חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו מתוך
חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי״ד–1954
הגדרות [תיקון: תשע״ו]
בחוק זה –
”צמח“ כולל כל חלק של צמח, לרבות פריו, וכן שימורי צמחים ומוצרים המופקים מצמחים, ששר הבריאות, בהתייעצות עם שר הכלכלה, הכריז עליהם, באכרזה שפורסמה ברשומות, כצמח לענין חוק זה;
פורסמה אכרזת פיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אכרזה על משקאות משכרים כצמח), תשי״ז–1957, לפיה משקאות משכרים, כמשמעותם בפקודת משקאות משכרים (ייצור ומכירה), מוכרזים בזה כצמח לענין החוק.
פורסמה אכרזת הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (מוצרים המופקים מפירות, מירקות, מקטניות, מדגנים ומתבלינים), התשמ״ה–1985, לפיה מוצרים המופקים מפירות (כולל מפרי הדר), מירקות, מקטניות, מדגנים או מתבלינים, מוכרזים כצמח לעניין החוק.
”מבקר“ – אדם ששר החקלאות מינהו מבקר לענין חוק זה;
”מנהל“ – אדם ששר החקלאות מינהו, במינוי שפורסם ברשומות, מנהל שירות הבקורת לענין חוק זה.
איסור יצוא ללא בדיקה
(א)
לא ייצא אדם צמחים אלא אם הגישם תחילה לבדיקה למבקר והמבקר אישרם בכתב ככשרים ליצוא וארוזים כהלכה, הכל בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, ואם מילא אחרי התנאים שהמבקר התנה בכתב האישור.
(ב)
המבקש לייצא צמחים, או בא כוחו, רשאי להיות נוכח בשעת בדיקתם.
(ג)
סירב מבקר לאשר צמחים ככשרים ליצוא וארוזים כהלכה, יתן למבקש תעודה המפרשת את נימוקי הסירוב.
(ד)
מבקר רשאי לפקח על הקטיף, הקציר והאיסוף של צמחים המיועדים ליצוא, על מיונם, אריזתם, חיטויים, החסנתם, הובלתם, שימורם וייצורם, להיכנס לכל מקום שבו נמצאים צמחים כאלה כדי לעשות פעולה שהוא מוסמך לה, ולתת לכל אדם הממונה על הטיפול בהם כל הוראה שמגמתה קיום חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.
פטור מבדיקה [תיקון: תשכ״ו, תשכ״ח]
(א)
רשאי שר המסחר והתעשיה, או מי שהשר הסמיכו לכך, להתיר, לפי שיקול דעתו, יצוא שימורי צמחים ומוצרים המופקים מצמחים (להלן – שימורים), אף אם לא הוגשו לבדיקה כאמור בסעיף 2, ובלבד שהוכח להנחת דעתו, כי בידי יצרן השימורים אמצעי בדיקה נאותים כדי לבדוק אם השימורים כשרים ליצוא בהתאם לתקנות שהותקנו על פי סעיף 6.
(ב)
היתר לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי או מוגבל לעיסקת יצוא אחת או עיסקאות יצוא אחדות או לסוגי שימורים, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים; ובלבד שאם היה ההיתר כללי או לסוגי שימורים, תיערך מזמן לזמן גם בדיקה כאמור בסעיף 2 על אף מתן ההיתר.
ערר על החלטת מבקר
(א)
שר החקלאות ימנה, במינוי שיפורסם ברשומות, ועדת ערר של שלושה לענין חוק זה.
(ב)
סירב מבקר לאשר צמחים ככשרים ליצוא וארוזים כהלכה, או התנה באישור תנאים הנראים למבקש כבלתי מוצדקים, רשאי המבקש לערור על החלטת המבקר לפני המנהל, אשר יחליט בערר תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן הגשתו.
(ג)
דחה המנהל ערר שהוגש לפניו לפי סעיף קטן (ב), יעבירנו מיד לועדת הערר וההחלטה תהיה סופית.
(ד)
לא החליטה ועדת הערר תוך שבעה ימים מיום שהוגש הערר לפני המנהל, רואים כאילו זכה העורר בעררו.
(ה)
העורר זכאי להיות נוכח בשמיעת הערר בועדה, בין בעצמו ובין על ידי בא כוח.
(ו)
ועדת ערר קובעת בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.
ועדות מייעצות
(א)
שר החקלאות ימנה לצורך חוק זה, ועדות מייעצות לצמחים שאינם פרי הדר; בכל ועדה יהיו אנשים מציבור יצרני הצמחים ומשווקיהם ומעובדי המדינה.
(ב)
ועדה מייעצת יכולה להיות כללית או מיוחדת לסוג מסויים של צמחים.
ועדה מייעצת לפרי הדר [תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ג־3]
(א)
תוקם ועדה מייעצת לפרי הדר של שלושה חברים שימנה שר החקלאות ושלושה חברים שתמנה מועצת הצמחים שהוקמה על פי חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל״ג–1973 (להלן בסעיף זה – הועדה).
(ב)
ישיבות הועדה יזומנו על ידי היושב ראש ששר החקלאות ימנהו מבין חברי הועדה שנתמנו על ידיו.
(ג)
היושב ראש ושלושה חברים אחרים יהיו מנין חוקי לישיבות הועדה; לא היה מנין חוקי תידחה הישיבה ליום אחר, ותהיה חוקית בכל מספר חברים שהוא, נוסף על היושב ראש.
(ד)
הועדה תחליט ברוב דעות המצביעים; היו הדעות שקולות תהיה ליושב ראש זכות דעה מכרעת. חבר הועדה שהצביע במיעוט רשאי להביא את דעתו לפני שר החקלאות.
(ה)
שאר סדרי עבודתה תקבע הועדה באישור שר החקלאות.
תקנות [תיקון: תשע״ו]
(א)
שר החקלאות רשאי, לאחר התיעצות בועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 4, להתקין תקנות לפיקוח על צמחים המיועדים ליצוא שאינם פרי הדר, בין דרך כלל ובין לגבי סוג מסוגי צמחים כאלה, לרבות תקנות –
(1)
הקובעות טיבם וסגולותיהם של צמחים הכשרים ליצוא;
(2)
הקובעות שיטה והסדר לקטיף, לקציר ולאיסוף של הצמחים, מיונם, אריזתם, חיטוים, החסנתם, הובלתם, שימורם, ייצורם והטיפול בהם ובאריזתם;
(3)
הקובעות את טיבם של חמרי האריזה לצמחים וצורתם;
(4)
האוסרות על אדם להיות עוסק או עובד באריזת הצמחים שלא ברשיון, המתנות את קבלת הרשיון במבחן, והקובעות את אופן המבחן ואת התנאים לקבלת הרשיון וכן לשלילתו;
(5)
המסדירות את הפיקוח על עבודתם של אורזי הצמחים;
(6)
הקובעות את שיטות הבדיקה של הצמחים וסדריה;
(7)
האוסרות או המגבילות את יצוא הצמחים בעונות מסויימות;
(8)
האוסרות או המגבילות יצוא צמחים שמקורם אזור מסויים, או שטח גידול מסויים, וכן ביצוע פעולות הנעשות במיוחד בצמחים המיועדים ליצוא;
(9)
האוסרות או המגבילות יצוא צמחי בר;
(10)
הקובעות תנאים לשמירה על בריאות הצמחים בשדות, בבתי אריזה, במחסנים, בבתי חרושת ובכלי הובלה, והמטילות חובה לחיטוי הצמחים וחמרי אריזתם, ונקיטת אמצעים אחרים להגנתם מפני מחלות וקלקולים;
(11)
הקובעות את המקומות, הזמנים והאופן שבהם יוגשו הצמחים לבדיקה לפני מבקר;
(12)
הקובעות את הזמן בו יוצאו הצמחים ממקום הבדיקה עם סיומה ומה שייעשה בהם אם לא הוצאו בזמן הקבוע, לרבות מכירתם וביעורם וחיוב בעל הצמחים בהוצאות הכרוכות בכך;
(13)
הקובעות את דרכי בדיקתם מחדש ואריזתם מחדש של צמחים וסדריהן;
(14)
הקובעות מבחני הבשלה של צמחים;
(15)
המשחררות מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, צמחים שהטיפול בהם הוא לשם נסיון;
(16)
המטילות אגרות על בדיקת צמחים, החסנתם במקום הבדיקה, אריזתם מחדש ובמבחני הבשלתם;
(17)
הקובעות את סמכויותיהם של המבקרים בביצוע התקנות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), התקנת תקנות לעניין ייצוא שימורי צמחים ומוצרים המופקים מצמחים על פי חוק זה, שהם מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, תיעשה על ידי שר הכלכלה, בהסכמת שר הבריאות.
(ב)
עבירות
אדם שעשה אחד מאלה –
(1)
עבר על הוראה מהוראות חוק זה, או על תקנה מהתקנות שהותקנו לפיו, או על תנאי שהותנה בכתב אישור;
(2)
לא מילא אחרי הוראות מבקר שניתנו לפי סעיף 2(ד);
(3)
הפריע למבקר במילוי תפקידו,
דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני העונשים כאחד.
תחולה
שר החקלאות רשאי להכריז בצו, כי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו, כולן או מקצתן, לא יחולו על יצוא צמחים, או סוג מסוגיהם, למדינות שפורטו בצו.
ביצוע [תיקון: תשע״ו]
שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה, ואולם על ביצוע הסמכויות לעניין שימורי צמחים ומוצרים המופקים מצמחים על פי חוק זה ממונה שר הכלכלה.
ביטול ותיאום
(א)
החיקוקים שלהלן בטלים:
(1)
הנוסח שולב בפקודת הפיקוח על פרי ההדר, 1940;
(2)
תקנות הפיקוח על פרי ההדר (ועדת בוררים), תש״ט–1949.
(ב)
לא תהיה סמכות למועצת הפיקוח על פרי הדר, שהוקמה על פי פקודת הפיקוח על פרי ההדר, 1940, להתקין תקנות לפי הסעיפים הקטנים (ב), (ג), (ד), (ו) ו־(יב) של סעיף 11 לאותה פקודה, לגבי פרי הדר המיועד ליצוא.
נתקבל בכנסת ביום כ״ז בסיון תשי״ד (28 ביוני 1954).
- משה שרת
ראש הממשלה - פרץ נפתלי
שר החקלאות - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
