חוק למניעת הטרדה מינית מתוך
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998
ס״ח תשנ״ח, 166; תשס״ד, 294, 346; תשס״ו, 54; תשס״ז, 86, 387, 450; תש״ע, 570; תשע״ב, 166, 592; תשע״ג, 203; תשע״ד, 55, 263, 604, 660, 660; תשע״ז, 667.
מטרת החוק
חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים.
הגדרות [תיקון: תשס״ד, תשע״ד־3, תשע״ד־5, תשע״ז]
בחוק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”בשירות“ – בשירות בכוחות הבטחון, מקום שאין בינם לבין המשרת בהם יחסי עבודה או בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;
”הראה“ – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות;
”התייחסות“ – בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות;
”חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים“ – חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס״ז–2007;
”חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה“ – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חסר ישע“ – כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;
”כוחות הבטחון“ – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הבטחון האחרים של המדינה;
”מחשב“ ו”חומר מחשב“ – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”מסגרת יחסי עבודה“ – מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא;
”מפעל מוגן“ – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”קטין“ – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים;
”שירות לאומי“ – (נמחקה).
הטרדה מינית והתנכלות [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ז, תשס״ז־3, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־5]
(א)
הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:
(1)
סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
(2)
מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו־349 לחוק העונשין;
(3)
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;
(4)
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;
(5)
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
(5א)
פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:
(א)
הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;
(ב)
הפרסום נעשה למטרה כשרה;
(ג)
יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;
בפסקה זו, ”תצלום, סרט או הקלטה“ – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם;
(6)
הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:
(א)
לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;
(ב)
למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה־רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; בפסקת משנה זו, ”טיפול נפשי“ – כהגדרתו בסעיף 37א לחוק העונשין;
(ג)
לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;
(ד)
לתלמיד בכיתה י״ב, י״ג או י״ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
(ה)
לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
(ו)
(פקע);
(ז)
לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
(ח)
לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור; בפסקת משנה זו, ”עובד הציבור“ – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין.
(ט)
לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן – תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
(ב)
התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.
איסור הטרדה מינית והתנכלות
לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו.
הטרדה מינית והתנכלות – עבירות [תיקון: תשס״ו, תשע״ד־2]
(א)
המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(3), (4), (5) ו־(6), דינו – מאסר שנתיים; המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(5א), דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(ב)
המתנכל לאדם כאמור בסעיף 3(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.
(ג)
הטריד אדם מינית אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) והתנכל לו כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר ארבע שנים.
(ד)
הוראות סעיפים 2א ו־2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי״ח–1957, יחולו על חקירתו של מי שנפגע בעבירה לפי סעיף זה ועל עדותו בשל עבירה כאמור.
(ה)
הוראות סעיף 352 לחוק העונשין יחולו לענין פרסום שם של מי שנפגע בעבירה או שהתלונן כי נפגע בעבירה לפי סעיף זה.
הטרדה מינית והתנכלות – עוולות אזרחיות [תיקון: תשס״ז־2, תשע״ב, תשע״ג]
(א)
הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה.
(ב)
בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות; לענין סעיף קטן זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד הבסיסי“ – מדד חודש אוגוסט 2013.
(ג)
לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי הענין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה או לפי סעיף 7, שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי״ח–1958 מיום שנוצרה העילה, והוראות סעיפים 18א ו־18ב לחוק האמור, לא יחולו על תביעה כאמור.
נטל ההוכחה בתובענה במסגרת יחסי עבודה [תיקון: תשע״ד־4]
בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל פגיעה על רקע הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק כי לא פגע פגיעה כאמור באותו סעיף, אם הוכיח העובד או דורש העבודה כי התקיים האמור בפסקה מפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 7(א) לחוק האמור, ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.
נקיטת אמצעים בידי מעסיק [תיקון: תשס״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־5]
(א)
מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:
(1)
לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;
(2)
לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.
(ב)
מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו.
(ג)
מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיפים קטנים (א)(1) ו־(2) ו־(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 6, או לעוולה אזרחית בשל פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה.
(ד)
שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ובאישור הוועדה לקידום מעמד האשה של הכנסת, יקבע –
(1)
כללים לביצוע חובות המעסיק על פי סעיף זה; כללים כאמור יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או מקצועות;
(2)
תקנון לדוגמה שישמש דוגמה למעסיק (להלן – תקנון לדוגמה).
(ה)
לצורך קיום חובותיו של המעסיק לפי סעיף קטן (ב), יערוך המעסיק בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות.
(ו)
לענין סעיף זה,
”התנכלות“ – לרבות פגיעה כאמור בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה;
”יחסי עבודה“ – לרבות העסקה לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים, והעסקה של אדם עם מוגבלות במפעל מוגן;
”מעביד“ – לרבות מעסיק לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים, בעלים ומפעיל במפעל מוגן;
”עובד“ – לרבות אדם עם מוגבלות המועסק לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים או במפעל מוגן.
(ז)
הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולענין זה יראו את המוסד – כמעסיק, את המורה או המרצה – כעובד או כממונה מטעם המעסיק ואת התלמיד או הסטודנט – כעובד.
אי פרסום תקנון – עבירה [תיקון: תשע״ד־3]
לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 7(ב), דינו – קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה, בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
הרחבת תחולה [תיקון: תשע״ד־3]
הוראות חוק זה לענין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם, ועל אדם המועסק כאמור.
סמכות בית הדין לעבודה [תיקון: תשע״ד־3]
(א)
(1)
הטרדה מינית שעשה מעסיק, או ממונה מטעמו, לעובדו, או שעשה עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי עבודה;
(2)
התנכלות של מעסיק, או של ממונה מטעמו, כלפי עובד, או של עובד כלפי עובד אחר, במסגרת יחסי עבודה;
(3)
אחריות מעסיק כאמור בסעיף 7 בשל הטרדה מינית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעסיק לעובדו, או עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי העבודה.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך אזרחי שענינו הטרדה מינית או התנכלות שנעשו בשירות.
(ג)
דין המדינה [תיקון: תשע״ד־3]
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האשה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
חובת התקנת תקנות
תקנות לענין סעיף 7 יוגשו לראשונה לאישור הוועדה לקידום מעמד האשה של הכנסת, בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
הנוסח שולב בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ״ח–1988.
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969.
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ״ד–1984.
תחילה
(א)
תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייכנס לתוקף סעיף 7, אלא בתום חודש מיום פרסום התקנות לפיו.
נתקבל בכנסת ביום י״ב באדר התשנ״ח (10 במרס 1998).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - צחי הנגבי
שר המשפטים - עזר ויצמן
נשיא המדינה - דן תיכון
יושב ראש הכנסת
