חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות) מתוך

חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס״ה–2005

הגדרות [תיקון: תשס״ה]

בחוק זה –

”דלק“ – בנזין או סולר המשמשים לתחבורה;

”היתר בניה“, ”היתר“ – היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (בחוק זה – חוק התכנון והבניה), לרבות היתר להקלה ולשימוש חורג המאפשר הקמת תחנת תדלוק;

”המנהל“ – מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות;

”המרשם“ – המרשם כמשמעותו בסעיף 12 בחוק ההסדרים;

”חברת דלק“ – חברה, כהגדרתה בסעיף 9 בחוק ההסדרים, הרשומה במרשם;

”חוק ההסדרים“ – חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001;

”רישיון עסק“, ”רישיון“ – רישיון או היתר זמני לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 (בחוק זה – חוק רישוי עסקים), שלפיו ניתן לנהל עסק של תחנת תדלוק;

”רשימת התחנות“ – רשימת תחנות תדלוק כאמור בסעיף 3;

”תדלוק“ – הזרמת דלק למכל הדלק של רכב לצורך הנעתו;

”תחנת תדלוק“ – אתר שבו מתבצעת מכירה או אספקה של דלק לציבור, או לצריכה עצמית וגם לציבור, בדרך של תדלוק;

”תחנת תדלוק פנימית“ – תחנת תדלוק, שאינה ממוקמת בצדי דרך ראשית, כמשמעותה בתכנית מיתאר ארצית (תמ״א) 3 לדרכים, שבהתאם להיתר הבניה או רישיון העסק שניתן לה, ניתן לספק בה דלק לצריכה עצמית בלבד.

2.

איסור מכירת דלק

לא ימכור אדם ולא יספק דלק לתחנת תדלוק, אלא אם כן היא כלולה ברשימת התחנות.

3.

רשימת התחנות

(א)

המנהל ינהל את רשימת התחנות; ברשימת התחנות רשאית להיכלל כל תחנת תדלוק שבמועד כלשהו ניתן לה היתר בניה, או שבמועד הגשת הבקשה לכלול אותה ברשימה, או במועד כלשהו במהלך חמש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה האמורה, ניתן לגביה רישיון עסק.

(ב)

הרשימה תעמוד לעיון הציבור במשרד התשתיות הלאומיות, במקום ובשעות שיפורסמו בידי המנהל, ותפורסם גם באתר האינטרנט של המשרד.

(ג)

תחנת תדלוק הרוצה להיכלל ברשימת התחנות תגיש למנהל בקשה על גבי טופס שקבע המנהל; לבקשה יצורף העתק מההיתר או מהרישיון וכן פרטים נוספים שנקבעו לפי הוראות סעיף 12.

4.

המצאת הרשימות

(א)

חברת דלק תמציא העתק מרשימת התחנות לכל אדם הקשור עמה בהסכם למכירה, לאספקה או להפצה של דלק.

(ב)

אין באי־המצאת הרשימה כאמור בסעיף קטן (א) כדי להתיר מכירה או אספקה של דלק לתחנת תדלוק בניגוד להוראות סעיף 2.

5.

עונשין

(א)

המוכר או המספק דלק בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין).

(ב)

הורשע אדם במכירה או באספקה של דלק בניגוד להוראות סעיף 2, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת מבצע העבירה מהמרשם, לתקופה ובתנאים כפי שימצא לנכון.

6.

אחריות נושא משרה בתאגיד

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 2 בידי התאגיד או עובד מעובדיו; המפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין חוק זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי סעיף 2 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל אשר ניתן למניעת העבירה.

7.

עיצומים ואמצעים אחרים

(א)

היה למנהל יסוד סביר להניח, כי אדם מוכר או מספק דלק בניגוד להוראות סעיף 2, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ובהפרה חוזרת – כפל עיצום כאמור.

(ב)

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום – ההחלטה בערעור.

(ג)

עיצום כספי ישולם לפי דרישת המנהל בכתב בתוך 30 ימים ממועד קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ד)

לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

(ה)

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995 ופקודת המסים (גביה).

(ו)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל ההפרה כתב אישום בשל עבירה לפי כל חיקוק, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת, מטעמים שיירשמו; לענין זה, ”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

(ז)

הוגש נגד חברת דלק כתב אישום כאמור בסעיף קטן (ו), לא תחויב החברה בשל ההפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילמה – יוחזר לה הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ח)

על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים מיום שהודע לחברת הדלק על הטלת העיצום הכספי; אין בהגשת הערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או הורה בית המשפט אחרת.

(ט)

התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(י)

על החלטת בית משפט השלום בערר ניתן לערער לבית משפט מחוזי ברשות; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

8.

סמכויות פיקוח וחקירה

(א)

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי המנהל או עובד המדינה שהשר הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה – המפקח):

(1)

להיכנס לכל מקום שבו מבוצעת מכירה או אספקה של דלק (בסעיף זה – עסק) ולדרוש מכל אדם במקום, כי יציג לפניו את היתר הבניה של תחנת התדלוק או את רישיון העסק של העסק;

(2)

להיכנס לכל מקום שבו מנוהלים עסקיו של מי שמוכר או שמספק דלק, ולכל מקום שיש לו חשד סביר כי מבוצעת בו פעילות של תחנת תדלוק, ולדרוש מכל אדם במקום ומכל נושא משרה בתאגיד, המוכר או המספק דלק, למסור לו מידע ומסמכים הנוגעים למכירה או לאספקה של דלק לתחנת תדלוק הכלולה ברשימת התחנות, או לאספקה או למכירה של דלק בידי תחנת תדלוק כאמור, לעיין במסמכים ולתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור למכירה או לאספקה של דלק או הקשור לרישיון העסק או להיתר הבניה של תחנת התדלוק;

(3)

לדרוש ולקבל מרשות רישוי מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה; בפסקה זו, ”רשות רישוי“ – הרשות המקומית, כמשמעותה בסעיף 5(א)(1) לחוק רישוי עסקים, מי שהוסמך לפי סעיף 5(א)(2) לחוק האמור וועדה מקומית או רשות רישוי מקומית, כמשמעותם בחוק התכנון והבניה.

(ב)

מסמכים וחפצים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א) יוחזרו למי שממנו נלקחו לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום שנתפסו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך פלילי או מנהלי.

(ג)

לא יתמנה מפקח לפי חוק זה אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע המנהל, בתיאום עם המשטרה.

9.

סייג לתחולה

הוראות חוק זה לא יחולו על תחנות תדלוק פנימיות.

10.

שמירת דינים

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי להתיר הפעלת תחנת תדלוק הפועלת שלא כדין לפי כל חיקוק אחר.

11.

הרחבת סמכויות בית המשפט

הרשיע בית המשפט אדם בעבירה הקשורה לקיום או לניהול של תחנת תדלוק בניגוד להוראות לפי חוק התכנון והבניה או לפי חוק רישוי עסקים, רשאי הוא, במסגרת ההליך המתנהל לפניו, ובלי לפגוע בשאר סמכויותיו לפי החוקים האמורים או לפי כל חיקוק אחר, לצוות על כל אחד מאלה, הכל כפי שיקבע בצו –

(1)

מחיקת תחנת התדלוק מרשימת התחנות;

(2)

לא להעביר לאחר את הבעלות או את החזקה בתחנת התדלוק.

12.

ביצוע ותקנות

שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לענין ניהול רשימת התחנות, לרבות פרטים שניתן לדרוש לצורך הכללתה של תחנת תדלוק ברשימת התחנות, או פרטים שיש לכלול באותה רשימה.

13.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש״ס–2000.

14.

תחילה

(א)

תחילתו של חוק זה בתום 90 ימים מיום פרסומו (להלן – יום הפרסום).

(ב)

בקשה להיכלל ברשימת התחנות לפי הוראות סעיף 3(ג) תוגש למנהל בתוך 45 ימים מיום הפרסום.

(ג)

המנהל יעמיד את רשימת התחנות הראשונה לעיון הציבור החל ביום התחילה.

התקבל בכנסת ביום ט״ו בשבט התשס״ה (27 בדצמבר 2004)