חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מתוך
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]
נוסח ישן: ס״ח תש״ט, 278; תש״י, 180; תשי״ב, 282, VIII; תשי״ד, 88; תשט״ו, 130; תשי״ט, 146. נוסח משולב: ס״ח תשי״ט, 276, X; תשכ״א, 156, 216; תשכ״ד, 140; תשכ״ה, 6, 292; תשכ״ז, 8, 139; תשכ״ח, 168; תשל״א, 125; תשל״ב, 139; תשל״ג, 254; תשל״ו, 91; תשל״ט, 68; תשמ״א, 10; תשמ״ב, 272; תשמ״ד, 140; תש״ן, 20, 151; תשנ״ב, 18; תשנ״ו, 18; תשנ״ז, 90; תשנ״ט, 20, 118; תשס״א, 54; תשס״ד, 49, 317; תשס״ח, 82; תשע״א, 13; תשע״ב, 158; תשע״ד, 66, 66; תשע״ז, 238; תשפ״ב, 696.
עדכון שיעורי תגמולים: ק״ת תשמ״א, 1349; תשמ״ב, 247; תשמ״ד, 1642; תשמ״ו, 603; תשמ״ז, 329, 1073; תשמ״ח, 208; תשמ״ט, 608, 1240; תשנ״א, 763, 929; תשנ״ב, 688; תשנ״ה, 403, 1563; תשנ״ז, 603, 1094; תשנ״ט, 492; תש״ס, 863; תשס״א, 785; תשס״ג, 100; תשס״ח, 1006, 1006; תשס״ט, 46, 46, 1024, 1228; תש״ע, 1564, 1564; תשע״ב, 780, 780, 1536; תשע״ג, 1606, 1606; תשע״ד, 1660; תשע״ו, 108, 108; תשע״ז, 768, 768; תשע״ט, 2960, 2960; תשפ״א, 602, 602, 603, 604, 605; תשפ״ב, 100, 101, 102, 4064.
הנוסח המשולב בא במקום חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949. המספרים שבכותרות השוליים המוקפים סוגריים מרובעים מציינים את מספר הסעיף בנוסח המקורי.
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [1] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ט, תשמ״א, [ק״ת צווים], תשנ״ז, תשע״ז]
בחוק זה –
”שירות צבאי“ ו”שירות“ –
(1)
שירות בצבא־הגנה לישראל;
(2)
לגבי התקופה שמיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
(3)
לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה לוחמת של ארגון ההגנה בארץ ישראל וכל שירות אחר בארץ ישראל ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
”חייל משוחרר“ – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות; לענין זה – מי ששירת בשירות צבאי שאינו שירות קבע ועבר ברציפות לשרת בשירות קבע, רואים את היום שלפני תחילת שירות הקבע שלו כיום שחרורו מהשירות שאינו שירות קבע;
”חייל בשירות קבע“ – אדם המשרת בשירות קבע;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:
(1)
חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2)
מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1)
מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
(2)
הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
(3)
פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;
(4)
מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”נכה“ – חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות;
”בן משפחה“ של נכה –
(1)
אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו;
(2)
ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו 21 שנה, או שבהגיעו לגיל 21 לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן־זוגו של הנכה;
(3)
הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו זולת הנכה יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:
(א)
אב נצרך שטרם מלאו לו חמישים שנה;
(ב)
אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
(ג)
אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;
(4)
אח יתום משני הוריו אשר אין לו זולת הנכה אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות והוא אחד מאלה:
(א)
טרם מלאו לו 18 שנה ואינו משתכר למחייתו;
(ב)
בהגיעו לגיל 18 שנה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;
”אח“ כולל אחות;
”נצרך“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
”עומד ברשות עצמו“ – אדם שמלאו לו שמונה־עשרה שנה ואיננו נצרך;
”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ –
(1)
כשהוא ”בן־משפחה“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
(2)
כשהוא ”נכה“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו בגלל מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי־פעם;
”הכנסה מספקת למחיית אדם“ – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות;
”הענקה“ – (נמחקה);
”השכר הקובע“ – 183.7% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת למשכורתו בזכות בן משפחה (מעודכן לאפריל 2022).
חבלה בדרך למחנה או ממנו [תיקון: תשכ״ח]
(א)
רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב)
לענין סעיף זה –
”מחנה“ – המקום בו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו בחזרה מן השירות.
(ג)
לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.
נכים ממתנדבי הישוב [28א]
(א)
”נכה ממתנדבי הישוב“ בסעיף זה – מי ששירת ביחידה של צבאות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית על פי קריאת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל, והוכיח כי הרשות המוסמכת לכך באותה ממלכה קבעה שהוא לקה בנכות בתקופת שירות זה ועקב שירות זה.
(ב)
שירותו של נכה ממתנדבי הישוב רואים אותו לענין חוק זה כשירות צבאי, ולענין חוק זה יהיה דינו, פרט לתגמולים ולהענקה, כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1.
(ג)
נכה ממתנדבי הישוב יהיה דינו לענין כל חיקוק אחר כדין נכה כמשמעותו בסעיף 1 ואת התגמולים שהוא מקבל מהממלכה האמורה יראו כאילו הם תגמולים המשתלמים לפי חוק זה.
(ד)
לענין סעיף זה, תהיה דרגת נכותו של נכה ממתנדבי הישוב כפי שתיקבע לו מדי פעם בפעם על ידי הרשות האמורה בסעיף קטן (א).
מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם־צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות [תיקון: תשע״ז]
(א)
לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.
(ב)
בסעיף זה –
”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;
”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.
משרת בשירות קבע ברציפות [תיקון: תשע״ז]
לשירות החובה לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.
סמכות להעלות שיעורים [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשמ״א]
שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.
[תיקון: תשכ״ח]
פרק שני: תגמול
תגמולים בדרך של מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשנ״ו]
על אף הוראות סעיף 5, נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן (להלן – מענק):
(1)
לנכה שדרגת נכותו 10%, 10% מהשכר הקובע, כפול 108;
(2)
לנכה שדרגת נכותו 11%, 11% מהשכר הקובע, כפול 125;
(3)
לנכה שדרגת נכותו 12%, 12% מהשכר הקובע, כפול 142;
(4)
לנכה שדרגת נכותו 13%, 13% מהשכר הקובע, כפול 155;
(5)
לנכה שדרגת נכותו 14%, 14% מהשכר הקובע, כפול 166;
(6)
לנכה שדרגת נכותו 15%, 15% מהשכר הקובע, כפול 175;
(7)
לנכה שדרגת נכותו 16%, 16% מהשכר הקובע, כפול 185;
(8)
לנכה שדרגת נכותו 17%, 17% מהשכר הקובע, כפול 193;
(9)
לנכה שדרגת נכותו 18%, 18% מהשכר הקובע, כפול 201;
(10)
לנכה שדרגת נכותו 19%, 19% מהשכר הקובע, כפול 215.
תגמולים לנכה שקיבל מענק ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות גבוהה מ־19 אחוזים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה עולה על 19% ושולם לו מענק כאמור בסעיף 4, ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יהיה זכאי לתגמולים ולהטבות על פי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.
(ב)
(1)
נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור, חל לפני שחלפו, מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום שייקבע לפי פסקה (2).
(2)
הסכום שינוכה כאמור בפסקה (1) יחושב כך: סכום המענק ששולם, בהפחתת סכום שהוא המכפלה של התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שחלפו מהיום הקובע ועד למועד תחילת תשלום התגמול לפי דרגת הנכות האחרונה שנקבעה לו.
(3)
בסעיף זה –
”היום הקובע“ – היום שבו קמה זכאותו של הנכה לתגמולים לפי דרגת הנכות שעל־פיה קיבל את המענק;
”המספר הקובע“ – המספר הנקוב בסעיף 4 ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה לפי אותו סעיף בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו;
”התגמול החודשי“ – התגמול ששימש בסיס לקביעת סכום המענק שקיבל הנכה.
(ג)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור ניכוי המענק מהתגמולים שיקבל הנכה, לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ד)
נקבעה לנכה דרגת נכות העולה על 19% כאמור בסעיף קטן (א), ומועד תחילת תשלום התגמולים, לפי קביעה כאמור חל אחרי שחלפו מאז היום הקובע, חודשים שמספרם כמספר הקובע, לא ינוכה מהתגמולים שישולמו לו סכום המענק ששולם.
מועד תשלום המענק [תיקון: תשנ״ו]
תשלום מקדמה לנכה שדרגת נכותו 10 עד 19 אחוזים [תיקון: תשנ״ו]
(א)
נכה שדרגת נכותו מ־10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.
(ב)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את שיעור המקדמה שיקבל הנכה על חשבון המענק.
(ג)
נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א), ובבדיקה שנערכה לשם קביעת נכותו מחדש נקבעה לו אותה דרגת נכות, יקבל מענק לפי סעיף 4, בניכוי המקדמה שקיבל.
(ד)
נכה שקיבל מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) ובבדיקה שנערכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש נקבעה לו דרגת נכות העולה על 19%, יקבל תגמולים לפי דרגת הנכות החדשה שנקבעה, בניכוי המקדמה שקיבל; הוראות סעיף 4א(ב) יחולו על חישוב ניכוי המקדמה.
(ה)
שר הביטחון יקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את שיעור ניכוי המקדמה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
אי תשלום תגמולים נוספים [תיקון: תשנ״ו]
נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג, לא ישולם לו כל תגמול אחר לפי חוק זה.
תחילה ותחולה [תיקון: תשנ״ו]
סעיפים 4 ו־4א עד 4ד, יחולו לגבי נכה שדרגת נכותו 10% עד 19%, שהגיש לראשונה תביעה לקצין התגמולים ביום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ואילך, ואינו מקבל תגמולים עובר למועד זה.
ברירת מענק [תיקון: תשנ״ו]
נכה הזכאי לתגמול חודשי ושדרגת נכותו 10% עד 19%, יהיה רשאי לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי, על פי כללים, שיעורים ותנאים שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
תגמולים לנכים של 10%-100% [תיקון: תשכ״ח, תשל״ג]
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
תגמול למחוסר פרנסה [6א] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ז־2, תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ט, תשמ״א, [ק״ת צווים]]
(ראו סעיף 7ה1, לעניין הוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023):
(א)
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיף 5.
(ב)
”נכה מחוסר פרנסה“ – נכה שנתמלאו בו שני אלה:
(1)
אין לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה או שהכנסתו אחרי ניכוי תגמולים אלה, פחותה ממחצית שכרו הקובע;
(2)
הוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכלתו, כדי לקבל הכנסה או להגדילה עד למחצית השכר הקובע.
(ג)
”תגמול חוסר פרנסה“ –
(1)
לנכה שדרגת נכותו מ־10% עד 18% – 73.6% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד – 106.1% מהדרגה הקובעת (מעודכן לאפריל 2022);
(2)
לנכה שדרגת נכותו מ־19% עד 39% – 106.1% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד – 151.3% מהדרגה הקובעת (מעודכן לאפריל 2022);
(3)
לנכה שדרגת נכותו מ־40% עד 100% – 151.3% מהדרגה הקובעת, ואם יש לנכה ילד – 196.2% מהדרגה הקובעת (מעודכן לאפריל 2022);
”הדרגה הקובעת“ – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ושאין משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה (מעודכן לאפריל 2022).
(ד)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), לנכה מחוסר פרנסה שאין לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 10% מתגמוליו, ולנכה מחוסר פרנסה שיש לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 20% מתגמוליו.
תגמולים מיוחדים [7] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ז־2, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ו, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ג, תש״ן, תשפ״ב, [ק״ת צווים]]
(ראו סעיף 7ה1, לעניין הוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023):
(א)
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% והוא נצרך, ישולמו לו – במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5 ו־6 – 224.0% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 22 של הדירוג המינהלי ואם יש לנכה ילד – 248.6% מהדרגה הקובעת (מעודכן לאפריל 2022).
(א1)
בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60% והוא נצרך תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1)
לנכה שדרגת נכותו מ־60% עד 69% – תשולם תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לפי סעיף 5 אילו לא היה נצרך (להלן – התגמולים הרגילים);
(2)
לנכה שדרגת נכותו מ־70% עד 79% – תשולם תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;
(3)
לנכה שדרגת נכותו מ־80% עד 89% – תשולם תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;
(4)
לנכה שדרגת נכותו היא מ־90% עד 100% – תשולם תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים;
(5)
לנכה שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות – תשולם תוספת של 40% מן התגמולים הרגילים.
(ב)
(אינו חל כהוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023): נכה הזכאי לתגמולים לפי סעיף קטן (א) ויש לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה, ינוכה מתגמוליו חלק מהכנסתו העולה על מחצית הסכום שנקבע כהכנסתו כדי מחיה.
(ג)
(אינו חל כהוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023): על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ושאינו מסוגל להשתכר למחייתו, והוא זכאי לקיצבה או תשלום כיוצא בזה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כל שהוא (להלן – הקצבה), אף אם הקצבה עולה על הסכום שנקבע כהכנסה כדי מחיה, ישולם לו התגמול לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בניכוי סכום הקיצבה ובלבד שלא יפחת מהתגמול לפי סעיף 5.
(ד)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 40% לתגמולו.
נכים שהגיעו לגיל פרישה [תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח, תשל״ט, תשס״ד]
(א)
לנכה המקבל תגמולים לפי סעיף 5 ואינו זכאי לתגמולים לפי סעיף 7 תשולם מיום הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 (בסעיף זה – גיל הפרישה), תוספת של 10% מתגמוליו ולא יחול עליו סעיף 6.
(ב)
לנכה ששולמו לו לפני הגיעו לגיל הפרישה, תגמולים לפי סעיף 6, ישולמו, מיום הגיעו לגיל כאמור, 80% מתגמולים אלה.
תוספת למימון צרכים מיוחדים [תיקון: תשל״ו, תשמ״א]
לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־40% ישולם, בנוסף לתגמולו, סכום חודשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
תוספת לנכה בגיל 55 ויותר [תיקון: תשמ״ד, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ט־2]
(א)
נכה בן 55 שנים או יותר, שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50%, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ב)
נכה בן 55 שנים או יותר שדרגת נכותו היא 100% מיוחדת שנקבעה על פי כללים שפורטו בתקנות, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ב1)
נכה בן 57 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא מ־40% עד 49%, תשולם לו תוספת לתגמוליו, בהתאם לגילו, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ג)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת [תיקון: תשמ״ד, [ק״ת צווים]]
(ראו סעיף 7ה1, לעניין הוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023):
נכה בן 50 שנים או יותר, שנתקיימו בו הוראות סעיף 7ג ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הבטחון קבע באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על 138.6% מן המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי (מעודכן לאפריל 2022), והכל בשיעורים ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
סייג [תיקון: תשמ״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב]
(א)
סעיפים 7ג ו־7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7(א) עד (ג), וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.
(הוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023): סעיפים 7ג ו־7ד לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או לפי סעיף 7ה1(ד), וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות על פיו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף 7ג יחול על נכה שאינו מסוגל לעבוד במשך תקופה שאינה עולה על 90 ימים רצופים או שמסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי, ואשר בשל כך משולם לו תגמול לפי סעיף 43(ב)(1).
מבחן הכנסה לעניין תגמולי מחיה – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה –
”הכנסה חודשית“ – סך ההכנסה מעבודה או ממשלח יד של הנכה בשנת המס חלקי 12;
”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה כאמור בסעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”נוהלי האגף“ – נהלים של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
”שכר מינימום“, לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי;
”תקופת הוראת השעה“ – התקופה שמיום ל׳ בשבט התשפ״ב (1 בפברואר 2022) ועד יום י״ד באב התשפ״ג (1 באוגוסט 2023).
(ב)
(ג)
על אף האמור בסעיף 6(ב), ”נכה מחוסר פרנסה“ הוא נכה שנתמלאו בו שני אלה:
(1)
אין לו הכנסה חודשית, העולה על מחצית השכר הקובע, ולא משולמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(2)
הוא הוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכולתו, כדי לקבל הכנסה מעבודה או ממשלח יד.
(ד)
על אף האמור בסעיף 7(א) עד (ג) –
(1)
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% והוא אינו מסוגל להשתכר למחייתו והכנסתו החודשית אינה עולה על השכר הממוצע, ישולמו לו – במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5 ו־6 – תגמולים בשיעורים האמורים בסעיף 7(א), לפי העניין;
(2)
נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60% וזכאי לתגמולים לפי פסקה (1), תשולם לו, נוסף על התגמולים כאמור, תוספת כמפורט בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 7(א1);
(3)
נכה הזכאי לתגמולים לפי פסקאות (1) או (2), ויש לו הכנסה חודשית העולה על שכר המינימום לחודש, תנוכה מתגמוליו לפי אותן פסקאות מחצית החלק מהכנסתו החודשית העולה על שכר המינימום לחודש; ואולם, פחת התגמול המשולם לנכה לפי פסקה זו מהתגמול לפי סעיף 5, ישולם לנכה תגמול לפי סעיף 5;
(4)
הוראות סעיף 7(ב) ו־(ג) – לא יחולו.
(ה)
על אף האמור בסעיף 7ד, נכה בן 50 שנים או יותר, שדרגת נכותו היא 50% לפחות ואשר פרש כליל מעבודתו או ממשלח ידו, ורופא שמינה שר הביטחון קבע, באישור קצין תגמולים, שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו, תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, שלא תעלה על השיעור לפי האמור באותו סעיף; נכה שמתקיים לגביו האמור זכאי לתוספת לתגמוליו כאמור אף אם יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, ובלבד שההכנסה החודשית שלו אינה עולה על שכר המינימום לחודש.
(ו)
(ז)
לעניין סעיף 7ה(א), במקום ”לפי סעיף 7(א) עד (ג)“ יקראו ”לפי סעיף 7ה1(ד)“.
(ח)
לעניין סעיף 20א(ב) ו־(ג), בכל מקום, במקום ”נצרך“ יקראו ”זכאי לתגמולים לפי סעיף 7ה1(ד)“.
(ט)
הוראות סעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ו) יחולו גם על נכה שערב תקופת הוראת השעה שולם לו תגמול לפי סעיפים 6 ו־7 או שאושרה זכאותו לתגמול כאמור; הוראות לעניין הכנסה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) וכן לעניין הכנסה שאינה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין תשלום מחיה מיוחד, המשולם בהתאם לנוהלי האגף.
(י)
הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) יחולו גם על נכה שערב תקופת הוראת השעה שולם לו תגמול לפי סעיף 7ד; הוראות לעניין הכנסה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיף קטן (ה) וכן לעניין הכנסה שאינה הכנסה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין תשלום מחיה מיוחד עקב פרישה מוקדמת, המשולם בהתאם לנוהלי האגף.
(יא)
הוראות סעיף קטן (ד) יחולו גם על נכה שערב תקופת הוראת השעה שולם לו תגמול לפי סעיף 7ד או תשלום מחיה מיוחד עקב פרישה מוקדמת המשולם בהתאם לנוהלי האגף, והגיש בקשה לקבלת תגמול לפי סעיף 7 או לקבלת תשלום מחיה מיוחד המשולם בהתאם לנוהלי האגף, בתקופת הוראת השעה בטרם הגיע לגיל פרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004.
(יב)
שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לא יאוחר מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023), על החלופות שנבחנו במשרד הביטחון לגבי תגמולים לפי חוק זה למי שאיבד את כושרו להשתכר, ועל ההשפעה הצפויה של כל חלופה על שיקום הנכים, רווחתם ותעסוקתם.
שני הורים ממין אחד והורים זקנים [8]
(א)
היה לנכה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני־מין אחד, לא ייחשב כבן משפחה לעניין חוק זה, אלא אחד מהם.
(ב)
קצין תגמולים רשאי להורות, כי סב או סבה של נכה שמחסורם על הנכה יוכרו כהורים לעניין סעיף זה, ובלבד שלא יוכרו יותר משני הורים זקנים.
התנהגות רעה חמורה [9] [תיקון: תשכ״א, תשכ״א־2]
נכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו לא יחולו עליו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם הנכה הוא נצרך, רשאי קצין תגמולים להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לנכים לפי חוק זה כפי שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.
פרק שלישי: קביעת נכות
קביעת דרגת נכות [10] [תיקון: תשכ״א, תשס״א]
(א)
ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.
(ב)
דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הבטחון; במבחנים ובכללים כאמור יבחין שר הביטחון לענין הגדרת סוג הנכות וקביעת דרגת הנכות בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא לבין הפרעות בתר חבלתיות (Posttraumatic Stress Disorders), לרבות תגובות קרב.
תגמולים לנכה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה [תיקון: תשמ״ב]
(א)
נפגע אדם בפגיעת איבה והוא הוכר, לפני הפגיעה או לאחריה, כנכה הזכאי לתגמולים לפי חוק זה, יראו את הפגימות מפגיעת האיבה כאילו הן תוצאה של חבלה שאירעה בתקופת השירות הצבאי ועקב השירות, ודרגת נכותו תיקבע מחדש; בסעיף קטן זה, ”פגיעת איבה“ כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970.
(ב)
מי שאילולא הוראות סעיף קטן (א) היתה פוקעת זכותו לקבל תגמולים לפי חוק זה, יחדלו ההוראות האמורות לחול לגביו מהיום שבו היתה זכותו פוקעת כאמור.
סירוב לקבל טיפול רפואי [11]
היתה ועדה רפואית סבורה שאילו קיבל נכה טיפול חירורגי או טיפול רפואי אחר, היתה פוחתת דרגת נכותו, והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול, רשאי קצין תגמולים להורות שכל תגמול שהנכה זכאי לו יופחת עד כדי מחציתו.
ועדה רפואית עליונה [12] [תיקון: תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר או חייל בשירות קבע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור עליה בפני ועדה רפואית עליונה.
(ב)
קצין תגמולים רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור לפני ועדה רפואית עליונה על כל החלטה של ועדה רפואית.
ערעור לפני בית המשפט המחוזי [תיקון: תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
פרק רביעי: תשלומים
הזמן לתשלום תגמולים [13(א)]
תגמול ישולם מדי חודש בחדשו, בסופו של כל חודש.
איסור העברת תגמול [13(ב)] [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשס״ד־2]
(א)
אסור לנכה להעביר לאחר את זכותו לתגמול, או לתתו בערבות, או לשעבדו כל שיעבוד שהוא.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי קצין תגמולים לנכות מן התגמול של נכה דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון וכן דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי, שסידר הארגון.
(ג)
שר הבטחון, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המקסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של הנכה לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
הודיע הנכה לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
איסור עיקול על תגמול [13(ג)] [תיקון: תשע״ב]
אין להטיל עיקול על תגמול; הוראת סעיף זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
עיכוב תגמול [13(ד)]
שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין תגמולים לעכב את תשלומו של תגמול המגיע לנכה, עד אשר הסכום שעוכב יהיה שווה לאותם הכספים; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמולים המגיעים לנכה באותו חודש.
פקיעת הזכות לגימלה [13(ה)] [תיקון: תשכ״א]
נכה שלא גבה תגמול או הענקה תוך שנתיים מיום התשלום או תוך שמונה עשר חודש מיום תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ב–1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.
מאימתי משלמים תגמולים [14] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ט]
(א)
תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו – אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.
(ב)
מי שהגיש תביעה בהיותו בשירות קבע, ישולמו התגמולים המגיעים לו –
(1)
אם העילה לתביעה היתה חבלה – מיום שבו אירעה החבלה, ובלבד שאם הגיש תביעתו אחרי שעברה שנה מאותו יום ישולמו התגמולים משנה אחת לפני יום ההגשה;
(2)
בכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר.
(ג)
תגמולים המגיעים לזכאי לפי סעיף 20א(ב) או (ג) ישולמו מהיום שבו נולדה העילה לתשלומם, אם הגיש תביעה תוך שנה מאותו יום, ובכל מקרה אחר – מיום הגשת התביעה.
(ד)
חל בהרכב משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, חייב הוא להודיע על כך לקצין התגמולים תוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר שנתיים מיום השינוי, יהא זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.
(ה)
קצין תגמולים רשאי לדרוש מנכה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ועל פרטים אחרים העשויים להשפיע על התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה; לא נענה הנכה לדרישה תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולמו לנכה עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני תגמולים המחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.
(ו)
לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס – ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא קדם למועד השחרור.
תחילת תגמול לנכה מכוח סעיף 1(3) [תשי״ד, 3(3)]
לא ייקבע לנכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) כתאריך להתחלת תשלום תגמולים מועד מוקדם מתחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954.
למי משלמים תגמולים [15]
תגמול ישולם לנכה שלו הוא מגיע; אך קצין תגמולים רשאי להורות שתגמול בעד בן־משפחה ישולם לאותו בן־משפחה, או לאדם שאותו בן־משפחה נמצא בהשגחתו.
תגמולים אחרי פטירתו של נכה [תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ט, תשפ״ב]
(א)
נפטר נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950, אין משלמים אחריו תגמולים, יוסיפו לשלם את התגמול בשיעור שהיה משתלם אותה שעה, עד תום שלושים וששה חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 39א, ובאין הוראה – לידי בן זוגו, ובאין בן זוג, לידי בן המשפחה שהורה עליו קצין התגמולים.
(ב)
היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה נצרך, ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 (להלן – חוק משפחות החיילים), לפי הענין, כל עוד אין לבן הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.
(הוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023): היתה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) דרגת נכותו של הנכה ערב פטירתו 50% או יותר והיה אותה שעה זכאי לתגמולים לפי סעיף 7ה1(ד), ישולמו לבן זוגו, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7(ב)(1) או (2) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 (להלן – חוק משפחות החיילים), לפי הענין, כל עוד אין לבן הזוג הכנסה כדי מחיה כאמור באותו חוק וכל עוד היה ממשיך להיות זכאי לתגמולים לפי החוק האמור אילו היה בן זוג של חייל שנספה במערכה כאמור באותו חוק; לא היה לנכה ערב פטירתו בן זוג אך היה לו יתום כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, או נפטר בן זוגו של הנכה שנפטר והותיר אחריו יתום כאמור של הנכה, ישולמו ליתום, בתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תגמולים בשיעור המשתלם ליתום לפי סעיף 9 לחוק משפחות החיילים, כל עוד הוא יתום כמשמעותו באותו חוק.
(ג)
נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) אף אם לא היה נצרך, או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה נצרך, רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים.
(הוראת שעה מיום 1.2.2022 עד יום 1.8.2023): נכה שהיה זכאי לתגמולים בשעת פטירתו, וערב פטירתו היה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) אף אם לא היה זכאי לתגמולים לפי סעיף 7ה1(ד), או שדרגת נכותו היתה 90% או יותר עקב פגיעה בראשו מסוג שנקבע לענין זה בתקנות והיה אותה שעה זכאי לתגמולים לפי סעיף 7ה1(ד), רואים אותו כחייל שנספה במערכה כאמור בחוק משפחות החיילים.
(ד)
סעיף קטן (ב) יחול על בן זוג של נכה שנפטר אחרי כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976).
התשלום – מאוצר המדינה [23]
ההענקות והתגמולים לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.
סילוק מילוות שיקום [24] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח]
(א)
קיבל נכה, בין לפני תחילת תקפו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ב–1952, ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים –
לגבי נכה הזכאי לתגמולים – להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שהמילווה יסולק במלואו.
(ב)
”מילווה שיקום“, בסעיף זה – מילווה שקצין תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור.
(ג)
פרעה המדינה ערבות שנתנה לנכה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (3) או (4) לסעיף 45(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.
זקיפת תשלומים קודמים [25] [תיקון: תשי״ט, תשכ״ט]
קיבל נכה מן המדינה בתקופה שמיום שחרורו ועד יום היכנס חוק זה לתקפו, תשלומים למחייתו ולמחיית בני משפחתו, והוא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, רשאי קצין תגמולים לזקוף תשלומים אלה על חשבון תגמוליו של הנכה בעד אותה תקופה.
[תיקון: תשכ״ח]
(בוטל).
פרק חמישי: ארגון
קציני תגמולים [2]
(א)
שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לענין חוק זה.
(ב)
הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל מענו תפורסם ברשומות.
ועדות ערעור [3] [תיקון: תשכ״ד, תש״ן־2]
(א)
שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין חוק זה.
(ב)
ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. ליושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי, שופט בית משפט שלום או שופט בית דין לעבודה. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
(ג)
הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.
סמכויות עזר [21(א)]
לקצין תגמולים ולועדות ערעור סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה, ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
קבלת מידע מרשות המסים בישראל [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 27 ועל אף האמור בכל דין, קצין תגמולים רשאי לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה מידע כמפורט להלן:
(1)
מידע על אודות הכנסה לפי סעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה, בשנת המס הקודמת למועד דרישת המידע, של מי שהגיש לקצין תגמולים בקשה לקבלת תגמול לפי סעיפים 6, 7, 7ד, 7ה1 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף האמור, או 43 לשם קביעת זכאותו לתגמולים לפי אותם סעיפים, קצין התגמולים יבקש את המידע רק אם הוא נדרש למטרה האמורה ובמידה שנדרש, ובלבד שהודיע בכתב למבקש על זכותו לסרב בכל עת להעברת המידע כאמור והמבקש לא הודיע על סירוב כאמור;
(2)
חיווי בדבר תשלום מס בשל הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה על ידי נכה בשנת המס הקודמת למועד דרישת החיווי, לשם בחינת זכאותו למענק שמשתלם לפי נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון למי ששילם מס הכנסה; קצין התגמולים יבקש את המידע רק אם הוא נדרש למטרה האמורה ובמידה שנדרש, ובלבד שהנכה הסכים בכתב להעברת החיווי ולא חזר בו מהסכמתו.
(ב)
מידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לקצין התגמולים כמסר אלקטרוני, אולם מנהל רשות המסים בישראל רשאי להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו לקצין התגמולים בדרך אחרת, אם מצא כי יש מניעה להעבירם כאמור; בסעיף קטן זה, ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001.
סדרי הדין [21(ב)]
קציני תגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון, לרבות הסתמכות, בשאלה רפואית, על חוות דעת של ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה, שתינתן לפי דרישת קצין תגמולים או ועדת ערעור.
קביעת דרגת נכות יחד עם חוות דעת על הקשר הסיבתי [תיקון: תשכ״א, תשל״ט]
(א)
ביקש קצין תגמולים מועדה רפואית חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע לבין החבלה, מחלה או החמרת המחלה שגרמו, לפי טענתו, לנכות, רשאי הוא להורות לועדה הרפואית, כי תקבע גם דרגת נכותו של אותו חייל משוחרר או חייל בשירות קבע בצירוף חוות דעת על הקשר הסיבתי.
(ב)
הכיר קצין תגמולים בנכותו של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע על סמך חוות דעתה של ועדה רפואית כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לו על החלטתו זו ועל דרגת הנכות שקבעה לו הועדה הרפואית כאמור; הכרה זו אינה גורעת מזכות הערר של קצין התגמולים בדבר דרגת הנכות, כאמור בסעיף 12.
(ג)
ערער החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע על החלטת קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), לא תתחיל תקופת הערר על החלטת הועדה הרפואית, לפי סעיף 12(א), אלא לאחר שהחלטת קצין התגמולים נעשתה סופית, על אף האמור בכל תקנה לפי סעיף 12(א).
(ד)
בוטלה או שונתה החלטתו של קצין התגמולים לפי סעיף קטן (ב), על ידי ועדת הערעורים או על ידי בית המשפט העליון – בטלה קביעת דרגת הנכות לפי סעיף זה.
הרכבן של ועדות רפואיות [10(ב), 12(ב)]
(א)
אופן הרכבת ועדות רפואיות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.
(ב)
אופן הרכבת ועדה רפואית עליונה, סמכויותיה וסדרי עבודתה ייקבעו בתקנות.
פרק ששי: הבקשות וההחלטה בהן
בקשות [16(א),(ב)] [תיקון: תשכ״ח]
(א)
התובע תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין תגמולים.
(ב)
מי שלא הגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) והוא תובע זכות אחרת לפי חוק זה חייב להגיש לקצין התגמולים בקשה להכירו כנכה.
ההחלטה בבקשות [16(ג)–(ה)] [תיקון: תשי״ט, תשכ״ח, תשע״ז]
(א)
קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר.
(ב)
החליט קצין התגמולים שהתובע זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום.
(ג)
החליט קצין התגמולים שהתובע אינו זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך מיד בדואר רשום ויציין את נימוקי החלטתו.
מילווה עד למתן החלטה [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשל״ט]
(א)
הכיר קצין תגמולים בחייל משוחרר או בחייל בשירות קבע כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים.
(ב)
עלה סכום המילווה על סכום התגמולים המגיעים לנכה עד לתאריך קביעת דרגת נכותו, יחולו על העודף הוראות סעיף 16.
התיישנות תביעות [16א] [תיקון: תשי״ט, תשל״ט]
(א)
הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
(ב)
הזכות להגיש בקשה לקצין תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2 תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
(ג)
זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954.
(ד)
זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש לקצין תגמולים בקשת הענקה, תתיישן כתום שלושים יום מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי״ט–1959.
הארכת מועד התיישנות בחבלה רשומה [תיקון: תשכ״ה]
קצין תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
(1)
הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה;
(2)
ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
(3)
ההשהיה לא הביאה, ולא היתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4)
ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
בסעיף זה ”חבלה רשומה“ – חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא־הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.
ערעור לפני ועדת ערעור [17(א)–(ז)] [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשנ״ט־2]
(א)
תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(ב)
הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים, הועדה תשלח העתק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.
(ג)
ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.
(ד)
תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי להופיע בפניה, הוא או בא כוחו, ולטעון את טענותיו.
(ה)
(בוטל).
(ו)
ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)
יושב ראש ועדת הערעור ישלח מיד העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים בדואר רשום.
ערעור לבית המשפט [17(ח),(ט)] [תיקון: תשל״ט]
(א)
התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
(ב)
בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה, והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
(ד)
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
החלטות חדשות [17(ח),(ט)] [תיקון: תשל״א]
(א)
קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
(ב)
ניתנה החלטה חדשה המזכה נכה בתשלום תגמולים או תגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו החל ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם יותר משנה אחת להגשת הראיות החדשות.
החזרת תגמולים ששולמו שלא כדין [תיקון: תשכ״א]
(א)
ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 35, רשאי הוא לחייב בהחלטת הביטול או השינוי את הנכה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה החלטה.
(ב)
לא ערער הנכה על החיוב כאמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.
עיכוב זמני של התגמולים [תיקון: תשכ״א]
היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 35, ולחייב נכה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לנכה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על 6 חדשים.
החלטה על גמר נכות [תיקון: תשכ״א]
סבור קצין תגמולים שנכותו של נכה הגיעה לקיצה, משום שנתרפא ריפוי מוחלט מהחבלה או מהמחלה ששימשה עילה לנכות או משום שהחמרת המחלה ששימשה עילה לנכות עברה לבלי שוב, רשאי הוא להחליט על גמר הנכות ולהודיע על כך לנכה.
פרק שביעי: הוראות כלליות
תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי חוק אחר [תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר או נכה הזכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה והוא זכאי בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה:
(1)
הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד;
(2)
שולמו לו הענקה או תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה ובעד כל תשלום אחר שהיא עלולה להתחייב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לו פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים;
(3)
שולמו לו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה, פרט לזכותו לקבל את סמל הנכים;
(4)
הוא חייב להושיט כל עזרה שביקש קצין תגמולים ולנקוט כל פעולה סבירה על מנת לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושן;
(5)
כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), והנכה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;
(6)
הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא הנכה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;
(7)
נכה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות כאמור בסעיף קטן זה, כולה או מקצתה.
(ב)
בסעיף זה –
”תשלומים לפי חוק זה“ – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או ניתנים לפי חוק זה;
”פיצויים לפי חוק אחר“ – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.
זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי [תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ט־2, תשס״ח]
נכה שבידו הברירה לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:
(1)
בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו־32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיף 18, תגמול לפי סעיפים 4, 4א או 5 וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה; בפסקה זו, ”תביעה“ – לרבות בקשה לפי סעיף 35;
(2)
בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שעתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לשיעור הגימלאות שהיה חייב בהם המוסד לביטוח לאומי אילו בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי;
(3)
פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לנכה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם או שעתיד לשלם למדינה, כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לנכה, והוראות סעיף 328 האמור יחולו על הנכה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;
(4)
פסקה (3) תחול על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960;
(5)
הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).
זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 [תיקון: תשכ״א]
נכה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, אם החזיר למדינה את ההענקה או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה.
בדיקות חדשות [19] [תיקון: תשכ״ח]
(א)
קצין תגמולים רשאי להורות אחת לשנה על בדיקת הנכה שנית אם לא הורתה הועדה הרפואית הוראה אחרת; אולם אם היה לקצין התגמולים יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של נכה, רשאי הוא להורות על בדיקתו מחדש של הנכה בכל עת לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה.
(ב)
קצין תגמולים חייב, לפי דרישת נכה, להורות על בדיקתו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה. אולם רשאי קצין התגמולים להתנות את ביצוע הבדיקה בתנאי שהנכה יפקיד סכום הוצאותיה המשוערות, הכל לפי כללים שנקבעו בתקנות.
(ג)
הורה קצין תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, יהיה הנכה חייב להתייצב, בזמן ובמקום שנקבעו לפי ההוראה, בפני ועדה רפואית ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.
(ד)
הורה קצין תגמולים על בדיקתו מחדש של נכה, והנכה לא מילא חובה מן החובות המוטלות עליו לפי סעיף קטן (ג), ומיום קביעת דרגת נכותו לאחרונה ועד מועד בדיקתו החדשה עברו לפחות ששה חדשים – רשאי קצין תגמולים להורות על הפחתת תגמוליו עד אשר ימלא אותה חובה.
(ה)
הוצאות של בדיקה שקצין תגמולים הורה עליה לפי סעיף קטן (ב) יהיו על הנכה, אלא אם הורה קצין התגמולים הוראה אחרת או אם קבעה הבדיקה כי חל שינוי בדרגת נכותו; היו ההוצאות על הנכה, רשאי קצין תגמולים לראותם ככספים שסעיף 16 חל עליהם.
[תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־2, תשכ״ח]
(בוטל).
נטילת תגמול במקרים מסויימים [20]
נכה המקבל תגמול ולא פרנס את בני האדם שהוא חייב במזונותיהם, רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול ולהשתמש בו לטובת הנכה ובני האדם האמורים או להורות שאדם שמונה על ידי קצין התגמולים יעשה זאת.
דין יתרות התגמולים המגיעים לנכה שנפטר [תיקון: תשכ״א]
נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לקצין התגמולים; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו, ובאין בן־זוג – ליורשיו.
דין נכה במאסר
נכה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסר; אך קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול, או מקצתו, ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.
סמל הנכים [25א] [תיקון: תשכ״א]
(א)
ועדה, שאופן הרכבתה וסמכויותיה ייקבעו בתקנות, תעניק לכל נכה, שדרגת נכותו היא 25% או יותר, סמל מיוחד (להלן – סמל הנכים), וכן רשאית הועדה להעניק את הסמל לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־25% אך אינה פחותה מ־10%, אם היא סבורה כי הוא זכאי לסמל מחמת סוג נכותו. מקבל הסמל רשאי לענדו כל עוד הוא נכה כאמור.
(ב)
צורת סמל הנכים, ממדיו ודרכי הענקתו, ההוראות בדבר ייצורו, בדבר המסחר וכל שימוש אחר בו ובדבר האופן שבו יחזיר את הסמל מי שפקעה זכותו לענדו – ייקבעו בתקנות.
עבירות [26]
(א)
אדם שמסר במזיד לועדה רפואית, לועדה רפואית עליונה, לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין הקשור בזכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.
(ב)
אדם שבמרמה השיג הענקה או תגמול, לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.
(ג)
אדם שענד את סמל הנכים, או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, ולא היה רשאי לענדו, או שעשה בהם כל דבר אחר שלא הותר לעשותו, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני הענשים כאחד.
(ד)
אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.
טיפול בנכים [27] [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ט, תשע״ד]
(א)
כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ־10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (בסעיף זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים.
(א2)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו לנכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.
(א3)
נכה בעל דרגת נכות מיוחדת כאמור בסעיף 7(ד) זכאי לקבל לפי בחירתו, נוסף על טיפול כאמור בסעיף קטן (א), טיפול על חשבון המדינה, אף אם הטיפול האמור אינו במחלה שחלה בה, בחבלה שנחבל בה או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו, בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור ולפי כללים שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ואולם נכה כאמור לא יהיה זכאי לפי סעיף קטן זה לטיפול קוסמטי שמטרתו יופי וטיפוח מראה הגוף.
(א4)
לא יראו בבחירה של נכה לקבל טיפול כאמור בסעיף קטן (א3) כזכאות לטיפול מכוח חיקוק אחר לעניין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולא יהיה בה כדי לשלול זכאות לטיפול לפי כל דין או הסכם, לרבות חוזה ביטוח; בחר הנכה לקבל את הטיפול לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או לפי כל דין או הסכם כאמור, וחלה עליו חובת השתתפות עצמית במימון הטיפול, יקבל מהמדינה החזר, לפי כללים שיקבע שר הביטחון, ועד לגובה השתתפותו העצמית.
(ב)
שר הבטחון יקבע בתקנות ענינים אלה:
(1)
תגמולים, או תגמולים נוספים, שישולמו לנכים המקבלים טיפול לפי סעיף קטן (א), ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד;
(2)
הפחתות מתגמוליהם של נכים המקבלים טיפול כאמור וכלכלתם אגב הטיפול היא על חשבון המדינה.
(ב1)
בתקנות לפי סעיף קטן (ב) יכול שייקבעו הוראות שונות לגבי נכים בעלי דרגות נכות שונות, כפי שיקבע השר.
(ג)
”טיפול“, בסעיף זה – טיפול רפואי, ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אשפוז, טיפול בית, הבראה, ואספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ולמשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.
ביטוח למקרה מוות [תיקון: תשל״א]
נכה הזכאי לתגמולים ושנערך לזכותו ביטוח למקרה מותו בדרך האמורה בסעיף 14(ב), זכאי להשתתפות בדמי הביטוח מאוצר המדינה בשיעור שנקבע בתקנות.
טיפול רפואי ותגמולים לחייל משוחרר [תיקון: תשל״ו, תשל״ט]
(א)
חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה.
(ב)
היה לקצין התגמולים יסוד סביר להניח שחייל משוחרר יוכר כנכה, יורה שיקבל במשך התקופה שבין הגשת בקשתו לפי הפרק הששי לבין ההחלטה בה, תגמולים המשתלמים לנכה לפי סעיף 43; שולמו התגמולים, יחולו הוראות אלה:
(1)
הוכר החייל המשוחרר כנכה, רואים את התגמולים כתשלום על חשבון התגמולים המגיעים לו מכוח סעיף 43;
(2)
לא הוכר החייל המשוחרר כנכה, חייב הוא להחזיר את התגמולים ששולמו לו כאמור, בזמן ובתנאים שיקבע קצין התגמולים.
תיאום דרגת משכורת [27א] [תיקון: תשכ״ה־2]
היה סולם דרגות המשכורת של עובדי המדינה בזמן פלוני שונה מסולם הדרגות הנהוג בשעת תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס׳ 3), תשכ״ה–1965, יחושבו השכר הקובע והתגמולים המיוחדים לפי סולם דרגות המשכורת המחייב בזמן פלוני לפי הקבלה שקבעה הממשלה.
נכה שנפגע בשתי מלחמות [תיקון: תשכ״א]
היה נכה לפי חוק זה מוכר גם כנכה לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, רשאי קצין תגמולים, לפי בקשתו של הנכה לנהוג בנכותו לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, כאילו היתה נכות לפי חוק זה; נענה קצין התגמולים לבקשת הנכה לא יחול עוד על הנכות חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954.
פרק שמיני: ביצוע והוראות מעבר
תקנות בענין שיקום נכים [28] [תיקון: תשל״ט]
(א)
שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)
הקניית מקצוע לנכים והכשרתם לעבודה על חשבון המדינה;
(2)
הענקת תשלומים ומתן מילוות לנכים לשם הקניית מקצוע להם והכשרתם לעבודה, ואופן סילוק המילוות האלה;
(3)
המצאת מקומות־עסק לנכים;
(4)
מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה, או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;
(5)
מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון, ואופן סילוק המילוות האלה;
(6)
כל ענין אחר אשר, לדעת שר הבטחון, עשוי להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה;
(7)
קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;
(8)
מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;
(9)
שיטת ההיוון לצורך סעיף 36, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 36(ב).
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) אינן גורעות מן הסמכויות הנתונות בידי שר הבטחון על פי הוראות אחרות של חוק זה או על פי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949.
(ג)
על נכים מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) יחולו הוראות נוספות ששר הבטחון יקבע בתקנות כנחוצות לשם התאמת החוק לענין נכים אלה.
תקנות בדבר הכנסה [תיקון: תשכ״א]
(א)
שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה, לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לכלל הנכים או בני־המשפחה של נכים או לסוגים מסויימים שבהם.
(ב)
שר הבטחון, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של ההכנסה לענין חוק זה.
דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת [תיקון: תשע״א]
(א)
שר הביטחון וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:
(1)
תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;
(2)
אופן חלוקת תקציב האגף;
(3)
פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;
(4)
לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח – עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;
(5)
כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)
ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א) על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.
[תיקון: תשכ״ח]
(בוטל).
אישור פעולות [תשי״ט, 6]
פעולה שנעשתה אחרי יום י׳ בניסן תשי״ד (13 באפריל 1954) ולפני תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי״ט–1959, ושהיתה נעשית כדין אילו היה החוק האמור בר־תוקף אותה שעה, רואים אותה כאילו נעשתה כדין.
ביצוע ותקנות [29]
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
ט״ו באלול תשי״ט (18 בספטמבר 1959)
- פנחס רוזן
שר המשפטים
