חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003) מתוך
חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003), התשס״ב–2002
ס״ח תשס״ב, 428; תשס״ג, 195, 493; תשס״ה, 359; תשס״ו, 371; תשס״ז, 54; תשע״ז, 408.
ק״ת תשס״ג, 200, 705.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
מטרת החוק
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר השגת יעדי התקציב וצמצום הגירעון הממשלתי והחוב הלאומי, לשנות הכספים 2002 ו־2003.
פרק ב׳: תיקון חוק ההסדרים לשנת הכספים 2002
סימן א׳: תיקונים שונים
סימן ב׳: הטבות מס – הוראות מיוחדות
הגדרות
בסימן זה –
”הטבת מס“ – ניכוי, זיכוי ממס, הנחה ממס, מס מופחת או פטור ממס הניתנים לאדם לפי כל דין, בשל היותו תושב יישוב או בשל העובדה שהכנסתו מופקת ביישוב או שהוא מועסק ביישוב;
”יישוב“ – יישוב או אזור שאדם שהוא תושב בו, מפיק בו הכנסה המזכה אותו בהטבת מס;
”חוק הטבה“ – חוק הקובע הטבת מס, למעט חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1981, וסעיף 17(13) לפקודת מס הכנסה.
הטבות מס מופחתות [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
אדם שהיה זכאי ערב תחילתו של חוק זה להטבת מס בשיעור מהכנסתו כמפורט להלן בטור א׳ יהיה זכאי, על אף האמור בכל דין, בשנת המס 2002 להטבת מס בשיעור המפורט להלן בטור ב׳:
| טור א׳ | טור ב׳ (שנת המס 2002) |
|---|---|
| 3% | 2% |
| 5% | 5% |
| 7% | 6% |
| 8% | 7% |
| 10% | 9% |
| 13% | 12% |
| 15% | 14% |
| 18% | 17% |
| 20% | 20% |
| 25% | 25% |
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בשנת המס 2002 יהיה שיעור הטבת המס לתושב שדרות – 8%.
תחילה
תחילתו של סימן זה ביום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002).
פרק ג׳: ביטוח לאומי
סימן א׳: הוראות שונות
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
סימן ב׳: הוראות שעה
הגדרות [תיקון: תשס״ג־2]
בסימן זה –
”התקופה הקובעת“ – (נמחקה);
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
[תיקון: תשס״ג־2]
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה בתקופה שמיום 1.7.2002 עד יום 30.6.2003.
חוק הביטוח הלאומי – הוראת מעבר [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 9, לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות פרק ט״ו בחוק הביטוח הלאומי, לא יובאו בחשבון העודפים בסכום העולה על סכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע, בעד כל אחד מהחודשים שבשנת המס 2003.
(ב)
אירעה למבוטח, בשנת 2003, פגיעה בעבודה המזכה בגמלה המשתלמת לפי הוראות פרק ה׳ בחוק הביטוח הלאומי, ולאחר מכן החל פירוק מרצון של חברה, כאמור בסעיף 93א בפקודה, לא יובאו בחשבון לענין הגמלה האמורה סכומי העודפים ששולמו לפי הוראות סעיף 93א(א)(6) בפקודה, ולא ישתלמו בעדם דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 335(ג) בחוק הביטוח הלאומי.
(ג)
בסעיף זה –
”העודפים“ – העודפים ששולמו כאמור בסעיף 93א(א)(6) בפקודה בתקופה שמיום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ועד יום י׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), ופקיד שומה כהגדרתו בסעיף 1 בפקודה אישר כי הם חויבו במס לפי הוראות סעיף 93א(א)(6) האמור;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה.
הפחתת תשלומים – הוראת שעה [תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז]
(א)
גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשס״ב (1 ביולי 2002) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007) (בסעיף זה – התקופה הקובעת), לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), תשולם בניכוי 4% מסכום הגמלה המחושב לפי הוראות החוקים האמורים וההוראות שנקבעו לפיהם.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אלה:
(1)
קצבת ילדים לפי פרק ד׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(2)
גמלה המשתלמת לפי סימן ח׳ בפרק ה׳ בחוק הביטוח הלאומי;
(3)
גמלה המשתלמת לפי פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(3א)
קצבת זקנה לפי סימן ג׳ בפרק י״א לחוק הביטוח הלאומי;
(3ב)
גמלה המשתלמת לפי פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(4)
גמלת שאירים לפי סימן ד׳ לפרק י״א לחוק הביטוח הלאומי;
(5)
תגמולים למשרתים במילואים לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי;
(6)
גמלה המשתלמת למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה;
(7)
גמלה המשתלמת לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי במקום הגמלאות המפורטות בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו־(6) של סעיף קטן זה;
(8)
גמלה המשתלמת לפי הסכם בדבר תשלום גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(9)
מענק לנכה עבודה לפי סעיפים 107 ו־113 לחוק הביטוח הלאומי, המחושב לפי הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו);
(10)
גמלה המשתלמת לפי חוק הבטחת הכנסה למי שמשתלמת לו גם גמלה כמפורט בפסקאות (2) ו־(4) של סעיף קטן זה;
(11)
מענק כמפורט בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) של סעיף 310 בחוק הביטוח הלאומי, המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ה), שסכומו עולה על סכום המענק לפי סעיף 310(א) לחוק האמור;
(12)
קצבה המשתלמת לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות סעיף קטן (א) יחולו על כל גמלה שאינה מנויה בסעיף קטן (ב), לרבות על גמלה המחושבת כשיעור מגמלה המנויה בסעיף קטן (ב).
(ד)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גמלה שאינה מנויה בסעיף קטן (ב), המחושבת כשיעור מגמלה שסעיף קטן (א) חל לגביה.
(ה)
נוצרה זכאות למענק כאמור בסעיף 107, וסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) של סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי בתקופה הקובעת (בסעיף זה – יום הזכאות), ישולם המענק בסכום השווה לצירופם של שני אלה:
(1)
סכום הקצבה החודשית שחושבה לפי הוראות סעיף זה, כפול מספר החודשים שמיום הזכאות ועד תום התקופה הקובעת (להלן – חודשי החישוב בתקופה הקובעת);
(2)
סכום הקצבה החודשית שחושבה לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי בלא הניכוי כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – סכום הקצבה המקורי), כפול מספר החודשים שנותר לאחר הפחתת מספר החודשים האמור בפסקה (1) מארבעים ושלוש, ולענין מענק לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) של סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי – משלושים ושש (להלן – יתרת חודשי החישוב);
(3)
הוגשה תביעה לגמלה כאמור בסעיף קטן זה לפי סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי לאחר תום שנים עשר חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, יופחת ממספרם הכולל של חודשי החישוב בתקופה הקובעת בצירוף יתרת חודשי החישוב, מספר החודשים שמתום שנים עשר החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.
(ו)
לענין היוון קצבה כאמור בסעיפים 113, 333 או 369 לחוק הביטוח הלאומי, המחושב בתקופה הקובעת, תובא בחשבון קצבה חודשית שחושבה לפי הוראות סעיף זה, בהתאמה למספר החודשים שמיום החישוב ועד לתום התקופה הקובעת, וסכום הקצבה המקורי – בעד יתרת התקופה המשמשת בסיס לחישוב ההיוון.
פרק ד׳: מס הכנסה
פרק ה׳: עידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים)
הגדרות [תיקון: תשס״ג]
בפרק זה –
”אזור באר שבע והנגב“ – (נמחקה);
”אזור עדיפות“ – (נמחקה);
”האזור“ – כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977;
”הגליל“ – (נמחקה);
”המוסד“ – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”יישוב מועדף“ – (נמחקה);
”מגזר עסקי“ – ענפי התעשיה, החקלאות, המלונאות והבניה כפי שיקבע שר האוצר בצו, למעט אלה:
(1)
פעילויות המבוצעות על ידי המדינה, רשויות מקומיות, מוסדות וגופים כאמור בסעיף 9(2) לפקודה, גופים שדינם לענין מס הכנסה כדין המדינה, וכן כל גוף שהמדינה או רשות מקומית, במישרין או בעקיפין, השתתפה בתקציבו בשנת המס הקודמת בשיעור של 30% או יותר;
(2)
שירותים ציבוריים ששר האוצר קבע בצו;
”מועד התחילה“ – מועד התחילה כאמור בסעיף 19(א);
”מכסת גידול מינימלית“ – הממוצע החודשי של מספר העובדים שהועסקו אצל אותו מעסיק בתקופה הקודמת בצירוף אחד או בתוספת שלושה אחוזים, לפי הגבוה מביניהם; לענין חישוב תוספת העובדים האחוזית כאמור יעוגל מספר העובדים כלפי מעלה;
”קבלן כוח אדם“ ו”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”קבלן שמירה או ניקיון“ – מעסיק שעיסוקו במתן שירותי שמירה או ניקיון אצל זולתו;
”עובד מועדף“ – (נמחקה);
”עובד קבלן“ – עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל;
”מעסיק“ – מעסיק במגזר העסקי, לרבות מעסיק בפועל ולמעט קבלן כוח אדם וקבלן שמירה או ניקיון, שהעסיק עובדים בכל אחד מחודשי התקופה הקודמת, ובכל התקופה – מעל חמישה עובדים בממוצע חודשי; לענין זה, ”עובד“ – לרבות חבר באגודה שיתופית שהועסק במגזר העסקי ועובד קבלן;
”עובד נוסף“ –
(1)
תושב ישראל לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי, העובד אצל מעסיק, בישראל או באזור, והתקיימו בו כל אלה:
(א)
הוא עובד בפועל אצל מעסיק בענפי הפעילות המפורטים בהגדרה מגזר עסקי;
(א1)
השתלמה לו גמלה מן הגמלאות המפורטות להלן בעד 50 הימים שבתכוף לפני החודש שבו החלה העסקתו וכן בעד חודש יולי 2002, כולו או חלקו:
(1)
גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, ובלבד שהכנסתו מהמקורות המנויים בסעיפים 2(1) ו־(2) לפקודה בתקופה האמורה לא עלתה על 500 שקלים חדשים בחודש;
(2)
דמי אבטלה לפי פרק ז׳ בחוק הביטוח הלאומי;
(ב)
שכרו הוא לפחות שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
(ג)
הוא הועסק במשך חודש אחד לפחות, בכל אחד מימי העבודה בחודש, שש שעות ביום לפחות, או מאה שלושים וחמש שעות עבודה בחודש לפחות, והכל לגבי כל חודש שבעבורו מתבקש התמריץ לפי חוק זה;
(ד)
הכנסתו מתחייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה והמעסיק ניכה מס משכרו בהתאם להוראות סעיפים 164 ו־166 לפקודה;
(ה)
אם הוא עובד אצל מעסיק שהוא אגודה שיתופית – הוא נמנה עם סוגי העובדים ששר האוצר אישרם לענין זה;
(2)
ולמעט כל אחד מאלה:
(א)
מי שהוא קרובו של המעסיק, ובתאגיד – קרובו של המנהל או של בעל השליטה בו;
(ב)
עובד המבצע עבודה שבוצעה קודם לכן בידי קבלן עצמאי;
(ג)
חבר באגודה שיתופית או מחליף חבר באגודה שיתופית בעבודתו באגודה;
(ד)
עובד שעבד קודם לכן בעסק אחר של המעסיק או בחבר בני אדם שהמעסיק, ובשותפות, אחד מן השותפים, הוא בעל שליטה בו או בחברה הקשורה למעסיקו; לענין זה, ”חברה קשורה“ – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
(ה)
עובד שעבד קודם לכן אצל אדם או בחבר בני אדם (להלן – המעסיק הקודם) שעסקיו או שנכסיו או כל חלק מהם, הועברו למעסיק או מוזגו בכל דרך שהיא בעסקי המעסיק (להלן – המעסיק החדש), למעט עובד שהמעסיק הקודם היה זכאי לתמריץ בעבורו בתכוף לפני ההעברה או המיזוג, ובלבד שהמעסיק החדש זכאי אף הוא לתמריץ בעבור אותו עובד בהתחשב במספר העובדים שהוא מעסיק לאחר המיזוג לעומת מספרם הממוצע של העובדים אצל שני המעסיקים כאחד בתקופה הקודמת;
לענין פסקה (2), ”בעל שליטה“ ו”קרוב“ – כמשמעותם בסעיף 32(9) לפקודה;
”רבעון“ – תקופות בנות שלושה חודשים כל אחת, שהראשונה בהן מתחילה במועד התחילה והאחרונה בהן מסתיימת בתום שנה ממועד התחילה;
”התקופה הקודמת“ – התקופה שתחילתה ביום י״ד בתשרי התשס״ב (1 באוקטובר 2001), וסיומה ביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001).
זכות לתמריץ [תיקון: תשס״ג]
(א)
מעסיק יהיה זכאי לתשלום תמריץ מאוצר המדינה בעד כל עובד נוסף מעבר למכסת הגידול המינימלית ובלבד שלא ישולם תמריץ –
(1)
בעד אותו עובד נוסף – לאחר תום שנים עשר חודשים מיום תחילת העסקתו של העובד הנוסף אצל המעסיק;
(2)
בעד אותה תוספת עובדים – לאחר תום שנים עשר חודשים מיום תחילת העסקתו של העובד הנוסף הראשון שבעדו שולם תמריץ בשל אותה תוספת עובדים, בין אם התקיימה ברציפות בכל אחד מהחודשים ובין אם לאו; לענין זה, ”תוספת עובדים“, לגבי כל מעסיק – הגידול בהפרש שבין מכסת הגידול המינימלית לבין מספר העובדים שהוא מעסיק בכל חודש שבעבורו מתבקש התמריץ.
(ב)
במנין עובדיו של מעסיק, בתקופה הקודמת וברבעון השוטף, יימנו כל העובדים לרבות עובדי קבלן ועובדי קבלן שמירה או ניקיון שעבדו אצלו בתקופה הקודמת וברבעון השוטף, למעט עובדים זרים כהגדרתם בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991.
(ג)
(1)
על אף הוראות הרישה של סעיף קטן (א) לענין מכסת הגידול המינימלית, מעסיק יהיה זכאי לתשלום תמריץ כאמור באותו סעיף קטן בעד כל עובד נוסף שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה כאמור בפסקת משנה (א1)(1) בהגדרה ”עובד נוסף“ שבסעיף 13, אף אם אינו מעבר למכסת הגידול המינימלית.
(2)
שר האוצר רשאי לקבוע תנאים נוספים על התנאי האמור בפסקה (1) שרק בהתקיימם יהיה מעסיק זכאי לתשלום תמריץ לפי סעיף קטן זה.
התמריץ ושיעורו [תיקון: תשס״ג]
(א)
התמריץ ישולם באמצעות המוסד אחת לרבעון, ויחושב לפי כל חודש ברבעון שבו הועסק העובד הנוסף במשך כל החודש.
(ב)
התמריץ יהיה בסכום של 1,000 שקלים חדשים לחודש.
(ג)
מסכום התמריץ ינוכה כל תשלום אחר המשתלם למעסיק בשל העובד מאוצר המדינה, או על פי כל דין, בשל הכשרה מקצועית או בשל סיוע לקליטה בעבודה.
החזר
(א)
ראה המוסד כי מעסיק לא היה זכאי לתמריץ, או לחלקו, יחזיר המעסיק את סכום התמריץ כאמור, ולענין זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות לפי פרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי.
(ב)
בית המשפט שהרשיע אדם בשל קבלת תמריץ במרמה רשאי, נוסף על כל עונש אחר, לצוות עליו להחזיר לאוצר המדינה סכום שלא יעלה על פי ארבעה מסכום התמריץ שהתקבל שלא כדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, על סכום התמריץ שקיבל מיום קבלתו ועד יום ההחזר; על גביית החזר כאמור שלא שולם במועדו יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה חוב מס כמשמעותו באותה פקודה.
תשלום התמריץ
(א)
בקשה לתמריץ תוגש למוסד על ידי המעסיק בדרך ועל פי כללים שיקבע שר האוצר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר מתום שלושה חודשים מתום הרבעון שבשלו מוגשת הבקשה; בקשה שהוגשה באיחור לא תוכר ולא ישולם תמריץ בשלה.
(ב)
סכום התמריץ יועבר למעסיק בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה; הועבר הסכום לאחר המועד האמור, תיווסף עליו ריבית בשיעור שקובע החשב הכללי במשרד האוצר, מעת לעת, עד להעברתו למעסיק בפועל.
ביצוע ותקנות
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
אוצר המדינה יחזיר למוסד את כל הוצאותיו הנובעות מביצוע פרק זה, לפי כללים שייקבעו בהסכם בין הצדדים.
תחילה ותחולה [תיקון: תשס״ג]
(א)
מועד תחילתו של פרק זה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003), או במועד מוקדם מזה שקבע שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, בצו.
(ב)
פרק זה יעמוד בתוקפו עד תום עשרים וארבעה חודשים ממועד התחילה.
(ג)
(1)
תחולתו של פרק זה למעט סעיף 14(ג) היא לגבי עובדים שיתקבלו לעבודה החל במועד התחילה עד תום שנה ממועד התחילה.
(2)
תחולתו של סעיף 14(ג) היא לגבי עובדים שהתקבלו לעבודה החל במועד התחילה עד יום כ״ז באדר ב׳ התשס״ג (31 במרס 2003) (בפסקה זו – התקופה הקובעת); שר האוצר רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שמועד סיומה לא יאוחר מיום ז׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003).
פרשנות
למען הסר ספק, אין בהוראות פרק זה כדי להשליך בדרך כלשהי על הזכאות לתמריץ לפי חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991.
פרק ו׳: תעריפי מים והיטלי הפקה
תעריפי מים המסופקים מאת מקורות
תעריפי מים שפירים המסופקים מאת מקורות עודכנו בתקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987.
תעריפים למים ברשויות מקומיות
תעריפי מים שפירים המסופקים על ידי רשויות מקומיות עודכנו בתקנות המים (תעריפים של מים ברשויות מקומיות), התשנ״ד–1994.
[תיקון: תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ג־2, תשע״ז]
(בוטל).
שמירת דינים
עדכון תעריפי המים לפי סעיף 112א לחוק המים, התשי״ט–1959, ועדכון היטלי הפקה לפי הוראות סעיף 116(ג) ייעשה לפי התעריפים הנקובים בסעיפים 21 עד 23, לפי הענין, וזאת כל עוד התעריפים האמורים לא שונו לפי סעיפים 112(א) או 116(א), (ב) ו־(ד) לחוק המים.
פרק ז׳: תגמולים – הוראות שעה
פרשנות [תיקון: תשס״ג־2]
בפרק זה –
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) ועד יום א׳ בטבת התשס״ו (31 בדצמבר 2005);
”היום הקובע“ – כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002).
תגמולים המשתלמים לפי חוקים שונים – הוראת שעה
על אף האמור בחוקים המנויים להלן או לפיהם, סכומי התגמולים לפי החוקים האמורים לא יעודכנו בתקופה הקובעת, וסכומי התגמולים שישולמו לפי חוקים אלה בתקופה הקובעת יהיו סכומי התגמולים שהיו משתלמים לפי חוקים אלו ביום הקובע; ואלה החוקים:
(1)
(2)
(3)
(4)
הטבות נוספות הניתנות לפי חוקים שונים – הוראת שעה [תיקון: תשס״ג־2]
על אף האמור בחוקים המנויים בסעיף 27 או לפיהם, סכומי ההטבות הניתנות לפי החוקים האמורים ולפי כל הסכם לא יעודכנו בתקופה שמיום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003) עד תום התקופה הקובעת, וההטבות הניתנות בתקופה האמורה יהיו בסכומים שבהן ניתנו ביום הקובע השני, ואם הן ניתנות בשווה כסף – יינתנו כך ששוויין בכסף לא יעלה על שוויין ביום הקובע השני; לענין זה –
”הטבות“ – כל הטבה שאינה תגמול הניתנת למי שמשתלם לו תגמול לפי אחד החוקים המנויים בסעיף 27, עקב היותו זכאי לתגמול כאמור, בין בכסף ובין בשווה כסף;
”היום הקובע השני“ – כ״ט באייר התשס״ג (31 במאי 2003).
תגמולים והטבות המשתלמים לפי חוקים שונים – הוראת מעבר [תיקון: תשס״ג־2]
חוק סל הקליטה – הוראת שעה והוראת מעבר
(א)
על אף האמור בסעיף 3 לחוק סל הקליטה, התשנ״ה–1994 (להלן – חוק סל הקליטה), לא יעודכן סל הקליטה בתקופה הקובעת.
(ב)
לענין העדכון לפי חוק סל הקליטה ביום העדכון הראשון שלאחר התקופה הקובעת, יהיה המדד היסודי –
(1)
אם לא היה בשנת 2002 מועד עדכון המאוחר לחודש העדכון השנתי (בסעיף זה – מועד עדכון נוסף בשנת 2002) המדד שפורסם בחודש דצמבר 2002;
(2)
אם היה מועד עדכון נוסף בשנת 2002 – המדד שפורסם בתום שנה ממועד העדכון הנוסף בשנת 2002.
(ג)
בסעיף זה, ”חודש העדכון השנתי“, ”יום העדכון“, ”מדד“, ”המדד היסודי“, ו”סל הקליטה“ – כהגדרתם בחוק סל הקליטה.
מנגנון עדכון – הוראת שעה [תיקון: תשס״ג־2]
על אף האמור בסעיפים 27, 27א ו־29, עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני ה־1 בינואר של שנת 2004 או של שנת 2005 בשיעור של יותר מ־5% ביחס למדד שפורסם לאחרונה לפני ה־1 בינואר של השנה הקודמת, יעודכנו התגמולים לפי כל אחד מהחוקים המנויים בסעיף 27 וההטבות כאמור בסעיף 27א וסל הקליטה כאמור בסעיף 29, בשיעור עליית המדד כאמור, בניכוי חמש נקודות האחוז; לענין זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרק ח׳: הוראות שונות
חוק רשות הנמלים והרכבות – הוראת שעה
(א)
נוסף על התמלוגים לפי סעיף 35א(ב) לחוק רשות הנמלים והרכבות, התשכ״א–1961 (בסעיף זה – חוק רשות הנמלים והרכבות), בשנים 2002 ו־2003, עד ה־1 ביולי של כל שנה, תעביר רשות הנמלים והרכבות למדינה תמלוגים נוספים בסכום של 300 מיליון שקלים חדשים.
(ב)
דין התמלוגים לפי סעיף קטן (א) ודין התמלוגים ששולמו לפי סעיף 46 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002, כדין התמלוגים לפי סעיף 35א(ב) לחוק רשות הנמלים והרכבות.
הנוסח שולב בחוק הפחתת הגירעון, התשנ״ב–1992.
הנוסח שולב בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992.
תחולה והוראות מעבר
הוראות סעיפים 2(א), 6ג(א) ו־6ד(ב) לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992, כנוסחם לפי סעיף 32 לחוק זה, יחולו על מחוסר דיור שחתם על חוזה לרכישת דירה או הגיש בקשה להלוואה למטרה של בניית דירה, לפי הענין, ביום תחילתו של חוק זה ואילך; שר הבינוי והשיכון יקבע תנאים לזכאות לתשלום ההלוואות למי שהוראת סעיף זה חלה עליו.
שמירת דינים
אין בהוראות סעיף 32 כדי לגרוע מהוראות סעיף 33 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002.
הנוסח שולב בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994.
חוק קליטת חיילים משוחררים – הוראת שעה
על אף האמור בסעיף 9(ב) לחוק קליטת חיילים משוחררים, יתרת הפיקדון של חייל שהשתחרר אחרי יום כ״א בסיון התשס״ב (1 ביוני 2002) לא תעודכן בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) ועד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003); העדכון הראשון של פיקדון כאמור לפי הסעיף האמור לאחר התקופה הנזכרת יהיה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש דצמבר 2003.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 28), התש״ס–2000.
פרק ט׳: תחילה ותחולה
תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של חוק זה ביום כ״א בתמוז התשס״ב (1 ביולי 2002) (בחוק זה – יום התחילה), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
(ב)
הוראות סעיפים 28ב, 32, 33, 68, 337, לוח ד׳ ולוח י׳ בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 7, יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך.
(ג)
סעיפים 338 ו־339 בחוק הביטוח הלאומי יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה המסתיימת ביום כ׳ בתמוז התשס״ב (30 ביוני 2002).
(ד)
הוראות סעיפים 161, 162 ו־171 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 7, יחולו על מי שהתאריך הקובע, כהגדרתו בסעיף 158 בחוק הביטוח הלאומי, חל לגביו ביום התחילה ואילך.
(ה)
הוראות סעיף 173 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 7, יחולו על מי שהחל בהכשרה מקצועית ביום התחילה ואילך.
(ו)
(ז)
הוראות סעיפים 2(א), 6ג(א) ו־6ד(ב) בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992, כנוסחם בסעיף 32, יחולו על מחוסר דיור שחתם על חוזה לרכישת דירה או הגיש בקשה להלוואה למטרה של בניית דירה ביום התחילה ואילך.
נתקבל בכנסת ביום כ״ה בסיון התשס״ב (5 ביוני 2002).
- אריאל שרון
ראש הממשלה - סילבן שלום
שר האוצר - משה קצב
נשיא המדינה - אברהם בורג
יושב ראש הכנסת
