חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) מתוך
חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), התשמ״ט–1989
הגדרות [תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]
בחוק זה –
”נזק עקב אסון טבע“ – נזק לתשתיות לחקלאות, שכתוצאה ממנו נגרם אבדן הכנסה, והכל עקב תופעת טבע בעלת היקף חריג או עצמה חריגה או משך חריג, או עקב הצטברות חריגה של תופעות טבע, אשר האמצעים המקובלים בחקלאות למניעתה ולטיפול בה נתגלו כבלתי יעילים, ואשר הממשלה הכריזה כאמור בסעיף 1א שהוא אסון טבע;
”תשתית לחקלאות“ – קרקע חקלאית, ציוד חקלאי שאינו נייד ומבנה חקלאי, שלא ניתן לבטחם בהסדר ביטוח נאות מפני נזק שלגביו ניתן פיצוי לפי חוק זה, כפי שנקבעו בצו בידי השרים לאחר התייעצות עם הקרן;
”הקרן“ – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע״מ;
”השרים“ – שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר.
הכרזה על אסון טבע [תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]
(א)
הממשלה תכריז על אסון טבע לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שניתנה לאחר התייעצות עם השר הממונה על השירות המטאורולוגי, על השירות ההידרולוגי או על המכון הגאולוגי.
(ב)
בבואה להכריז על אסון טבע כאמור בסעיף קטן (א), תשקול הממשלה, בין השאר, את כל אלה:
(1)
הסכום הכולל המשוער שיידרש לשם הערכת הנזקים עקב אסון הטבע, בהתאם להוראות סעיף 5א, ולשם ביצוע תשלום הפיצויים בשל הנזקים כאמור;
(2)
הסכום הכולל המשוער של הפיצויים שישולמו לפי חוק זה בשל נזקים עקב אסון הטבע.
(ג)
הכריזה הממשלה על אסון טבע כאמור בסעיף קטן (א), תחליט מהי מסגרת התקציב הכולל שיוקצה לשם הערכת הנזקים עקב אסון הטבע ולשם תשלום הפיצויים בשל הנזקים כאמור.
זכות לפיצויים
מי שנגרם לו נזק עקב אסון טבע זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי חוק זה.
תנאים לתשלום פיצויים [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשס״ו]
(א)
פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע ישולמו בהתקיים כל אלה:
(1)
מבקש הפיצויים –
(א)
עסק באופן פעיל בייצור חקלאי סמוך למועד קרות אסון הטבע; לענין זה, ”ייצור חקלאי“ – לרבות ביצוע פעולות ההכנה הנדרשות לשם הפקה וייצור של תוצרת חקלאית;
(ב)
שיקם את הנזק שנגרם לתשתית לחקלאות עקב אסון הטבע, ואולם אם התשתית לחקלאות שניזוקה אינה קרקע חקלאית – הוא זכאי לקבל פיצוי לפי סעיף 3א(א) בלא שתחול עליו החובה לשיקום הנזק; לענין זה, ”שיקום הנזק“ – החזרת התשתית לחקלאות למצבה שלפני הנזק או החלפתה בתשתית לחקלאות אחרת מאותו סוג;
(2)
לענין תשתית לחקלאות שניזוקה עקב אסון הטבע ולענין נזק, הכלולים בסוגי התשתיות לחקלאות ובסוגי הנזק שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2) – התשתית לחקלאות והנזק מבוטחים לפי הוראות אותו סעיף קטן.
(ב)
השרים, בהתייעצות עם הקרן ובאישור ועדת הכספים של הכנסת –
(1)
(נמחקה);
(2)
יקבעו סוגי תשתיות לחקלאות וסוגי נזק אשר בעדם ישולמו פיצויים רק אם נעשה לגביהם ביטוח כנגד הסיכונים הקבועים בתקנות, בהיקפים, בשיעורים ובתקופות כאמור בהן.
(ג)
לא ייקבעו סיכונים לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא אם כן הם נכללים ברשימת הסיכונים המבוטחים על ידי הקרן, או אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, ובמגבלות הקבועות ברשימה האמורה.
סכום הפיצויים [תיקון: תשס״ו]
(א)
סכום הפיצויים שישולמו לפי חוק זה בשל נזק עקב אסון טבע לא יעלה על גובה ההוצאות בשל שיקום הנזק כאמור בסעיף 3(א)(1)(ב) או על שווי הנזק כפי שהוערך לפי סעיף 5א, לפי הנמוך מביניהם, בניכוי בשיעור כמפורט להלן:
(1)
שוקם הנזק, בין אם חלה חובה על מבקש הפיצויים לשיקום הנזק לפי סעיף 3(א)(1)(ב) ובין אם לאו – עשרה אחוזים בשל השתתפות עצמית;
(2)
לא חלה על מבקש הפיצויים חובה לשיקום הנזק לפי סעיף 3(א)(1)(ב) והנזק לא שוקם – עשרים אחוזים בשל השתתפות עצמית.
(ב)
השרים רשאים, בנסיבות מיוחדות, להורות על הגדלת שיעורי ההשתתפות העצמית המפורטים בסעיף קטן (א)(1) או (2), בשיעור שלא יעלה על חמישה עשר אחוזים נוספים, לגבי אזורים מסוימים, תשתיות לחקלאות מסוימות או ענפים חקלאיים מסוימים.
(ג)
על סכום הפיצויים לפי סעיף זה ששולם לאחר תום ששה חודשים ממועד הכרזת הממשלה לפי סעיף 1א, על אסון טבע שבשלו שולם סכום הפיצויים כאמור, ישולמו הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהמדד שפורסם לאחרונה לפני תום ששת החודשים האמורים עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל.
תקנות [תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]
(א)
השרים יקבעו בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת –
(1)
(נמחקה);
(2)
כללים לקביעת שווי הנזקים, בהתחשב בהוצאות שיקום הנזק ובגורמים אחרים;
(3)
(נמחקה);
(4)
כללים לביצוע תשלום הפיצויים, לרבות מקדמות על חשבונם;
(5)
ועדות, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי ערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד.
(ב)
השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת –
(1)
סכום מרבי לפיצויים לפי חוק זה הנמוך מסכום הפיצויים המרבי האמור בסעיף 3א(א); תקנות כאמור יותקנו במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, ויכול שייקבעו בהן, בין השאר, סכומים מרביים שונים לסוגי תשתיות לחקלאות, לסוגי ניזוקים ולסוגי נזקים, בהתחשב בהיקף הנזק, ריבוי הנזקים שפקדו את הניזוק וריבוי הנזקים שפקדו את האזור;
(2)
כללים למתן ערבות לניזוקים לקבלת פיצויים.
ניכוי סכום ביטוח [תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]
שעה שבאים לשום פיצויים המגיעים לפי חוק זה בשל נזק (להלן – הפיצויים) –
(1)
ינוכה מסכום הפיצויים כל סכום ששולם או שישולם על פי חוזה הביטוח עבור אותו נזק;
(2)
בוטחה תשתית לחקלאות שחובה לבטחה לפי חוק זה בפחות מהשווי שנקבע, ינוכה מסכום הפיצויים ההפרש שבין השווי שנקבע לבין שוויה של התשתית לחקלאות כפי שבוטחה; לענין זה, ”השווי שנקבע“ – ההיקף או השיעורים שבהם צריך היה לבטח את התשתית לחקלאות על פי הוראות סעיף 3.
שמאות [תיקון: תשנ״ו]
(א)
לא ישולמו פיצויים אלא אם כן הנזק הוערך בידי עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך או בידי שמאים שהשרים מינו לענין זה.
(ב)
השרים יקבעו את אופן פעולתו של מערך השמאות לפי סעיף זה.
(ג)
השרים רשאים לקבוע כי הנזק יוערך עוד לפני מתן ההכרזה על אסון טבע לפי סעיף 1א, ואולם הערכת נזק כאמור תשמש לענין תשלום פיצויים רק לאחר הכרזה כאמור.
(ד)
על אף הוראות סעיף זה, לגבי נזק עקב אסון טבע פלוני, רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו דרך אחרת להערכת הנזק.
תחולה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ו]
(א)
פיצויים לפי חוק זה ישולמו רק בשל נזק שאירע מיום כ״ד באדר א׳ התשמ״ט (1 במרס 1989) ואילך.
(ב)
השרים רשאים לקבוע בצו סוגי גידולים חקלאיים מתחום הצומח או החי שחוק זה יחול עליהם כאילו היו תשתית לחקלאות, אם ראו כי לא ניתן לבטחם בהסדר ביטוח נאות מפני נזק שלגביו ניתן פיצוי לפי חוק זה.
ביצוע [תיקון: תשנ״ו]
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
הוראות מעבר
תוך שלושים ימים מיום קבלת חוק זה בכנסת יגישו שר האוצר ושר החקלאות לאישור ועדת הכספים של הכנסת תקנות בדבר כללים לביצוע התשלום של מקדמות על חשבון פיצויים לפי חוק זה.
אישור ועדת הכספים (הוראת שעה) [תיקון: תשנ״ט]
בתקופה שבין ט״ו בניסן התשנ״ט (1 באפריל 1999) ועד ט׳ בניסן התשס״ד (31 במרס 2004), צו לפי סעיף 6(ב) יהא טעון אישור של ועדת הכספים של הכנסת.
נתקבל בכנסת ביום ח׳ באדר ב׳ התשמ״ט (15 במרס 1989).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - שמעון פרס
שר האוצר - אברהם כץ־עוז
שר החקלאות - חיים הרצוג
נשיא המדינה
