חוק האפוטרופוס הכללי מתוך
חוק האפוטרופוס הכללי, תשל״ח–1978
חוק קודם: ע״ר 1944, תוס׳ 1, 110; 1947, תוס׳ 1, 198; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 112; ס״ח תש״י, 27; תשי״ד, 148; תשי״ח, 152. חוק חדש: ס״ח תשל״ח, 61, 109; תשמ״ג, 78; תשס״ה, 423; תשס״ט, 239, 330; תשע״ג, 121.
הארכת הוראת שעה: ק״ת תשע״ח, 2559. עדכון סכומים: י״פ תשע״ד, 2647; תשע״ו, 2687; תשע״ז, 2592; תשע״ח, 4193; תשע״ט, 6968; תש״ף, 3629; תשפ״א, 3160; תשפ״ב, 3156; תשפ״ג, 2964.
הגדרות
בחוק זה –
”נכס עזוב“ – נכס שנתקיימו בו אלה:
(1)
לא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעלו אינו ידוע;
(2)
הנכס נמצא בארץ, ובנכס של אזרח ישראלי, של תושב ישראל, או של תאגיד הרשום בישראל או שהוקם בה – גם נכס שנמצא בחוץ לארץ;
”מעונין“ בנכס עזוב – מי שיש לו זכות באותו נכס או זיקה קיימת או צפויה בו, לרבות נושה של אדם כזה;
”בית משפט“ – בית משפט מחוזי;
”צו ניהול“ – צו לפי סעיף 6(א).
מינוי וסמכויות
(א)
שר המשפטים ימנה אפוטרופוס כללי, ורשאי הוא למנות משנה וסגן או סגנים לאפוטרופוס הכללי ולקבוע את סמכויותיהם.
(ב)
האפוטרופוס הכללי מופקד על ניהולם של נכסים עזובים לפי הראות חוק זה; כן מוסמך הוא לבצע כל תפקיד אחר שקיבל על עצמו או שהוטל עליו על פי דין או החלטת ממשלה.
הממשלה הקימה ועדה ציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה (החלטת ממשלה מס׳ 1498 מיום 1.4.1990); ועדת העיזבונות פרסמה נוהל עבודת הוועדה המפרט הליך קבלת כספי ההקצבות.
תאגיד
האפוטרופוס הכללי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
נציגים
(א)
האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם (להלן – נציג), וראי הוא לאצול לנציג סמכות מסמכויותיו לגבי נכס מסויים ולשלם לו את שכרו.
(ב)
נציג יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין האפוטרופוס הכללי או המדינה.
(ג)
האפוטרופוס הכללי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
חובת הודעה וחקירה
(א)
מי שמחזיק בנכס עזוב או בנכס שיש לו יסוד להניח שהוא עזוב, וכן עובד ציבורי שנודע לו על נכס כזה אגב מילוי תפקידו, חייב להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי ולמסור לו את הפרטים הידועים לו על הנכס.
(ב)
נודע לאפוטרופוס הכללי – דרך הודעה לפי סעיף קטן (א) או בדרך אחרת – על נכס שיש יסוד להניח שהוא נכס עזוב, יערוך חקירה כדי לברר אם יש מקום לניהולו לפי חוק זה, והוא יהיה מוסמך לאסוף ראיות לשם כך.
(ג)
מצא האפוטרופוס הכללי בחקירתו שיש מקום לניהולו של נכס עזוב לפי חוק זה, יפנה אל בית המשפט בבקשה למתן צו ניהול או ינהלו לפי סעיף 7.
צו ניהול וצו זמני
(א)
לפי בקשה של האפוטרופוס הכללי, של מעונין או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי בית המשפט לצוות על האפוטרופוס הכללי לנהל נכס עזוב מסויים או את הנכסים העזובים של פלוני או של עזבונו.
(ב)
לא תקובל בקשתו של מעונין לפי סעיף קטן (א) אלא אם הוכח שהודיע לאפוטרופוס הכללי בכתב לפחות 30 יום קודם לכן על כוונתו להגישה.
(ג)
היה לאפוטרופוס הכללי יסוד להניח כי נכס מסויים הוא נכס עזוב, רשאי בית המשפט, על פי בקשת האפוטרופוס הכללי, לצוות על נקיטת אמצעים לשמירת הנכס או הזכויות בו, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכס, ניהולו הזמני בידי האפוטרופוס הכללי ומכירת נכס פסיד, ככל שייראה לבית המשפט.
ניהול ללא צו ניהול [תיקון: תשע״ג, [י״פ הודעות]]
(א)
נכסים עזובים ששוויים אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2013; בשנת 2023, 54,880 ש״ח) או על סכום אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי האפוטרופוס הכללי לנהלם גם ללא צו ניהול.
(ב)
הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע ביום האמור לעומת המדד האמור שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; האפוטרופוס הכללי יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.
צו ניהול לאדם זולת האפוטרופוס הכללי [תיקון: תשל״ח]
(א)
נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין רצוי שנכס עזוב ינוהל בידי אדם זולת האפוטרופוס הכללי ושניהולו בידי אותו אדם אינו עלול לפגוע בנכס או בזכויות של מעונינים, רשאי בית המשפט לתת צו המטיל את ניהול הנכס על אותו אדם, ובלבד שהסכים לכך.
(ב)
בית המשפט רשאי לתת צו לפי סעיף קטן (א) אם מלכתחילה ואם אחרי שניתן צו ניהול או צו ניהול זמני על פי סעיף 6(ג), ורשאי הוא להתנות את הצו במתן ערובה לניהולו התקין של הנכס ובתנאים אחרים, הכל כפי שמצא לנכון.
(ג)
אדם שניתן לו צו ניהול לפי סעיף זה חייב להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון על ניהול הנכס כפי שיורה האפוטרופוס הכללי ולפחות אחת לשנה, ולמסור לאפוטרופוס הכללי מידע מלא לפי דרישתו; הוראות סעיפים 9, 10(ג) ו־11 עד 16 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אדם כזה.
דרך ניהול [תיקון: תשמ״ג, תשע״ג]
(א)
האפוטרופוס הכללי חייב לכנס את הנכסים שבניהולו, למהלם ולעשות בהם מה שעשוי, לדעתו, להועיל למעונינים בהם, ובין השאר, אחת לחמש שנים מיום תחילת ניהולו של נכס כאמור, ייזום הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו, ובמסגרתו יבצע את הפעולות האלה:
(1)
יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים שתכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
(2)
יפנה לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפניים ולרשם לענייני ירושה לשם בירור מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס.
(ב)
מנהל האפוטרופוס הכללי את נכסי עזבונו של פלוני, רשאי הוא לסלק מתוכם, לפי שיקול דעתו, את ההוצאות הכרוכות בהלוויתו, בקבורתו, בהצבת מצבה על קברו וכן באזכרתו לפי הנהוג בנסיבות הענין.
(ג)
פעולות אלה טעונות אישור מראש של בית המשפט:
(1)
פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;
(2)
מכירת נכס ששוויו המוערך עולה על 88,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; הוראות סעיף 7(ב) יחולו לעניין עדכון הסכום כאמור בפסקה זו.
השקעת כספים [תיקון: תשע״ג]
(א)
לענין סעיף זה ימנה שר המשפטים ועדת השקעות בהרכב זה:
(1)
בא כוח שר המשפטים – יושב ראש;
(2)
בא כוח שר האוצר;
(3)
בא כוח נגיד בנק ישראל.
(ב)
ועדת ההשקעות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.
(ג)
היו בין הנכסים שבניהול האפוטרופוס הכללי כספים, בין מלכתחילה ובין עקב מימוש של נכסים אחרים, והכספים אינם דרושים לצרכי הניהול השוטפים, חייב האפוטרופוס הכללי להחזיקם או להשקיעם, כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות, בדרך של הפקדתם בפיקדון נושא תשואה שינוהל במשרד האוצר בהתאם למנגנון השקעה שקבע שר המשפטים בתקנות לפי הוראות סעיף 23(א)(3) או באחת הדרכים שקבעה ועדת ההשקעות לפי אותן תקנות, והכול על פי קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים שנקבעו בתקנות אלה, או בדרך שהורה בית המשפט.
(ד)
כספים כאמור שבאו מנכסים שונים רשאי האפוטרופוס הכללי להשקיע במשותף, בלי לייחס את ההשקעה לנכסים מסויימים, באחת הדרכים שקבעה ועדת ההשקעות.
(ה)
רווחים מהשקעה משותפת, בניכוי הוצאותיה, ייזקפו לזכותו של כל נכס שממנו באו הכספים, והפסדי ההשקעה ייזקפו לחובת הנכס, הכל כשיעור שיתופו בהשקעה, לפי סכום ולפי זמן.
(ו)
האפוטרופוס הכללי ימציא לועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תום שנת הכספים, דין וחשבון כספי על פעולות ההשקעה המשותפת בשנת הכספים שחלפה.
פרטה וחשבונות
(א)
האפוטרופוס הכללי יערוך פרטה וינהל חשבונות לגבי הנכסים שבניהולו; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין עריכת הפרטה וניהול החשבונות וביקורתם.
(ב)
רישומים שנעשו בחשבונות האמורים במהלך הרגיל של פעולות האפוטרופוס יהיו ראיה לכאורה לאמור בהם.
הוצאות הניהול
(א)
הוצאות ניהולו של נכס, לרבות תשלומי חובה החלים עליו על פי כל דין ושכר האפוטרופוס הכללי (להלן בסעיף זה – הוצאות הניהול), יחולו על הנכס, אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על נכס אחר או על אדם פלוני.
(ב)
האפוטרופוס הכללי רשאי לקזז את הוצאות הניהול שהוציא בקשר עם נכס מסויים כנגד הכנסות שקיבל מנכס אחר של אותו בעל המנוהל בידו.
(ג)
האפוטרופוס הכללי יגבה את הוצאות הניהול מתוך הנכסים; ההוצאות יהיו שעבוד ראשון של הנכסים.
עיון במסמכים
(א)
מעונין בנכס פלוני רשאי לעיין במסמכים שפירט בבקשתו והנוגעים לאותו נכס, פרט לתרשומות ולהתכתבות פנימית, זולת אם היה האפוטרופוס הכללי סבור שהבקשה הוגשה שלא בתום לב; מי שרשאי לעיין במסמך, רשאי גם לקבל העתק ממנו.
(ב)
האפוטרופוס הכללי אינו חייב להציג בהליך משפטי מסמך הנוגע לנכס או לניהולו, אלא לפי צו של בית המשפט.
הוראות בית המשפט
לפי בקשה של האפוטרופוס הכללי, של מעונין או של היועץ המשפטי לממשלה, ואף מיוזמתו הוא, רשאי בית המשפט לתת לאפוטרופוס הכללי הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו וכן בענין מתן הענקות לאדם הזכאי למזונות מבעל נכס עזוב ומתן הלוואות לבן־זוג או לקרובי משפחה של בעל הנכס.
סיום הניהול [תיקון: תשמ״ג, תשס״ה, תשס״ט, תשס״ט־2, ק״ת תשע״ח]
(א)
האפוטרופוס הכללי ינהל נכס עד שיתייצב אדם ויוכיח להנחת דעתו שהוא רשאי לקבלו, או שהוברר לאפוטרופוס הכללי שהנכס חדל להיות נכס עזוב, או שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ג1).
(ב)
הגיע ניהולו של נכס לפי צו ניהול לסיומו, או שנתברר שלא היה מקום לתת עליו צו ניהול, יתן האפוטרופוס הכללי לבית המשפט דין וחשבון וימסור לו את החשבונות המתייחסים לאותו נכס, כשהם מבוקרים כפי שנקבע בתקנות; אחריותו של האפוטרופוס הכללי לגבי הנכס תסתיים ביום שבו בית המשפט אישר את הדין וחשבון, ואם הנכס נמסר בדרך שנקבעה בתקנות – ביום המסירה כפי שאישרו בית המשפט מראש או למפרע, לפי המוקדם.
(ג)
נמשך ניהולו של נכס, שהוא נכס של נספה שואה או נכס מקרקעין, לפי חוק זה חמש עשרה שנה ושוכנע בית המשפט, לפי דו״ח מאת האפוטרופוס הכללי, שאין הצדקה להמשיך בניהול, רשאי בית המשפט לצוות שהאפוטרופוס הכללי יעביר את הנכס לקנין המדינה, ולתת לו תעודת שחרור.
(ג1)
(1)
נמשך ניהולו של נכס שאינו נכס של נספה השואה או נכס מקרקעין, לפי חוק זה, 15 שנים, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס כאמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ד) להלן; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות לא יאוחר מתום 14 שנים מתחילת ניהול הנכס כאמור, ויבצע אותם במשך תקופה של שנה לפחות:
(א)
יפרסם הודעה לציבור בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, על הכוונה להעביר את הנכס לקנין המדינה; בהודעה לציבור יוזמנו בעלי הזכויות בנכס להגיש בקשות בקשר אליו, בתוך תקופה שיקבע; ההודעה תכלול גם את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס; שר המשפטים רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בהודעה וכן את דרכי פרסומה;
(ב)
ייזום הליך של חקירה ובדיקה וכן יפעל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו; במסגרת החקירה והבדיקה, יפנה האפוטרופוס הכללי לגופים במדינה אשר עשוי להיות להם מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס, לרבות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים, לרשם לעניני ירושה, לרשויות המס, ולמוסד לביטוח לאומי;
(ג)
יעשה פעולות נוספות שקבע שר המשפטים;
(ד)
יגיש לבית המשפט דין וחשבון על פעולותיו לפי פסקה זו.
(2)
שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לאתר את בעלי הזכויות בנכס, על אף שהאפוטרופוס הכללי פעל בשקידה סבירה במילוי חובותיו, יאשר בית המשפט את הדין וחשבון שהגיש האפוטרופוס הכללי כאמור בפסקה (1)(ד); בית המשפט רשאי להורות לאפוטרופוס הכללי כל הוראה שימצא לנכון לגבי הנכס, לרבות על עשיית פעולות נוספות לאיתור בעלי הזכויות בנכס, בטרם יאשר את הדין וחשבון שהגיש האפוטרופוס הכללי כאמור, על אף שהנכס הועבר לקנין המדינה; אותרו בעלי הזכויות בנכס, יורה בית המשפט על החזרת הנכס מקנין המדינה או על החזרת שוויו כפי שהיה ביום העברתו לקנין המדינה, והכל בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, והמדינה תיתן להם את הנכס אם הוא עדיין בידיה, או את שוויו כאמור, לפי בחירתם.
(3)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על נכס עזוב המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי לפי צו ירושה אשר על פיו היה בין היורשים נעדר.
(ג2)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ג1), לא עלה שוויו של נכס כאמור באותו סעיף קטן על הסכום הנקוב בסעיף 7, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה, ובלבד שבטרם יעביר את הנכס כאמור, יבצע את הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) להלן; האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות לא יאוחר מתום 14 שנים ושלושה חודשים מתחילת ניהול הנכס כאמור, ויבצע אותן במשך תקופה של תשעה חודשים לפחות:
(א)
יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים על הכוונה להעביר את הנכס לקניין המדינה; הודעה כאמור תפרט גם את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס;
(ב)
יפנה לגופים המפורטים בסיפה של סעיף קטן (ג1)(1)(ב), לשם איתור בעלי הזכויות בנכס;
(2)
האפוטרופוס הכללי יפרסם, אחת לחצי שנה, הודעה לציבור בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, בדבר כוונתו להעביר נכסים כאמור בסעיף קטן זה לקניין המדינה; בהודעה כאמור יצוין כי ניתן לעיין ברשימה של הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה של שמות בעלי הזכויות בנכסים, באתרי האינטרנט של משרד המשפטים ושל משרד האוצר;
(3)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי נכס עזוב המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי לפי צו ירושה אשר על פיו היה בין היורשים נעדר.
(ג3)
(פקע).
(ג4)
(פקע).
(ד)
(לא חל על נכס מקרקעין):
הועבר נכס לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים (ג1), (ג2), (ג3) או (ג4), זכאי המעוניין לקבל מהמדינה –
(1)
אם הנכס עדיין בידי המדינה – את הנכס או את שוויו כפי שהיה ביום העברתו למדינה, בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ובקיזוז הוצאות המדינה, לפי בחירתו;
(2)
אם הנכס אינו בידי המדינה – את שוויו כפי שהיה ביום העברתו למדינה בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ובקיזוז הוצאות המדינה; ואם היה הנכס, נכס מקרקעין – את אחד מאלה לפי בחירתו:
(א)
שוויו של הנכס כפי שהיה ביום העברתו למדינה בצירוף ריבית כאמור ובקיזוז הוצאות המדינה;
(ב)
הועברו זכויות בנכס לאחר יום כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009) – התמורה שנתקבלה מהעברת הזכויות, ואם השביחה המדינה את הנכס לפני מכירתו – בקיזוז הוצאות המדינה וההוצאות שהוציאה בקשר להשבחת הנכס, והכל בצירוף ריבית כאמור.
(ד)
(לעניין נכס מקרקעין):
העברת נכס לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג1) אין בה כדי למנוע ממעונין לתבוע מהמדינה את הנכס או את שוויו כפי שהיה ביום העברתו למדינה, בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ״א–1961, והמדינה תתן לו את הנכס, אם הוא עדיין בידיה, או את שוויו לפי בחירתו
(ד1)
שר המשפטים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראותיו של סעיף זה על ידי האפוטרופוס הכללי.
(ה)
בסעיף זה –
”חוק הסדרי משפט ומינהל“ – חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”נכס של נספה שואה“ – כהגדרתו בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006.
כשרות פעולות
פעולה שנעשתה בתום לב בין האפוטרופוס הכללי לבין אדם אחר, מתוך הנחה שנכס פלוני הוא נכס עזוב, תעמוד בתקפה גם אם נתגלה לאחר מכן שהנכס לא היה עזוב.
סמכויות עזר
(א)
האפוטרופוס הכללי רשאי לבקש מבית המשפט שיזמין ויחקור כל אדם בענינים השייכים לתחום פעולתו.
(ב)
הודה אדם בחקירה לפי סעיף קטן (א) שהוא מחזיק בנכס עזוב, רשאי בית המשפט לצוות על אתר שימסור את הנכס לאפוטרופוס הכללי במועד ובתנאים שיקבע בית המשפט.
(ג)
פרוטוקול של חקירה לפי סעיף 5(ב) ולפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיה קביל כראיה על תכנו בכל הליך משפטי שהאפוטרופוס הכללי צד בו.
(ד)
דינו של מי שהוזמן לחקירה לפי סעיף 5(ב) לענין הוצאותיו ושכרו ושל מי שהוזמן לחקירה לפי סעיף קטן (א) לכל ענין – כדין עד שהוזמן להעיד בבית משפט בהליך אזרחי.
עונשין
(א)
אלה דינם מאסר שנה או קנס עשרת אלפים לירות:
(1)
מי שהפר ביודעין את הוראות סעיף 5(א);
(2)
מי שסרב או נמנע למסור מידע או מסמך שהוא נדרש למסרם לפי סעיף 5(ב).
(ב)
ואלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס שלושים אלף לירות:
(1)
מי שלא מסר נכס עזוב לאפוטרופוס הכללי או לנציגו לפי דרישתם;
(2)
מי שתפס נכס, ניהלו, העבירו או מסרו לאדם זולת האפוטרופוס הכללי, או שטיפל בו בדרך אחרת ביודעו שהנכס עזוב או שחוק זה עשוי לחול עליו ובלי שהורשה לכך בדין.
תחולת הוראות
(א)
לענין סעיפים 8 ו־9 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958, וסעיפים 2 עד 4, 8 ו־9 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952, דין האפוטרופוס הכללי כדין המדינה.
(ב)
האפוטרופוס הכללי או מי שפעל מכוחו לא ישאו באחריות לנזק שגרמו אם פעלו בהתאם להוראות בית המשפט או באישורו.
ניהול רכוש לפי חוק אחר [תיקון: תשמ״ג]
(א)
סעיפים 4, 9(ב) עד 12, 14, 16, 17, 19 ו־23(ב) לחוק זה יחולו גם כשהאפוטרופוס הכללי מנהל נכסים לפי חוק אחר, כולל נכסים שניהל ערב תחילת חוק זה.
(ב)
ניהל האפוטרופוס הכללי נכס של אדם לפי חוק אחר, ללא צו של בית המשפט, ואותו אדם נפטר, יראו מיום הפטירה את האפוטרופוס הכללי כמנהל הנכס על פי צו ניהול לפי חוק זה.
רכוש של ”אויב“
נכסים שערב תחילתו של חוק זה היו מוקנים לממונה על רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939, יראו אותם מתחילת חוק זה כמשוחררים מהוראות אותה פקודה וכאילו ניתן לגביהם צו ניהול.
הוראות מעבר
נכסים שעל פי צו לפי פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 (להלן – צו קודם), היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו או של אדם אחר, יראו אותם מתחילת חוק זה כאילו ניתן לגביהם צו ניהול או צו לפי סעיף 8(א), לפי הענין, אולם התקופה האמורה בסעיף 15(ג) תחושב מתחילת הצו הקודם.
חישוב שכר האפוטרופוס הכללי [תיקון: תשמ״ג]
(א)
שכר האפוטרופוס הכללי שנקבע בתקנות לפי סעיף 23(א)(2) (להלן – השכר) יחושב –
(1)
לגבי הנכסים האמורים בסעיף 21 – מיום הקנייתם לממונה על רכוש האויב;
(2)
לגבי נכסים כאמור בסעיף 22 שערב תחילתו של חוק זה היו מוקנים לאפוטרופוס הכללי או שהיו בניהול שלו – מיום מתן הצו הקודם;
(3)
לגבי נכסים שערב תחילתו של חוק זה נוהלו בידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק אחר – מתחילת הניהול.
(ב)
שולמה לפני תחילת חוק זה לממונה על רכוש האויב או לאפוטרופוס הכללי אגרה בעד ניהול נכסים כאמור בסעיף קטן (א), ינוכה מהשכר סכום האגרה ששולם כאמור וכן הפרשי הצמדה על אותו סכום, שיחושבו לפי עליית מדד המחירים לצרכן, מהמדד שפורסם סמוך לפני תשלום האגרה עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום השכר.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ג]
(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר –
(1)
שכר שרשאי האפוטרופוס הכללי לשלם לנציג שמינה לפי סעיף 4(א);
(2)
שכר שיש לשלם לאפוטרופוס הכללי בעד פעולותיו לפי חוק זה או לפי חוק אחר;
(3)
הדרכים והאופן להחזקתם או להשקעתם של הכספים בידי האפוטרופוס הכללי כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות, ובכלל זה קווים מנחים ושיקולים לבחירת הדרך להשקעת הכספים כאמור; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב)
בית המשפט מוסמך להגדיל או להפחית שיעור של שכר שנקבע לפי סעיף קטן (א)(2) אם הנסיבות מצדיקות זאת.
ביטול
פקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 – בטלה.
תיקוני חוקים
(א)
הנוסח שולב בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט״ו–1955.
(ב)
הנוסח שולב בחוק ההתיישנות, תשי״ח–1958.
(ג)
הנוסח שולב בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962.
תחילה
תחילתו של חוק זה בתום ששה חדשים מיום פרסומו.
נתקבל בכנסת ביום א׳ בשבט תשל״ח (9 בינואר 1978).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - שמואל תמיר
שר המשפטים - אפרים קציר
נשיא המדינה
