פקודת הרועים (מתן רשיונות) מתוך
פקודת הרועים (מתן רשיונות), 1946
פקודה הבאה לקבוע קביעות בדבר מתן רשיונות לרועים.
ע״ר 1946, תוס׳ 1, 129; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״י, 313.
חוק יוחק בידי הנציב העליון לפלשתינה (א״י), בעצתו של הוועד היועץ שלה, לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 2 לחוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז נתונים לאדם שימנה לכך שר החקלאות מבין עובדי משרדו.
שם קצר
הפקודה הזאת תיקרא ”פקודת הרועים (מתן רשיונות), 1946“.
פירוש [תיקון: תש״ח]
בפקודה הזאת יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, אלא־אם יחייב נוסח הכתוב פירוש אחר:–
”רעה“ [צ״ל: רעייה] מובנו להזין בעלי־חיים בלתי־כפותים על קרקע מצמיחה עשב או צומח אחר או צורה כל־שהיא של חומר אורגני, או לנהל או לנהוג אותם בעלי־חיים אל קרקע כזאת, או להתיר לבעלי־חיים כאלה לעלות עליה;
”רשות למתן רשיונות“, בקשר אל כל שטח שבו נתונה רעייה לפיקוח, מובנו הממונה על המחוז שבו נמצא אותו שטח, או אותו אדם אחר או רשות אחרת, אשר שר החקלאות עשוי למנותם בהודעה, בין בדרך־כלל ובין בגין אותו שטח שבו נתונה רעייה לפיקוח;
”רשיון רועה“ מובנו רשיון שהוצא בידי רשות למתן רשיונות לפי סעיף 5;
”שטח שבו נתונה רעייה לפיקוח“ מובנו שטח שהכריז אותו שר החקלאות לפי סעיף 3 לשטח שבו נתונה רעייה לפיקוח;
”תעודת־היתר זמנית של רועה“ מובנה תעודת־היתר זמנית שהוצאה בידי מוכתר לפי קביעותיו של סעיף 4.
הכרזת שטח שבו נתונה רעייה לפיקוח [תיקון: תש״ח]
שר החקלאות רשאי להכריז, בצו, שטח כל־שהוא לשטח שבו נתונה רעייה לפיקוח.
צמצום רעייה בשטח שבו נתונה רעייה לפיקוח [תיקון: תש״י]
לא ירעה אדם צאן (כבשים) כל־שהוא בשטח שבו נתונה רעייה לפיקוח, אלא מכוח רשיון־רועה, שהעניקה הרשות למתן רשיונות, ובהתאם לתנאיו:
בתנאי כי – מקום שאין המחזיק ברשיון יכול, בגלל מחלה או בגלל סיבה נאותה אחרת, לרעות צאן (כבשים) כל־שהוא, שהוא מורשה לרעותו מכוח רשיונו – רשאי מוכתר, לאחר שיוחזר לידיו אותו רשיון, להוציא לכל אדם אחר – בין שאותו אדם ראוי ובין שאינו ראוי להיות מחזיק ברשיון־רועה – תעודת־היתר זמנית בכתב, המרשה לאותו אדם לרעות, במשך תקופה – שלא תעלה על שבעת ימים – הנקובה באותה תעודת־היתר, אותו צאן (כבשים), אך לא באופן אחר, ואותו אדם יהיה רשאי לרעות אותו צאן (כבשים) בהתאם לכך.
כוחה של רשות למתן רשיונות להעניק, או לסרב מלהעניק, רשיון־רועה [תיקון: תש״י]
(1)
אדם כל־שהוא, הרוצה להשיג רשיון־רועה, המרשה לו לרעות צאן (כבשים) כל־שהוא בכל שטח שבו נתונה רעייה לפיקוח, יגיש בקשה בכתב על־כך לרשות למתן רשיונות, והרשות למתן רשיונות רשאית, משנוכחה לדעת כי אותו אדם הוא למעלה מבן עשר והוא ראוי ונאות להחזיק ברשיון כזה, להעניק לו רשיון כזה, או לסרב מלהעניק לו רשיון כזה, מבלי לתת כל נימוק לעשותה כן.
(2)
רשות למתן רשיונות רשאית להעניק רשיון־רועה מתוך כפיפות לאותם תנאים כלליים או מיוחדים שתמצא לנאות להטילם, והאדם שלו הוענק רשיון כזה ימלא אחר כל תנאי שהוטל לפי הרשיון.
הפקעתו, התלייתו ושינוי תנאיו של רשיון־רועה
רשות למתן רשיונות רשאית בכל זמן להפקיע או להתלות רשיון־רועה כל־שהוא או לשנות את תנאיו, מבלי לתת כל נימוק לעשותה כן.
החזרת רשיון־רועה
הופקע או הותלה רשיון־רועה כל־שהוא בידי רשות למתן רשיונות, ימסרנו המחזיק בו מיד לרשות למתן רשיונות.
הראיית רשיון־רועה או תעודת־היתר זמנית של רועה לבדיקה
אדם כל־שהוא המתיימר שהוא המחזיק ברשיון־רועה, או בתעודת־היתר זמנית של רועה, יראה לביקורת, משידרשו זאת ממנו הרשות למתן רשיונות, או אדם כל־שהוא שהרשתה אותו על־כך הרשות למתן רשיונות, או כל מוכתר או כל שוטר, אותו רשיון או תעודת־היתר, הכול לפי העניין, לאדם הדורש זאת.
עבירות וענשים [תיקון: תש״ח־2]
כל אדם, המפר קביעה כל־שהיא מקביעותיהם של פקודה הזאת או של תנאי כל־שהוא שברשיון־רועה או בתעודת־היתר זמנית של רועה, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – משיתחייב בדין – לקנס של עשרים לירות או למאסר שלושה חדשים, או לאותם שני עונשים גם יחד.
כללים [תיקון: תש״ח, תש״י]
שר החקלאות רשאי להתקין כללים לשם מתן נפקות לפקודה הזאת, וביחוד – אך בלי לפגוע בכללותה של הכוח האמור לעיל – רשאי הוא להתקין כללים בדבר על העניינים הבאים, או כל אחד מהם:–
(א)
הטופס של רשיון־רועה או תעודת־היתר זמנית של רועה;
(ב)
הדמים שיש לשלמם תמורת רשיון־רועה;
(ג)
תקופת תקפו של רשיון־רועה;
(ד)
מספרם המאכסימאלי של צאן (כבשים), אשר המחזיק ברשיון־רועה או בתעודת־היתר זמנית של רועה רשאי לרעותם בזמן אחד כל־שהוא.
15 באפריל, 1946.
- א. ג. קאנינגהאם
נציב עליון
