
הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.
התפטרות בטרם עת
נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.
תחולה על אזורים אחרים
(א)
הממונה רשאי, בצו, להחיל סימן זה על –
(1)
אזור שבטי שבמחוזו;
(2)
אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
(ב)
הוחל סימן זה על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.
[תיקון: תשל״ה]
פרק רביעי 1: המשמר האזרחי
פרשנות [תיקון: תשל״ה]
בפרק זה –
”פגיעת איבה“ – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970;
”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;
”רשות השמירה“ ו”הממונה על השמירה“ – כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961.
המשמר האזרחי ותפקידיו [תיקון: תשל״ה, תשמ״ח, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).
(ב)
בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
(ג)
בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
(ד)
חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.
חברי המשמר [תיקון: תשל״ה]
אלה חברי המשמר:
(1)
מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
(2)
מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי סעיף 37;
(3)
מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב];
(4)
מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או את השמירה שהתנדב לה לפי החוק האמור.
מעמדו של חבר המשמר [תיקון: תשל״ה]
(א)
חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
(ב)
חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
(ג)
חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
(ד)
לא ישולמו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
סיום החברות [תיקון: תשל״ה]
חברותו של אדם במשמר פוקעת –
(1)
אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
(2)
אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי סעיף 49ג(3) – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
(3)
אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.
הפיקוד על המשמר [תיקון: תשל״ה]
(א)
המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –
(1)
למנות מפקד למשמר כולו;
(2)
למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
(3)
למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
(ב)
מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.
תקציב [תיקון: תשל״ה]
(א)
לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
(ב)
נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.
(ג)
אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
(ד)
שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.
סיוע הרשויות המקומיות
שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים בסעיף 49ג(3).
[תיקון: תשע״ד]
פרק רביעי 1א׳: משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני
משרת בשירות אזרחי–ביטחוני [תיקון: תשע״ד, תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;
”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי;
”השר הממונה“ – השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי–אזרחי.
(ב)
חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו ובחוק המשטרה.
(ג)
השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
(ד)
על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד]
פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי
סמכות חקירה [תיקון: תשנ״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
(א)
על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור בתוספת הראשונה.
(ג)
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
(ד)
שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת הראשונה.
חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי [תיקון: תשנ״ד, תשס״ד]
(א)
עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות סעיף 49ט(ב) ו־(ג) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה“ – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
(ב)
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).
סמכויות המחלקה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
(ב)
בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
(ג)
מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
תיאומי חקיקה [תיקון: תשנ״ב, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב]
(א)
לענין סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
(ב)
לענין סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יראו את המחלקה כרשות בטחון.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח]
פרק חמישי – דין משמעתי
[תיקון: תשמ״ח]
סימן א׳: הוראות כלליות
[תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח]
סימן ב׳: דן יחיד
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח]
סימן ג׳: בית דין למשמעת
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח]
סימן ד׳: בית דין לערעורים
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח]
סימן ד׳1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה
הגדרות [תיקון: תשנ״ח, תשס״ו]
בסימן זה –
”צו מעצר“ – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
”תחנת משטרה“ – תחנת משטרה שנקבעה לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”הקצין הממונה“ – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;
”הקצין המוסמך“ – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו בחוק המשטרה;
”שוטר חובה“ – שוטר שממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.
מעצר ועיכוב [תיקון: תשנ״ח]
מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.
מעצר שוטר חובה [תיקון: תשנ״ח, תשס״ו, תשס״ח]
קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול (בסימן זה – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה (בסימן זה – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
(2)
יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.
בקשה להוצאת צו מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 77ח3 תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
(ב)
הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.
תוכן צו המעצר ותוקפו [תיקון: תשנ״ח]
(א)
צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –
(1)
שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
(2)
שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
(3)
תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
(4)
העילה שעל יסודה ניתן הצו;
(5)
תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
(ב)
צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
(ג)
תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.
ביצוע צו מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
(ב)
שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג), יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות סעיף 5א(ד) יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
(ג)
חובת ההזדהות בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג) והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
(1)
ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
(2)
נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
(3)
מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
(4)
מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.
סמכויות עזר לביצוע צו מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב)
מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
(ג)
חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
(1)
נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
(2)
יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
(3)
יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
(ד)
לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
(ה)
(1)
שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
(2)
בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.
תקופת המעצר [תיקון: תשנ״ח]
תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור בסעיף 77ח6(ב) ולא תעלה על 24 שעות.
הבאת עצור לתחנת המשטרה [תיקון: תשנ״ח]
שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.
דוח מעצר [תיקון: תשנ״ח]
משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.
הזכות למסירת הודעה על מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
(ב)
הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.
דוח הקצין הממונה על המעצר [תיקון: תשנ״ח]
הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.
העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו [תיקון: תשנ״ח]
(א)
נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(1) יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
(ב)
נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2) יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
(ג)
העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.
הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר [תיקון: תשנ״ח]
לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2), רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.
בקשה להארכת מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
(ב)
הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.
סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו [תיקון: תשנ״ח]
(א)
סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
(ב)
צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים בסעיף 77ח5.
ערר על צו מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי סימן זה, רשאי להגיש ערר.
(ב)
הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
(ג)
הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
(ד)
הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשתו.
(ה)
הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.
סמכות הדן בערר [תיקון: תשנ״ח]
הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
(1)
לקבל את הערר;
(2)
לדחות את הערר;
(3)
לקצר את תקופת המעצר.
עיכוב לצורך ביצוע מעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
(ב)
אופן ביצוע עיכוב [תיקון: תשנ״ח]
(א)
קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות סעיף 5א והוראות סעיף 5א(ד), (ה) ו־(ו) יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
(ב)
סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
(ג)
קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.
משך העיכוב [תיקון: תשנ״ח]
עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.
דוח העיכוב [תיקון: תשנ״ח]
עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.
מעצר המעוכב [תיקון: תשנ״ח]
מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת בסעיף 77ח6.
ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש [תיקון: תשנ״ח]
נעצר שוטר חובה לפי סימן זה והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.
מקום ותנאי המעצר [תיקון: תשנ״ח]
(א)
עצור לפי סימן זה יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
(ב)
עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
(ג)
תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים האלה:
(1)
התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
(2)
לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
(ד)
סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.
[תיקון: תשמ״ח]
סימן ה׳: הוראות נוספות
[תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה, תשס״ו]
(בוטל).
השעיה [תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2]
שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.
שכר בעת השעיה [תיקון: תשמ״ח]
(א)
שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
(ב)
שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
(ג)
הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות – לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
(ד)
השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
[תיקון: תשמ״ח, תשס״ו]
(בוטל).
פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות
סימן א׳: התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום
סגירת בתי קפה וכו׳
(א)
היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)
מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)
ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.
סמכויות מיוחדות לשוטרים
כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
(1)
(א)
כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
(ב)
מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
(2)
(א)
נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
(ב)
אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).
שינוי צו וביטולו
הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי סעיף 79, לשנות את הוראותיו או לבטלן.
שמירת סמכויות אחרות
שום דבר האמור בסעיף 79 אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.
הנפת דגל
(א)
המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
(ב)
האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
(ג)
כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
(ד)
המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו – קנס 300 לירות.
סימן ב׳: אסיפות ותהלוכות
הגדרות
בסימן זה –
”אסיפה“ – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
”תהלוכה“ – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
הסדרת אסיפות ותהלוכות
(א)
סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
(ב)
הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
(ג)
הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.
רישוי
הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי סעיף 84, רשאי הממונה –
(1)
ליתן את הרשיון;
(2)
ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
(3)
לסרב ליתן את הרשיון.
רשיון פטור מאגרה
אין חובת אגרה בעד רשיון לפי סעיף 85.
ביטול רשיון
הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי סעיף 85.
פרסום רשיון וביטולו
הממונה יפרסם –
(1)
העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
(2)
הודעה על כל ביטול של רשיון.
אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי־חוקית
פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי סעיף 84 ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי סעיף 85 או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי אותו סעיף, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
התאספות והליכה בסך
(א)
מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך –
(1)
להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי סעיף 85, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
(2)
להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
(ב)
התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
(ג)
מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 300 לירות.
[תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח]
בפרק זה –
”אירוע חירום אזרחי“ – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
”אירוע חומרים מסוכנים“, ”חומר מסוכן“ – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (בפרק זה – חוק החומרים המסוכנים);
”אירוע כימי או ביולוגי“ – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA – International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
”גוף הצלה“ – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
(1)
אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950;
(2)
הרשות הארצית לכבאות והצלה;
(3)
רשות מקומית, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (בפרק זה – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955;
(4)
(נמחקה);
(5)
גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
”הוראות להפעלה משולבת“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
”הוראות מקצועיות“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
”הרמטכ״ל“, ”חייל“, ”פקודות הצבא“ – כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בפרק זה – חוק השיפוט הצבאי);
”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין פרק זה בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
”קצין צה״ל“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
”שטח המוחזק על ידי צה״ל“ – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
”שטח של מיתקן ביטחוני“ – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.
הכרזה על אירוע חירום אזרחי [תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח]
(א)
(1)
שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
”שוכנע השר“ – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
”שר נוסף“ – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
(2)
הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
(1)
לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
(2)
לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
(3)
לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
(4)
לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
(א)
לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
(ב)
לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
(5)
לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
(6)
לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
(ג)
הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי [תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ו־4, תשע״ז, תשע״ח]
(א)
(1)
תוקפה של הכרזה לפי סעיף 90ב יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
(2)
השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
(3)
הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
(ב)
הכרזה לפי סעיף 90ב, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
(ג)
הכרזה לפי סעיף 90ב דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014, סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990, וסעיפים 6כב ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
סמכויות באירוע חירום אזרחי [תיקון: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח]
(א)
באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט בפרק זה.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות פרק זה, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
(ג)
באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
(1)
להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
(2)
להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
(3)
להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
(4)
לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
(ד)
(1)
אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
(2)
קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה בתוקף.
(ה)
שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
(ו)
(1)
באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
(2)
שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (בפרק זה – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
(ז)
באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5), יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי סעיף 90יב.
(ח)
אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
(ט)
הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי סעיפים 24 ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
החזרת ציוד [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 90ו –
”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
”ציוד“ – לרבות חומר.
(ב)
העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
(ג)
בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 90ו(ב).
פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות [תיקון: תשס״ה]
(א)
לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
(ב)
השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
(ג)
החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
(ד)
לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף 90ד(ג), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.
הכרזה על תרגיל [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(א)
מפקד מחוז או מפקד מרחב (בפרק זה – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי (בפרק זה – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
(ב)
גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
(ג)
המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
(ד)
התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
סמכויות בעת תרגיל [תיקון: תשס״ה]
(א)
בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
(1)
להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
(2)
להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים“ – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
(ב)
בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
(ג)
שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
עונשין [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(א)
המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי סעיפים 90ד או 90ח, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
(ב)
בעל עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי החוק האמור, ויחולו עליו הוראות סעיף 14 לאותו חוק.
חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(א)
לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי פרק זה (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
(ב)
בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
סיוע צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(א)
צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
(ב)
הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
(ג)
דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.
העברת תפקיד לצה״ל [תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח]
(א)
בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
(ד)
שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
(ה)
תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 90ב, לפי המוקדם.
(ו)
משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
(2)
דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
(3)
סמכות צה״ל לעריכת תרגיל [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(א)
הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי סעיפים 90ז ו־90ח יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור בפרק זה; לענין זה, ”מפקד צבאי“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
(ב)
משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
(ג)
דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.
פטור מפרסום [תיקון: תשס״ה]
מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.
דין המדינה [תיקון: תשס״ה]
לענין פרק זה, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.
סייג לתחולה [תיקון: תשס״ה]
הוראות פרק זה לא יחולו על אירועים שלגביהם חל חוק ההתגוננות האזרחית.
משכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
בלי לגרוע מהוראות חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968 (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי פרק זה לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם בחוק המשכן, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
שמירת דינים [תיקון: תשס״ה]
אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.
פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה
פירוט העבירות
העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
(1)
משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
(2)
ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה“);
(3)
משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
(4)
ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
(5)
מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
(6)
מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.
[תיקון: תש״ם]
פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תש״ם, תשס״ו]
(בוטל).
פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים
משטרת ישראל ככוח צבאי
(א)
בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
(ב)
האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
(ג)
שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.
הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי
השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור בסעיף 92, וכן להחיל עליהם את הוראות חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.
[תיקון: תשל״ב]
פרק תשיעי: הוראות שונות
יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד [תיקון: תשל״ב]
(א)
תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969.
(ב)
בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות שוטר שלא מן המנין.
איסור התארגנות [תיקון: תשל״ט]
(א)
שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
(ב)
עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
(ג)
בסעיף זה –
”ארגון שוטרים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
”תנאי שירות“ – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.
מועצה ציבורית [תיקון: תשל״ט]
השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ח, תשנ״ב]
(א)
השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה.
(ב)
שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע פרק רביעי 2 והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
פורסמו תקנות קרן המשטרה הכללית.
פורסמו תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957.
פורסמו תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971.
תקנות באישור ועדה של הכנסת [תיקון: תשל״ט, תשפ״ב, תשפ״ג־2]
ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל –
(1)
התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
(2)
השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
(3)
כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו בסעיף 93ב.
[תיקון: תשמ״ח]
(בוטל).
תחילה
תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).
[תיקון: תשנ״ב]
תוספת ראשונה
(סעיף 49ט)
כל עבירה למעט:
עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;
עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;
עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;
עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;
עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
[תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו]
תוספת שניה (בוטלה)
[תיקון: תשע״ז־3]
תוספת שלישית
(סעיף 24ה)
תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף
חלק א׳
1.
מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;
2.
מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
א.
חבר סגל הפיקוד הכללי;
ב.
ראש יחידה ארצית;
ג.
ראש חטיבה באגף המבצעים;
ד.
ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.
חלק ב׳
1.
קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;
2.
מפקד תחנת משטרה;
3.
מפקד יחידה מרכזית (ימ״ר);
4.
ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;
5.
שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור בסעיף 24יב(א)(5).
נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ד׳ באייר התשל״א (1 במרס 1971).
- יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים
לוח השוואה
| הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
|---|---|---|---|
| 1 | שם | 19 | 74 |
| 2, 3 | 1 | 20(1) | 23 |
| 4 | 3 | 20(2) | 24 |
| 5(1) | 2 | 21 | 71 |
| 5(2) | 7 | 22(1) | 76 |
| 5(3) | 8 | 22(2) | 75 |
| 6 תנאי שלישי | 21 | 22(3), (4) | 77 |
| 7(1) | 9 | 23 | 41 |
| 7(2)–(4) | 10 | 24(1) | 42 |
| 8 | 22 | 24(2) | 43 |
| 9(1) רישה | 11 | 25 סיפה | 45 |
| 9(1) סיפה | 12 | 25 רישה | 44 |
| 9א(1) | 25 | 26 | 46 |
| 9א(2) | 26 | 27(1) | 47 |
| 9א(3) רישה | 27 | 27(2) | 48 |
| 9א(3) סיפה | 28 | 28 | 49 |
| 9א(4) | 29 | 29(1) | 31 |
| 9א(5) | 30 | 29(2) | 32 רישה |
| 10 | 13(א) | 29(3) | 33 |
| 11 | 13(ב) | 29(4) | 34 |
| 12 | 17 | 29(5) | 32 סיפה |
| 13 | 14 | 29(6) | 35 |
| 14 | 18 | 30 | 36 |
| 14א | 19 | 31(1) | 37 |
| 15 | 20 | 31(2) | 38 |
| 16 רישה | 15 | 31(3) | 39 |
| 16 סיפה | 16 | 31(4) | 40 |
| 17(1) | 50 | 32 | 78 |
| 17(2) רישה | 51 | 33 | 79 |
| 17(2) סיפה | 52 | 33 תנאי ראשון | 80 |
| 17(2) תנאי ראשון | 53 | 33 תנאי שני | 81 |
| 17(2) תנאי שני | 54 | 34 | 83 |
| 17(3) | 55 | 35(1) | 84 |
| 17(4) | 56 | 35(1) סיפה | 83 סיפה |
| 17(6) | 57 | 35(2) | 85 |
| 18(1) רישה | 58 | 35(3) | 86 |
| 18(1)(א)–(ט) | 59 | 35(4) רישה | 85(2) סיפה |
| 18(2) | 60 | 35(4) סיפה | 88(1) |
| 18(3) | 61(א) | 35(5) רישה | 87 |
| 18(4) | 61(ב) | 35(5) סיפה | 88(2) |
| 18(5)(א) | 63 | 35א | 89 |
| 18(5)(ב) | 62 | 35ב | 90 |
| 18(6) | 64 | 36 | 82 |
| 18(7) | 67(א) | 37(1) | 4 |
| 18(8) | 67(ב) | 37(2) | 5 |
| 18(9)(א) | 67(ג) | 38 | 91 |
| 18(9)(ב) | 70 | 49 | 6 |
| 18(10) | 68 | 50(1) | 94 |
| 18(11) | 69 | 50(2) | 95 |
| 18א | 65 | 51(1) | 92 |
| 18ב | 66 | 51(2) | 93 |
| 18ג | 72 | תוספת | תוספת |
| 18ד | 73 |
